תרגול הניקוד הסופי
שלושת המצבים, ההתאמה בין התפקיד ליחס, התַנְוִין והסיומות של הריבוי השלם - כל מה שלמדנו על הניקוד הסופי, עכשיו לתרגול. ضَمّة לנושא, فَتْحة למושא, كَسْرة אחרי מילת יחס ובסומך שבסמיכות. כאן לא לומדים מחדש אלא מתרגלים: תזכורת קצרה, ואז 24 שאלות מדורגות מזיהוי הסימנים ועד ניקוד שם בתוך משפט ברמת מבחן. הנושא מוגדר כידיעה אקטיבית, ולכן התרגול כאן דורש הפקה ולא רק זיהוי.
תנועה אחת, ושני משפטים הפוכים. كَتَبَ الطَّالِبُ - "כתב התלמיד". كَتَبَ الطَّالِبَ - "כתב את התלמיד". ההבדל היחיד הוא התנועה בסוף: ـُ מול ـَ. בדף הזה נחזור על שלושת המצבים במהירות - ואז נצלול לתרגול.
האנטומיה של משפט מנוקד - תזכורת חזותית
נזכר שוב: הניקוד הסופי הוא שינוי הניקוד או הסיומת בסוף השם לפי תפקידו התחבירי. מרופע (المرفوع) לנושא, בתנועת ضَمّة; מנצוב (المنصوب) למושא, בתנועת فَتْحة; ומג׳רור (المجرور) אחרי מילת יחס ובסומך שבסמיכות, בתנועת كَسْرة. שם מנוכר מקבל תַנְוִין: طَالِبٌ, طَالِبًا, طَالِبٍ. הנה שוב המשפט המלא מפורק:
שש כרטיסיות תזכורת
שלושת המצבים וסימניהם, ההתאמה בין התפקיד ליחס, התַנְוִין בשם מנוכר, והסיומות של הריבוי השלם והזוגי - בקצרה, לפי דף הלימוד של הניקוד הסופי לכיתה י"א. ואז לתרגול המדורג.
מרופע (المرفوع)
מצב הנושא. הסימן ביחיד מיודע: ضَمّة (ـُ). דוגמה: كَتَبَ الطَّالِبُ (כתב התלמיד); במשפט שמני الطَّالِبُ مُجْتَهِدٌ (התלמיד חרוץ) - גם המבתדא וגם הח׳בר מרופעים.
מנצוב (المنصوب)
מצב המושא (المفعول به). הסימן: فَتْحة (ـَ). דוגמה: كَتَبَ الطَّالِبُ الدَّرْسَ (כתב התלמיד את השיעור).
מג׳רור (المجرور)
המצב שאחרי מילת יחס, וגם של הסומך בסמיכות. הסימן: كَسْرة (ـِ). דוגמאות: فِي الْبَيْتِ (בבית), كِتَابُ الطَّالِبِ (ספר התלמיד).
שם מנוכר: תַנְוִין
שם בלי ال מקבל תנועה כפולה: طَالِبٌ (מרופע), طَالِبًا (מנצוב, נכתב באל"ף), طَالِبٍ (מג׳רור). התפקיד זהה, הסימן כפול.
ריבוי שלם זכר
כאן היחס אינו תנועה אלא סיומת שלמה: ـُونَ במרופע, ـِينَ במנצוב ובמג׳רור. جَاءَ المُعَلِّمُونَ מול رَأَيْتُ المُعَلِّمِينَ.
הזוגי
אותו עיקרון: ـَانِ במרופע, ـَيْنِ במנצוב ובמג׳רור - المُعَلِّمَانِ מול المُعَلِّمَيْنِ. הזוגי עצמו נדרש לידיעה פסיבית, ודי בזיהוי הסיומת.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות מדף הלימוד, כל אחת בשני צעדים: קודם התפקיד, ורק אחר כך הסימן. אותה שיטה תעבוד בתרגול.
- הפועל: كَتَبَ - הפעולה כבר ידועה.
- מי כתב? الطَّالِب - הנושא (الفاعل) → מרופע, ضَمّة.
- מה נכתב? الدَّرْس - המושא (المفعول به) → מנצוב, فَتْحة.
- كَتَبَ الطَّالِبُ الدَّرْسَ = כתב התלמיד את השיעור ✓
- המילה שלפני: فِي - מילת יחס (حرف جر).
- הכלל: כל שם אחרי מילת יחס הוא מג׳רור.
- הסימן: كَسْرة → الْكِتَابِ.
- قَرَأْتُ فِي الْكِتَابِ = קראתי בספר ✓
- אותו שם: المُعَلِّم, בריבוי שלם זכר.
- נושא: جَاءَ המורים באו → ـُونَ.
- מושא: رَأَيْتُ ראיתי אותם → ـِينَ.
- בריבוי השלם היחס נראה בסיומת, לא בתנועה ✓
תרגול מדורג - הניקוד הסופי
ארבעה סטים, מהקל אל הקשה: זיהוי שלושת הסימנים, התאמת התפקיד ליחס, ניקוד שם בתוך משפט, ועד ניתוח ותיקון ברמת מבחן - כולל איתור משפט מנוקד שגוי. כל השאלות מבוססות על הכללים והמשפטים שבדף הלימוד. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1שלושה מצבים: מרופע (ضَمّة) · מנצוב (فَتْحة) · מג׳רור (كَسْرة).
- 2נושא מרופע · מושא מנצוב · אחרי מילת יחס ובסומך שבסמיכות מג׳רור.
- 3שם מנוכר מקבל תַנְוִין: طَالِبٌ, طَالِبًا, طَالِبٍ.
- 4ריבוי שלם זכר: ـُونَ במרופע, ـِينَ במנצוב ובמג׳רור.
- 5זוגי: ـَانِ במרופע, ـَيْنِ במנצוב ובמג׳רור.
| המצב | הסימן ביחיד מיודע | בשם מנוכר | התפקיד |
|---|---|---|---|
| מרופע (المرفوع) | ضَمّة ـُ | طَالِبٌ | נושא: الفاعل, המבתדא והח׳בר |
| מנצוב (المنصوب) | فَتْحة ـَ | طَالِبًا | מושא: المفعول به |
| מג׳רור (المجرور) | كَسْرة ـِ | طَالِبٍ | אחרי מילת יחס, וסומך בסמיכות |
