מבחן נושא בשתי הרמות והקשר בטקסט
יחידה אחת, לעומק. המבחן ממקד את השאלה שכל טקסט כתוב בערבית פותח בה, ורק אותה: באיזו רמה הוא נכתב (الفُصْحَى הספרותית, לשון הכתב והעיתונות, מול العامِّيّة המדוברת, לשון הדיבור והרכיב בעל פה); איזה יחס קושר בין טענותיו (لِأَنَّ ו־بِسَبَب לסיבה, لٰكِنَّ ו־بَيْنَمَا לניגוד, لِذٰلِكَ לתוצאה, مِنْ أَجْل ו־حَتَّى למטרה, بَعْدَ أَنْ לזמן); ואיזו תבנית בנתה את המילים שבו (مَفْعَلَة שם מקום ב־مَحْكَمَة, סיומת ـِيّ ב־عَسْكَرِيّ, סיומת ـِيّة ב־جِنْسِيّة, ומשקל مَفْعُول ב־مُصَاب). מבחן נושא · שתי הרמות והקשר בטקסט · ערבית · כיתה י״ב · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). פרק א נבדק אוטומטית במחשב; בפרק ב כתבו את התשובה לעצמכם ואז גלו תשובה לדוגמה.
חימום לפני מבחן הנושא: בכל שורה בחרו את האפשרות הנכונה. השורה הראשונה פתורה עבורכם. כשתסיימו, לחצו על "בדיקה". הרמה · סוג היחס · התבנית שבנתה את המילה · סימן הבניין.
שלוש שאלות, וכל טקסט נפתח. קחו כתבה כלשהי בעיתון ערבי ושאלו: באיזו רמה היא נכתבה? כתובה, ולכן الفُصْحَى - השיחה שהעיתונאי ניהל בשוק הייתה ב־العامِّيّة, אבל היא לא הגיעה כך אל הדף. איזה יחס מחזיק אותה? لٰكِنَّ מסמנת ניגוד, لِذٰلِكَ מסקנה, بِسَبَب סיבה. ואיזו תבנית בנתה את המילה הלא מוכרת שנתקלתם בה? אם היא במשקל مَفْعَلَة, זה כנראה מקום. שלוש שאלות שאינן דורשות מילון - ואיתן מתחילה כל קריאה.
הוראות המבחן ומבנהו
לפניכם מבחן נושא על שתי הרמות, מילות הקישור והאוצר המתקדם של כיתה י״ב: מתי כותבים בפֻצְחָא ומתי מדברים בעאמִיַה, מהו מבנה הבחינה מתשפ"ד, אילו יחסים מסמנות מילות הקישור, ומה מגלה התבנית על המילה שבנתה. מבנה המבחן: מבחן נושא · שתי הרמות והקשר בטקסט · ערבית · כיתה י״ב · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). בפרק א 24 שאלות רב-ברירה בארבעה סטים (2.5 נק׳ לשאלה), מהקל אל הקשה - סמנו את התשובה הנכונה, בדקו והמשיכו. בפרק ב חמש שאלות פתוחות (סך 40 נק׳) - קבעו רמה ונמקו, מיינו יחסים, פרקו תבניות, זהו סימני בניין ונתחו מבנה משפט, ואז לחצו כדי לגלות תשובה לדוגמה. לפניכם שלושת הצירים שהמבחן נשען עליהם:
שש כרטיסיות תזכורת לפני המבחן
תזכורת קצרה לשלושת הצירים - שתי הרמות ומבנה הבחינה, חמשת סוגי הקשר, אחיות إِنَّ, ושלוש התבניות שמגלות משמעות - לפי דפי הלימוד לכיתה י״ב, לפני שניגשים לפרקי המבחן.
שתי הרמות
الفُصْحَى היא הערבית התקנית, אחידה בכל העולם הערבי, ולשון הכתב: עיתון, ספר, מסמך והשאלון בכתב. العامِّيّة היא המדוברת, לשון הדיבור, והיא משתנה מאזור לאזור. העאמִיַה אינה שגיאה: אלו שתי רמות, כל אחת למקומה.
הבחינה מתשפ"ד
שלושה רכיבים בבגרות בת חמש היחידות: שאלון בכתב (فصحى), בחינה בעל פה מתוקשבת (عامية), והערכה חלופית. לכן ההבחנה בין הרמות אינה תיאורטית: כל רכיב נשען על רמה אחרת.
סיבה, ניגוד, תוצאה
סיבה: لِأَنَّ (כי), بِسَبَب (בגלל). ניגוד: لٰكِنَّ (אבל), بَيْنَمَا (בעוד ש). תוצאה: لِذٰلِكَ (לכן). שלוש קבוצות שמחזיקות את רוב הטיעון בטקסט עיתונאי.
מטרה וזמן, ואחיות إِنَّ
מטרה: مِنْ أَجْل (למען, כדי), حَتَّى (כדי, עד ש). זמן: بَعْدَ أَنْ (לאחר ש). ושימו לב: لِأَنَّ ו־لٰكِنَّ הן מאחיות إِنَّ, ולכן השם שאחריהן בא במצב نصب.
התבנית מגלה משמעות
مَفْعَلَة = שם מקום (مَحْكَمَة מקום השפיטה, כמו مَدْرَسَة). סיומת ـِيّ = ייחוס (عَسْكَرِيّ, اِقْتِصَادِيّ). סיומת ـِيّة = שם מופשט (جِنْسِيّة, حُرِّيّة). משקל مَفْعُول = בינוני פעול (مُصَاب, הנפגע).
פעלי העיתונות ו־أَصْبَحَ
סימן הבניין מוביל אל השורש: הכפלה ב־حَقَّقَ (II), אל"ף אחרי הראשונה ב־وَاجَهَ (III), ת פנימית ב־اِتَّهَمَ (VIII), اِسْتَـ ב־اِسْتَطَاعَ (X). ו־أَصْبَحَ הוא מאחיות كان: أَصْبَحَ الوَضْعُ صَعْبًا.
פרק ב - שאלות פתוחות (40 נקודות)
ענו על חמש השאלות. בכל שאלה כתבו את התשובה בעצמכם - קבעו, מיינו, פרקו ונמקו - ורק אז לחצו על "לחצו לתשובה לדוגמה" כדי לבדוק. כל המילים והכללים נשלפו מדפי הלימוד של כיתה י״ב.
לפניכם ארבעה הקשרים: מאמר דעה בעיתון; קניות בשוק; השאלון בכתב בבגרות; הבחינה בעל פה המתוקשבת. קבעו לכל אחד את רמת הלשון, ונמקו לפי הכלל הכללי.
לחצו לתשובה לדוגמה
קניות בשוק: العامِّيّة. זו שיחה יומיומית, ולכן היא מתנהלת במדוברת.
השאלון בכתב: الفُصْحَى. זהו רכיב כתוב, ולכן הוא נשען על אותה רמה שבה נכתבים העיתונים.
הבחינה בעל פה המתוקשבת: العامِّيّة, שהיא רמת הדיבור.
הכלל: שאלו תמיד שאלה אחת - כתב או דיבור. כתב מוביל לפֻצְחָא, ודיבור מוביל לעאמִיַה. וזכרו שהעאמִיַה אינה שגיאה של פֻצְחָא אלא רמה לצידה, ולכן אין כאן "נכון" מול "שגוי" אלא התאמה למקום.
מיינו את מילות הקישור لِأَنَّ, لٰكِنَّ, لِذٰلِكَ, مِنْ أَجْل ו־بَعْدَ أَنْ לפי סוג היחס שכל אחת מסמנת, ותרגמו כל אחת לעברית.
לחצו לתשובה לדוגמה
ניגוד: لٰكِنَّ = "אבל". היא מציבה ניגוד בין שני חלקי המשפט. באותה קבוצה גם بَيْنَمَا ("בעוד ש").
תוצאה: لِذٰلِكَ = "לכן". היא מסמנת מה נובע מן הנאמר קודם.
מטרה: مِنْ أَجْل = "למען" או "כדי". היא עונה על השאלה לשם מה. באותה קבוצה גם حَتَّى ("כדי", "עד ש").
זמן: بَعْدَ أَنْ = "לאחר ש". היא ממקמת אירוע ביחס לאירוע אחר.
הסבירו מה מגלה התבנית בכל אחת מן המילים مَحْكَمَة, عَسْكَرِيّ, جِنْسِيّة ו־مُصَاب, ותרגמו כל אחת. מדוע זיהוי תבנית מועיל עוד לפני שפותחים מילון?
לחצו לתשובה לדוגמה
عَسْكَرِيّ ("ʿaskarī", צבאי) - שם ייחוס בסיומת ـِيّ, מן عَسْكَر (צבא). הסיומת יוצרת תואר של שייכות, כמו اِقْتِصَادِيّ (כלכלי).
جِنْسِيّة ("jinsiyya", אזרחות) - שם מופשט בסיומת ـِيّة, שמשמעה המצב או התכונה של דבר. כך גם حُرِّيّة (חופש), מן حُرّ (חופשי).
مُصَاب ("muṣāb", פצוע) - בינוני פעול במשקל مَفْعُول, כלומר מי שהפעולה חלה עליו.
מדוע זה מועיל: התבנית מצמצמת את מרחב הניחוש עוד לפני המילון. אם המילה במשקל שם מקום, כבר ידוע שמדובר במקום; אם היא נושאת סיומת ייחוס, כבר ידוע שזה תואר. משם קל לזהות את השורש ולמצוא את הערך.
ציינו לכל אחד מן הפעלים حَقَّقَ, وَاجَهَ, اِتَّهَمَ ו־اِسْتَطَاعَ את הסימן שמסגיר את בניינו, את מספר הבניין ואת המשמעות.
לחצו לתשובה לדוגמה
وَاجَهَ - הסימן הוא אל"ף אחרי האות הראשונה, ולכן בניין III (فَاعَلَ). המשמעות: "התמודד", "עמד בפני".
اِتَّهَمَ - הסימן הוא ת פנימית, ולכן בניין VIII (اِفْتَعَلَ). המשמעות: "האשים". השורש: و-ه-م.
اِسْتَطَاعَ - הסימן הוא התחילית اِسْتَـ, ולכן בניין X (اِسْتَفْعَلَ). המשמעות: "יכול", "הצליח".
הדרך קבועה: מזהים את הסימן, קובעים את הבניין, מסירים את התוספות ומגיעים אל השורש - ומשם אל הערך במילון.
בכתבה נכתב أَصْبَحَ الوَضْعُ صَعْبًا. נתחו את מבנה המשפט, הסבירו מה מיוחד בפועל שפותח אותו, ובחרו מילת קישור שתחבר משפט זה לטענה על מה שנעשה בעקבותיו. נמקו את בחירתכם.
לחצו לתשובה לדוגמה
מה מיוחד בפועל: הוא מוסר שינוי מצב. אין כאן מי שעשה משהו למישהו, אלא מצב שהיה ונעשה אחר.
מילת הקישור: אם הטענה הבאה מוסרת מה נעשה בעקבות המצב, היחס הוא תוצאה, ולכן המילה המתאימה היא لِذٰلِكَ ("לכן"). אילו הטענה הבאה הייתה מסבירה מדוע המצב הפך קשה, היה צריך لِأَنَّ או بِسَبَب; ואילו היא הייתה מוסרת שדבר מה נמשך למרות זאת, היה צריך لٰكِنَّ.
שימו לב ש־لِأَنَّ ו־لٰكِنَّ הן מאחיות إِنَّ, ולכן השם שאחריהן בא במצב نصب - אותה מצב שנושא כאן הח׳בר صَعْبًا.
פרק א - שאלות רב-ברירה (60 נקודות)
24 שאלות בארבעה סטים, מהקל אל הקשה, על שלושת הצירים - שתי הרמות ומבנה הבחינה, סוגי הקשר שמילות הקישור מסמנות, התבניות שבנו את האוצר המתקדם, וההרכבה של שלושתם בטקסט אחד (2.5 נק׳ לשאלה). כל המילים והכללים נשלפו מדפי הלימוד. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
נקודות לבדיקה עצמית
- 1הרמה: כתב מוביל ל־الفُصْحَى (עיתון, ספר, שאלון בכתב) · דיבור מוביל ל־العامِّيّة (שיחה, שוק, בעל פה מתוקשבת). העאמִיַה אינה שגיאה אלא רמה.
- 2הבחינה מתשפ"ד: שאלון בכתב, בחינה בעל פה מתוקשבת והערכה חלופית - וכל רכיב נשען על רמה אחרת.
- 3חמישה יחסים: סיבה (لِأَنَّ, بِسَبَب) · ניגוד (لٰكِنَّ, بَيْنَمَا) · תוצאה (لِذٰلِكَ) · מטרה (مِنْ أَجْل, حَتَّى) · זמן (بَعْدَ أَنْ).
- 4אחיות إِنَّ: אחרי لِأَنَّ ו־لٰكِنَّ בא שם במצב نصب.
- 5התבנית מגלה משמעות: مَفْعَلَة מקום · ـِيّ ייחוס · ـِيّة שם מופשט · مَفْعُول בינוני פעול. וסימן הבניין מוביל אל השורש.
| הציר | השאלה שיש לשאול | דוגמה |
|---|---|---|
| הרמה | הטקסט כתוב או מדובר? | الفُصْحَى · العامِّيّة |
| מבנה הבחינה | איזה רכיב, ולכן איזו רמה? | فصحى בכתב · عامية בעל פה |
| היחס | סיבה, ניגוד, תוצאה, מטרה או זמן? | لِأَنَّ · لٰكِنَّ · لِذٰلِكَ · مِنْ أَجْل · بَعْدَ أَنْ |
| התבנית | מקום, ייחוס, שם מופשט או בינוני פעול? | مَحْكَمَة · عَسْكَرِيّ · جِنْسِيّة · مُصَاب |
| סימן הבניין | מה מסגיר את הבניין, ומהו השורש? | حَقَّقَ · وَاجَهَ · اِتَّهَمَ · اِسْتَطَاعَ |
