התשובות הסופיות · נדב כץ
עברית: הבנה, הבעה ולשון, שאלון 70%
שאלון 11281 · חורף · תשפ״ה · 2025
שאלה, סעיף והתשובה. בלי דרך ובלי הסבר, כדי לבדוק מהר אם צדקתם.
חלק ראשון: הבנה והבעה
שאלה 1 4 נקודות
הבנת הנקרא, שלושת המאמרים
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| 1 | ד. הקשבה היא מיומנות חשובה בתקשורת בין אנשים. |
שאלה 2 12 נקודות
הבנת הנקרא, הקשבה מיטיבה (מאמר 1 ושאר המאמרים)
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א | תגובה 3. ציטוט ממאמר 1 (פסקה ד): "מן המקשיב נדרשים לא רק קשב רב, אמפתיה, רצון להיטיב ומיומנות תקשורת, אלא גם יכולת להקשיב לדובר בלי לשפוט את דבריו". התוכן קבוע, הניסוח חופשי מתקבל גם: תגובה 3. ציטוט ממאמר 1 (פסקה ח): "כדי להקשיב רִכשו מיומנויות: נסו ליצור קשר עין עם הדובר, היאזרו בסבלנות עד שהוא יסיים את דבריו, הביעו רגישות ואמפתיה לדבריו וחזרו עליהם במילותיכם כדי לוודא שהבנתם את כוונתו". |
| ב | אפשר לבחור בשתיים מן השלוש: תגובה 1: המגיב מסיט את השיחה אל עצמו ואל הפיטורים שלו, במקום להתמקד במצוקה של הדובר. מאמר 2 (פסקה ז) מזהיר שהבעת הזדהות שבה אנחנו מספרים על הכאב שלנו היא מכשול להקשבה, כי היא מטה את השיחה אלינו. תגובה 2: התגובה שיפוטית ומאשימה את הדובר בשימוש לא אחראי בכסף. לפי מאמר 1 (פסקאות ד ו־ז) הקשבה מיטיבה מחייבת להקשיב בלי לשפוט, ומאמר 3 (פסקה ב) מונה את היכולת להיות לא שיפוטי כאחד משלושת הרכיבים של הקשבה טובה. תגובה 4: המגיב מבטל את תחושותיו של הדובר ("מה הבעיה?") וממהר להציע פתרונות שאיש לא ביקש. מאמר 3 (פסקה ג) מונה את הנטייה להגיב מהר ולהציע פתרונות כשלא ביקשו זאת מאיתנו בין "זוללי הקשב" הפנימיים, ובתגובה אין הרגישות והאמפתיה שמאמר 1 (פסקה ח) דורש מן המקשיב. התוכן קבוע, הניסוח חופשי |
שאלה 3 4 נקודות
הבנת הנקרא, מאמר 1 פסקה ח
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| 3 | "עם זאת אם המיומנויות האלה ייושמו באופן טכני בלבד, הן לא בהכרח יביאו להקשבה מיטיבה". |
שאלה 4 5 נקודות
הבנת הנקרא, שילוב מאמרים 2 ו־3
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| 4 | התרומה המשותפת: ההקשבה היא הדרך לשנות את עמדתו של בן השיח ולשכנע אותו. ההסבר: לפי מאמר 2 (פסקה ג) הדבר נובע מעקרון ההדדיות. אדם שמרגיש שמקשיבים לו באמת, ולא רק מחכים שיסיים כדי לדבר, מרגיש צורך להשיב באותו מטבע, ולכן גם הוא יקשיב לנו באמת וישקול ברצינות את עמדתנו. לפי מאמר 3 (פסקה ו) ההקשבה לעמדתו של האחר נותנת לו הזדמנות לבחון אותה ולחשוב עליה מחדש, ואילו כשמתנגחים זה בזה כל צד מתבצר בדעותיו והניסיון להידבר נכשל. התוכן קבוע, הניסוח חופשי |
שאלה 5 25 נקודות
מטלת כתיבה: סקירה על פי מאמרים 1 ו־2
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| 5 | סקירה לדוגמה (149 מילים בגוף הסקירה): כוחה של ההקשבה הקשבה טובה תורמת לכל שיחה, אך היא אינה מתאפשרת תמיד. לפי קסטרו (2015), אנשים מגלים עניין רב יותר בדיבור מאשר בהקשבה, כי הדיבור מעניק לדובר בולטות וכוח, ואילו המקשיב נתפס לעיתים כפסיבי וכחלש. עוד הוא מונה כמה סיבות לחוסר הקשבה: מחסור בזמן, הסחות דעת וחוסר במיומנות, ובייחוד בעולם הדיגיטלי. גם מרגלית (2024) מצביעה על העולם הדיגיטלי: אנשים סבורים שהם מסוגלים להקשיב ובו בזמן לעסוק בטלפון, אך מחקרים מראים שהדבר אינו אפשרי. נוסף על כך, לדבריה, רבים מקשיבים רק כדי להגיב, מסיטים את השיחה אל עצמם או מנצלים אותה להצגת הישגיהם. עם זאת, להקשבה יתרונות רבים עבור הדובר. קסטרו טוען שהקשבה מיטיבה נוסכת בדובר ביטחון לבטא את עצמו, להכיר את עצמו טוב יותר ואף להשתנות, ומאותתת לו שהוא ודבריו חשובים. מרגלית מוסיפה שכאשר מקשיבים לאדם באמת, הוא מבין את עצמו טוב יותר, מגבש את דעתו בבהירות ומגיע לתובנות חדשות. מכאן שההקשבה אומנם דורשת מאמץ, אך היא מעניקה לדובר ערך רב. ביבליוגרפיה מרגלית, ל' (מאי, 2024). תשכחו ממה שידעתם: זה המפתח הכי חשוב להשפעה ושכנוע. מעריב. אוחזר מ־maariv.co.il קסטרו, ד' (ספטמבר, 2015). הקשבה בעולם של דיבור. אלכסון. אוחזר מ־alaxon.co.il תשובה לדוגמה |
פרק א: שם המספר ואותיות השימוש (חובה)
שאלה 6 10 נקודות
שם המספר ואותיות השימוש
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| תבליט 1, 4 | ארבעה (בארבעה במאי) |
| תבליט 2, הקפה (דקות) | כִּשְׁתֵּי (דקות וחצי) |
| תבליט 2, 2011 | אלפיים ואחת עשרה (בשנת אלפיים ואחת עשרה) |
| תבליט 2, 75 | שבעים וחמש (שניות) |
| תבליט 3, 6 | שש (בפסקה מספר שש) |
| תבליט 3, 47 | ארבעים ושבעה (אחוז) |
| תבליט 4, 5 | חמישה (יתרונות) |
| תבליט 4, הקפה (רמות) | וְשָׁלוֹשׁ (רמות) |
| תבליט 4, הקפה (המיומנויות) | עֶשֶׂר (המיומנויות) |
| תבליט 5, 2 | שניים (פי שניים) |
פרק ב: תחביר (בחירה)
שאלה 7 10 נקודות
סוגי משפטים, תפקידים תחביריים, המרה למשפט פשוט
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1), משפט I | משפט מורכב. שתי פסוקיות: "אף על פי שהקשבה היא רכיב תקשורת חשוב", פסוקית ויתור (תיאור ויתור); "שדווקא לה מוקדשת תשומת לב מועטה", פסוקית נושא. |
| א(1), משפט II | משפט פשוט. |
| א(1), משפט III | משפט איחוי (מאוחה). איבר ראשון: "הקשבה כמו זו שבטיפול פסיכולוגי היא הקשבה מיטיבה". איבר שני: "אך מטבע הדברים היא אינה שכיחה בשגרה". |
| א(2) | לה (משפט I): מושא (עקיף). למוריו (משפט II): לוואי. שכיחה (משפט III): נשוא. |
| ב | בעת התנגחות הדדית בין אנשים, כל ניסיון להידברות נידון לכישלון. מתקבל גם: בזמן התנגחותם של אנשים זה בזה, כל ניסיון להידברות נידון לכישלון. |
שאלה 8 10 נקודות
פסוקיות: תפקידים, תחימה והמרה
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א, משפט I | פסוקית מושא. |
| א, משפט II | פסוקית לוואי. |
| א, משפט III | פסוקית תיאור סיבה. |
| ב(1) | משפט II. |
| ב(2) | "כשחוקרים בחנו את החשיבות שאנשים מייחסים לדיבור לעומת הקשבה": פסוקית תיאור זמן. בתוכה "שאנשים מייחסים לדיבור לעומת הקשבה": פסוקית לוואי (של החשיבות). "כי חשיבותו של הדיבור רבה יותר": פסוקית נושא (של נמצא). |
| ג(1) | הפסוקית: "שמרוכז בעצמו". תפקידה: פסוקית לוואי (של אדם). |
| ג(2) | מי שמרוכז בעצמו לא יוכל להפנות את תשומת ליבו ולהקשיב לזולתו. |
| ג(3) | אם אדם מרוכז בעצמו, הוא לא יוכל להפנות את תשומת ליבו ולהקשיב לזולתו. |
שאלה 9 10 נקודות
תמורה וניתוח משפט פשוט
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) | משפט II. |
| א(2) | משפט I: בעידן הדיגיטלי (תמורה לכיום). משפט III: כמו בעת חקירה או בראיון עבודה (תמורה לבמקרים מסוימים). |
| א(3) | תיאור (בשני המשפטים, תיאור זמן). |
| א(4) | התוצאות החיוביות של ההקשבה הן בתחומים רבים: בזוגיות, בגידול ילדים, בעבודה, בתפקידי מכירות וניהול וברפואה. מתקבל גם: התוצאות החיוביות של ההקשבה הן במגוון תחומים: בזוגיות, בגידול ילדים, בעבודה, בתפקידי מכירות וניהול וברפואה. |
| ב | ברוב: לוואי. המקרים: תיאור (זמן). ההקשבה: נושא. לזולת: לוואי. משרתת: נשוא. מטרה: מושא (ישיר). מיטיבה: לוואי. מתקבל גם: ברוב: תיאור. המקרים: לוואי. (ניתוח שבו הנסמך רוב הוא הגרעין והסומך המקרים לוואי שלו; שאר המילים כמו בתשובה.) |
שאלה 10 10 נקודות
המבנה אין... אלא..., חלקים כוללים, זיהוי נשואים
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) | משפט I: מיומנות פשוטה אלא מיומנות מורכבת הדורשת מאמץ. משפט II: אישי אלא גם עסקי. |
| א(2) | אין לחלקים הכוללים תפקיד משותף: במשפט I הם נשוא, ובמשפט II הם לוואי (של רווח). |
| א(3) | משפט I: ניגוד. משפט II: ריבוי והוספה. |
| א(4) | הרווח בהקשבה הוא גם רווח אישי וגם רווח עסקי. מתקבל גם: הרווח בהקשבה הוא הן רווח אישי הן רווח עסקי. |
| א(5) | הקשבה היא רק מתנה שאדם יכול להעניק לרעהו. מתקבל גם: הקשבה היא בסך הכול מתנה שאדם יכול להעניק לרעהו. |
| ב, משפט I | יוכלו למכור; יקשיבו. |
| ב, משפט II | אין; משפרת. |
| ב, משפט III | למקשיבים (טובים יותר). התוכן קבוע, הניסוח חופשי מתקבל גם: נעשינו למקשיבים (הנשוא מסומן יחד עם האוגד) |
שאלה 11 10 נקודות
הסגר, פסוקית מושא, פיסוק
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1), משפט I | ההסגר: על פי הפסיכולוג קארל רוג'רס. תרומתו: מציין את מקור הדברים. הכותב מייחס את הטענה לרוג'רס, ובכך משווה לה סמכות של מומחה ומבהיר שאין זו דעתו שלו. |
| א(1), משפט II | ההסגר: כמובן. תרומתו: מבטא את עמדת הכותב, שהדבר מובן מאליו וודאי בעיניו. |
| א(2) | הפסיכולוג קארל רוג'רס טוען שהקשבה היא המפתח לבניית חוויה של ביטחון למטופל. מתקבל גם: הפסיכולוג קארל רוג'רס סבור כי הקשבה היא המפתח לבניית חוויה של ביטחון למטופל. |
| ב | קארל רוג'רס, אחד מן הפסיכולוגים הבולטים במאה ה־20, הדגיש את חשיבות ההקשבה הפעילה כאמצעי לשיפור הקשר הבין־אישי וההעצמה האישית. לדבריו, הקשבה אמיתית מאפשרת לאנשים להביע את רגשותיהם בכנות ובלי חשש משיפוטיות. לפניכם אחד מציטוטיו המפורסמים בנושא זה: "כשמישהו שומע אותך בלי לשפוט אותך, בלי לנסות לקבל עליו אחריות למעשיך ובלי לנסות לשנות אותך, זו הרגשה פשוט נהדרת". |
פרק ג: מערכת הצורות (בחירה)
שאלה 12 10 נקודות
שורש ובניין, זמן הפועל, שורש משותף
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א, הוּבְנוּ | שורש ב-ו-ן, בניין הופעל. |
| א, הֵאָזְרוּ | שורש א-ז-ר, בניין נפעל. |
| א, לְוַדֵּא | שורש ו-ד-א, בניין פיעל. |
| א, נוֹכְחִים | שורש נ-כ-ח, בניין קל (פעל). |
| א, תִּזְדַּהוּ | שורש ז-ה-י (ז-ה-ה), בניין התפעל. |
| א, מַטִּים | שורש נ-ט-י (נ-ט-ה), בניין הפעיל. |
| א, הַקְצוּ | שורש ק-צ-י (ק-צ-ה), בניין הפעיל. |
| ב | ציווי. |
| ג(1) | נְתוּנִים, מַתָּנָה, לָתֵת. |
| ג(2) | נ-ת-ן. |
שאלה 13 10 נקודות
שורשים, שמות פעולה, נו"ן שורשית ומוספית, שם פועל
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) | מְחוֹשִׁים: ח-ו-ש. חוֹשְׁשִׁים: ח-ש-ש. הַחִישָׁה: ח-ו-ש. הַנִּחוּשׁ: נ-ח-ש. לְהָחִישׁ: ח-ו-ש. |
| א(2) | חִישָׁה: בניין קל (פעל). נִחוּשׁ: בניין פיעל. |
| ב, משפט 1 | נו"ן שורשית (נָחוּשׁ בדעתו, שורש נ-ח-ש). |
| ב, משפט 2 | נו"ן מוספית: צורן נטייה, תחילית העתיד בגוף ראשון רבים (נָחוּשׁ = אנחנו נחוש). |
| ג | מַחְמָאָה: לְהַחְמִיא. מְחָאַת המונים: לִמְחוֹת. מְחִיאַת כף: לִמְחוֹא (כף). |
שאלה 14 10 נקודות
משקלי שמות פעולה, בניינים, שם פעולה בפיעל, הבחנה בין שורשים
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) | הַקְשָׁבָה: הַקְטָלָה. הֶבֵּט: הֶקְטֵל. הַסָּחוֹת (הַסָּחָה): הַקְטָלָה. |
| א(2) | הפעיל. |
| א(3) | לא. הִתְנַגְּחוּת היא במשקל הִתְקַטְּלוּת (שם הפעולה של בניין התפעל, מן הִתְנַגֵּחַ), ואילו הִדָּבְרוּת היא במשקל הִקָּטְלוּת (שם הפעולה של בניין נפעל, מן נִדְבַּר). |
| א(4) | קִטָּלוֹן: כִּשָּׁלוֹן (לכישלון). תִּקְטֹלֶת: תִּקְשֹׁרֶת (בתקשורת, לתקשורת). |
| ב | לְבַטֵּא: בִּטּוּי. לְהַכִּיר: נִכּוּר. לְהִשְׁתַּנּוֹת: שִׁנּוּי. |
| ג, משפט 1 | מֵשִׁיב. |
| ג, משפט 2 | הֵמַרְתִּי. |
שאלה 15 10 נקודות
צורות בינוני: חלק דיבור ובניין, פעיל וסביל, משקל ודרך תצורה
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) | שם תואר. |
| א(2) | אֲהוּדִים: אוֹהֲדִים. מוּכָלִים: מְכִילִים. |
| ב, מֵיטִיבָה | שם תואר; בניין הפעיל. |
| ב, דּוֹבֵר | שם עצם; בניין קל (פעל). |
| ב, מְאַפְשֵׁר | פועל; בניין פיעל. |
| ב, רָאוּי | שם תואר; בניין קל (פעל). |
| ב, מְקֻטָּעִים | שם תואר; בניין פועל (פֻּעַל). |
| ג(1) | מוֹרִים, מַזְכִּירָה. |
| ג(2) | המילה: מִנְהָלָן. דרך התצורה: גזירה קווית, בסיס וצורן (מִנְהָל + הצורן ־ָן). |
שאלה 16 10 נקודות
שורש מרובע, משקל, דרכי תצורה, מילים שהמציאו ילדים
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) | א-ז-כ-ר. |
| א(2) | פיעל. |
| ב(1) | מָזוֹן. |
| ב(2) | קָטוֹל. |
| ג(1) | שָׁעוֹן. |
| ג(2) | גזירה קווית: בסיס וצורן (שָׁעָה + הצורן ־וֹן). |
| ד | בוחרים שלוש מן הארבע: מַקְלְפוֹן: גזירה קווית, בסיס וצורן. הבסיס מַקְלֵף, כלי לקילוף ירקות (משקל מַקְטֵל של כלים), ונוסף לו הצורן ־וֹן, שמשמש להקטנה או לשמות של מכשירים. ההסבר: כלי קטן לקילוף. כָּרֶסֶת: גזירה מסורגת, שורש ומשקל. השורש כ-ר-ס (כֶּרֶס, בטן), במשקל קַטֶּלֶת, משקל של שמות מחלות (כמו דַּלֶּקֶת וצָרֶבֶת). הר' אינה מקבלת דגש, ולכן הפתח שלפניה מתארך לקמץ. ההסבר: מחלה של הבטן, כאב בטן מרוב אכילה. מַנְפֵּחָה: גזירה מסורגת, שורש ומשקל. השורש נ-פ-ח (ניפוח), במשקל מַקְטֵלָה, משקל של שמות כלים (כמו מַזְמֵרָה ומַגְרֵפָה). ההסבר: כלי לניפוח, משאבה. מַשְׁרוֹקַאי: גזירה קווית, בסיס וצורן. הבסיס מַשְׁרוֹקִית, ונוסף לו הצורן ־ַאי, שמציין בעל מקצוע או עיסוק (כמו חַשְׁמַלַּאי ועִתּוֹנַאי). ההסבר: מי שעיסוקו במשרוקית, כלומר שופט במשחק. התוכן קבוע, הניסוח חופשי |