מבחן רבעוני רבעון ב׳
המבחן מכסה שוב את כל יסודות הרבעון בערבית, והפעם דרך הצדדים המשלימים: הכתב והתנועות (فَتْحَة, كَسْرَة, התנועות הארוכות ا/ي/و, הספרות), ה׳ הידיעה ال דרך الْبَيْت וالْبَاب, סימן הנקבה ة וחריגיו (بِنْت, أُمّ), כינויי הקניין (بَيْتُكَ, بَيْتُكِ, بَيْتُهُ), כינויי הרמז (هٰذَا وَلَد, هٰذِهِ غُرْفَة), נטיית העבר (كَتَبْتَ, كَتَبْتِ, دَرَسَ ושלילת مَا كَتَبْتُ) ואוצר המילים. מבחן רבעוני · רבעון ב׳ · ערבית · כיתה ז׳ · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). פרק א נבדק אוטומטית במחשב; בפרק ב כתבו את התשובה לעצמכם ואז גלו תשובה לדוגמה.
חימום לפני המבחן הרבעוני: בכל שורה בחרו את הצורה הנכונה מכל יסודות ערבית ז׳. השורה הראשונה היא דוגמה פתורה. אחר כך לחצו על "בדיקה". הכתב · היידוע (ال) · המין (ة) · קניין ורמז · הפועל בעבר.
כל הרבעון, מבחן אחד. בהכתב קוראים את كِتَاب עם كَسْرَة (i) והתנועה הארוכה ا; ביידוע بَاب (דלת) הופך לالْبَاب (הדלת); ה־ة בتِلْمِيذَة מסמנת נקבה; הקניין נדבק לסוף השם בبَيْتُكَ; כינוי הרמז מתאים למין בهٰذَا وَلَد; ובעבר دَرَسَ = "הוא למד" ושלילתו مَا كَتَبْتُ. כל אלה נבדקים במבחן הרבעוני.
הוראות המבחן ומבנהו
לפניכם מבחן רבעוני על כל יסודות הרבעון בערבית - רבעון ב׳. מבנה המבחן: מבחן רבעוני · רבעון ב׳ · ערבית · כיתה ז׳ · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). בפרק א 24 שאלות רב-ברירה בארבעה סטים (2.5 נק׳ לשאלה) - בחרו את התשובה הנכונה, בדקו והמשיכו. בפרק ב חמש שאלות פתוחות (סך 40 נק׳) - פרקו, יידעו, סווגו, נטו והסבירו, ואז לחצו כדי לגלות תשובה לדוגמה. לפניכם סקירה של היסודות שהמבחן בודק:
שש כרטיסיות תזכורת לפני המבחן
תזכורת קצרה לנושאי הרבעון - הכתב, היידוע, סימן הנקבה, כינויי קניין ורמז, נטיית העבר ואוצר המילים - לפי דפי הלימוד לכיתה ז׳, לפני שניגשים לפרקי המבחן.
הכתב והתנועות
העיצור לבדו שקט, והתנועה נותנת לו קול: كَ (ka), كِ (ki), كُ (ku). תנועה ארוכה = קצרה + אות התארכות (بَا = bā, ה־ا מאריכה את ה־a). ה־فَتْحَة נותנת a וה־كَسْرَة נותנת i.
ה׳ הידיעה ال
מוסיפים ال לתחילת השם כדי ליידע אותו, והיא נכתבת צמודה אליו: بَاب (דלת) ← الْبَاب (הדלת), بَيْت (בית) ← الْبَيْت (הבית).
תא מרבוטה ة והמין
ה־ة בסוף מילה מסמנת לרוב מין נקבה: تِلْمِيذَة, غُرْفَة. כדי להפוך זכר לנקבה לרוב מוסיפים ة: تِلْمِيذ ← تِلْمِيذَة. יש חריגים - נקבה בלי ة: بِنْت, أُمّ.
כינויי קניין ורמז
הקניין נדבק לסוף השם: بَيْتُكَ (שלך, לזכר), بَيْتُكِ (שלך, לנקבה), بَيْتُهُ (שלו). כינוי הרמז מתאים למין: לזכר هٰذَا (هٰذَا وَلَد), לנקבה هٰذِهِ (هٰذِهِ غُرْفَة).
נטיית העבר והשלילה
בסיס העבר كَتَبَ + סיומת גוף: كَتَبْتَ (אתה), كَتَبْتِ (את). שלילה: מקדימים مَا - مَا كَتَبْتُ ("אני לא כתבתי"). אותן סיומות לכל שורש: دَرَسَ (הוא למד).
אוצר המילים
המילים של הרבעון: بَاب (דלת), غُرْفَة (חדר), وَلَد (ילד), بِنْت (ילדה), أُمّ (אם). כל מילה נבדקת גם ביידוע, גם במין וגם בקניין.
פרק ב - שאלות פתוחות (40 נקודות)
ענו על חמש השאלות. בכל שאלה כתבו את התשובה בעצמכם - פרקו, יידעו, סווגו, נטו והסבירו - ורק אז לחצו על "לחצו לתשובה לדוגמה" כדי לבדוק. כל התשובות מבוססות על מילים וכללים מדפי הלימוד של הרבעון בכיתה ז׳.
פרקו את המילה كِتَاب לאותיות ולתנועות, וקראו אותה מימין לשמאל. איזו תנועה נושאת האות הראשונה, וכיצד נוצרת התנועה הארוכה ā שבמילה?
לחצו לתשובה לדוגמה
האות הראשונה ك נושאת كَسْرَة (הצליל i): كِ = ki. ה־ت נושאת فَتْحَة ואחריה האות ا, וכך נוצרת התנועה הארוכה ā (tā). ה־ب סוגרת (b).
יידעו את بَاب ואת مَكْتَب (הוסיפו ال), ותרגמו את שתי הצורות המיודעות. אחר כך הסבירו במה שונה الْمَكْتَب מן الْمَكْتَبَة.
לחצו לתשובה לדוגמה
مَكْتَب (משרד) + ال = الْمَكْتَب (המשרד).
الْمَكْتَبَة היא מילה אחרת, "הספרייה": ال מיידעת את המילה ואינה משנה אותה.
לפניכם تِلْمِيذ וبِنْت. גזרו את צורת הנקבה של تِلْمِيذ ונמקו, והסבירו מדוע بِنْت נקבה למרות שאין בה ة.
לחצו לתשובה לדוגמה
بِنْت היא נקבה אף על פי שאין בה ة - זהו חריג (כמו أُمّ).
הצמידו לبَيْت את הצורנים "שלך (לזכר)", "שלך (לנקבה)" ו"שלו", וכתבו את שלוש הצורות. אחר כך בחרו כינוי רמז מתאים לوَلَد ונמקו.
לחצו לתשובה לדוגמה
"שלך" (נוכחת־נקבה) = הצורן ـكِ: بَيْتُكِ ("baytuki") - נבדל רק בתנועה.
"שלו" (נסתר) = הצורן ـهُ: بَيْتُهُ ("baytuhu").
وَلَد זכר (בלי ة), ולכן כינוי הרמז חייב להיות هٰذَا: هٰذَا وَلَد ("זה ילד").
מן השורש ك-ت-ب, כתבו את צורות העבר של "אתה" ושל "את", ושללו את "היא כתבה". מן השורש د-ر-س כתבו "הוא למד".
לחצו לתשובה לדוגמה
"את כתבת" (נוכחת־נקבה) = הסיומת ـْتِ: كَتَبْتِ ("katabti").
שלילה: מקדימים مَا לצורת "היא" (كَتَبَتْ) - مَا كَتَبَتْ ("היא לא כתבה").
מן د-ر-س: הנסתר הוא הצורה הבסיסית دَرَسَ ("הוא למד").
פרק א - שאלות רב-ברירה (60 נקודות)
24 שאלות בארבעה סטים, מהקל אל הקשה, על כל יסודות הרבעון - הכתב, היידוע, המין, קניין ורמז, הפועל בעבר ואוצר מילים (2.5 נק׳ לשאלה). כל המילים והכללים נשלפו מדפי הלימוד. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
נקודות לבדיקה עצמית
- 1הכתב: فَتْحَة (a), كَسْرَة (i); תנועה ארוכה = קצרה + ا/ي/و (بَا = bā); سُكُون = בלי תנועה; شَدَّة = הכפלה.
- 2ال: נכתבת צמודה לתחילת השם ומיידעת אותו (بَاب ← الْبَاب, بَيْت ← الْبَيْت).
- 3המין: ة בסוף מילה = לרוב נקבה (تِلْمِيذَة); מזכר לנקבה מוסיפים ة (تِلْمِيذ ← تِلْمِيذَة); חריגים בלי ة: بِنْت, أُمّ.
- 4קניין ורמז: ـكَ שלך ז · ـكِ שלך נ · ـهُ שלו (נדבק לסוף השם); הרמז מתאים למין - هٰذَا (זכר) · هٰذِهِ (נקבה).
- 5הפועל בעבר: ـْتَ אתה · ـْتِ את · ـَ הוא; השלילה במילית مَا לפני הפועל (مَا كَتَبْتُ).
| היסוד | הכלל | דוגמה |
|---|---|---|
| הכתב | עיצור + תנועה; سُكُون / شَدَّة | كَ · كِ · كُ · كِتَاب |
| היידוע ال | ال צמודה לתחילת השם | الْبَاب · الْبَيْت |
| המין ة | ة בסוף = לרוב נקבה (חריג: بِنْت) | تِلْمِيذَة · بِنْت |
| קניין ורמז | צורן בסוף השם · רמז לפי מין | بَيْتُكَ · هٰذَا وَلَد |
| הפועל בעבר | סיומת גוף · שלילת مَا | دَرَسَ · كَتَبْتَ · مَا كَتَبْتُ |
