המשפט הפועלי (الجملة الفعلية)
סוג המשפט השני בערבית הוא המשפט הפועלי (الجملة الفعلية) - הוא נפתח בפועל. הסדר: פועל (الفعل), אחריו עושה הפעולה (الفاعل, במצב הנושא رفع), ולעיתים מושא (المفعول به, במצב המושא نصب). למשל كَتَبَ الطَّالِبُ الدَّرْسَ ("התלמיד כתב את השיעור") - קודם הפועל كَتَبَ, אז העושה الطَّالِبُ, ואז המושא الدَّرْسَ. שימו לב: בערבית הפועל בא לפני העושה - סדר שונה מן העברית. מבנה זה נפוץ מאוד בכותרות עיתון.
קודם הפועל. كَتَبَ الطَّالِبُ الدَّرْسَ = "התלמיד כתב את השיעור". אבל בערבית הסדר הוא פועל → עושה → מושא: كَتَبَ (כתב), الطَّالِبُ (העושה, מי כתב), الدَّرْسَ (המושא, מה נכתב). וכך: قَرَأَ الوَلَدُ الكِتَابَ ("הילד קרא את הספר"). המשפט נפתח בפועל - ולכן הוא "פועלי".
האנטומיה של המשפט הפועלי
שלושה חלקים בסדר קבוע: הפועל (الفعل) פותח; אחריו העושה (الفاعل) - מי שביצע, במצב הנושא رفع (ـُ); ולבסוף, בפועל יוצא, המושא (المفعول به) - מה שהפעולה חלה עליו, במצב המושא نصب (ـَ). ב־كَتَبَ الطَّالِبُ الدَّرْسَ: كَتَبَ פועל, الطَّالِبُ עושה (ـُ), الدَّرْسَ מושא (ـَ). ההבדל במצבי הניקוד הסופי (ـُ מול ـَ) מסמן מי העושה ומי המושא. הנה המשפט מפורק:
שלושת חלקי המשפט
שישה מושגים שייתנו לכם שליטה במשפט הפועלי - הפועל, העושה, המושא, סדר המילים, ומצבי הניקוד הסופי - לפי דרישות כיתה י״א. בכיתה י"א נוסף הניקוד הסופי; סדר המילים במשפט הפועלי עצמו נלמד כבר בכיתה ח'.
הפועל - الْفِعْل
פותח את המשפט: كَتَبَ (כתב), قَرَأَ (קרא). הפועל בא ראשון - זה מה שהופך את המשפט לפועלי.
העושה - الْفَاعِل
מי שביצע את הפעולה, בא אחרי הפועל, במצב הנושא رفع (ـُ): الطَّالِبُ (התלמיד), الوَلَدُ (הילד).
המושא - الْمَفْعُول به
מה שהפעולה חלה עליו, בפועל יוצא, במצב המושא نصب (ـَ): الدَّرْسَ (את השיעור), الكِتَابَ (את הספר).
הסדר: פועל תחילה
הסדר הבסיסי: פועל → עושה → מושא. שונה מן העברית ("התלמיד כתב"), שבה הנושא קודם. בערבית הפועל פותח.
מצבי הניקוד הסופי מבחינים
העושה ב־رفع (ـُ) והמושא ב־نصب (ـَ). ההבדל בסימן המצב מגלה מי עשה ומה נעשה - גם אם הסדר משתנה.
מושא לא חובה
לא לכל פועל יש מושא. בפועל עומד (בלי מושא) יש רק פועל + עושה: وَصَلَ الوَفْدُ ("המשלחת הגיעה"). המושא מופיע רק בפועל יוצא.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות: מזהים את הפועל, את העושה (ـُ) ואת המושא (ـَ), לפי הסדר והמצב.
- הפועל: كَتَبَ (כתב) - פותח.
- העושה: الطَّالِبُ (ـُ) - מי כתב.
- המושא: الدَّرْسَ (ـَ) - מה נכתב.
- كَتَبَ الطَّالِبُ الدَّرْسَ = התלמיד כתב את השיעור ✓
- הפועל: قَرَأَ (קרא).
- העושה: الوَلَدُ (ـُ) - הילד.
- המושא: الكِتَابَ (ـَ) - את הספר.
- قَرَأَ الوَلَدُ الكِتَابَ = הילד קרא את הספר ✓
- הפועל: كَتَبَ (כתב).
- העושה: الصَّحَفِيُّ (ـُ) - העיתונאי.
- המושא: الخَبَرَ (ـَ) - את הידיעה.
- كَتَبَ الصَّحَفِيُّ الخَبَرَ = העיתונאי כתב את הידיעה ✓
תרגול אינטראקטיבי
תרגול מדורג בשלוש רמות - מזיהוי הפועל, העושה והמושא, דרך מצבי הניקוד הסופי והסדר, ועד הבחנה בין פועלי לשמני. כל השאלות אמריקאיות. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1המשפט הפועלי נפתח בפועל: פועל → עושה → מושא.
- 2הפועל (الفعل) ראשון · העושה (الفاعل, ـُ) · המושא (المفعول به, ـَ).
- 3העושה ב־رفع (ـُ), המושא ב־نصب (ـَ) - המצב מבחין.
- 4בערבית הפועל בא לפני העושה - שונה מן העברית.
- 5מושא רק בפועל יוצא; בפועל עומד - פועל + עושה בלבד.
