עברית: הבנה, הבעה ולשון, שאלון 70%

כן

לא

לא

כן

מספר הפעולה: 3. נימוק: לפי מאמר 1, מי שפועל מתוך סולידריות ולמענה אינו מפיק ממנה תועלת אישית, והתועלת היא לכלל בלבד; האכפתיות מתבטאת בפעולה למען מטרה שאינה נובעת מאינטרס אישי. האזרח התנה את עזרתו בצילום מעשיו ובפרסומם, כלומר ביקש להרוויח מן העזרה חשיפה ותדמית, ולכן פעולתו אינה סולידרית.

הסברים רבים של מושגים; כתיבה אובייקטיבית בלי הבעת עמדה של הכותב

שני הכותבים חוששים שגל הסולידריות וההתנדבות שהתעורר במלחמה לא יחזיק מעמד לאורך זמן וידעך. במאמר 2 הסולידריות מוצגת כמשאב מתכלה שעלול להתפוגג ברגע שהאמון ייסדק; במאמר 3 נאמר שתופעת ההתנדבות, שהיא תגובה על מצב חירום, לא תוכל להימשך עוד זמן רב.

על פי מאמר 2: לשמור על האמון בין חברי הקבוצה, שהוא תנאי הכרחי לקיום הסולידריות. לשם כך כולם צריכים לחוש שהנטל וההקרבה מתחלקים באופן שווה, ושכל אחד פועל מתוך דאגה כנה לזולת ולא ממניעים אישיים (ולהימנע מפגיעה באמון, כמו הפרת הכללים בידי אנשי ציבור, ומפילוג הציבור למחנות). על פי מאמר 3: לאמץ את דרך הקומונינג, כלומר לעודד קהילות וארגונים מקומיים להתארגן בעצמם, מלמטה, ולספק את צורכי חבריהם; המדינה צריכה ליצור תנאים מיטיבים ומדיניות ציבורית שתתמוך בהתארגנות כזאת ותעודד מעורבות אזרחית, וכך העשייה המשותפת תישמר גם בימי שגרה.

המתנדב עצמו מקבל הרבה: הוא זוכה בתחושה של משמעות, שמרחיקה ממנו, ולו לשעות ספורות, את תחושת חוסר האונים.

(2) קומונינג הוא ביטוי לסולידריות.

סולידריות: מהי ומה מאפשר אותה

סולידריות היא הזדהות של אדם או של קבוצה עם אנשים אחרים, מחויבות כלפי הזולת שאדם מקבל על עצמו מבחירה ומבטא ברגשותיו ובמעשיו (שורק, 2015). הסוציולוג אמיל דורקהיים ראה בה את תחושת השייכות של אדם למעגל חברתי (בועז, 2023).

מן המאמרים עולים כמה תנאים לקיומה של סולידריות בחברה. התנאי הראשון הוא אמון: חברי הקבוצה צריכים לסמוך זה על זה, ולפי בועז (2023) האמון אף הכרחי כדי שהסולידריות תישמר לאורך זמן. התנאי השני הוא אכפתיות, כלומר נכונות לפעול יחד למען מטרה משותפת שאינה נובעת מטובתו האישית של הפרט. התנאי השלישי הוא אחווה, תחושה של אהבה, דאגה ושותפות גורל, שבלעדיה אדם לא יסכים להסתכן או לשלם מחיר למען אחרים (שורק, 2015). נוסף על כך, לפי בועז (2023), כל חברי הקבוצה צריכים לחוש שהנטל מתחלק ביניהם באופן שווה ושכל אחד פועל מתוך דאגה כנה לזולת ולא משיקולים אישיים.

לסיכום, סולידריות אינה נוצרת מאליה: היא נשענת על אמון, על אכפתיות ועל אחווה, ועל תחושה שכולם נושאים בנטל במידה שווה.

ביבליוגרפיה
בועז, ח' (אוקטובר, 2023). סולידריות כמשאב מתכלה. מכון ון ליר בירושלים. אוחזר מ־vanleer.org.il
שורק, י' (ינואר, 2015). סולידריות. לקסי־קיי, גיליון מס' 3. אוחזר מ־kaye.ac.il

חמישה (בחמישה בדצמבר)

ארבעה עשר אלף ארבע מאות שמונים ושישה (מתנדבים)

אֶחָד (מן המיזמים)

שבע עשרה (בפעם השבע עשרה)

אַלְפַּיִם עֶשְׂרִים וְאַחַת

בִּשְׁלוֹשׁ (שנות קיומה)

חמישים וארבעה (ב־54 ערים ויישובים)

אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה (אחוזים)

אַרְבַּעַת (תחומי ההתנדבות)

שלושה (גבוה פי שלושה)

משפט מאוחה (מחובר). הקשר הלוגי בין האיברים: ניגוד ("אך").

משפט פשוט.

משפט מורכב. הפסוקית: [שאנחנו יכולים לעשות לשימור העשייה החברתית גם ביום שאחרי המלחמה], ותפקידה פסוקית לוואי (מתארת את "דברים").

כשהמאה התשע עשרה התקרבה לסופה, נוספה למושג "סולידריות" משמעות פוליטית בעקבות התארגנויות של עובדים נגד מעסיקים בנוגע לזכויותיהם.

בעקבות האירועים: תיאור סיבה; תזדקק: נשוא; החברה: נושא; הישראלית: לוואי; לריפוי: מושא; רחב היקף: לוואי (של "ריפוי"), ובתוכו היקף: לוואי (של "רחב").

פסוקית נושא.

[הבאות לידי ביטוי בארגונים אלה]: פסוקית לוואי.

[כדי שתתקיים סולידריות לאורך זמן]: פסוקית תיאור תכלית.

משפט I: התנדבות רבה, מתן עזרה ותמיכה רחבה. משפט II: ממניעים כנים של דאגה לזולת ולא מסיבות אישיות.

משפט I: תפקיד החלק הכולל: נושא; הקשר הלוגי: ריבוי והוספה. משפט II: תפקיד החלק הכולל: תיאור סיבה; הקשר הלוגי: ניגוד.

משפט I: לפי הסוציולוג אמיל דורקהיים. משפט II: ודאי.

משפט I: ההסגר מציין את מקור ההגדרה ומייחס אותה לדורקהיים, כך שהקורא יודע שזו עמדתו של חוקר מסוים ולא קביעה של הכותב. משפט II: ההסגר מביע את עמדת הכותב כלפי דבריו, את ביטחונו המלא בכך שאפשר לפעול לשימור העשייה החברתית.

התמורה: אמון, אכפתיות ואחווה; המילה שהיא ממירה: המושגים; התפקיד התחבירי של המילה: נושא.

התמורה: בתקופה הקשה של מלחמת אוקטובר 2023; המילה שהיא ממירה: היום; התפקיד התחבירי של המילה: תיאור זמן.

המועצה הישראלית להתנדבות ערכה סקר בקרב אלף משיבים. על פי נתוני הסקר, שיעור המתנדבים מתחילת המלחמה הוא כמעט חמישים אחוז. כמעט מחצית מהמתנדבים בעת מלחמה מתנדבים גם בשגרה. רוב המתנדבים בוחרים לסייע באיסוף מוצרים, באריזה ובחלוקת ציוד ומזון. רונית בר, מנכ״לית המועצה הישראלית להתנדבות, מציינת: "במציאות שבה יש מאות אלפי מפונים, שיעור התנדבות של כמעט חמישים אחוז הוא נתון מרשים שמלמד על הסולידריות בחברה הישראלית ועל החוסן שלה."

מתנדבים: נשוא, פועל. מפונים: נושא, שם עצם. מרשים: לוואי, שם תואר.

פעילי התנועה "אזרחים למען אזרחים" עזרו למשפחות נזקקות ככל האפשר, משום שנחשפו לבקשות הסיוע שלהן.

אמירה I: נהיה עני; נתן. אמירה II: פועלים; יכולים לקשור.

במשפט I: "יש" פירושו צריך, חובה (יש להתייחס = צריך להתייחס). במשפט II: "יש" פירושו קיים, נמצא (קיומו של שיעור גבוה של התנדבות).

I אין: נשוא (נשוא קיומי). II אינה: אוגד. III היא (הראשונה): אוגד; היא (השנייה, "והיא מתגברת"): נושא.

הִתְעוֹרֵר: ע-ו-ר, התפעל. מַעֲלֶה: ע-ל-ה, הפעיל. מְעֻנְיָנוֹת: ע-נ-י-ן, פֻּעַל. כְּרוּכָה: כ-ר-ך, קל (פעל). לְהוֹעִיל: י-ע-ל, הפעיל. מִזְדַּהִים: ז-ה-ה, התפעל.

יוצא הדופן: מְכַנִּים, ושורשו כ-נ-ה (כ-נ-י).

נפעל: נְכוֹנִים. פיעל: מְכַנִּים, מְכוֹנְנִים. הפעיל: מְכִינִים.

תְּגוּבָה: השורש ג-ו-ב; הפעיל, עבר, מדבר: הֵגַבְתִּי. גּוֹבָה: השורש ג-ב-י (גזרת נל״י); קל, עבר, מדבר: גָּבִיתִי. גְּבוֹהָה: השורש ג-ב-ה (ה' עיצורית, גזרת השלמים); קל, עבר, מדבר: גָּבַהְתִּי.

זוג I: (1) נוֹצְרוּ, (7) יְצוּרִים; השורש המשותף: י-צ-ר. זוג II: (2) נְצֹר, (5) נָצוּר (סודך נצור); השורש המשותף: נ-צ-ר. זוג III: (4) נָצוּר (נצור על המחנה), (6) מָצוֹר; השורש המשותף: צ-ו-ר.

נַעֲנֶה

מִתְנַדְּבִים (מתנדבים גם בשגרה): פועל. הַמִּתְנַדְּבִים (רוב המתנדבים): שם עצם. מְפֻנִּים: שם עצם. מַרְשִׁים: שם תואר.

נתון מַרְשִׁים: השורש ר-ש-ם. ההורים מַרְשִׁים: השורש ר-ש-ה (ר-ש-י).

שם תואר.

כִּלָּיוֹן

הוּקְמוּ: הופעל. נוֹלְדוּ: נפעל. יִמָּצְאוּ: נפעל. מְכוּוָנוֹת: פֻּעַל.

מִקְטָל: מֶחְלָף, מוֹסָד, מִבְנֶה. מִקְטוֹל: מַחְבּוֹא. מִקְטָלָה: מְלוּנָה, מוֹעָצָה, מִפְקָדָה.

מוֹעָצָה: יוֹעֵץ (קוֹטֵל). מִבְנֶה: בַּנַּאי (קַטָּל). מִפְקָדָה: מְפַקֵּד (מְקַטֵּל).

קַטֶּלֶת

משקל קַטֶּלֶת משמש לשמות של מחלות (שַׁפַּעַת, אַדֶּמֶת, צַהֶבֶת, דַּלֶּקֶת). כותבי התשדיר יצקו את השורש ש-ת-ף, שמשמעותו שיתוף, לתוך משקל המחלות, וכך הציגו את השיתוף הפזיז של מידע כוזב כמחלה מדבקת שמתפשטת ופוגעת בכולם. המשקל לבדו כבר אומר לשומע "זו מחלה", בהתאם להמשך המשפט: "ויכולה להדביק את כולנו".

השורש: ב-ה-ל. המשקל: תַּקְטֵלָה.

תַּפְאוּרָה, תְּפוּגָה

עֲשִׂיָּה (ולעשייה): קל. אִרְגּוּן (לארגון): פיעל. הֲבָנָה (הבנת): הפעיל. הִתְאַרְגְּנוּת או הִתְבּוֹנְנוּת: התפעל.

שורש ומשקל: מָהִיר, פְּסוּלִים. בסיס וצורן גזירה סופי: מַשְׁמָעוּת, רַעְיוֹנִי.

פְּסוּלִים; בניין קל (פעל), בינוני פעול.

נטייה

תלבושתה

כינוי קניין (שייכות) בגוף שלישי נסתרת: התלבושת שלה, של הקבוצה.

ציון מין נקבה (נקבה יחידה): הכחולה, לבנה וצהובה מתאימות במינן לשם "תלבושת".