מבחן נושא בסוגי המשפט
יחידה אחת, לעומק. המבחן ממקד את שאלת סוג המשפט בערבית של כיתה י״א, ורק אותה: המשפט השמני (الطَّالِبُ مُجْتَهِدٌ - מבתדא ואחריו ח׳בר, שניהם במצב رفع, בלי מילה ל"הוא/היא"); המשפט הפועלי (كَتَبَ الطَّالِبُ الدَّرْسَ - פועל, אחריו העושה ב־ـُ ואז המושא ב־ـَ); הפועל העומד שמסתפק בפועל ובעושה (وَصَلَ الوَفْدُ); ההיפוך לסביל שמעלים את העושה והופך את המושא לנושא (كُتِبَ المَقَالُ); והכותרת, שהיא כמעט תמיד משפט פועלי קצר (أَعْلَنَ الوَزِيرُ اِتِّفَاقًا). מבחן נושא · סוגי המשפט · ערבית · כיתה י״א · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). פרק א נבדק אוטומטית במחשב; בפרק ב כתבו את התשובה לעצמכם ואז גלו תשובה לדוגמה.
חימום לפני מבחן הנושא בסוגי המשפט: בכל שורה בחרו את האפשרות הנכונה. השורה הראשונה פתורה עבורכם. כשתסיימו, לחצו על "בדיקה". זיהוי הסוג · המבתדא והח׳בר · העושה והמושא · הפועל העומד · ההיפוך לסביל.
המילה הראשונה מכריעה. עוד לפני שתרגמתם מילה אחת, הציצו במילה שפותחת את המשפט. אם היא שם - לפניכם משפט שמני, ומיד תדעו לחפש שני חלקים: الطَّالِبُ (מבתדא) ואחריו مُجْتَهِدٌ (ח׳בר). אם היא פועל - לפניכם משפט פועלי, ומיד תדעו לחפש שלושה: كَتَبَ, אחריו الطَّالِبُ (העושה) ואז الدَّرْسَ (המושא). שתי דלתות, החלטה אחת - וכל שאר הניתוח נגזר ממנה.
הוראות המבחן ומבנהו
לפניכם מבחן נושא על סוגי המשפט בערבית של כיתה י״א בשלמותם: המשפט השמני על שני חלקיו, המשפט הפועלי על שלושת חלקיו ומצבי הניקוד הסופי המבחינות ביניהם, הפועל העומד, ההיפוך לסביל, וזיהוי סוג המשפט בכותרת עיתון. מבנה המבחן: מבחן נושא · סוגי המשפט · ערבית · כיתה י״א · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). בפרק א 24 שאלות רב-ברירה בארבעה סטים (2.5 נק׳ לשאלה), מהקל אל הקשה - סמנו את התשובה הנכונה, בדקו והמשיכו. בפרק ב חמש שאלות פתוחות (סך 40 נק׳) - סווגו, פרקו, נמקו, הפכו לסביל ונתחו כותרת, ואז לחצו כדי לגלות תשובה לדוגמה. לפניכם ארבעת המנגנונים שהמבחן נשען עליהם:
שש כרטיסיות תזכורת לפני המבחן
תזכורת קצרה לכל השאלה של סוג המשפט - מה מכריע, שני חלקי השמני, שלושת חלקי הפועלי, מצבי הניקוד הסופי המבחינות, הפועל העומד וההיפוך לסביל - לפי דפי הלימוד לכיתה י״א, לפני שניגשים לפרקי המבחן.
המילה הראשונה מכריעה
אם המשפט נפתח בשם - הוא שמני (الطَّالِبُ مُجْتَهِدٌ). אם הוא נפתח בפועל - הוא פועלי (كَتَبَ الطَّالِبُ الدَّرْسَ). זו ההבחנה הפשוטה, והיא קובעת אילו חלקים לחפש בהמשך.
שני חלקי השמני
מבתדא (الطَّالِبُ) - הנושא, ראשון, לרוב מיודע. ח׳בר (مُجْتَهِدٌ) - מה שנאמר עליו, לרוב לא מיודע. שניהם במצב הנושא رفع (הסימן ـٌ או ـُ), ואין ביניהם מילה שמשמעה "הוא" או "היא".
שלושת חלקי הפועלי
הסדר קבוע: פועל (كَتَبَ), אחריו העושה (الطَّالِبُ) ולבסוף המושא (الدَّرْسَ). בערבית הפועל בא לפני העושה, שלא כמו בעברית - ולכן המילה הפותחת היא פועל.
מצבי הניקוד הסופי מבחינות
העושה עומד במצב رفع (הסימן ـُ) והמושא במצב نصب (הסימן ـَ). שני סימנים קטנים - והם שמגלים מי עשה ומה נעשה, גם כשהמילים דומות זו לזו.
מושא רק בפועל יוצא
לא לכל משפט פועלי יש מושא. בפועל עומד יש פועל ועושה בלבד: وَصَلَ الوَفْدُ ("המשלחת הגיעה") - וזהו משפט שלם ותקין. המושא מופיע רק בפועל יוצא.
ההיפוך לסביל
בסביל העושה נעלם והמושא הופך לנושא (نائب الفاعل) במצב رفع: كَتَبَ الصَّحَفِيُّ المَقَالَ נעשה كُتِبَ المَقَالُ. המשפט נשאר פועלי - רק חלוקת התפקידים בתוכו משתנה.
פרק ב - שאלות פתוחות (40 נקודות)
ענו על חמש השאלות. בכל שאלה כתבו את התשובה בעצמכם - סווגו, פרקו, נמקו והפכו - ורק אז לחצו על "לחצו לתשובה לדוגמה" כדי לבדוק. כל המשפטים והכללים נשלפו מדפי הלימוד של סוגי המשפט בכיתה י״א.
לפניכם ארבעה משפטים: الطَّالِبُ مُجْتَهِدٌ, قَرَأَ الوَلَدُ الكِتَابَ, الجَرِيدَةُ جَدِيدَةٌ, وَصَلَ الوَفْدُ. מיינו כל אחד לשמני או לפועלי, ונמקו בעזרת המילה הפותחת.
לחצו לתשובה לדוגמה
פועלי: قَرَأَ الوَلَدُ الكِتَابَ ("הילד קרא את הספר") ו־وَصَلَ الوَفْدُ ("המשלחת הגיעה"). שניהם נפתחים בפועל.
ההנמקה: ההבחנה כולה נשענת על המילה הראשונה. שם בפתח מסגיר משפט שמני, ופועל בפתח מסגיר משפט פועלי - ואין צורך לתרגם את כל המשפט כדי להכריע.
שימו לב ש־وَصَلَ الوَفْدُ פועלי גם בלי מושא, מפני שהוא בנוי על פועל עומד.
פרקו את كَتَبَ الصَّحَفِيُّ الخَبَرَ לשלושת חלקיו, ציינו לכל חלק את המצב ואת סימנה, והסבירו כיצד המצב מגלה מי עשה ומה נעשה.
לחצו לתשובה לדוגמה
העושה: الصَّحَفِيُّ ("העיתונאי") - במצב הנושא رفع, וסימנה ـُ.
המושא: الخَبَرَ ("את הידיעה") - במצב המושא نصب, וסימנה ـَ.
מה המצב מגלה: שתי המילים שאחרי הפועל הן שמות מיודעים, ולכן המקום לבדו אינו מספיק. ההבדל בין ـُ ל־ـَ הוא שקובע: מי שנושא ـُ ביצע את הפעולה, ומי שנושא ـَ קיבל אותה.
הסבירו מדוע الجَرِيدَةُ جَدِيدَةٌ תקין ואילו البَيْتُ كَبِيرَةٌ אינו תקין. התייחסו ליידוע של שני החלקים וגם להתאמה במין.
לחצו לתשובה לדוגמה
ההתאמה: הח׳בר מתאים במין למבתדא. جَرِيدَة היא נקבה, ולכן הח׳בר جَدِيدَةٌ בנקבה - והמשפט תקין.
הכשל: البَيْت הוא זכר, ולכן ח׳בר בנקבה كَبِيرَةٌ אינו מתאים לו. הצורה התקנית היא البَيْتُ كَبِيرٌ.
המסקנה: היידוע מגלה מי המבתדא ומי הח׳בר, וההתאמה במין היא הבדיקה שמאשרת שהצירוף תקין.
הפכו את كَتَبَ الصَّحَفِيُّ المَقَالَ לסביל, ותארו מה קרה לכל אחד משלושת חלקי המשפט. מהו התפקיד החדש של المَقَالُ, ובאיזו מצב הוא עומד?
לחצו לתשובה לדוגמה
הפועל: كَتَبَ נעשה كُتِبَ - אותן אותיות בדיוק, ורק התנועות משתנות (ضمة ואחריה كسرة).
העושה: الصَّحَفِيُّ נעלם מן המשפט. זה כל עניינו של הסביל: הפעולה מודגשת, ומי שביצע אותה אינו נמסר.
המושא: المَقَالَ נעשה المَقَالُ. הוא כבר אינו מושא אלא نائب الفاعل, כלומר נושא הסביל, ולכן הוא עובר ממצב نصب (ـَ) למצב رفع (ـُ).
שימו לב שהמשפט נשאר פועלי - הוא עדיין נפתח בפועל; רק חלוקת התפקידים בתוכו השתנתה.
נתחו את הכותרת أَعْلَنَ الوَزِيرُ اِتِّفَاقًا: מהו סוג המשפט, מהם חלקיו, ומדוע כותרות עיתון בערבית בנויות לרוב בדיוק כך? השוו אותה לכותרת يُنْشَرُ الخَبَرُ.
לחצו לתשובה לדוגמה
החלקים: הפועל أَعْلَنَ; העושה الوَزِيرُ ("השר"), במצב رفع; והמושא اِتِّفَاقًا ("הסכם"), במצב نصب.
מדוע כך: כותרת צריכה למסור בשורות ספורות מה קרה ומי עשה. משפט פועלי קצר עושה בדיוק את זה: הפועל בפתח מוסר מיד את הפעולה, ומיד אחריו העושה. לכן כמעט כל כותרת נפתחת בפועל.
ההשוואה: يُنْشَرُ الخَبَرُ ("הידיעה מתפרסמת") גם היא נפתחת בפועל ולכן פועלית, אבל הפועל בה סביל: העושה נסתר, ולא נאמר מי מפרסם. الخَبَرُ אינו מושא אלא نائب الفاعل, נושא הסביל.
פרק א - שאלות רב-ברירה (60 נקודות)
24 שאלות בארבעה סטים, מהקל אל הקשה, על סוגי המשפט כולם - זיהוי הסוג, פירוק המשפט הפועלי, שני חלקי המשפט השמני, וההיפוך לסביל בכותרות (2.5 נק׳ לשאלה). כל המשפטים והכללים נשלפו מדפי הלימוד. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
נקודות לבדיקה עצמית
- 1המילה הפותחת מכריעה: שם בפתח = שמני (الطَّالِبُ مُجْتَهِدٌ) · פועל בפתח = פועלי (كَتَبَ الطَّالِبُ الدَّرْسَ).
- 2השמני: מבתדא (ראשון, לרוב מיודע) + ח׳בר (לרוב לא מיודע), שניהם ב־رفع, והח׳בר מתאים במין למבתדא.
- 3הפועלי: פועל ← עושה (رفع, ـُ) ← מושא (نصب, ـَ). המצב, ולא הסדר בלבד, מגלה מי עשה ומה נעשה.
- 4פועל עומד: وَصَلَ الوَفْدُ הוא משפט פועלי שלם בלי מושא. מושא מופיע רק בפועל יוצא.
- 5ההיפוך לסביל: كَتَبَ الصَّحَفِيُّ المَقَالَ ← كُتِبَ المَقَالُ - העושה נעלם והמושא הופך ל־نائب الفاعل ב־رفع.
| הסוג | הסימן שמסגיר אותו | דוגמה |
|---|---|---|
| משפט שמני | המילה הפותחת היא שם | الطَّالِبُ مُجْتَهِدٌ |
| משפט פועלי | המילה הפותחת היא פועל | كَتَبَ الطَّالِبُ الدَّرْسَ |
| פועל עומד | פועל ועושה, בלי מושא | وَصَلَ الوَفْدُ |
| משפט סביל | תנועות הסביל, והעושה נעדר | كُتِبَ المَقَالُ · يُنْشَرُ الخَبَرُ |
| כותרת עיתון | פועל בפתח, ואחריו מי ומה | أَعْلَنَ الوَزِيرُ اِتِّفَاقًا |
