תרגול משפטי הזיקה
שני הסוגים, הכלל שמפריד ביניהם, טבלת שמות הזיקה והכינוי החוזר - כל מה שלמדנו על משפטי הזיקה, עכשיו לתרגול. שם מנוכר נותן צִפָה (صِفَة) בלי שם זיקה: رَأَيْتُ رَجُلًا يَقْرَأُ كِتَابًا. שם מיודע נותן צִלָה (صِلَة) עם שם זיקה: رَأَيْتُ الرَّجُلَ الَّذِي يَقْرَأُ كِتَابًا. כאן לא לומדים מחדש אלא מתרגלים: תזכורת קצרה, ואז 24 שאלות מדורגות ממיון בסיסי ועד ניתוח ותיקון ברמת מבחן. הנושא נדרש בכיתה י"א לידיעה אקטיבית.
ال אחת מחליטה. رَأَيْتُ رَجُلًا يَقْرَأُ كِتَابًا - "ראיתי איש קורא ספר", בלי שם זיקה. הוסיפו ال, וכבר חייבים: رَأَيْتُ الرَّجُلَ الَّذِي يَقْرَأُ كِتَابًا. בדף הזה נחזור על הכלל במהירות - ואז נצלול לתרגול.
האנטומיה של משפט זיקה - תזכורת חזותית
נזכר שוב: משפט הזיקה הוא משפט שלם המתאר שם, ובנוי משלושה חלקים - השם המתואר, השם המוצול (الاسم الموصول) המתאים לו במין ובמספר, וגוף המשפט. בתוך גוף המשפט חייב לחזור כינוי אל השם המתואר, ושמו العائد: الكِتَابُ الَّذِي قَرَأْتُهُ - "הספר אשר קראתי אותו". הנה שוב המשפט מפורק:
שש כרטיסיות תזכורת
שני הסוגים, המבחן היחיד (יידוע), טבלת שמות הזיקה, הכינוי החוזר וההבדל מן העברית - בקצרה, לפי דף הלימוד של משפטי הזיקה לכיתה י"א. ואז לתרגול המדורג.
צִלָה (صِلَة)
משפט זיקה אחרי שם מיודע, ותמיד עם שם זיקה. דוגמה: رَأَيْتُ الرَّجُلَ الَّذِي يَقْرَأُ كِتَابًا = "ראיתי את האיש אשר קורא ספר".
צִפָה (صِفَة)
משפט תיאור אחרי שם מנוכר, ובלי שם זיקה. דוגמה: رَأَيْتُ رَجُلًا يَقْرَأُ كِتَابًا = "ראיתי איש קורא ספר".
המבחן היחיד
אל תשאלו מה המשמעות - שאלו אם השם המתואר נושא ال. יש ال → צריך שם זיקה. אין ال → אסור שם זיקה. זה כל ההבדל.
שמות הזיקה
מתאימים במין ובמספר: الَّذِي (זכר יחיד), الَّتِي (נקבה יחידה), الَّذِينَ (זכר רבים), اللَّاتِي וاللَّوَاتِي (נקבה רבות).
הכינוי החוזר (العائد)
הכינוי החוזר אל השם המתואר, בתוך משפט הזיקה: الكِتَابُ الَّذِي قَرَأْتُهُ - הכינוי ـهُ הוא ה־العائد. בלעדיו המשפט אינו שלם.
ובעברית?
בעברית "ש" משרת את שני המקרים, ולכן קל ליפול. בערבית ההבחנה חדה, והיא נבחנת: בפרק התחביר מבקשים לזהות את התופעה בשמה.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות מדף הלימוד, כל אחת בשלושה צעדים: יידוע, התאמה במין ובמספר, וכינוי חוזר. אותה שיטה תעבוד בתרגול.
- השם המתואר: رَجُلًا - מנוכר, בלי ال.
- הכלל: שם מנוכר אינו לוקח שם זיקה.
- הסוג: משפט תיאור, צִפָה (جملة الصفة).
- رَأَيْتُ رَجُلًا يَقْرَأُ كِتَابًا = ראיתי איש קורא ספר ✓
- השם המתואר: الطُّلَّابُ - מיודע, זכר רבים.
- הכלל: שם מיודע דורש שם זיקה.
- ההתאמה: זכר רבים → الَّذِينَ.
- جَاءَ الطُّلَّابُ الَّذِينَ نَجَحُوا = באו התלמידים אשר הצליחו ✓
- השם המתואר: الرِّسَالَةُ - מיודע, נקבה יחידה → الَّتِي.
- הכינוי החוזר: צריך כינוי שיחזור אל המכתב.
- הכינוי החוזר: ـهَا (נקבה) → كَتَبْتُهَا.
- الرِّسَالَةُ الَّتِي كَتَبْتُهَا = המכתב אשר כתבתי אותו ✓
תרגול מדורג - משפטי הזיקה
ארבעה סטים, מהקל אל הקשה: זיהוי שני הסוגים, מיון והתאמה, בנייה והשלמה, ועד ניתוח ותיקון ברמת מבחן - כולל איתור משפט שגוי ושיום התופעה התחבירית. כל השאלות מבוססות על הכללים והמשפטים שבדף הלימוד. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1שם מנוכר → צִפָה (جملة الصفة), בלי שם זיקה.
- 2שם מיודע → צִלָה (جملة الصلة), עם שם זיקה.
- 3שם הזיקה מתאים במין ובמספר: الَّذِي · الَّتِي · الَّذِينَ · اللَّاتِي.
- 4במשפט הזיקה חוזר כינוי אל השם המתואר, ושמו العائد.
- 5המונח הרשמי הוא משפטי זיקה (صِلَة, صِفَة) - ברבים, ובשני סוגיו.
| המין והמספר | שם הזיקה | דוגמה |
|---|---|---|
| זכר יחיד | الَّذِي | الرَّجُلَ الَّذِي يَقْرَأُ |
| נקבה יחידה | الَّتِي | الرِّسَالَةُ الَّتِي كَتَبْتُهَا |
| זכר זוגי | اللَّذَانِ / اللَّذَيْنِ | מרופע / מנצוב ומג׳רור |
| נקבה זוגית | اللَّتَانِ / اللَّتَيْنِ | מרופע / מנצוב ומג׳רור |
| זכר רבים | الَّذِينَ | الطُّلَّابُ الَّذِينَ نَجَحُوا |
| נקבה רבות | اللَّاتِي · اللَّوَاتِي | שתי הצורות כשרות |
