כשאות אחת מתנהגת אחרת
עד עכשיו הפעלים שלנו היו נוחים: שלוש אותיות שורש שנשארות במקומן. עכשיו נפגוש שלוש מערכות שבהן אות אחת מתנהגת אחרת, ובכל אחת מהן הסיבה שונה. בגזרת הכפולים (المضاعف) שתי אותיות השורש האחרונות זהות, ולכן הן מתמזגות בשַׁדַּה: مَدَّ - אבל مَدَدْتُ, שכן לפני סיומת שפותחת בעיצור הכפל נפרד. בגזרת פ״ו־פ״י (المثال) אות השורש הראשונה היא و או ي, והיא נעלמת בהווה־עתיד: وَصَلَ אבל يَصِلُ. ובבניין השמיני, הת של התבנית إفتعل משתנה לפי האות הראשונה של השורש: وصل נעשה اِتَّصَلَ. שלוש המערכות נדרשות בכיתה י"א בידיעה אקטיבית.
אותו שורש, שתי צורות שנראות רחוקות. مَدَّ ("מתח") וمَدَدْتُ ("מתחתי") באים שניהם מן השורש م-د-د, ורק לפני סיומת שפותחת בעיצור הכפל נפרד. وَصَلَ ("הגיע") וيَصِلُ ("מגיע") באים שניהם מן השורש و-ص-ل, והو פשוט נעלמת בהווה. מי שמזהה את השורש, לא נבהל מן הצורה.
האנטומיה של גזרת פ״ו־פ״י
ניקח את و-ص-ل ונעקוב אחרי ה־و לאורך הצורות. בעבר היא נשמעת והנטייה רגילה לגמרי: وَصَلَ, وَصَلَتْ, وَصَلْتُ, وَصَلْنَا, وَصَلُوا. בהווה־עתיד היא נושרת: يَصِلُ, تَصِلُ, أَصِلُ, نَصِلُ, يَصِلُونَ. הציווי נגזר מן ההווה, ולכן גם בו אין و: صِلْ. ובמצדר היא חוזרת: وُصُول. אותו היגיון עצמו חוזר בכל פועל של הגזרה - למשל وَجَدَ ("מצא") שהווהו يَجِدُ. הנה המסלול:
שלוש מערכות, שש נקודות
שישה מושגים שייתנו לכם שליטה בגזרות של כיתה י"א ובשינויי הבניין השמיני - הכפולים, פ״ו־פ״י, שלושת שינויי ה־ת של إفتعل, והסביל של הגזרות. הנושא נלמד בכיתה י"א ונדרש לידיעה אקטיבית.
כפולים: השדה
שתי אותיות השורש האחרונות זהות, ולכן הן מתמזגות: مَدَّ (מתח), يَمُدُّ, رَدَّ (השיב), يَرُدُّ.
כפולים: ההיפרדות
לפני סיומת שפותחת בעיצור (ت, نا) הכפל נפרד: مَدَدْتُ (מתחתי), مَدَدْنَا (מתחנו). הציווי: مُدَّ.
פ״ו־פ״י: הנשירה
אות השורש הראשונה היא و או ي, והיא נעלמת בהווה־עתיד: وَصَلَ ← يَصِلُ, وَجَدَ ← يَجِدُ.
פ״ו־פ״י: הציווי והמצדר
הציווי נגזר מן ההווה ולכן גם בו אין و: صِلْ. המצדר, לעומת זאת, שומר עליה: وُصُول.
בניין 8: שלושה שינויים
ה־ت של إفتعل משתנה לפי האות הראשונה: وصل ← اِتَّصَلَ · زحم ← اِزْدَحَمَ · ضرب ← اِضْطَرَبَ.
וגם בסביל
הסביל נדרש "בבניינים 1-10 כולל הגזרות הנלמדות", ולכן גם כאן: رَدَّ ← رُدَّ · يُرَدُّ, وَجَدَ ← وُجِدَ · يُوجَدُ. שימו לב לבחינה בתשפ"ז: הסביל של وَجَدَ הוא סביל של פ״ו בבניין 1, וזה כן נבחן; הסביל של הכפולים, رُدَّ · يُرَدُّ, אינו נבחן השנה בשאלון 018371. לומדים אותו כדי להבין את המערכת, לא כדי להיבחן עליו.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות, וכולן באותם שני צעדים: מזהים את השורש, ואז שואלים איזו אות בו "בעייתית" ומה קורה לה בצורה הנדרשת.
- השורש: م-د-د - שתי האחרונות זהות → כפולים.
- הסיומת: نَحْنُ מוסיף ـنَا, שפותח בעיצור.
- הכלל: לפני עיצור הכפל נפרד.
- مَدَدْنَا ✓
- השורש: و-ج-د - הראשונה היא و → פ״ו־פ״י.
- הכלל: ה־و נושרת בהווה־עתיד.
- הצורה: يَجِدُ, ולא يَوْجِدُ.
- وَجَدَ ← يَجِدُ ("מוצא") ✓
- התבנית: اِفْتَعَلَ.
- האות הראשונה: و → נטמעת.
- התוצאה: اِتَّصَلَ ("יצר קשר"), ולא اِوْتَصَلَ.
- وصل ← اِتَّصَلَ ✓
תרגול אינטראקטיבי
תרגול מדורג בשלוש רמות - מזיהוי הגזרה, דרך הנטייה, ועד בניית הבניין השמיני והסביל. כל השאלות אמריקאיות. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1כפולים (المضاعف): مَدَّ · يَمُدُّ, אבל مَدَدْتُ לפני סיומת שפותחת בעיצור.
- 2פ״ו־פ״י (المثال): وَصَلَ אבל يَصِلُ; הציווי صِلْ, המצדר وُصُول.
- 3בניין 8: و/ي ← اِتَّصَلَ · ز/د/ذ ← اِزْدَحَمَ · ط/ظ/ض/ص ← اِضْطَرَبَ.
- 4הסביל חל גם על הגזרות האלה: رُدَّ · يُرَدُّ · وُجِدَ · يُوجَدُ. בבחינה בתשפ"ז وُجِدَ נבחן ואילו סביל הכפולים אינו נבחן.
- 5בכיתה י׳ נלמדו הבניינים ללא שינויי בניין 8; כאן החסר מושלם.
| המערכת | הסימן | דוגמה | מה משתנה |
|---|---|---|---|
| כפולים (المضاعف) | ע׳ = ל׳ הפועל | مَدَّ · مَدَدْتُ | הכפל נפרד לפני עיצור |
| פ״ו־פ״י (المثال) | פ׳ הפועל و או ي | وَصَلَ · يَصِلُ | ה־و נושרת בהווה ובציווי |
| בניין 8, و/ي | اِفْتَعَلَ | وصل ← اِتَّصَلَ | ה־و נטמעת ונעשית اتّ |
| בניין 8, ز/د/ذ | اِفْتَعَلَ | زحم ← اِزْدَحَمَ | ה־ت נעשית د |
| בניין 8, ط/ظ/ض/ص | اِفْتَعَلَ | ضرب ← اِضْطَرَبَ | ה־ت נעשית ط |
