התשובות הסופיות · נדב כץ
עברית: הבנה, הבעה ולשון, שאלון 70%
שאלון 11281 · חורף · תשפ״ו · 2026
שאלה, סעיף והתשובה. בלי דרך ובלי הסבר, כדי לבדוק מהר אם צדקתם.
חלק ראשון: הבנה והבעה
שאלה 1 12 נקודות
הבנת הנקרא: הביקורת של רוטנר ותגובתה של גדיש (מאמרים 2 ו־3)
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א | (3) הם אינם קליטים. |
| ב | רוטנר טוענת שהאקדמיה מציעה, במקום מילה לועזית קצרה וקליטה, צירוף ארוך, מסורבל וחסר דמיון (כמו "תג הקבצה" במקום "האשטאג"), כלומר מעין הגדרה, ולא מילה כיפית שמתגלגלת על הלשון. "צפיית רצף" מדגים בדיוק את הבעיה הזאת: במקום המילה הלועזית הקצרה "בינג'", בת הברה אחת, מוצע צירוף של שתי מילים וארבע הברות, שהוא בעצם הגדרה של הפעולה (צפייה ברצף). לפי רוטנר, צעירים לא יאמצו צירוף כזה, ולכן גם הוא צפוי שלא להיקלט בשפת היום־יום. התוכן קבוע, הניסוח חופשי |
| ג | לפי גדיש, רבות מן המילים שחידשה האקדמיה כבר נקלטו בשפה ומוכרות לכולם, למשל כריך, מסרון, משוב ומתג, וגם חידושים חדשים יותר, כמו תצרף והסכת, נכנסים לשימוש (פסקה ה). לכן אין זה נכון שהחידושים אינם נקלטים. התוכן קבוע, הניסוח חופשי מתקבל גם: גלידה, פצצה ומונית נשמעו בתחילה מוזרות ונקלטו עם הזמן; כך יקרה גם למילים החדשות (פסקה ו). · רוב המונחים הם מונחים מקצועיים לאנשי מקצוע, ולכן אין לשפוט אותם לפי השימוש בשפת היום־יום (פסקה ד). |
שאלה 2 5 נקודות
הבנת הנקרא: תהליך חידוש המילים (מאמרים 2 ו־3)
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| 2 | לפי גדיש (מאמר 3, פסקה ד), את רוב המונחים קובעות ועדות מינוח מקצועיות במגוון רחב של תחומים. חברי הוועדות הם מומחים שעושים את העבודה בהתנדבות, ורוב המונחים נכנסים למילונים מקצועיים שמשרתים מתרגמים, אנשי מקצוע והציבור הרחב. רוטנר (מאמר 2, פסקאות ד ו־ו) רוצה שהאקדמיה תעבוד כמו משרד פרסום: תלמד את קהל היעד ואת ההרגלים הלשוניים שלו, תחשוב בתעוזה ובדמיון על מילים קצרות ומפתות שמתאימות לו, ואולי אף תבדוק את המילים החדשות בקבוצות ביקורת לפני שהיא מוציאה אותן לציבור. התוכן קבוע, הניסוח חופשי |
שאלה 3 8 נקודות
עמדת הכותבת וסגנון כתיבה (מאמרים 1 ו־2)
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א | היחס של טלי בן־יהודה הוא יחס חיובי של הערכה רבה, ואף של התפעלות וגאווה. הוא בא לידי ביטוי בלשון משבחת ונלהבת: הכותבת מרבה בשמות תואר ובביטויים של גודל ושבח. דוגמה: "בפעולתה הענפה בתחום זה" (פסקה ד), או "תוצאות עבודתה של האקדמיה ניכרות בכל מקום" (פסקה ו). התוכן קבוע, הניסוח חופשי |
| ב, מאפיין 1 | לשון דיבורית וסלנג. דוגמה: "יש מצב שהם היו מפרגנים לשפת הקודש" (פסקה ג), או "כשהיא באה לו קלללל" (פסקה ד). התוכן קבוע, הניסוח חופשי |
| ב, מאפיין 2 | פנייה ישירה אל אנשי האקדמיה בגוף שני. דוגמה: "תצטרכו, אנשי האקדמיה, להתאמץ" (פסקה ד), או "אז אתם באקדמיה" (פסקה ה). התוכן קבוע, הניסוח חופשי |
שאלה 4 25 נקודות
מטלת כתיבה: סקירה על האקדמיה ללשון העברית על פי מאמרים 1 ו־3
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| 4 | סקירה לדוגמה (171 מילים בגוף הסקירה): האקדמיה ללשון העברית: ממוסד מחקר אל הציבור הרחב האקדמיה ללשון העברית הוקמה בשנת 1953, והיא פועלת מכוח החוק כמוסד אקדמי שתפקידו לחקור את העברית, לשמר אותה ולטפח אותה. לדברי טלי בן־יהודה (2024), כבר בעת הקמתה הוטלו על האקדמיה שתי משימות מרכזיות: לחקור את הלשון העברית לכל תקופותיה וענפיה, ולכוון את התפתחותה בימינו. המשימות שונות זו מזו, אך קשורות זו בזו, שכן הכוונת הלשון נשענת על המחקר. גם רונית גדיש (2019) מדגישה שהאקדמיה היא בראש ובראשונה מוסד מחקר, ושעיקר עבודתה הוא מפעל המילון ההיסטורי. בעשורים האחרונים חלה התפתחות בפעילותה של האקדמיה. לפי בן־יהודה, האקדמיה הרחיבה את עשייתה ופנתה אל הציבור הרחב: היא החלה לפעול במרשתת וברשתות החברתיות כדי להתקרב אל דוברי העברית, ובייחוד אל הדור הצעיר, ולחבב עליהם את לשונם. נוסף על כך הקימה מערך השתלמויות ומרכז למידה ותרבות, והיא מקיימת פעילות רבה לקראת "יום העברית". גדיש מוסיפה שהאקדמיה הפכה את אתר הבית שלה למרכז למילה העברית: היא שכללה בו את מנוע החיפוש, הוסיפה מילון והעלתה יישומון לנטיית הפועל. כמו כן המזכירות המדעית משיבה על 1,500 פניות בחודש. ניכר אפוא שהאקדמיה נשארה נאמנה לייעודה המחקרי, ובד בבד התקרבה אל הציבור. ביבליוגרפיה בן־יהודה, ט' (2024). בת שבעים וצופה אל הבאות. האקדמיה ללשון העברית. אוחזר מ־hebrew-academy.org.il גדיש, ר' (יולי, 2019). השירות האמיתי של האקדמיה ללשון אינו מסעיר, וכך צריך להיות. מאקו. אוחזר מ־mako.co.il תשובה לדוגמה |
פרק א: שם המספר ואותיות השימוש (חובה)
שאלה 5 10 נקודות
שם המספר ואותיות השימוש
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א, תבליט 1, הקפה | חָמֵשׁ (בְּחָמֵשׁ ישיבות) |
| א, תבליט 2, 6 | שִׁשָּׁה (שישה שמות) |
| א, תבליט 3, הקפה | שְׁמוֹנָה עָשָׂר (הכינוס השמונה עשר) |
| א, תבליט 4, 45,000 | אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף |
| א, תבליט 4, הקפה | שְׁלוֹשׁ (שלוש המילים השכיחות) |
| א, תבליט 5, 1 | אַחַת (מאמר מספר אחת) |
| א, תבליט 5, הקפה | וּתְשַׁע עֶשְׂרֵה (בשנת אלפיים ותשע עשרה) |
| א, תבליט 6, 7 | שִׁבְעָה (פי שבעה) |
| ב | לא תקין. התיקון: "מי בְּתִשְׁעָה בכל נובמבר". |
פרק ב: תחביר (בחירה)
שאלה 6 10 נקודות
סוגי משפטים, תפקיד ו' החיבור, דיבור עקיף
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א, משפט I | משפט מורכב. הפסוקיות: [לפני שהציבור יחווה את דעתו על נחיצותה של האקדמיה ללשון העברית]: פסוקית תיאור זמן. [שנבהיר מה עומד במרכז עשייתה של האקדמיה]: פסוקית נושא. בתוכה [מה עומד במרכז עשייתה של האקדמיה]: פסוקית מושא. |
| א, משפט II | משפט פשוט. |
| ב, הוי"ו לפני עם | מחברת שני איברים של משפט איחוי: [האקדמיה שמה דגש על פעילות לציבור הרחב] ו[עם צמיחת המרשתת והרשתות החברתיות היא החלה לפעול גם בהן]. |
| ב, הוי"ו לפני הרשתות | מחברת שני חלקים כוללים: המרשתת והרשתות החברתיות, שניהם לוואים כוללים של צמיחת. |
| ג | הגיע הזמן לבקש מאנשי האקדמיה שיראו לנו מה עשו בכסף שלנו כל השנים. התוכן קבוע, הניסוח חופשי מתקבל גם: הגיע הזמן לבקש מאנשי האקדמיה להראות לנו מה עשו בכסף שלנו כל השנים. |
שאלה 7 10 נקודות
פסוקיות תנאי, פסוקית מושא, זיהוי נשואים
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1), משפט I | [אילו היה למילה "האשטאג" תחליף חמוד, קצר וקליט בעברית] |
| א(1), משפט II | [אם הציבור יסכים לוותר על היוקרה שבשימוש במילים לועזיות] |
| א(2) | במשפט I התנאי בטל: הוא אינו מתקיים במציאות (אין למילה האשטאג תחליף כזה, ולכן הדוברים אינם מאמצים אותו). במשפט II התנאי קיים ואפשרי: הוא עשוי להתקיים בעתיד, ואם יתקיים, המילים ייקלטו. התוכן קבוע, הניסוח חופשי |
| א(3) | אם יהיה למילה "האשטאג" תחליף חמוד, קצר וקליט בעברית, הדוברים יאמצו אותו. |
| א(4) | הפסוקית: [אילו חידושים של האקדמיה ללשון הם אוהבים]. התפקיד: פסוקית מושא. |
| ב | הנשואים: מוציאה (לאור); פעולה; מקרבת; למרכז (למילה העברית); אין; מעניק. המילה נהפך אינה נשוא אלא אוגד. מתקבל גם: במשפט 3 אפשר לסמן רק את המילה למרכז, או את הצירוף למרכז למילה העברית כולו. |
שאלה 8 10 נקודות
תמורה וביטוי מכליל, תפקידים של צירופים, ניתוח משפט פשוט
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) | תמורה: עיקר עשייתה של האקדמיה. תמורה: מחקר הלשון והכוונתה. |
| א(2) | הביטוי המכליל: (את) המשימות המרכזיות של מוסד זה. התפקיד התחבירי: מושא (ישיר). |
| א(3) | העמדת מפעל המילון ההיסטורי היא עיקר עשייתה של האקדמיה. התוכן קבוע, הניסוח חופשי מתקבל גם: המשימות המרכזיות של מוסד זה הן מחקר הלשון והכוונתה. |
| ב, משפט I | על פי המחקרים: הסגר. |
| ב, משפט II | על פי סדר האל"ף־בי"ת: נשוא (נשוא שמני, עם האוגד הם). |
| ב, משפט III | על פי החלטת הרוב: תיאור אופן. |
| ג | את הכוונת: מושא (ישיר). הלשון: לוואי. העברית: לוואי. האקדמיה: נושא. מבססת: נשוא. על מחקר: מושא (עקיף). עדכני: לוואי. |
שאלה 9 10 נקודות
תפקידים תחביריים, חלקי דיבור, חלק כולל במבנה לא... אלא
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1), משפט I | חלופות: נושא. ראויות: לוואי. |
| א(1), משפט II | חלופות: מושא (ישיר). ראויות: לוואי. |
| א(1), משפט III | חלופות: לוואי. ראויות: לוואי. |
| א(1), משפט IV | בלי חלופות: תיאור תנאי. ראויות: לוואי. |
| א(2) | החלופות: נושא. ראויות: נשוא. |
| א(3) | שם תואר. |
| ב(1), משפט I | מצטיינים: שם תואר. |
| ב(1), משפט II | חוקרים: שם עצם. יוצרים: שם עצם. משתתפים: פועל. |
| ב(2) | באולימפיאדת הלשון העברית יכולים להשתתף לא רק תלמידים מצטיינים אלא כל התלמידים. התוכן קבוע, הניסוח חופשי מתקבל גם: לא רק תלמידים מצטיינים אלא כל התלמידים יכולים להשתתף באולימפיאדת הלשון העברית. |
שאלה 10 10 נקודות
פיסוק, פירוק משפט מורכב למשפטים פשוטים
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א | לרגל יום העברית נערך ריאיון עם נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופסור אהרן ממן. בריאיון הסביר פרופסור ממן כי רוב אוצר המילים שהאקדמיה ללשון מחדשת מיועד לאנשי מקצוע. לדבריו, יש מילונים לתחום הרפואה, לתחום הפילוסופיה, לתחום החקלאות ולתחומים רבים נוספים. בעבר נמכרו מהדורות מודפסות של המילונים האלה, אולם כיום הם זמינים באתר האקדמיה ללשון. |
| ב | (1) מאות אלפי גולשים עוקבים אחרי עמוד האינסטגרם של האקדמיה ללשון. (2) האקדמיה מפרסמת תכנים לשוניים. (3) הגולשים נהנים מן התכנים הלשוניים. התוכן קבוע, הניסוח חופשי מתקבל גם: אפשר להחליף את סדר שני המשפטים הראשונים, בתנאי שמשפט ההנאה בא אחריהם. |
פרק ג: מערכת הצורות (בחירה)
שאלה 11 10 נקודות
שורש ובניין, שמות פועל מן השורש ע-ל-י
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א, נִמְנֵית | השורש מ-נ-י (מ-נ-ה), הבניין נפעל. |
| א, נִכָּרוֹת | השורש נ-כ-ר, הבניין נפעל. |
| א, הֵבַנּוּ | השורש ב-י-ן, הבניין הפעיל. מתקבל גם: ב-ו-ן: דף העזר מאגד את נחי ע"ו ונחי ע"י לגזרה אחת, ובבניין הפעיל אין הבדל בצורה בין השתיים, ולכן גם רישום זה נכון. |
| א, מְעוֹרְרִים | השורש ע-ו-ר, הבניין פיעל. מתקבל גם: ע-ו/י-ר: דף העזר מאגד את נחי ע"ו ונחי ע"י לגזרה אחת, ובבניין פיעל הצורה מְעוֹרֵר זהה בשתיהן. |
| א, נִשְׁתַּעְבֵּד | השורש ש-ע-ב-ד, הבניין התפעל. |
| א, חָזִינוּ | השורש ח-ז-י (ח-ז-ה), הבניין קל. |
| ב, השלמה 1 | לְהַעֲלוֹת (את מודעות הציבור): בניין הפעיל. |
| ב, השלמה 2 | לַעֲלוֹת (לדיון): בניין קל. מתקבל גם: לְהֵעָלוֹת (לדיון): בניין נפעל. |
| ב, השלמה 3 | לְהַעֲלוֹת (לרשת תמונות): בניין הפעיל. |
שאלה 12 10 נקודות
פיצה: פועל ושם עצם, שורשים, משקל, זוגות מילים
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) | השורש: פ-צ-י (פ-צ-ה). הבניין: פיעל. הגוף: גוף שלישי, נסתר (יחיד, זמן עבר). |
| א(2) | אין לה שורש. פיצה (המאכל) היא מילה שאולה מלועזית (מאיטלקית), ולא נוצרה מן העברית בדרך של שורש ומשקל. |
| ב, מַפָּץ | נ-פ-ץ |
| ב, פְּצָצַת | פ-צ-ץ |
| ב, הֲפָצַת | פ-ו-ץ |
| ב, פִּצְפּוּצֵי | פ-צ-פ-ץ |
| ג | השורש: נ-ו-י (נ-ו-ה). משמעות המשקל: מקום. |
| ד(1) | מוֹסָד - מִקְוֶה |
| ד(2) | תַּחֲנָה: ח-נ-י (ח-נ-ה); טַחֲנָה: ט-ח-ן. מִשְׁחָה: מ-ש-ח; מִצְוָה: צ-ו-י (צ-ו-ה). מְלוּנָה: ל-ו-ן; מְלוּכָה: מ-ל-ך. |
שאלה 13 10 נקודות
זוגות לפי שורש, מ' שורשית ומוספית, צורות בינוני
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א, זוג 1 | מְנוֹעַ, תְּנוּעָה. השורש: נ-ו-ע. |
| א, זוג 2 | מַעֲנֶה, תַּעֲנִית. השורש: ע-נ-י (ע-נ-ה). |
| ב, הַנִּמְעָנִים | שורשית. |
| ב, מוֹנְעִים | שורשית. |
| ב, מוּנָעִים | מוספית. |
| ג, צורה 1 | (ה)חוקרים: בניין קל. |
| ג, צורה 2 | (ה)מתעניינים: בניין התפעל. |
| ג, צורה 3 | (ל)משתמשים: בניין התפעל. |
שאלה 14 10 נקודות
צורנים סופיים, זוגות לפי משקל, מחאו ומחו
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א, דְּמוּתָהּ | כינוי שייכות (כינוי קניין), גוף שלישי, נסתרת: הדמות שלה (של המדינה). |
| א, הַמִּלּוֹן | אוסף (קובץ): אוסף של מילים. |
| א, הַהִיסְטוֹרִי | ייחוס (שייכות): שם תואר שפירושו קשור להיסטוריה. |
| א, רַעְיוֹנַאי | בעל מקצוע (מי שעוסק ב־): מי שמקצועו להעלות רעיונות. |
| ב(1), זוג 1 | עֲשִׂיָּה (עשייתה), יְצִירָה (יצירת). המשקל: קְטִילָה. |
| ב(1), זוג 2 | הַעֲמָדָה (העמדת), הוֹדָעָה (הודעות). המשקל: הַקְטָלָה. |
| ב(1), זוג 3 | נִתּוּחַ, בִּטּוּי. המשקל: קִטּוּל. |
| ב(2) | שם פעולה. |
| ג(1) | מָחוּ. |
| ג(2) | מָחֲאוּ: אֶמְחָא. מָחוּ: אֶמְחֶה. |
שאלה 15 10 נקודות
שורש א-ו-ר, בניין וזמן, דרכי תצורה
| סעיף | התשובה |
|---|---|
| א(1) | א-ו-ר |
| א(2) | מָאוֹר |
| א(3) | הפעיל. |
| א(4) | הפועל: מֵאִיר. הזמן: הווה. |
| א(5) | הָאֵר |
| ב(1) | הלחם בסיסים: גליל + אור. |
| ב(2) | המילה: מִקְסֶמֶת. דרך התצורה: שורש ומשקל. השורש ק-ס-ם, ומשמעותו קסם, דבר מכשף ומלבב. המשקל מִקְטֶלֶת, ומשמעותו כלי (מכשיר). מתקבל גם: מַרְהֶבֶת: שורש ומשקל. השורש ר-ה-ב, ומשמעותו יופי מרשים שמעורר התפעלות (מרהיב). המשקל מַקְטֶלֶת, ומשמעותו כלי (מכשיר). |
| ג, תַּשְׁחֵץ | רְאִינוֹי |
| ג, תַּשְׁבֵּץ | מִקְסֶמֶת מתקבל גם: מַרְהֶבֶת |