התשובות הסופיות · נדב כץ
עברית: הבנה, הבעה ולשון, שאלון 70%
שאלון 11281 · קיץ, מועד א׳ · תשפ״ה · 2025
שאלה, סעיף והתשובה. בלי דרך ובלי הסבר, כדי לבדוק מהר אם צדקתם.
חלק ראשון: הבנה והבעה
שאלה 1 11 נקודות
תרשימים: "אפקט תיבת התהודה" ו"הטיית האישוש" (מאמרים 1 ו־2)
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א תרשים 1 | הטיית האישוש |
| א תרשים 2 | אפקט תיבת התהודה |
| ב | מספר התרשים: 1. הסבר: התרשים מציג שני תחומים, העובדות והראיות מצד אחד והדעות שלנו מצד אחר. החץ מצביע רק על החלק שבו שני התחומים נפגשים, ושם כתוב "הדברים שאנו מאמינים להם". המשמעות היא שאנחנו מאמינים רק לעובדות שתואמות את הדעות שכבר יש לנו, ואת העובדות והראיות שאינן מתאימות להן אנחנו משאירים בצד, מתעלמים מהן או פוסלים אותן. כך באה לידי ביטוי הטיית האישוש: הנטייה לחפש, להעדיף ולזכור מידע התומך בעמדותינו ולהתעלם ממידע המנוגד להן. אפשר לבחור גם בתרשים 2: בעיגול "אנחנו" יש רק כוכבים, כלומר רק דעות זהות לשלנו, ואילו הצורות השונות, שמסמלות דעות אחרות, נשארות מחוץ לעיגול ואינן חודרות פנימה. כך מוצג מצב שבו אנו נחשפים בעיקר למידע התומך בעמדותינו, ומתחזקת התחושה שכולם חושבים כמונו. זה אפקט תיבת התהודה. |
| ג | (4) שניהם מהווים מכשול לבחינה ביקורתית של המידע שאנו נחשפים אליו. |
שאלה 2 4 נקודות
מחלוקת בין חוקרים (מאמר 2), ניסוח בדרך של השוואה
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| תשובה | לפי החוקר דן קהאן, אנו מאמינים למידע מסוים משום שהוא תואם את התפיסות המוקדמות שלנו ומחזק את הקשר שלנו לקבוצה שאנו מזדהים עם ערכיה (הטיות מחשבתיות ו"שבטיות"), ואילו לפי החוקר דיוויד ראנד הסיבה העיקרית אינה ההטיות אלא עצלנות מנטלית: איננו משקיעים די מאמץ בחשיבה על המידע שאנו צורכים. אפשר להוסיף שהמחלוקת נוגעת גם לדרך הפתרון: קהאן מציע לטפח סקרנות, ואילו ראנד מציע לפתח חשיבה ביקורתית. העיקר הוא ההבדל בסיבה, הטיות ושבטיות מול עצלנות מנטלית. |
שאלה 3 6 נקודות
טענה רווחת והסתייגות ממנה (מאמר 2, פסקות ו עד ח)
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א | הרשתות החברתיות מזיקות: הן יוצרות אשליה שאנו מחוברים למגוון של אנשים ודעות, אבל בפועל הן מציגות לנו בעיקר דעות הדומות לשלנו ומחזקות את העמדות שכבר יש לנו. |
| ב | האשמה אינה רק של הרשתות החברתיות אלא גם שלנו, המשתמשים: בסופו של דבר אנחנו אלה שקוראים את הידיעה וצריכים להחליט אם היא אמיתית או לא. |
שאלה 4 4 נקודות
גורם נוסף המקשה על שיפוט המידע (מאמר 3)
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| תשובה | הגורם הנוסף הוא התפתחות הבינה המלאכותית היוצרת. בעזרת כלים כמו ChatGPT ו־DALL-E כל משתמש יכול להפיק בקלות טקסטים, תמונות וסרטוני וידאו שנראים אמיתיים לגמרי, ולכן קשה מאוד להבחין בין אמת לבדיה ולדעת אם המידע שמגיע אלינו אמין. יש שיקבלו גם את הקלות שבה כל אחד יכול להפיץ מידע ברשת בלי אישור או הכשרה מקצועית (פסקות ב ו־ג במאמר 3): תוכן שמקורותיו אינם בהכרח מהימנים מופץ במהירות, וזה מקשה לשפוט אם הוא אמין. הגורם הייחודי למאמר 3 הוא הבינה המלאכותית היוצרת. |
שאלה 5 25 נקודות
מטלת כתיבה: סקירה (100 עד 200 מילים) על דרכי ההתמודדות עם בעיית אמינות המידע ברשת, על פי מאמרים 1 ו־2
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| סקירה | דרכים להתמודדות עם מידע לא אמין ברשת ברשתות החברתיות מופץ מידע רב, וחלק ממנו אינו מהימן ואף שקרי. הטיות מחשבתיות, כמו "הטיית האישוש" ו"אפקט תיבת התהודה", מקשות עלינו לשפוט את המידע הזה (ביאליק, 2024). המאמרים מציעים כמה דרכים להתמודד עם הבעיה. הדרך הראשונה היא לבדוק את המידע לפני שמשתפים אותו: להתייעץ עם אנשים קרובים שסומכים עליהם, ולבדוק את המידע באתרים לבדיקת עובדות או באתרי חדשות מהימנים (ביאליק, 2024). אשחר (2019) ממליצה גם לברר מהו מקור הידיעה, מי כתב אותה ומתי פורסמה לראשונה, ולבדוק אם פורסמה במקומות נוספים. הדרך השנייה היא להיחשף לדעות שונות: לחפש ביוזמתנו תכנים המשקפים עמדות אחרות, ולעקוב ברשתות אחר אנשים שעמדותיהם מנוגדות לשלנו (ביאליק, 2024). הדרך השלישית נוגעת לאופן החשיבה. לפי עקרון "השעיית השיפוט", אין למהר לגבש דעה לפני שחוקרים את הנושא לעומק (ביאליק, 2024). כמו כן כדאי לטפח סקרנות וחשיבה ביקורתית, ולבדוק היטב דווקא ידיעות שקל לנו להאמין להן (אשחר, 2019). לסיכום, כדי להתמודד עם מידע לא אמין עלינו להכיר בהטיות שלנו, לבדוק את המידע ולהשקיע מאמץ בחשיבה עליו. ביבליוגרפיה אשחר, י' (מרץ, 2019). איך עובדים עלינו? מכון דוידסון. אוחזר מ־davidson.weizmann.ac.il ביאליק, ת' (פברואר, 2024). חשיבה ביקורתית בעת משבר. זמן ישראל. אוחזר מ־zman.co.il זו מטלה פתוחה. כל סקירה שמציגה את הבעיה, מביאה את דרכי ההתמודדות מתוך שני המאמרים, מאזכרת את המקורות בגוף הטקסט ובסופו ועומדת בהיקף המבוקש, ראויה לניקוד מלא. |
חלק שני: לשון, פרק א (חובה)
שאלה 6 10 נקודות
שם המספר ואותיות השימוש
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| 1 | אֶלֶף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה |
| 2 | בִּשְׁלֹשֶׁת (העקרונות) |
| 3 | חמישה עשר (ב־15 בספטמבר: בחמישה עשר בספטמבר) |
| 4 | שֶׁבַע (יחידות לימוד) |
| 5 | חמישים וארבעה (שיעורים) |
| 6 | שֵׁשׁ (ההצעות) |
| 7 | שנים עשר (הכינוס השנים עשר) |
| 8 | עשרה (אחוזים) |
| 9 | אחד (מאמר אחד) |
| 10 | אחת (בעמוד מספר אחת) |
חלק שני: לשון, פרק ב: תחביר
שאלה 7 10 נקודות
סוגי משפטים, חלק כולל והמרה למשפט איחוי
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) I | משפט איחוי (מאוחה). איבר 1: [אומנם גם בעבר התפשט מידע שקרי], איבר 2: [אולם בימינו השקרים מופצים במהירות רבה יותר]. |
| א(1) II | משפט מורכב. [אם אנחנו שומעים משהו פעמים רבות]: פסוקית תיאור תנאי. [שהוא האמת]: פסוקית מושא. |
| א(1) III | משפט פשוט (ובו חלק כולל). |
| א(2) | החלק הכולל (במשפט III): צפייה בסרטונים, הקשבה להסכתים וקריאת מאמרים בכל נושא. התפקיד התחבירי: נושא. |
| ב | אנחנו כמעט לא נחשפים לעמדות אחרות, ולכן הסובלנות שלנו כלפי עמדות אלה מועטה. מתקבלות גם מילות קישור אחרות של סיבה ותוצאה, למשל: אנחנו כמעט לא נחשפים לעמדות אחרות, ומשום כך הסובלנות שלנו כלפיהן מועטה. |
שאלה 8 10 נקודות
ניתוח משפט פשוט, פסוקיות והמרה למשפט פשוט בעל הסגר
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א | כידוע: הסגר. רוב: נושא. הגולשים: לוואי. ברשתות: לוואי. נחשפים: נשוא. יום־יום: תיאור זמן. לידיעות: מושא. חדשותיות: לוואי. יש מורים שמקבלים "ברשתות" גם כתיאור מקום של "נחשפים". |
| ב(1) I | [שבעת האחרונה כולנו צורכים ביתר שאת מידע מן המדיה החברתית]: פסוקית נושא. |
| ב(1) II | ["ההפצה של ידיעות מזויפות מהירה יותר ורחבה יותר מההפצה של ידיעות אמיתיות"]: פסוקית מושא. |
| ב(2) | לטענת החוקרים, ההפצה של ידיעות מזויפות מהירה יותר ורחבה יותר מההפצה של ידיעות אמיתיות. מתקבל גם "לדברי החוקרים, ..." או "על פי החוקרים, ...". |
שאלה 9 10 נקודות
קשרים לוגיים ותמורה
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) I | ריבוי והוספה |
| א(1) II | ניגוד |
| א(2) | הרשתות החברתיות מהדהדות את התפיסות שלנו, ונוסף על כך הן משפיעות על דרך החשיבה שלנו. מתקבל גם: הרשתות החברתיות גם מהדהדות את התפיסות שלנו וגם משפיעות על דרך החשיבה שלנו. |
| ב I | התמורה: (כמו) סכנת שינויי האקלים. היא ממירה את "מידע (מובן מאליו)", שתפקידו לוואי. |
| ב II | התמורה: הגולשים. היא ממירה את "אנחנו", שתפקידו נושא. |
| ב III | התמורה: הטלת ספק, התעמקות בתוכן והשהיית הלחיצה על כפתור השיתוף. היא ממירה את "צעדים (אחראיים ושקולים)", שתפקידו מושא. |
| ג | סרט חדש, "מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית", עורר בהלה של ממש. כל משפט פשוט אחר על פי הקטע שיש בו תמורה מתקבל, למשל: הסרט החדש, "מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית", מביא עדויות של בכירים לשעבר בחברות טכנולוגיות. צריך להיזהר מניסוח עם "שהופק לאחרונה", כי זו פסוקית והמשפט ייעשה מורכב. |
שאלה 10 10 נקודות
סוגי נשואים, חלקי דיבור ותפקידים, ה"א הזיקה
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א I | נוכל להימנע |
| א II | כדאי; נתייעץ |
| א III | עניין אפשר לסמן גם את הנשוא יחד עם הלוואי שלו: "עניין חדש". העיקר שהקו עובר מתחת ל"עניין" ולא מתחת לאוגד "היא". |
| א IV | זמינה טעות נפוצה היא לסמן "נעשתה זמינה" כנשוא מורחב. פועל עזר בא לפני שם פועל; לפני שם תואר הפועל "נעשתה" משמש אוגד. |
| א V | שקרי; מניפולטיבי |
| ב(1) | משפטים II ו־IV |
| ב(2) | במשפט II התפקיד התחבירי של "עוקבים" הוא נושא. במשפט IV התפקיד התחבירי של "עוקבים" הוא לוואי. |
| ג I | שם עצם |
| ג II | פועל |
| ד | בועז (משפט פשוט): הוא רואה במילה "הנחקרות" שם תואר, לוואי של "ההטיות". אם כך, יש במשפט נשוא אחד בלבד, "נקראת", ואין בו פסוקית. עינת (משפט מורכב): היא רואה במילה "הנחקרות" פועל בזמן בינוני שה"א בראשו היא ה"א הזיקה, במשמעות "ש־" (ההטיות שנחקרות). אם כך, "הנחקרות" היא פסוקית לוואי עם נשוא משלה, והמשפט מורכב. |
שאלה 11 10 נקודות
פיסוק ופירוק משפט מורכב
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א | הבינה המלאכותית מייצרת כמות רבה של תוכן, ומידע רב זורם אלינו מכל פינה. במציאות זו חינוך לחשיבה ביקורתית נהפך לעניין חשוב במיוחד. במסגרת חינוך זה התלמידים עוסקים בניתוח מידע, בשאילת שאלות ובגיבוש דעות מושכלות. ד"ר סוניה בן ג'אפר, מנכ"לית הקרן לחינוך, מדגישה: "תלמידינו חייבים לבחון בביקורתיות את המידע". לטענתה, כשמידע עלול להיות שגוי או מטעה, ההבחנה בין אמיתי לדמיוני הכרחית יותר מאי פעם. |
| ב | (1) אנו נחשפים לפרסומות ברשתות החברתיות. (2) הפרסומות הן למוצרים. (3) המוצרים תואמים את אורח החיים שלנו. |
חלק שני: לשון, פרק ג: מערכת הצורות
שאלה 12 10 נקודות
שורש ובניין, מיון לפי בניין
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ | השורש: ש-ע-ש-ע. הבניין: התפעל. מי שלמד לנתח מרובעים כפולים כשורש של שלוש אותיות כותב ש-ע-ע (כמו גלגל מן ג-ל-ל). הבניין בכל מקרה התפעל. |
| א מְעוֹרְרִים | השורש: ע-ו-ר. הבניין: פיעל. |
| א מֻמְצָאוֹת | השורש: מ-צ-א. הבניין: הופעל. |
| א מוּצָאוֹת | השורש: י-צ-א. הבניין: הופעל. |
| א לְהַקְשׁוֹת | השורש: ק-ש-ה. הבניין: הפעיל. |
| א מַבִּיעִים | השורש: נ-ב-ע. הבניין: הפעיל. |
| ב | בניין קל: נְתוּנִים, נוֹטִים, נִבְחַר. בניין נפעל: נִזּוֹנִים, יֵרָאֶה, נוֹסָפוֹת. |
שאלה 13 10 נקודות
מילה דו־משמעית, שם פועל ובניין, שורשים קרובים, פעיל וסביל
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א פועל | השורש: צ-פ-ה. הבניין: פיעל. הזמן: עבר. הגוף: שני, נוכחת. |
| א שם עצם | הבסיס: צִפָּה. הצורן הסופי: ־ִית. משמעות הצורן הסופי: הקטנה. |
| ב לִצְפּוֹת | הבניין: קל. המילה מן הרשימה: מִצְפֶּה. |
| ב לְצַפּוֹת | הבניין: פיעל. המילה מן הרשימה: צִפִּיָּה. |
| ג | הֲצָפָה, מָצוֹף |
| ד | נִקְרָאִים (סביל) ← קוֹרְאִים. מוֹכִיחִים (פעיל) ← מוּכָחִים. נִדּוֹן (סביל) ← דָּן. |
שאלה 14 10 נקודות
משקלים, תפקיד האות ת', דרכי תצורה
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) | הוֹרֶה, אוֹפָה |
| א(2) | קוֹטֵל |
| ב(1) | תְּפוּסָה |
| ב(2) | התי"ו היא אות שורש (השורש ת-פ-ס). |
| ב(3) | התי"ו היא חלק מן המשקל (תחילית המשקל), ואינה אות שורש. |
| ג(1) | שורש ומשקל: תְּגוּבָה, רְשׁוּמָה. בסיס וצורן סופי: תְּגוּבָן, תְּגוּבִית. |
| ג(2) | תְּגוּבָה: ג-ו-ב. רְשׁוּמָה: ר-ש-ם. |
| ד(1) | הלחם בסיסים (שִׁדּוּר + רֶשֶׁת). |
| ד(2) | השורש: ס-כ-ת. המשקל: הֶקְטֵל. |
שאלה 15 10 נקודות
חלקי דיבור, צורנים סופיים ומשמעותם, שורש ובניין
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) | יוֹצֶרֶת: שם תואר. הַמְיַצֵּר: פועל. יְצִירַת: שם עצם. |
| א(2) | נוֹצָר גם נוֹצֶרֶת (יחידה) נכונה. |
| ב | "אני בחור יְצִירָתִי": הצורן ־ִי יוצר שם תואר (בעל תכונה של יצירה). "יְצִירָתִי זכתה לביקורות חיוביות": הצורן ־ִי הוא כינוי קניין של גוף ראשון יחיד (היצירה שלי). |
| ג | המילה היוצאת דופן היא פופולריות, ומשמעות הצורן הסופי במילה זו היא יצירת שם עצם מופשט. המשמעות המשותפת לצורנים הסופיים במילים האחרות היא ריבוי בנקבה (רבות). |
| ד(1) | המשפט השני (למשרד החינוך יש יותר מ־43 אלף עוקבים באינסטגרם) והמשפט הרביעי (מחאת העוקבים הצליחה). |
| ד(2) | שם עצם |
| ה(1) | מְתַקְשְׁרִים |
| ה(2) | מִתְקַשְּׁרִים: השורש ק-ש-ר, הבניין התפעל. מְתַקְשְׁרִים: השורש ת-ק-ש-ר, הבניין פיעל. |
שאלה 16 10 נקודות
שמות פעולה, שמות תואר, משקלים
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) | הַטָּיַת חֲשִׁיבָה: הַטָּיָה בבניין הפעיל, חֲשִׁיבָה בבניין קל. הִמָּנְעוּת מִשִּׁתּוּף: הִמָּנְעוּת בבניין נפעל, שִׁתּוּף בבניין פיעל. |
| א(2) | הצירוף ששם התואר בו גזור מצורת בינוני: דֵּעָה נְפוֹצָה, הבניין: נפעל. הצירוף ששם התואר בו נוצר בדרך של בסיס וצורן סופי: אֲתָר יִעוּדִי. |
| ב(1) | במשפט "אחת ההמלצות בכתיבת סקירה היא אִרְגּוּן המידע בתוך טבלה". |
| ב(2) | השורש: א-ר-ג-ן. הבניין: פיעל. |
| ג | צְרִיכָה: קְטִילָה. אֲמִינָה: קָטִיל. |