התיאורים שהערבית מנציבה
מה עושים כשרוצים לומר כיצד נעשתה פעולה, מתי היא נעשתה, היכן, או באיזו עוצמה? בערבית יש לכל אחת מן השאלות האלה תשובה תחבירית משלה, ולכולן סימן משותף אחד: התיאור בא במצב מנצוב. جَاءَ الطَّالِبُ مُسْرِعًا ("התלמיד בא ממהר") הוא תיאור מצב. وَصَلَ صَبَاحًا ("הגיע בבוקר") הוא תיאור זמן. جَلَسَ أَمَامَ البَيْتِ ("ישב לפני הבית") הוא תיאור מקום. וضَرَبَهُ ضَرْبًا شَدِيدًا ("היכה אותו מכה חזקה") הוא תיאור אופן. כולם נלמדים בכיתה י"ב ברמת ידיעה פסיבית: לזהות בטקסט, להבין ולתרגם.
מנצוב, מנצוב, מנצוב. مُسْرِعًا (כיצד), صَبَاحًا (מתי), أَمَامَ (היכן), ضَرْبًا (באיזו עוצמה). ארבע שאלות שונות, ובכל התשובות אותה תנועה בסוף - פתחה. בעברית היינו מוסיפים מילת יחס או תואר הפועל; בערבית פשוט מנציבים. מי שרואה שם מנצוב שאינו מושא, כדאי שישאל את עצמו: אולי זה תיאור?
האנטומיה של תיאור מצב
הحال הוא שם או משפט המתאר את מצבו של הנושא או של המושא בעת הפעולה, והוא עונה על השאלה "כיצד". יש לו סימן היכר מדויק, וכדאי לזכור אותו: בעל המצב מיודע, והתיאור מנוכר ומנצוב. בجَاءَ الطَّالِبُ مُسْرِعًا, השם الطَّالِبُ מיודע ומרופע, ואילו مُسْرِعًا מנוכר ומנצוב - וזה בדיוק הצירוף שמסגיר حال. ולעיתים ה־حال אינו מילה אלא משפט שלם, ואז הוא נקרא משפט מצב (جملة حالية) והוא נפתח לרוב בואו ואחריה כינוי: جَاءَ الطَّالِبُ وَهُوَ يَبْتَسِمُ. הנה המשפט מפורק:
חמישה תיאורים, סימן אחד
שישה מושגים שייתנו לכם שליטה בתיאורים של כיתה י"ב - תיאור מצב ומשפט מצב, תיאור זמן, תיאור מקום, תיאור אופן ומא ההתפעלות. הנושא נלמד בכיתה י"ב, ברמת ידיעה פסיבית.
תיאור מצב (حال)
עונה על "כיצד": جَاءَ الطَّالِبُ مُسْرِعًا = "התלמיד בא ממהר". התיאור מנוכר ומנצוב, ובעל המצב מיודע.
משפט מצב
כשה־حال הוא משפט שלם: جَاءَ الطَّالِبُ وَهُوَ يَبْتَسِمُ = "התלמיד בא כשהוא מחייך". נפתח לרוב בואו ואחריה כינוי.
תיאור זמן (ظرف زمان)
עונה על "מתי": وَصَلَ صَبَاحًا = "הגיע בבוקר", سَافَرَ لَيْلًا = "נסע בלילה". וגם الآنَ (עכשיו).
תיאור מקום (ظرف مكان)
עונה על "היכן": جَلَسَ أَمَامَ البَيْتِ = "ישב לפני הבית". התיאור מנצוב, והשם אחריו סומך מג׳רור. וכן خَلْفَ, فَوْقَ, تَحْتَ, بَيْنَ.
תיאור אופן (المفعول المطلق)
מצדר הנגזר מן הפועל עצמו, במצב מנצוב, ומחזק אותו: ضَرَبَهُ ضَرْبًا شَدِيدًا = "היכה אותו מכה חזקה", فَرِحَ الوَلَدُ فَرَحًا.
מא ההתפעלות
מבנה המביע התפעלות: ما ועוד أَفْعَلَ ועוד שם מנצוב: مَا أَجْمَلَ الطَّبِيعَةَ = "מה יפה הטבע".
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות, וכולן בשני צעדים: מאתרים את השם המנצוב שאינו מושא, ושואלים על איזו שאלה הוא עונה.
- הפועל: عَادَ (שב), והנושא الجُنْدِيُّ - מיודע ומרופע.
- המילה הנוספת: مُنْتَصِرًا - מנוכר ומנצוב.
- השאלה: כיצד שב? → זהו حال.
- החייל שב מנצח ✓
- הפועל: سَافَرَ (נסע).
- המילה הנוספת: لَيْلًا - מנצובה.
- השאלה: מתי נסע? → תיאור זמן.
- נסע בלילה ✓
- הפועל: فَرِحَ (שמח).
- המילה הנוספת: فَرَحًا - מצדר של אותו פועל, מנצוב.
- השאלה: באיזו עוצמה? → תיאור אופן.
- הילד שמח שמחה גדולה ✓
תרגול אינטראקטיבי
תרגול מדורג בשלוש רמות, וכולן ברמת הדרישה של הנושא - זיהוי, הבנה ותרגום: מזיהוי סוגי התיאור, דרך השאלה שכל אחד עונה עליה, ועד תרגום משפטים. כל השאלות אמריקאיות. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1حال עונה על "כיצד", והוא מנוכר ומנצוב בעוד בעל המצב מיודע.
- 2משפט מצב נפתח לרוב בואו ואחריה כינוי: وَهُوَ يَبْتَسِمُ.
- 3תיאור זמן עונה על "מתי": صَبَاحًا, لَيْلًا, الآنَ.
- 4תיאור מקום עונה על "היכן": أَمَامَ, خَلْفَ, فَوْقَ, تَحْتَ, بَيْنَ - והשם אחריו מג׳רור.
- 5תיאור אופן הוא מצדר מנצוב מן הפועל עצמו, ומא ההתפעלות היא ما ועוד أَفْعَلَ ועוד שם מנצוב.
| התיאור | השאלה | דוגמה | תרגום |
|---|---|---|---|
| תיאור מצב (حال) | כיצד? | جَاءَ الطَّالِبُ مُسْرِعًا | התלמיד בא ממהר |
| משפט מצב | כיצד? | جَاءَ الطَّالِبُ وَهُوَ يَبْتَسِمُ | התלמיד בא כשהוא מחייך |
| תיאור זמן (ظرف زمان) | מתי? | وَصَلَ صَبَاحًا | הגיע בבוקר |
| תיאור מקום (ظرف مكان) | היכן? | جَلَسَ أَمَامَ البَيْتِ | ישב לפני הבית |
| תיאור אופן (المفعول المطلق) | באיזו עוצמה? | ضَرَبَهُ ضَرْبًا شَدِيدًا | היכה אותו מכה חזקה |
| מא ההתפעלות (ما التعجب) | התפעלות | مَا أَجْمَلَ الطَّبِيعَةَ | מה יפה הטבע |
