התשובות הסופיות · נדב כץ
עברית: הבנה, הבעה ולשון, שאלון 70%
שאלון 11281 · חורף · תשפ״ד · 2024
שאלה, סעיף והתשובה. בלי דרך ובלי הסבר, כדי לבדוק מהר אם צדקתם.
חלק ראשון: הבנה והבעה
שאלה 1 3 נקודות
הבנת הנקרא, שלושת המאמרים
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| 1 | הדעה המקובלת היא שהשיעמום הוא דבר שלילי ומזיק, ולכן צריך לברוח ממנו או לסלק אותו מהר ככל האפשר, למשל במילוי כל רגע פנוי בעיסוק. התוכן קבוע, הניסוח חופשי |
שאלה 2 3 נקודות
הבנת הנקרא, מאמר 1
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| 2 | על פי מאמר 1 (פסקה א) יש כמה סכנות. הראשונה: נפגעת ההתפתחות התקינה של הילדים, כי אין להם זמן למנוחה ולהירגעות, והכישורים היצירתיים שלהם מתפתחים פחות. השנייה: כשממלאים את כל שעות הפנאי שלהם בפעילויות מתוכננות, הם עלולים להיעשות חסרי שקט וחרדתיים. השלישית: נוטעים בהם תחושה מוטעית שהחיים צריכים להיות עשייה תכליתית בלי הפסקה, ולעיתים קרובות גם תחרותית. התוכן קבוע, הניסוח חופשי |
שאלה 3 5 נקודות
הבנת הנקרא, מאמר 2
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| 3 | מטרת הניסוי הייתה לבדוק אם אנשים משועממים חושבים באופן יצירתי יותר מאנשים שאינם משועממים, כלומר אם השיעמום תורם לחשיבה יצירתית (אסוציאטיבית). התוכן קבוע, הניסוח חופשי |
שאלה 4 8 נקודות
הבנת הנקרא, מאמר 3
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| המלצה 1 | לאפשר לילד להשתעמם: לשחרר את האחריות לשיעמום שלו ולא למהר לספק לו פתרון או פעילות, כדי שימצא בעצמו במה לעסוק. התוכן קבוע, הניסוח חופשי |
| המלצה 2 | לכוון את הילד לפתח תחביבים ותחומי עניין שיוכל לעסוק בהם בכוחות עצמו. התוכן קבוע, הניסוח חופשי |
שאלה 5 6 נקודות
הבנת הנקרא, שילוב מאמרים 1 ו־3
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| 5 | לפי מאמר 1 (פסקה ה) מקור האשמה הוא התניה תרבותית: בחברה המערבית יש צורך למלא כל רגע פנוי בעשייה, ואנחנו נמצאים במרדף בלי סוף אחר שיפור, לימוד, צמיחה והתייעלות. ישיבה בחוסר מעש נתפסת כהודאה בכישלון. לכן כשהילד משתעמם, ההורים חשים שהם נכשלו בתפקידם ולא העסיקו אותו כראוי, ומכאן תחושת האשמה. התוכן קבוע, הניסוח חופשי |
שאלה 6 25 נקודות
מטלת כתיבה: סקירה על פי מאמרים 2 ו־3
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| 6 | סקירה לדוגמה (151 מילים בגוף הסקירה): חשיבותו של השיעמום השיעמום נחשב בדרך כלל לתחושה שכדאי להיפטר ממנה מהר, אך שתי כותבות מציעות לראות בו גם ערך. לפי מאיה שפילמן (2019), שיעמום הוא תחושה לא נעימה של חוסר עניין, ריקנות ותסכול, שמופיעה כשאנו עוסקים בפעילות שגרתית שאין בה אתגר. לדבריה, זהו אות פנימי שמסמן לנו שהמצב הנוכחי אינו עונה על צרכינו. גם לירז מרגלית (2019) מתארת את השיעמום כתחושת אי נוחות ואדישות, ומוסיפה שתפקידו להבהיר לנו שהעיסוק שלנו אינו מאתגר אותנו. לשיעמום כמה צדדים חיוביים. מרגלית טוענת שהוא דוחף אותנו לחפש עיסוק משמעותי יותר, ושבזמן שיעמום המחשבות נודדות, עולות אסוציאציות ונמצאים פתרונות יצירתיים לבעיות. היא מביאה ניסוי שבו דווקא המשתתפים שעסקו במטלה המשעממת יותר הציעו רעיונות יצירתיים יותר. שפילמן מדגישה את התועלת לילדים: השיעמום מאלץ את הילד לבחור במה לעסוק, וכך הוא לומד להכיר את עצמו, מגלה תחומי עניין, מפתח עצמאות ולומד להיות אחראי לרווחתו הנפשית. שתי הכותבות מסכימות אפוא שהשיעמום, במינון מתאים, אינו בזבוז זמן אלא מנוף ליצירתיות ולצמיחה אישית. ביבליוגרפיה מרגלית, ל' (דצמבר, 2019). אנחנו ממש לא אוהבים להשתעמם, אבל חשוב מאוד שזה יקרה לנו מדי פעם. מעריב. אוחזר מ־maariv.co.il שפילמן, מ' (יוני, 2019). אל תפחדו לשעמם את הילדים שלכם. ynet. אוחזר מ־ynet.co.il תשובה לדוגמה |
פרק א: שם המספר ואותיות השימוש (חובה)
שאלה 7 10 נקודות
שם המספר
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| תבליט 1, הקפה | בְּאַחַד עָשָׂר באוגוסט |
| תבליט 1, 9 | תשע (תשע ההצעות) |
| תבליט 2, 22,000 | עשרים ושניים אלף |
| תבליט 2, הקפה | בִּשְׁלֹשֶׁת המקומות |
| תבליט 2, 25 | עשרים וחמישה (גדול פי עשרים וחמישה) |
| תבליט 2, הקפה | שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת |
| תבליט 3, הקפה | וּשְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אחוזים |
| תבליט 4, 17 | שבע עשרה (פעמים) |
| תבליט 4, 15 | חמישה עשר (מיליון) |
| תבליט 5, הקפה | אַחַת (מספר אחת) |
פרק ב: תחביר (בחירה)
שאלה 8 12 נקודות
סוגי משפטים, קשרים לוגיים, תפקידים
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א, משפט I | משפט מורכב. פסוקית נושא: "כי אנשים משועממים הם יצירתיים יותר מאנשים שאינם חווים שיעמום". בתוכה פסוקית לוואי: "שאינם חווים שיעמום" (מתארת את אנשים). |
| א, משפט II | משפט פשוט (יש בו מושאים כוללים: ליצירת... ולחיפוש...). |
| א, משפט III | משפט איחוי (מאוחה), שבין איבריו קשר של סיבה ותוצאה (ולכן). |
| ב(1) | סיבה (סיבה ותוצאה). |
| ב(2) | משפט II: גורם. משפט III: לכן (ולכן). |
| ב(3) | במשפט I: נשוא (נשוא שמני, עם האוגד הם). במשפט IV: לוואי (של פתרונות). |
| ג | אף על פי שחלק מן השיעורים משעממים, המורים אינם משנים את צורת הלמידה. מתקבל גם: למרות שחלק מן השיעורים משעממים, המורים אינם משנים את צורת הלמידה. |
שאלה 9 12 נקודות
חלק כולל, מילות שאלה, פיסוק
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) | משפט I: הכאב והשיעמום. משפט II: חיפוש האושר אלא הפגת השיעמום. |
| א(2) | נשוא. |
| א(3) | במשפט I: ריבוי והוספה. במשפט II: ניגוד (אינה... אלא). |
| ב | משפט I: למי, מושא (עקיף). משפט II: כיצד, תיאור אופן. |
| ג | "לעיתים קרובות ילדים אומרים שמשעמם להם כשהם רוצים תשומת לב", אומרת קטי הרלי, דוקטור לעבודה סוציאלית. לדעת הרלי, כדאי שהמבוגרים ישאלו את הילדים אם הם מחפשים חיזוקים או חברה. היא ממליצה שהיחס אל השיעמום יהיה כמו אל תחושה רווחת, שכיחה ונורמלית. השיעמום אולי לא נוח ומציק, אבל הוא אינו שלילי בהכרח. |
שאלה 10 12 נקודות
פסוקיות תיאור, פסוקית נושא, צורות בינוני
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1), משפט I | פסוקית: "גם אם הן קשות או משעממות", תיאור ויתור. |
| א(1), משפט II | פסוקית: "כמו שהורים אינם יכולים 'לקחת' מהילד שלהם רגשות כמו עצב או כאב", תיאור אופן (השוואה). |
| א(1), משפט III | פסוקית: "כשילד מתלונן בפני הוריו על שיעמום", תיאור זמן. |
| א(2) | מי ששואף להצלחה אינו נרתע מפעילויות בעלות ערך, גם אם הן קשות או משעממות. |
| ב, משפט I | המניע: שם עצם, נושא. |
| ב, משפט II | המשעממת: שם תואר, לוואי (של ההרצאה). |
שאלה 11 12 נקודות
תמורה, הסגר, ניתוח משפט פשוט
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) | משפט I. |
| א(2) | כמו טלוויזיה ומשחקי מחשב (תמורה לגירויים חיצוניים). מתקבל גם: טלוויזיה ומשחקי מחשב |
| ב | לדברי ג'ר"ר טולקין, למטלה זו נדרשו כמויות עצומות של זמן ואנרגייה, והיא הייתה משעממת עד אימה. |
| ג | בחופשת: תיאור זמן. הקיץ: לוואי. קיבל: נשוא. המרצה: נושא. לבדיקה: תיאור תכלית. כמות: מושא (ישיר). עצומה: לוואי. של בחינות: לוואי. סטודנטים: לוואי. |
שאלה 12 12 נקודות
סוגי משפטים, משמעויות של יש ושל נהגו
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א, משפט I | משפט מורכב. פסוקית: "אלמלא חווינו שיעמום", תיאור תנאי. |
| א, משפט II | משפט איחוי (מאוחה). הקשר בין האיברים: ניגוד (ואילו). |
| ב | במשפט I: קיום, כלומר יש פירושו קיים, נמצא: לתחושת השיעמום יש מוניטין גרוע. במשפט II: חובה (צורך), כלומר מה שצריך לעשות. |
| ג(1) | משפט I: נהגו, נשוא פועלי. משפט II: נהגו לצעוד, נשוא פועלי מורחב. |
| ג(2) | משפט I: נהגו ברכב, הסיעו מכונית (מן נהיגה). משפט II: היו רגילים, כך היה מנהגם. |
פרק ג: מערכת הצורות (בחירה)
שאלה 13 12 נקודות
שורש ובניין, שורשים
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א, מוֹשִׁיבִים | שורש י-ש-ב, בניין הפעיל. |
| א, לְהִשְׁתַּנּוֹת | שורש ש-נ-י (ש-נ-ה), בניין התפעל. |
| א, מִתְלוֹנֵן | שורש ל-ו-ן, בניין התפעל. |
| א, נִשְׁנֵית | שורש ש-נ-י (ש-נ-ה), בניין נפעל. |
| א, יְאַפְשֵׁר | שורש א-פ-ש-ר, בניין פיעל. |
| א, יָשִׁיבוּ | שורש ש-ו-ב, בניין הפעיל. |
| ב | מְצוּיִים: מ-צ-א. מִצּוּי: מ-צ-י (מ-צ-ה). תּוֹצָאָה: י-צ-א. הֶאָצָה: א-ו-ץ. מְצַאי: מ-צ-א. |
שאלה 14 12 נקודות
בניינים, צורות נוספות, נו"ן שורשית ומוספית, משקל
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א, נְנַדְנֵד | בניין פיעל. פועל מאותו שורש בבניין אחר: הִתְנַדְנֵד (התפעל). מתקבל גם: נוּדְנַד (פועל) |
| א, נוֹדֶה | בניין הפעיל (שורש י-ד-י). אותו שורש, בניין וגוף, בזמן אחר: הוֹדֵינוּ (עבר). מתקבל גם: מוֹדִים / מוֹדוֹת (הווה) |
| א, מְנֻדָּה | בניין פועל (פֻּעַל). שם פעולה מאותו שורש בבניין אחר: נִדּוּי (פיעל). |
| א, מֵנִיד | בניין הפעיל (שורש נ-ו-ד). פועל מאותו שורש בבניין אחר: הִתְנוֹדֵד (התפעל). מתקבל גם: נָד (קל) |
| ב, משפט (1) | שם תואר; הנו"ן שורשית (נ-ח-ש). |
| ב, משפט (2) | פועל; הנו"ן מוספית (תחילית העתיד, גוף ראשון רבים, מן השורש ח-ו-ש). |
| ג | השם היוצא דופן: הֲזָיָה, משקלו קְטָלָה ושורשו ה-ז-י (ה-ז-ה). המשקל המשותף לשלושת האחרים: הַקְטָלָה. |
שאלה 15 12 נקודות
שורש ובניין, שם הפועל, צורות בינוני
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א | השורש נ-כ-ח; הבניין קל; ההורים נוֹכְחִים בחיי ילדיהם. |
| ב(1) | השורש ר-ג-ם, הבניין קל, שם הפועל: לִרְגֹּם (לרגום). |
| ב(2) | השורש ת-ר-ג-ם, הבניין פיעל, שם הפועל: לְתַרְגֵּם. |
| ג(1) | משועממים: בניין פועל (פֻּעַל), שם תואר. |
| ג(2) | חווים: בניין קל, פועל. |
| ג(3) | נבדקים: בניין נפעל, שם עצם. |
שאלה 16 12 נקודות
שורש ומשקל, זוגות שורשים, דרכי תצורה
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א, קֹשִׁי | השורש ק-ש-י (ק-ש-ה); שם תואר מן השורש: קָשֶׁה. |
| א, עֲלִיָּה | השורש ע-ל-י (ע-ל-ה); המשקל קְטִילָה; שם פועל באותו שורש ובאותו בניין (קל): לַעֲלוֹת. |
| ב | הַשְׁרָאָה ו־הַשְׁרָיָה: השורש ש-ר-י (ש-ר-ה). קָרוּי ו־קְרִיאָה: השורש ק-ר-א. בזוג מְחָאָה ו־מְחִיאַת כפיים השורש אינו זהה (מחאה מ-ח-י, מחיאה מ-ח-א). |
| ג | שורש ומשקל: קִהוּל (ק-ה-ל, משקל קִטּוּל); רַחֶשֶׁת (ר-ח-ש, משקל קַטֶּלֶת); תִּסְחֹרֶת (ס-ח-ר, משקל תִּקְטֹלֶת). בסיס וצורן סופי: אֲתָרוֹן (אתר + וֹן, משמעות הצורן: הקטנה); רַעְיוֹנַאי (רעיון + אי, משמעות הצורן: בעל מקצוע, מי שעוסק ב־). |
שאלה 17 12 נקודות
צורני נטייה וגזירה, משקל, דרכי תצורה
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) | ישראליוֹת: צורן נטייה; משמעותו: ריבוי בנקבה (נקבה רבות). |
| א(2) | ישראליוּת: צורן גזירה; משמעותו: שם מופשט (התכונה או המהות של היות ישראלי). |
| ב(1) | נטייה. |
| ב(2) | כינוי שייכות (כינוי קניין) בגוף שלישי: גיוסו = הגיוס שלו, להגדרתם = להגדרה שלהם. |
| ג(1) | המשקל קָטִיל (נְעִימָה היא צורת הנקבה של נָעִים); חלק הדיבור: שם תואר. |
| ג(2) | המשקל קְטִילָה; חלק הדיבור: שם עצם (מנגינה). |
| ד, קבוצה 1 | יוצאת הדופן: קַבְּלָן (שורש ומשקל, משקל קַטְּלָן). דרך התצורה של האחרות: בסיס וצורן סופי (מדע + ן, תמליל + ן, תאורה + ן). |
| ד, קבוצה 2 | יוצאת הדופן: מַחְזוֹר (שורש ח-ז-ר ומשקל מַקְטוֹל). דרך התצורה של האחרות: הלחם בסיסים (רם + קול, פס + קול, רמז + אור). |
| ד, קבוצה 3 | יוצאת הדופן: דִּגְלוֹן (דגל + וֹן). דרך התצורה של האחרות: שורש ומשקל (פִּזְמוֹן מן פ-ז-ם, פִּתְרוֹן מן פ-ת-ר, חֶשְׁבּוֹן מן ח-ש-ב). |