שימו לב: הדרישה לניקוד משתנה לפי חלקי השאלון. בהבנת הנקרא, בפרק השני ובפרק השלישי ניקוד אינו נדרש כלל, ובסעיפים (4)-(6) של שאלת התחביר נדרש ניקוד מלא. חוקי המענה שבשאלון זה הם אלה שקבעה איגרת ההיערכות לבחינות הבגרות קיץ תשפ"ז (המזכירות הפדגוגית, אוגוסט 2026) לשאלון 018371: 6 מתוך 7 בהבנת הנקרא ועוד שאלת חובה, 4 פעלים מתוך 5, 3 סעיפי תחביר מתוך 6, 3 משימות מתוך 5 בלשון העיתונות, ושאלה אחת מתוך 4 בהבעה בכתב.
ערבית
לבתי ספר עבריים · שאלון 50%
הוראות
משך הבחינה: שעתיים וארבעים וחמש דקות.
מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
פרק ראשון
הבנת הנקרא
47 נקודות
ידיעת הפועל
13 נקודות
תחביר
15 נקודות
פרק שני
לשון העיתונות
15 נקודות
פרק שלישי
הבעה בכתב
10 נקודות
סך הכול
100 נקודות
חומר עזר מותר בשימוש: מילוני ערבית-עברית בלבד.
הוראות מיוחדות: (1) שאלון זה משמש מחברת בחינה. יש לכתוב את כל התשובות בגוף השאלון, במקומות המיועדים לכך.
(2) יש לכתוב את כל התשובות בעט בלבד. אסור להשתמש בטיפקס.
(3) יש לכתוב בכתב יד ברור וקריא.
(4) טרם החזרת השאלון למשגיח או למשגיחה, יש לבדוק אותו שנית.
(5) בתום הבחינה יש להחזיר את השאלון למשגיח או למשגיחה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
בהצלחה!
/המשך מעבר לדף/
ערבית, מועד לדוגמה, קיץ תשפ"ז, בסגנון שאלון 18371
השאלות
פרק ראשון - הבנת הנקרא (47 נקודות), ידיעת הפועל (13 נקודות) ותחביר (15 נקודות)
(1)اِنْعَقَدَ(1) يوم الأحد مُؤتمر صُحُفيّ كبير في الجامعة، بِسبب أزمة جديدة في شبكة التَّواصُل الاجتماعيّ:
(2)اِنْتَشَرَ(2) في شبكة التواصل خبر بلا نَزاهة* عن رئيس الحكومة.
(3)شارَكَ في مؤتمر الجامعة مراسِل إذاعة المدينة، مُتَحَدِّث(3) باسم الحكومة، صحفيّ من جريدة المدينة.
(4)قال متحدث باسم الحكومة: "سَمِعْنا الخبر يوم السبت. يَنْشُرُ(4) مُواطِن الخبر في شبكة التواصل بلا
(5)قراءة عميقة، لكنّ الخبر في الصحيفة مَدْروس".
(6)صَرَّحَ الوزير: "قَرَّرَت(5) المحكمة العُلْيا أنّ حرية التعبير حقّ، لكنّ نزاهة الخبر مبدأ في القانون".
(7)اِقْتَرَحَ الوزير مشروع تعليم جديد من أجل الطلاب: قراءة الصحيفة في الدرس، فهم الخبر، حلّ قضايا من الإعلام.
(8)أيَّدَ رئيس الحكومة مشروع الوزير، لذلك أعطى ميزانية جديدة من أجل تعليم الطلاب.
(9)قال مدير مدرسة المدينة: "زُرْتُها يوم الأحد. اِسْتَطَاعَ الطلاب تَعَلُّم قراءة عميقة، لذلك تَقَدَّمَ تعليم الطلاب".
(10)أصبح تعاوُن المجتمع والإعلام حلّ الأزمة، من أجل مستقبل بلا فساد.
* نَزاهة - יושרה, הגינות
הבנת הנקרא (47 נקודות)
1.
ענו על שבעה סעיפים: על שישה מן הסעיפים (1)-(7) (לכל סעיף - 6.5 נקודות), ועל סעיף (8) חובה (8 נקודות).
שימו לב: ניקוד אינו נדרש כלל.
(1)
השלימו בערבית. اِنعقد مؤتمر صحفيّ كبير في بِسبب جديدة في شبكة التواصل الاجتماعيّ.
תשובההדרך: סעיף השלמה בערבית אינו מבקש ניסוח משלכם אלא איתור: המשפט שלפניכם הוא שכתוב של שורה 1 בקטע, ולכן שתי המילים החסרות כתובות שם מילה במילה. מאתרים את השורה שנפתחת בפועל اِنْعَقَدَ, מניחים אותה ליד המשפט החסר ובודקים איפה השניים נפרדים - שם נופלים הרווחים. הרווח הראשון בא אחרי מילת היחס של מקום, ולכן צריך את שם המקום שבו התכנס המפגש; הרווח השני בא אחרי מילת הסיבה, ולכן צריך את מה שגרם לו. מעתיקים בדיוק, בלי לשנות צורה.
ההשלמות (לפי שורה 1): الجامعة (באוניברסיטה) ; أزمة (משבר).
המשפט המלא: "התכנסה מסיבת עיתונאים גדולה באוניברסיטה בגלל משבר חדש ברשת החברתית."
(2)
הקיפו במעגל: נכון או לא נכון. اِنتشر الخبر في الصحيفة.
נכון / לא נכון
תשובההדרך: שאלת נכון או לא נכון תלויה כמעט תמיד בפרט אחד קטן שהוחלף, ולכן משווים את המשפט שבשאלה לשורה שממנה הוא נלקח - כאן שורה 2 - ובודקים מילה מול מילה. הפועל זהה, הנושא זהה, ורק המקום שבו הידיעה התפשטה שונה: בקטע מדובר ברשת החברתית, ובמשפט שבשאלה בעיתון. החלפה של מילה אחת מספיקה כדי שהמשפט יהיה לא נכון. שורה 5 מחזקת את ההבחנה, כי היא אומרת על הידיעה שבעיתון דבר אחר לגמרי. לא נכון. על פי שורה 2 הידיעה התפשטה ברשת החברתית
(اِنتشر في شبكة التواصل خبر), ולא בעיתון. על העיתון נאמר בשורה 5
שהידיעה בו דווקא בדוקה ומוקפדת (مدروس).
(3)
הקיפו במעגל את האות המציינת את ההשלמה הנכונה. مشروع تعليم جديد من أجل الطلاب هو مبادرة ...
תשובההדרך: שאלה רב-ברירתית כזאת בוחנת קריאה מדויקת של פעולה אחת: לא מי קשור למיזם, אלא מי יזם אותו. סורקים את הקטע אחרי הפועל שמשמעו "הציע", מוצאים אותו בפתח שורה 7, ומי שבא מיד אחריו הוא התשובה. שאר האפשרויות אינן המצאה - כל אחת מהן מופיעה בקטע, אבל כל אחת עושה משהו אחר: אחת תומכת במיזם ונותנת לו תקציב (שורה 8), אחת מדברת על ההבדל בין הרשת לעיתון (שורות 4-5), ואחת מספרת מה יצא מזה בבית הספר (שורה 9). המלכודת היא לבחור את הדמות הבכירה או הבולטת ביותר במקום את מי שביצע בדיוק את הפעולה שנשאלה עליה. ب - השר. בשורה 7 נאמר: اِقترح الوزير مشروع تعليم جديد -
"השר הציע מיזם לימוד חדש". ראש הממשלה רק תמך במיזם (שורה 8), הדובר דיבר על הרשת (שורות 4-5),
ומנהל בית הספר סיפר על התוצאות (שורה 9).
(4)
השלימו בעברית.
בית המשפט קבע כי חופש הוא זכות,
אך יושרת הידיעה היא עיקרון ב.
תשובההדרך: השלמה בעברית היא בפועל תרגום מכוון של שורה אחת. המשפט העברי בנוי בדיוק כמו שורה 6, ולכן מוצאים בקטע את השורה שבה מופיע הצירוף قرّرت المحكمة العليا ומתרגמים אותה חלק אחרי חלק: מי קבע, מה נקבע שהוא זכות, ובאיזה תחום העיקרון האחר מעוגן. שלושת הרווחים יושבים בדיוק על שלושת הצירופים האלה ובאותו סדר, ולכן אין צורך לנחש - צריך רק לתרגם נכון את המילה שמסומנת בכל מקום.
בית המשפט העליון קבע כי חופש הביטוי הוא זכות, אך יושרת הידיעה היא עיקרון
בחוק (על פי שורה 6: قرّرت المحكمة العليا أنّ حرية التعبير حقّ، لكنّ نزاهة الخبر مبدأ في القانون).
(5)
הקיפו במעגל את ההשלמה הנכונה. الخبر في الصحيفة ( مدروس / بلا نزاهة ).
תשובההדרך: שני הצירופים שמוצעים לכם מופיעים שניהם בקטע, ולכן השאלה אינה איזה מהם קיים אלא על מה כל אחד מהם נאמר. עוברים על הקטע ובודקים לאיזה נושא כל צירוף צמוד: האחד נאמר בשורה 5 על הידיעה שבעיתון, והשני נאמר בשורה 2 על הידיעה שהתפשטה ברשת. אחרי שמצמידים כל צירוף לנושא שלו, ההכרעה מיידית. מי שמסתפק בכך שראה את שני הצירופים בקטע נוטה להקיף את הראשון שנתקל בו, וזו הטעות שהסעיף בנוי עליה. مدروس - הידיעה בעיתון בדוקה ומוקפדת (שורה 5).
הצירוף بلا نزاهة ("בלי יושרה") נאמר על הידיעה שהתפשטה ברשת (שורה 2).
(6)
ענו על שני התת-סעיפים. השלימו בערבית.
א.
כינוי הגוף "نا" במילה "سَمِعْنا" (שורה 4) מוסב אל .
ב.
כינוי הגוף "ها" במילה "زُرْتُها" (שורה 9) מוסב אל .
תשובההדרך: בשאלת כינויי גוף מחפשים את השם שהכינוי בא במקומו, והכלל הוא לחזור אחורה בטקסט עד לשם שמתאים לכינוי במין ובמספר וגם מתאים להיגיון המשפט. בתת-סעיף א הכינוי הוא של גוף ראשון רבים, ולכן שואלים בשם מי מדבר האיש שפותח את הדיבור בשורה 4 - התשובה כתובה בתוארו שלו, עוד לפני שהתחיל לדבר. בתת-סעיף ב הכינוי הוא של נסתרת יחידה, ולכן מחפשים שם נקבה יחידה שכבר הוזכר בקטע ושאפשר לבקר בו; ציון היום שבשורה 9 זהה לציון היום שבשורה 1, ושורה 1 היא גם זו שנוקבת במקום.
א. الحكومة - הדובר מדבר בשם הממשלה ("שמענו" = אנחנו, הממשלה).
ב. الجامعة - מנהל בית הספר אומר "ביקרתי בה ביום ראשון":
מסיבת העיתונאים התקיימה ביום ראשון באוניברסיטה (שורה 1), ולכן "בה" מוסב אל האוניברסיטה.
(7)
ענו בעברית.
מה כלול במיזם הלימוד החדש שהציע השר? ציינו שני רכיבים.
תשובההדרך: כשמבקשים מכם שני רכיבים, סימן שהקטע מונה אותם ברשימה מסודרת - וכל מה שצריך הוא למצוא אותה. בשורה 7, מיד אחרי הנקודתיים, באים שלושה פריטים מופרדים בפסיקים, וזו הרשימה שנשאלתם עליה. בוחרים שניים מן השלושה ומתרגמים אותם לעברית בקצרה. אין צורך להוסיף רעיונות משלכם על חינוך או על תקשורת: הניקוד ניתן על מה שכתוב בקטע, והוספה חיצונית לא תזכה בו.
על פי שורה 7, שניים מן הרכיבים האלה: קריאת העיתון בשיעור
(قراءة الصحيفة في الدرس) ; הבנת הידיעה
(فهم الخبر) ; פתרון סוגיות מעולם התקשורת
(حلّ قضايا من الإعلام).
סעיף (8) - (חובה)
(8)
ענו על שני התת-סעיפים.
א.
ענו בעברית.
מה אמר מנהל בית הספר על התלמידים? כתבו שני דברים.
ב.
השלימו בערבית את שתי המילים החסרות מרשימת המילים שבמסגרת.
שימו לב: ברשימה יש שתי מילים מיותרות. أصبح المجتمع والإعلام حلّ الأزمة، من أجل بلا فساد.
רשימת מילים להשלמת המשפט:تعاوُن ميزانية مستقبل صراع
תשובההדרך: סעיף החובה מורכב משני חלקים שונים לגמרי באופיים. בתת-סעיף א מחפשים מה אמר מנהל בית הספר, כלומר את המשפט שבתוך הגרשיים בשורה 9, ובתוכו שוכנים שני הדברים: מה התלמידים הצליחו לעשות, ומה קרה בעקבות זאת - החלק שבא אחרי لذلك. בתת-סעיף ב המשפט להשלמה הוא בדיוק שורה 10 של הקטע, ולכן חוזרים אליה ומעתיקים משם את שתי המילים החסרות. שתי המילים המיותרות אינן מתאימות למשפט הזה, ואחת מהן אף מופיעה בקטע במקום אחר לגמרי - וזו המלכודת.
א. שני הדברים שאמר המנהל (שורה 9): התלמידים הצליחו ללמוד קריאה מעמיקה
(استطاع الطلاب تعلُّم قراءة عميقة) ; לכן לימוד התלמידים התקדם
(لذلك تقدَّم تعليم الطلاب).
ב. ההשלמות: تعاوُن (שיתוף פעולה) ; مستقبل (עתיד).
המשפט המלא (שורה 10): "שיתוף הפעולה של החברה והתקשורת נעשה פתרון המשבר, למען עתיד ללא שחיתות."
המילים המיותרות: ميزانية (תקציב), صراع (סכסוך, מאבק).
ידיעת הפועל (13 נקודות)
2.
בקטע שקראתם מסומנות חמש מילים במספרים (1)-(5).
בחרו בארבע מן המילים, וכתבו בטבלה שלפניכם את השורש, את הבניין, את הצורה הדקדוקית ואת הגוף
של המילים שנבחרו.
(את הבניין אפשר לבטא במשקל או במספר.)
(לכל מילה - 3.25 נקודות; סך הכול - 13 נקודות)
דוגמה:
המילה
השורש
הבניין
הצורה הדקדוקית
הגוף
يَكْتُبُ
كتب
فَعَلَ / 1
הווה-עתיד
נסתר / הוא
המילה
השורש
הבניין
הצורה הדקדוקית
הגוף
(1) اِنْعَقَدَ
(2) اِنْتَشَرَ
(3) مُتَحَدِّث
(4) يَنْشُرُ
(5) قَرَّرَت
תשובה - ניתוח חמש המילים (די בארבע)הדרך: ניתוח פועל נעשה תמיד באותו סדר, וכל עמודה בטבלה נענית בנפרד. קודם מפשיטים מן המילה את אותיות התוספת ונשארים עם שלושה עיצורים - זה השורש. אחר כך קוראים את התוספת שהסרנו, והיא שנותנת את הבניין: נ' לפני העיצור הראשון של השורש היא בניין 7, ת' מיד אחרי העיצור הראשון של השורש היא בניין 8, דגש בעיצור האמצעי הוא בניין 2, ת' בפתיחה יחד עם דגש באמצע היא בניין 5, ומילה בלי שום תוספת היא בניין 1. אחרי שהבניין ידוע, כל מה שנשאר בראש המילה ואינו שייך לבניין מסגיר את הצורה הדקדוקית: אות מאותיות אית"ן בראש מסמנת הווה-עתיד, מ' בראש מסמנת בינוני - וזה שם ולא פועל, ולכן אין לו גוף; ואם לא נשאר כלום, הצורה היא עבר. את הגוף קוראים בסוף המילה, ולכן ת' בסוף פועל בעבר מסמנת נסתרת ולא נסתר. די לענות על ארבע מן החמש, אז כדאי לפתוח בשתיים שהכי בטוחים בהן.
המילה
השורש
הבניין
הצורה הדקדוקית
הגוף
(1) اِنْعَقَدَ
عقد
اِنْفَعَلَ / 7
עבר
נסתר / הוא
(2) اِنْتَشَرَ
نشر
اِفْتَعَلَ / 8
עבר
נסתר / הוא
(3) مُتَحَدِّث
حدث
تَفَعَّلَ / 5
בינוני פועל (שם)
אין גוף (יחיד זכר)
(4) يَنْشُرُ
نشر
فَعَلَ / 1
הווה-עתיד
נסתר / הוא
(5) قَرَّرَت
قرر
فَعَّلَ / 2
עבר
נסתרת / היא
הערות: במילה (3) לפנינו בינוני פועל (שם), ולכן אין לה גוף דקדוקי - מציינים יחיד זכר.
שימו לב: המילים (2) ו-(4) גזורות מאותו שורש (نشر) בשני בניינים שונים.
תחביר (15 נקודות)
3.
לפניכם שישה סעיפים (1)-(6). ענו על שלושה מן הסעיפים על פי ההוראות (לכל סעיף - 5 נקודות; סך הכול - 15 נקודות).
(1)
תרגמו את המשפט לעברית, וכתבו מהי התופעה התחבירית במילה המסומנת בקו. هذا البيت أَكْبَرُ من ذلك.
תרגום המשפט:
התופעה התחבירית:
תשובההדרך: המילה המסומנת פותחת באל"ף ובנויה במשקל أَفْعَل. אל תזהו אותה כפועל: אחריה בא مِنْ, והיא משווה בין שני דברים, הבית הזה וההוא. השורש שלה הוא שורש התואר كَبِير, ולכן בעברית מתרגמים "גדול יותר מ...".
תרגום: "הבית הזה גדול יותר מההוא."
התופעה התחבירית: ערך היתרון וההפלגה (أَفْعَل التَّفْضِيل): أَكْبَرُ במשקל أَفْعَل, נגזר מן התואר كَبِير, ואחריו مِنْ של ההשוואה.
(2)
תרגמו את המשפט לעברית, וכתבו מהי התופעה התחבירית במילה המסומנת בקו. جاء الطّالب مُسْرِعًا.
תרגום המשפט:
התופעה התחבירית:
תשובההדרך: לפני המילה המסומנת כבר עומד משפט שלם, פועל ונושא, והיא אינה נחוצה כדי שהמשפט יעמוד. היא בלתי מיודעת ובמנצוב, עם תנוין של פתחה. שואלים עליה "באיזה מצב בא התלמיד?", והיא עונה על השאלה. זה אינו מושא, כי הפועל جاء אינו מקבל מושא.
תרגום: "התלמיד בא ממהר."
התופעה התחבירית: תיאור מצב (الحَال): مُسْرِعًا שם בלתי מיודע במנצוב, שמתאר את מצבו של הנושא המיודע (الطَّالِبُ) בשעת הפעולה.
(3)
תרגמו את המשפט לעברית, וכתבו מהי התופעה התחבירית במילים המסומנות בקו. ما أَجْمَلَ الطّبيعةَ!
תרגום המשפט:
התופעה התחבירית:
תשובההדרך: המשפט פותח ב-ما, אבל אין בו שאלה וגם לא שלילה. אחרי ما בא أَجْمَلَ במשקל أَفْعَلَ וסופו פתחה, ואחריו השם במנצוב. זה צירוף קבוע שמביע התפעלות, ובעברית מתרגמים "כמה ...!".
תרגום: "כמה יפה הטבע!"
התופעה התחבירית: מא ההתפעלות (مَا التَّعَجُّب): ما + פועל במשקל أَفْعَلَ (أَجْمَلَ) + שם במנצוב (الطَّبِيعَةَ).
(4)
שללו באמצעות لا النّافية للجنس ("לא" השוללת שלילה מוחלטת) את המשפט, שנו אותו בהתאם, כתבו אותו מחדש ונקדו אותו ניקוד מלא (פנימי וסופי). في الصّفّ طالب.
תשובההדרך: לא מוסיפים لا לפני המשפט כמו שהוא. لا השוללת שלילה מוחלטת עומדת בראש המשפט, ומיד אחריה השם הבלתי מיודע, ולכן طالب עובר אל לפני في الصّفّ. השם שאחרי لا במנצוב ובלי תנוין: طَالِبَ ולא طَالِبًا. השם שאחרי מילת היחס נשאר במג'רור.
המשפט המנוקד: لَا طَالِبَ فِي الصَّفِّ.
(5)
הוסיפו את תווית היידוע ال למילה המסומנת בקו, כתבו את המשפט מחדש, ונקדו אותו ניקוד מלא (פנימי וסופי). رأيت رجلًا يقرأ كتابًا.
תשובההדרך: כשהשם המתואר בלתי מיודע, המשפט שאחריו הוא משפט תואר (صِفَة) ובא בלי שם זיקה. כשהשם מקבל ال הוא נעשה מיודע, ואז חייבים להכניס שם זיקה שמתאים לו במין ובמספר: الَّذِي לזכר יחיד. השם נשאר מושא ולכן במנצוב, ועם ال התנוין נופל: الرَّجُلَ.
המשפט המנוקד: رَأَيْتُ الرَّجُلَ الَّذِي يَقْرَأُ كِتَابًا.
(6)
הוסיפו إِنَّבראש המשפט, שנו את המשפט בהתאם, כתבו אותו מחדש, ונקדו אותו ניקוד מלא (פנימי וסופי). الطّالب مجتهد.
תשובההדרך:إِنَّ נכנסת למשפט שמני ומשנה את היחסה של הנושא בלבד: הוא עובר מרפע לנצב, الطَّالِبَ. הנשוא נשאר ברפע, مُجْتَهِدٌ, ואף מילה אינה זזה ממקומה. הטעות הנפוצה היא להעביר גם את הנשוא לנצב, כמו אחרי كَانَ.
המשפט המנוקד: إِنَّ الطَّالِبَ مُجْتَهِدٌ.
פרק שני - לשון העיתונות
(15 נקודות)
בפרק זה חמש שאלות 4-8. בחרו בשלוש מן השאלות, וענו על פי ההוראות (לכל שאלה - 5 נקודות).
ניקוד אינו נדרש כלל.
בשאלות 4-5 השלימו את המילים החסרות מרשימת המילים שבמסגרת.
שימו לב: ברשימה יש שתי מילים מיותרות.
4.
أعلن باسم الحكومة عن جديد بعد مفاوضات بين الدولتين.
תשובההדרך: בהשלמה מרשימה לא מנחשים לפי משמעות בלבד אלא בודקים מה מתאים לרווח מבחינה תחבירית, ורק אז מוודאים שהמשמעות מסתדרת. הרווח הראשון בא מיד אחרי הפועל, ולכן הוא עושה הפעולה; מיד אחריו בא צירוף שאומר בשם מי הוא פועל, ולכן צריך שם שמציין אדם שמדבר בשם גורם אחר. הרווח השני בא אחרי מילת יחס ולפני תואר בזכר יחיד, ולכן צריך שם זכר שאפשר להודיע עליו. שימו לב שהרשימה משותפת לשאלות 4 ו-5, ולכן מילה שאינה מתאימה כאן עדיין עשויה לשמש בשאלה הבאה - אל תפסלו אותה סופית.
ההשלמות: مُتحدِّث (דובר) ; اتفاق (הסכם).
המשפט המלא: "דובר בשם הממשלה הודיע על הסכם חדש אחרי משא ומתן בין שתי המדינות."
5.
قرأ الطلاب في شبكة الاجتماعيّ.
רשימת מילים להשלמת המשפטים בשאלות 4-5:اتفاق محكمة الخبر مُتحدِّث ميزانية التواصل
תשובההדרך: גם כאן ההכרעה תחבירית לפני שהיא עניין של משמעות. הרווח הראשון בא אחרי הפועל ואחרי עושה הפעולה, ולכן הוא המושא: מה שהתלמידים קראו. הרווח השני יושב בתוך צירוף כבול שחוזר כמה פעמים בקטע שבפרק הראשון וגם בכותרת שלו, ולכן די להיזכר בצירוף במלואו ולהשלים את המילה האמצעית שבו. אחרי ששתי השאלות מולאו, המילים שנשארו ברשימה הן המיותרות, ואפשר לבדוק את עצמכם בכך שאף אחת מהן אינה נכנסת לאף רווח בשתי השאלות.
ההשלמות: الخبر (הידיעה) ; التواصل.
המשפט המלא: "התלמידים קראו את הידיעה ברשת החברתית."
המילים המיותרות ברשימה: محكمة (בית משפט), ميزانية (תקציב).
6.
תרגמו לערבית את המשפט שלפניכם. ניקוד אינו נדרש כלל. המשלחת הגיעה אחרי משא ומתן, אך ללא הסכם.
תשובההדרך: בתרגום מעברית לערבית לא הולכים לפי סדר המילים העברי אלא בונים מחדש: המשפט הפועלי בערבית נפתח בפועל ורק אחריו בא הנושא, ולכן מתחילים בפועל ההגעה ואחריו במי שהגיע. אחר כך מוסיפים את תיאור הזמן שפותח במילת יחס, ולבסוף את הניגוד שבסוף המשפט, שנבנה ממילת ניגוד ואחריה מילת שלילה. כמה מן המילים כבר הופיעו לפניכם בקטע ובשאלות הקודמות - משא ומתן, הסכם, מילת הניגוד ומילת השלילה - ולכן עדיף לשלוף אותן משם מאשר להסתכן בכתיב שאינכם בטוחים בו. ניקוד אינו נדרש כלל. وصل الوفد بعد مفاوضات، لكن بلا اتفاق.
(وصل الوفد - המשלחת הגיעה ; بعد مفاوضات - אחרי משא ומתן ;
لكن بلا اتفاق - אך ללא הסכם.)
7.
כתבו משפט בן שמונה מילים לפחות, ובו הצירוף: مؤتمر صحفيّ. ניקוד אינו נדרש כלל.
תשובה לדוגמההדרך: בשאלת החיבור אין תשובה אחת נכונה, אבל יש שני תנאים שנבדקים בפועל: שהצירוף הנתון יופיע במשפט כמות שהוא ובלי שינוי, ושיהיו במשפט שמונה מילים לפחות. הדרך הבטוחה היא לבנות משפט פועלי פשוט - פועל בראש, ואחריו נושא שהצירוף הנתון הוא חלק ממנו - ואז להאריך בתיאור מקום ובתיאור זמן או סיבה עד שמגיעים למניין הנדרש. עדיף להשתמש בפעלים ובצירופים שכבר הופיעו בקטע, כי הכתיב והתחביר שלהם בטוחים. בסוף סופרים את המילים ובודקים שהצירוף לא נשבר לשניים. انعقد مؤتمر صحفيّ في الجامعة بعد مفاوضات بين الدولتين.
("התכנסה מסיבת עיתונאים באוניברסיטה אחרי משא ומתן בין שתי המדינות." - תשע מילים,
ובהן הצירוף הנדרש.)
8.
תרגמו לעברית את כותרות העיתון שלפניכם.
א. مفاوضات لِوقف إطلاق النار بين الدولتين
ב. أعلن رئيس الحكومة عن اتفاق جديد
ג. قرّرت المحكمة العليا: حرية التعبير حقّ
תשובההדרך: כותרות עיתון כתובות בקיצור, ולכן מתרגמים אותן לפי המבנה ולא מילה מול מילה. קודם מזהים במה הכותרת נפתחת: כותרת שנפתחת בשם מציגה את הנושא עצמו בלי לומר מי עשה מה, וכותרת שנפתחת בפועל מספרת מה קרה, ומיד אחרי הפועל בא מי שעשה זאת. נקודתיים בכותרת מסמנות שמה שבא אחריהן הוא תוכן ההודעה או ההחלטה, ובעברית משאירים את הנקודתיים במקומן. שלוש הכותרות כאן עוסקות בנושאים שכבר פגשתם בקטע ובשאלות התחביר, ולכן אוצר המילים מוכר ואפשר לסמוך עליו.
א. "משא ומתן להפסקת אש בין שתי המדינות."
ב. "ראש הממשלה הודיע על הסכם חדש."
ג. "בית המשפט העליון קבע: חופש הביטוי הוא זכות."
פרק שלישי - הבעה בכתב
(10 נקודות)
ענו על שאלה אחת בלבד מן השאלות 9-12.
כתבו תשובה שבה 35 מילים לפחות.
ניקוד אינו נדרש כלל.
9.
כתבו בערבית ידיעה קצרה לעיתון בית הספר על מסיבת עיתונאים שהתקיימה בעירכם:
מי השתתף, על מה דיברו, ומה הייתה התוצאה.
10.
כתבו בערבית על תופעה ברשת החברתית: מהי התופעה, ומהי הדרך לטפל בה.
11.
כתבו בערבית על משלחת שהגיעה למשא ומתן: מי הגיע, מה קרה במשא ומתן, ומה הייתה התוצאה.
12.
כתבו בערבית על יום מיוחד שהתקיים בבית הספר או בעיר שלכם.
ציינו את מספר השאלה שבחרתם. שאלה מספר:
תשובה לדוגמה (לשאלה 9)הדרך: בפרק הזה עונים על שאלה אחת בלבד, מציינים את מספרה במקום המיועד, וכותבים 35 מילים לפחות. הדרך הבטוחה היא לא לכתוב חיבור חופשי אלא לענות בדיוק על השאלות הקטנות שבתוך המשימה, לפי סדרן, ולהקדיש לכל אחת מהן משפט או שניים - כך נוצר מבנה ברור ולא נשמט אף רכיב שנשאלתם עליו. כדאי לגייס פעלים וצירופים מן הקטע שבפרק הראשון, כי הם באוצר המילים הנדרש והכתיב שלהם לנגד עיניכם. בסוף סופרים את המילים ומוודאים שעברתם את המינימום. ניקוד אינו נדרש כלל.
انعقد يوم الأحد مؤتمر صحفيّ كبير في الجامعة. شارك في مؤتمر الجامعة متحدث باسم الحكومة،
مراسل إذاعة المدينة، صحفيّ من جريدة المدينة. تكلَّم الوزير عن مشروع تعليم جديد من أجل
الطلاب: قراءة الصحيفة في الدرس، فهم الخبر. أيَّد رئيس الحكومة مشروع الوزير، لذلك أعطى
ميزانية جديدة. أصبح تعاوُن المجتمع والإعلام حلّ الأزمة، من أجل مستقبل بلا فساد.
תרגום: "התכנסה ביום ראשון מסיבת עיתונאים גדולה באוניברסיטה. השתתפו במסיבת העיתונאים של
האוניברסיטה דובר בשם הממשלה, כתב רדיו העיר ועיתונאי מעיתון העיר. השר דיבר על מיזם לימוד
חדש למען התלמידים: קריאת העיתון בשיעור והבנת הידיעה. ראש הממשלה תמך במיזם של השר, ולכן
נתן תקציב חדש. שיתוף הפעולה של החברה והתקשורת נעשה פתרון המשבר, למען עתיד ללא שחיתות."
(בתשובה 57 מילים - יותר מן הנדרש, 35 מילים לפחות.)
מחוון - תשובות סופיות / Answer Key
לבדיקה עצמית מהירה; הפתרונות המלאים בגוף השאלון.
שאלה
תשובה סופית
1 (1)
الجامعة ; أزمة
1 (2)
לא נכון
1 (3)
ب - השר
1 (4)
בית המשפט העליון · חופש הביטוי · עיקרון בחוק
1 (5)
مدروس
1 (6)
א: الحكومة · ב: الجامعة
1 (7)
שניים מבין: קריאת העיתון בשיעור / הבנת הידיעה / פתרון סוגיות מעולם התקשורת
1 (8)
א: התלמידים הצליחו ללמוד קריאה מעמיקה ; לימוד התלמידים התקדם · ב: تعاوُن ; مستقبل
2
(1) اِنْعَقَدَ: عقد, בניין 7, עבר, נסתר · (2) اِنْتَشَرَ: نشر, בניין 8, עבר, נסתר · (3) مُتَحَدِّث: حدث, בניין 5, בינוני פועל (שם) · (4) يَنْشُرُ: نشر, בניין 1, הווה-עתיד, נסתר · (5) قَرَّرَت: قرر, בניין 2, עבר, נסתרת
3 (1)
"הבית הזה גדול יותר מההוא." · ערך היתרון וההפלגה (أَفْعَل التَّفْضِيل)
3 (2)
"התלמיד בא ממהר." · תיאור מצב (الحَال)
3 (3)
"כמה יפה הטבע!" · מא ההתפעלות (مَا التَّعَجُّب)
3 (4)
لَا طَالِبَ فِي الصَّفِّ.
3 (5)
رَأَيْتُ الرَّجُلَ الَّذِي يَقْرَأُ كِتَابًا.
3 (6)
إِنَّ الطَّالِبَ مُجْتَهِدٌ.
4
مُتحدِّث ; اتفاق
5
الخبر ; التواصل
6
وصل الوفد بعد مفاوضات، لكن بلا اتفاق.
7
לדוגמה: انعقد مؤتمر صحفيّ في الجامعة بعد مفاوضات بين الدولتين.
8
א "משא ומתן להפסקת אש בין שתי המדינות." · ב "ראש הממשלה הודיע על הסכם חדש." · ג "בית המשפט העליון קבע: חופש הביטוי הוא זכות."
9-12
תשובה פתוחה - ראו חיבור לדוגמה (הבעה בכתב, 35 מילים לפחות)
שאלון תרגול בסגנון בחינת הבגרות · נדב כץ · אין זה שאלון רשמי של משרד החינוך