התשובות הסופיות · נדב כץ

עברית: הבנה, הבעה ולשון, שאלון 70%

שאלון 11281 · קיץ, מועד א׳ · תשפ״ו · 2026

שאלה, סעיף והתשובה. בלי דרך ובלי הסבר, כדי לבדוק מהר אם צדקתם.

חלק ראשון: הבנה והבעה

שאלה 1 4 נקודות

הטענה המרכזית של כותבת מאמר 1, על פי פסקות א עד ג

סעיף	התשובה
1	אף שייתכן שלמוזיקה אין תועלת הישרדותית, יש לה כוח רב וחשיבות רבה בחייהם של בני האדם, בעבור החברה ובעבור הפרט, ובמיוחד בתקופות של משבר. תשובה שמציגה רק את החשיבות של המוזיקה בעת משבר, בלי ההכללה לחיי החברה והפרט, חלקית. די לנסח את הטענה עצמה; אין צורך לפרט את הדוגמאות.

שאלה 2 6 נקודות

השימוש החברתי במוזיקה בחברות שבטיות ובחברה המודרנית (מאמר 1)

סעיף	התשובה
א	דמיון
ב	"לכאורה נראה כי שימושים כאלה במוזיקה רחוקים מן האופן שבו המוזיקה שזורה בחיינו בחברה המודרנית, אך אם ניתן את דעתנו על כך, נמצא כי לרוב שימושי המוזיקה בחברות שבטיות יש בימינו מקבילות שלבשו כסות אחרת: המנונים לאומיים, שירים שהם "הפסקול של המדינה", שירה משותפת במשחקי כדורגל ושירה בהופעות ענק בפארק." (פסקה ו) מתקבל גם המשפט הראשון בפסקה ז: "בכל הפעולות והאירועים האלה יש חשיבות עצומה לתחושת החיבור בין המשתתפים." המשפט מתייחס גם לטקסים השבטיים וגם לאירועים המודרניים, ומראה את המשותף להם. יש להעתיק משפט אחד בלבד, במדויק.

סעיף

התשובה

דמיון

"לכאורה נראה כי שימושים כאלה במוזיקה רחוקים מן האופן שבו המוזיקה שזורה בחיינו בחברה המודרנית, אך אם ניתן את דעתנו על כך, נמצא כי לרוב שימושי המוזיקה בחברות שבטיות יש בימינו מקבילות שלבשו כסות אחרת: המנונים לאומיים, שירים שהם "הפסקול של המדינה", שירה משותפת במשחקי כדורגל ושירה בהופעות ענק בפארק." (פסקה ו)

מתקבל גם המשפט הראשון בפסקה ז: "בכל הפעולות והאירועים האלה יש חשיבות עצומה לתחושת החיבור בין המשתתפים." המשפט מתייחס גם לטקסים השבטיים וגם לאירועים המודרניים, ומראה את המשותף להם. יש להעתיק משפט אחד בלבד, במדויק.

שאלה 3 3 נקודות

הטענה המרכזית של מאמר 2

סעיף	התשובה
3	(3) למוזיקה חיה יש השפעה רבה יותר על רגשותיהם ועל התנהגותם של בני אדם מלמוזיקה מוקלטת.

שאלה 4 8 נקודות

המצב המצוי והמצב הרצוי בחינוך המוזיקלי (מאמר 3); המוזיקה כגשר בין זהויות

סעיף	התשובה
א	המצב המצוי: אף שכולם מבינים את חשיבותה של המוזיקה, מערכת החינוך אינה משלבת אותה במידה מספקת. בגני הילדים רואים בפעילות המוזיקלית "העשרה" או "תוספת" בלבד ולא חלק מהותי מתוכנית הלימודים, ולכן מועבר להורים ולילדים מסר שגוי על חשיבותה, ומוחמצת ההזדמנות לטפח את היכולות המוזיקליות והיצירתיות של הילדים בשלב חשוב בהתפתחותם. המצב הרצוי: החינוך המוזיקלי בגני הילדים יהיה מקצוע חובה מפוקח: יוכשרו מורים מקצועיים למוזיקה המתמחים בגיל הרך ויקבלו תקן של עובדי הוראה, יפותחו ויוטמעו תוכניות לימוד מקצועיות ומבוססות מחקר, ויהיה פיקוח מקצועי על הפעילויות המוזיקליות בגנים. במצב הרצוי די בעיקר (מקצוע חובה מפוקח) ובשניים מן האמצעים שבפסקה ד; אין חובה למנות את כולם.
ב	ממאמר 1, פסקה ז: המוזיקה מתבצעת בתיאום מושלם בין אנשים, גם בקבוצה גדולה ובלי קשר עין או מגע ביניהם, ותיאום זה יוצר ביניהם תחושת חיבור ושייכות ששום פעילות אחרת אינה יכולה ליצור. מתקבלות גם הוכחות אחרות: מאמר 1, פסקה א: שירת המרפסות שהחלה בנאפולי שבאיטליה אומצה עד מהרה במקומות רבים בעולם, גם בישראל; מאמר 1, פסקה ד: אין תרבות שאין בה ביטוי מוזיקלי; מאמר 2, פסקה ז: בהופעה חיה נמצא תיאום ניכר בהבעות הפנים בין מאזינים שלא הכירו זה את זה; מאמר 2, פסקה י: "אם אתה הולך לקונצרט אינך לבד". יש להביא הוכחה אחת בלבד.

סעיף

התשובה

המצב המצוי: אף שכולם מבינים את חשיבותה של המוזיקה, מערכת החינוך אינה משלבת אותה במידה מספקת. בגני הילדים רואים בפעילות המוזיקלית "העשרה" או "תוספת" בלבד ולא חלק מהותי מתוכנית הלימודים, ולכן מועבר להורים ולילדים מסר שגוי על חשיבותה, ומוחמצת ההזדמנות לטפח את היכולות המוזיקליות והיצירתיות של הילדים בשלב חשוב בהתפתחותם. המצב הרצוי: החינוך המוזיקלי בגני הילדים יהיה מקצוע חובה מפוקח: יוכשרו מורים מקצועיים למוזיקה המתמחים בגיל הרך ויקבלו תקן של עובדי הוראה, יפותחו ויוטמעו תוכניות לימוד מקצועיות ומבוססות מחקר, ויהיה פיקוח מקצועי על הפעילויות המוזיקליות בגנים.

במצב הרצוי די בעיקר (מקצוע חובה מפוקח) ובשניים מן האמצעים שבפסקה ד; אין חובה למנות את כולם.

ממאמר 1, פסקה ז: המוזיקה מתבצעת בתיאום מושלם בין אנשים, גם בקבוצה גדולה ובלי קשר עין או מגע ביניהם, ותיאום זה יוצר ביניהם תחושת חיבור ושייכות ששום פעילות אחרת אינה יכולה ליצור.

מתקבלות גם הוכחות אחרות: מאמר 1, פסקה א: שירת המרפסות שהחלה בנאפולי שבאיטליה אומצה עד מהרה במקומות רבים בעולם, גם בישראל; מאמר 1, פסקה ד: אין תרבות שאין בה ביטוי מוזיקלי; מאמר 2, פסקה ז: בהופעה חיה נמצא תיאום ניכר בהבעות הפנים בין מאזינים שלא הכירו זה את זה; מאמר 2, פסקה י: "אם אתה הולך לקונצרט אינך לבד". יש להביא הוכחה אחת בלבד.

שאלה 5 4 נקודות

מטרות הכתיבה של המאמרים

סעיף	התשובה
א	להציג טענות המבוססות על מידע מהימן
ב	למתוח ביקורת ולהשפיע על מקבלי ההחלטות

שאלה 6 25 נקודות

מטלת כתיבה: סקירה (100 עד 200 מילים) על השפעת המוזיקה על נפש האדם ועל החברה, על פי מאמרים 1 ו־2 בלבד

סעיף	התשובה
סקירה	השפעתה של המוזיקה על נפש האדם ועל החברה המוזיקה מלווה את בני האדם מימי קדם, ונשאלת השאלה מה סוד השפעתה עלינו. פרופ' רוני גרנות (2022) מסבירה שאנשים מאזינים למוזיקה מסיבות חברתיות, כרקע לפעולות יום־יומיות, ואולי בעיקר בשל השפעתה הרגשית. לדבריה, המוזיקה עוזרת לנו לעבד רגשות, להשתחרר מרגשות שליליים ולשפר את מצב הרוח, והיא אף גורמת לשינויים בגוף: בדופק, בלחץ הדם וברמת הקורטיזול, ההורמון הקשור במתח נפשי. עוד היא טוענת כי מוזיקה המבוצעת בתיאום בין אנשים יוצרת תחושת חיבור ושייכות שאין לה תחליף, ולכן היא מלווה אירועים קהילתיים מאז החברות השבטיות ועד ימינו. גם במאמר של ד"ר עדי יניב (2024) מתוארים מחקרים בנושא. על פי המאמר, מוזיקה חיה מעוררת במוח תגובה רגשית חזקה יותר ממוזיקה מוקלטת. נוסף על כך, בהופעה חיה נוצר תיאום בין המאזינים, ותיאום זה מגביר את הנדיבות ואת הנכונות לעזור לזולת. משני המאמרים עולה שהמוזיקה משפיעה הן על עולמו הרגשי של הפרט והן על הקשר שבין בני האדם. ביבליוגרפיה גרנות, ר' (יולי, 2022). סוד קסמה של המוזיקה. אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. אוחזר מ־davidson.org.il יניב, ע' (יוני, 2024). המוזיקה של המוח. אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. אוחזר מ־davidson.org.il זו מטלה פתוחה. כל סקירה שמציגה גם את ההשפעה על הנפש וגם את ההשפעה על החברה על פי שני המאמרים, מאזכרת את המקורות בגוף הטקסט ובסופו ועומדת בהיקף המבוקש, ראויה לניקוד מלא. אפשר לבחור פרטים אחרים מן המאמרים, למשל שירת המרפסות בתקופת הקורונה (מאמר 1, פסקה א), דירוג ההאזנה למוזיקה במקום הראשון בעת משבר (מאמר 1, פסקה ב), או ההפעלה של אזור הציפייה לגירויים מענגים במוח (מאמר 2, פסקה ה). כותבת מאמר 1 היא אישה (השאלון קורא לה "כותבת המאמר"); את מגדר כותב מאמר 2 השאלון אינו מציין, ולכן הסקירה מנוסחת בלי לשון זכר או נקבה כלפיו. ספירת המילים בשדה values אינה כוללת את הכותרת ואת הביבליוגרפיה.

סעיף

התשובה

סקירה

השפעתה של המוזיקה על נפש האדם ועל החברה

המוזיקה מלווה את בני האדם מימי קדם, ונשאלת השאלה מה סוד השפעתה עלינו. פרופ' רוני גרנות (2022) מסבירה שאנשים מאזינים למוזיקה מסיבות חברתיות, כרקע לפעולות יום־יומיות, ואולי בעיקר בשל השפעתה הרגשית. לדבריה, המוזיקה עוזרת לנו לעבד רגשות, להשתחרר מרגשות שליליים ולשפר את מצב הרוח, והיא אף גורמת לשינויים בגוף: בדופק, בלחץ הדם וברמת הקורטיזול, ההורמון הקשור במתח נפשי. עוד היא טוענת כי מוזיקה המבוצעת בתיאום בין אנשים יוצרת תחושת חיבור ושייכות שאין לה תחליף, ולכן היא מלווה אירועים קהילתיים מאז החברות השבטיות ועד ימינו.

גם במאמר של ד"ר עדי יניב (2024) מתוארים מחקרים בנושא. על פי המאמר, מוזיקה חיה מעוררת במוח תגובה רגשית חזקה יותר ממוזיקה מוקלטת. נוסף על כך, בהופעה חיה נוצר תיאום בין המאזינים, ותיאום זה מגביר את הנדיבות ואת הנכונות לעזור לזולת.

משני המאמרים עולה שהמוזיקה משפיעה הן על עולמו הרגשי של הפרט והן על הקשר שבין בני האדם.

ביבליוגרפיה
גרנות, ר' (יולי, 2022). סוד קסמה של המוזיקה. אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. אוחזר מ־davidson.org.il
יניב, ע' (יוני, 2024). המוזיקה של המוח. אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. אוחזר מ־davidson.org.il

זו מטלה פתוחה. כל סקירה שמציגה גם את ההשפעה על הנפש וגם את ההשפעה על החברה על פי שני המאמרים, מאזכרת את המקורות בגוף הטקסט ובסופו ועומדת בהיקף המבוקש, ראויה לניקוד מלא. אפשר לבחור פרטים אחרים מן המאמרים, למשל שירת המרפסות בתקופת הקורונה (מאמר 1, פסקה א), דירוג ההאזנה למוזיקה במקום הראשון בעת משבר (מאמר 1, פסקה ב), או ההפעלה של אזור הציפייה לגירויים מענגים במוח (מאמר 2, פסקה ה). כותבת מאמר 1 היא אישה (השאלון קורא לה "כותבת המאמר"); את מגדר כותב מאמר 2 השאלון אינו מציין, ולכן הסקירה מנוסחת בלי לשון זכר או נקבה כלפיו. ספירת המילים בשדה values אינה כוללת את הכותרת ואת הביבליוגרפיה.

חלק שני: לשון, פרק א: שם המספר ואותיות השימוש

שאלה 7 10 נקודות

כתיבת מספרים במילים והגיית אותיות השימוש; תיקון שם מספר בשיר

סעיף	התשובה
א 2013	אַלְפַּיִם וְשָׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה (בשנת אלפיים ושלוש עשרה)
א 82	שְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם (אחוזים)
א פי 3	שְׁלוֹשָׁה (פי שלושה)
א 47	אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע (פעמים)
א 4	אַרְבַּע (ארבע הזכיות)
א 24	הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה (למקום העשרים וארבעה)
א 12 במאי	בִּשְׁנֵים עָשָׂר (במאי)
א 17,533	שִׁבְעָה עָשָׂר אֶלֶף חֲמֵשׁ מֵאוֹת שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ (תגובות)
ב	שִׁשָּׁה עָשָׂר (אביבים)

חלק שני: לשון, פרק ב: תחביר

שאלה 8 10 נקודות

סוגי משפטים וחלקים כוללים; המרה למשפט תנאי; ניתוח משפט

סעיף	התשובה
א(1) I	משפט פשוט.
א(1) II	משפט איחוי (מאוחה). האיברים: [החינוך המוזיקלי אינו עומד בראש סדר העדיפויות של מערכת החינוך,] [וכך מועבר להורים ולילדים מסר שגוי בנוגע לחשיבותו.]
א(2) I	על אורך החיים או על המשכיות המין האנושי
א(2) II	להורים ולילדים
א(3)	מושא
ב	אם נשקיע בחינוך מוזיקלי מגיל צעיר, נטפח דור של אנשים יצירתיים. מתקבלים גם ניסוחים כמו "אם נשקיע בחינוך המוזיקלי מגיל צעיר, נוכל לטפח דור של אנשים יצירתיים."
ג	בגלל (תיאור סיבה) חשיבותה (תיאור סיבה) של המוזיקה (לוואי) היא (נושא) נלמדת (נשוא) מגיל (תיאור זמן) צעיר (לוואי).

שאלה 9 10 נקודות

פסוקית נושא; קשר לוגי; משמעות הנשוא והסגר; המרה למשפט איחוי; תפקיד מילות שאלה

סעיף	התשובה
א(1)	פסוקית נושא.
א(2)	ניגוד. מתקבלים גם ויתור והסתייגות: הכותבת מודה באפשרות אחת ("ייתכן ש..."), ומיד מגבילה אותה ומציבה מולה טענה ודאית ("אולם ברור ש...").
א(3) I	ייתכן: הבעת ספק.
א(3) II	ברור: הבעת ודאות.
א(4) הסגר	כנראה
א(4) משפט	במשפט I
ב	המוזיקה יכולה להיכחד, ובכל זאת לא יחול שום שינוי באורחות חיינו. מתקבלות גם מילות קישור אחרות של ויתור או ניגוד: "המוזיקה יכולה להיכחד, למרות זאת לא יחול שום שינוי באורחות חיינו", או "...אך לא יחול שום שינוי באורחות חיינו". מתקבל גם סדר אחר באיבר השני: "ובכל זאת שום שינוי לא יחול באורחות חיינו". חיבור בוי"ו בלבד ("ולא יחול שום שינוי") אינו מבטא את הקשר של ויתור שבין שני החלקים, ולכן כותבים מילת קישור מפורשת.
ג I	מה: מושא.
ג II	מי: נושא.
ג III	של מי: נשוא.

שאלה 10 10 נקודות

דיבור עקיף, הסגר ודיבור ישיר; חלקי דיבר לפי ההקשר

סעיף	התשובה
א(1)	המוזיקאים מצהירים [שהמוזיקה חשובה מאוד בחייהם]: פסוקית מושא.
א(2)	לדברי המוזיקאים, המוזיקה חשובה מאוד בחייהם. מתקבלים גם "לטענת המוזיקאים", "לפי המוזיקאים" או "להצהרת המוזיקאים".
א(3)	המוזיקאים מצהירים: "המוזיקה חשובה מאוד בחיינו."
ב חובבי	חובבי: שם עצם.
ב מעריצים (1)	מעריצים (של זמרים): שם עצם.
ב מעריצים (2)	מעריצים (להקה): פועל.
ב חובבים	חובבים: שם תואר.
ג(1)	פועל.
ג(2)	שם עצם.

שאלה 11 10 נקודות

חלקים כוללים ותמורה; נושא ונשוא; צירוף משפטים למשפט מורכב

סעיף	התשובה
א(1)	משפט פשוט.
א(2)	תיאור תכלית.
א(3) תמורה	נהיגה או הדחת כלים מי שהעתיק "כגון נהיגה או הדחת כלים" ענה נכון.
א(3) מכליל	פעולות שגרה יום־יומיות
א(3) תפקיד	לוואי
ב I	הנושא: תפקידים (חברתיים). הנשוא: יש.
ב II	הנושא: השימוש (העיקרי במוזיקה). הנשוא: בהקשר (חברתי). מי שכתב את הנשוא עם הלוואי, "בהקשר חברתי", ענה נכון.
ב III	הנושא: החברות (השבטיות). הנשוא: נוהגות ללוות.
ג	האזנה למוזיקה יכולה לשפר את מצב הרוח, משום שהמוזיקה מורידה את רמת ההורמון קורטיזול המזוהה עם מתח נפשי. מתקבלים גם "מכיוון ש...", "כיוון ש..." או "היות ש...", וגם סדר הפוך: "מכיוון שהמוזיקה מורידה את רמת ההורמון קורטיזול המזוהה עם מתח נפשי, האזנה למוזיקה יכולה לשפר את מצב הרוח."

שאלה 12 10 נקודות

פירוק משפט מורכב למשפטים פשוטים; פיסוק (נקודה, הסגר, תמורה, חלקים כוללים)

סעיף	התשובה
א(1)	בתקופת מגפת הקורונה הוטלו הגבלות בשל המגפה.
א(2)	תחושת "היחד" נלקחה מן האנשים עקב ההגבלות.
א(3)	בתקופת מגפת הקורונה הצליחה השירה המשותפת להחזיר לאנשים את תחושת "היחד".
ב	ד"ר לורה בראון, מומחית בהתפתחות ילדים, טוענת שילדים שלומדים מוזיקה מפעילים בו בזמן את חוש השמיעה, את חוש הראייה ואת יכולת התנועה העדינה והגסה. לדבריה, למידה זו גם תורמת לשיפור הכישורים הלשוניים שלהם. ד"ר בראון מסכמת שחוויה מוזיקלית עשירה הכוללת שירה, הקשבה ותנועה מעניקה לילדים צעירים תועלת רבה ככל שהם מתקדמים ללמידה פורמלית יותר. מותר גם להפריד בפסיקים את "הכוללת שירה, הקשבה ותנועה"; זה אינו נדרש בהנחיות.

חלק שני: לשון, פרק ג: מערכת הצורות

שאלה 13 10 נקודות

שורש ובניין של פעלים; שם פעולה יוצא דופן; פועל בהווה מאותו שורש ובניין

סעיף	התשובה
א יַגִּידוּ	השורש: נ־ג־ד. הבניין: הפעיל.
א לְהִכָּחֵד	השורש: כ־ח־ד. הבניין: נפעל.
א יָחוּל	השורש: ח־ו־ל. הבניין: קל (פָּעַל).
א חוֹוִים	השורש: ח־ו־ה (ח־ו־י). הבניין: קל (פָּעַל).
א מְאַוְרְרִים	השורש: א־ו־ר־ר. הבניין: פיעל.
א מוּאָרִים	השורש: א־ו־ר. הבניין: הופעל.
א מוֹסִיפִים	השורש: י־ס־ף. הבניין: הפעיל.
ב(1)	וִדּוּא
ב(2)	ו־ד־א
ג(1)	מוֹדֶה
ג(2)	מְוַדֵּא

שאלה 14 10 נקודות

שורש ובניין של שמות פועל; שורשים דומים; בחירת פועל לפי ההקשר

סעיף	התשובה
א לְהָנִיא	השורש: נ־ו־א. הבניין: הפעיל.
א לְהוֹנוֹת	השורש: י־נ־ה (י־נ־י). הבניין: הפעיל.
א לֵהָנוֹת	השורש: ה־נ־ה (ה־נ־י). הבניין: נפעל.
ב(1) הִתִּיר	נ־ת־ר
ב(1) הִתְרָה	ת־ר־ה (ת־ר־י)
ב(1) הוֹתִיר	י־ת־ר
ב(1) נִתְרַם	ת־ר־ם
ב(1) הִתַּמֵּר	ת־מ־ר
ב(2) הִתִּיר	הפעיל
ב(2) הִתַּמֵּר	התפעל
ב(3)	הוֹתִיר

שאלה 15 10 נקודות

שורש; בסיס, משקל וצורנים סופיים; מיון לפי משקל; בסיס יוצא דופן

סעיף	התשובה
א(1)	ש־י־ר
א(2) פִּזְמוֹנָאִית	הבסיס: פִּזְמוֹן. משקל הבסיס: קִטְלוֹן. מי שכתב את המשקל באותיות פ־ע־ל, פִּעְלוֹן, ענה נכון.
א(2) מִזְמוֹרָאִית	הבסיס: מִזְמוֹר. משקל הבסיס: מִקְטוֹל. מי שכתב את המשקל באותיות פ־ע־ל, מִפְעוֹל, ענה נכון.
א(2) צורן 1	הצורן הסופי: ־אי. משמעות הצורן: בעל מקצוע או עיסוק.
א(2) צורן 2	הצורן הסופי: ־ית. משמעות הצורן: נקבה.
ב זוג 1	נַגָּנִים, זַמָּרִים: משקל קַטָּל.
ב זוג 2	מַלְחִינִים, מוֹרִים: משקל מַקְטִיל.
ב זוג 3	מְשׁוֹרְרִים, מְעַבְּדִים: משקל מְקַטֵּל.
ג(1)	חֲלִילָן
ג(2)	הבסיס של חֲלִילָן הוא המילה העברית חָלִיל (שורש ח־ל־ל ומשקל קָטִיל), ואילו הבסיסים של צֵ'לָן ושל מוּזִיקַאי הם מילים לועזיות: צ'לו ומוזיקה.

שאלה 16 10 נקודות

דרכי התצורה של שמות תואר; שמות תואר מן הבינוני; חלקי דיבר לפי ההקשר

סעיף	התשובה
א(1)	המערבית, מוזיקלי
א(2) 1	מוגבלת: הופעל.
א(2) 2	מרגשים: פיעל.
א(2) 3	מוכרים: הופעל.
א(2) 4	ידועים: קל (פָּעַל).
א(3)	שם התואר: חדשים. המשקל: קָטָל. מי שכתב את המשקל באותיות פ־ע־ל, פָּעָל, ענה נכון.
ב(1)	פועל.
ב(2)	שם עצם.

שאלה 17 10 נקודות

משקל קִטּוּל; היגדים על ביטוי ובטלה; משקל של "קליטה" לפי ההקשר

סעיף	התשובה
א(1)	צִיּוּן, לִוּוּי, רִקּוּדִים, שִׁעֲמוּם, קֵרוּב בַּקָּשָׁה, הֲנָאָה, הֲפָגָה, תְּחוּשָׁה ושִׁירָה אינם במשקל קִטּוּל.
א(2)	קִטּוּל מי שכתב את המשקל באותיות פ־ע־ל, פִּעוּל, ענה נכון.
א(3) בניין	נכון. נימוק: שניהם שמות פעולה של בניין פיעל: בִּטּוּי במשקל קִטּוּל (מן בִּטֵּא), ובַּטָּלָה במשקל קַטָּלָה, משקל נוסף של שמות פעולה בפיעל, כמו בַּקָּשָׁה (בִּקֵּשׁ) וכַּפָּרָה (כִּפֵּר). ברשימת משקלי שמות הפעולה של הפיקוח על הוראת העברית, בבניין פיעל מופיעים שני משקלים: קִטּוּל (סיפור) וקַטָּלָה (חבלה). לכן בַּטָּלָה, במשקל קַטָּלָה, שייכת לבניין פיעל כמו בִּטּוּי.
א(3) משמעות	נכון. נימוק: שני המשקלים, קִטּוּל וקַטָּלָה, משמשים לשמות פעולה: הם מציינים פעולה או מצב (ביטוי: הפעולה של ביטוי רעיון; בטלה: מצב של חוסר עשייה).
א(3) שורש	לא נכון. נימוק: השורש של בִּטּוּי הוא ב־ט־א, והשורש של בַּטָּלָה הוא ב־ט־ל. מי שכתב את השורש של ביטוי ב־ט־י ענה נכון; שתי הצורות מקובלות.
ב(1)	קָטִיל (בנקבה: קְטִילָה). מי שכתב פָּעִיל ענה נכון.
ב(2)	קְטִילָה מי שכתב פְּעִילָה ענה נכון.