תרגול נטיית העבר
בסיס העבר, סיומות הגוף, ההבחנה בין הגופים והשלילה במ־مَا - כל מה שלמדנו על הפועל בעבר, עכשיו לתרגול. מן השורש ك-ت-ب נבנה בסיס העבר كَتَبَ (הוא כתב), ואליו נצמדת סיומת הגוף: كَتَبْتُ (כתבתי), كَتَبْتَ (כתבת לזכר), كَتَبْتِ (כתבת לנקבה), كَتَبَتْ (היא כתבה). כאן לא לומדים מחדש אלא מתרגלים: תזכורת קצרה, ואז 24 שאלות מדורגות מזיהוי בסיסי ועד ניתוח ברמת מבחן. השלילה - مَا كَتَبَ ("הוא לא כתב") - בדיוק כמו בדף הלימוד.
בכל שורה בחרו את הצורה הנכונה לפי הגוף, לפי המשמעות או לפי השלילה. השורה הראשונה היא דוגמה פתורה. אחר כך לחצו על "בדיקה". ـْتُ אני · ـْتَ אתה · ـْتِ את · ـَ הוא · ـَتْ היא · שלילה במ־مَا
שורש אחד, גוף אחר סיומת אחרת - ותרגול. הסיומת מגלה מי עשה: كَتَبْتُ (אני כתבתי), كَتَبْتَ (אתה כתבת), كَتَبَ (הוא כתב), كَتَبَتْ (היא כתבה). וכדי לשלול - מוסיפים مَا לפני הפועל: مَا كَتَبَ = "הוא לא כתב". בדף הזה נחזור על הכללים במהירות - ואז נצלול לתרגול.
האנטומיה של פועל בעבר - תזכורת חזותית
נזכר שוב איך נבנה פועל בעבר: בסיס העבר (עיצורי השורש בתבנית كَتَبَ) + סיומת גוף בסופו. בגופי היחיד: מדבר (אני) ← ـْتُ, נוכח־זכר (אתה) ← ـْتَ, נוכחת־נקבה (את) ← ـْتِ, נסתר (הוא) ← ـَ (הצורה הבסיסית), נסתרת (היא) ← ـَتْ. סיומות הנוכח דומות (ـت) ונבדלות רק בתנועה. הנה كَتَبْتُ מפורק לחלקיו:
שש כרטיסיות תזכורת
השורש ובסיס העבר, סיומות המדבר והנוכחים, הנסתר והנסתרת, ההבחנה ـْتَ/ـْتِ, השלילה במ־مَا וההצמדה לשורשים אחרים - בקצרה, לפי דף הלימוד של נטיית העבר לכיתה ז׳. ואז לתרגול המדורג.
השורש ובסיס העבר
הפועל נבנה משורש (למשל ك-ت-ب), ובעבר עיצורי השורש נכנסים לתבנית: كَتَبَ ("הוא כתב") הוא צורת היסוד, ואליה מוסיפים סיומות.
מדבר ונוכחים
אני (מדבר): ـْتُ ← كَتَبْتُ (כתבתי). אתה: ـْتَ ← كَتَبْتَ. את: ـْتِ ← كَتَبْتِ.
נסתר ונסתרת
הוא (נסתר): הצורה הבסיסית كَتَبَ (בפַתְחָה). היא (נסתרת): מוסיפים ـَتْ ← كَتَبَتْ (היא כתבה).
ـْتَ מול ـْتِ
סיומות הנוכח נבדלות רק בתנועה של ה־ت: ـْتَ (פַתְחָה, a) = אתה (זכר); ـْتِ (כַּסְרָה, i) = את (נקבה). كَتَبْتَ מול كَتَبْتِ.
השלילה: مَا
כדי לשלול פועל בעבר, מקדימים לו את מילת השלילה مَا: مَا كَتَبَ = "הוא לא כתב"; مَا كَتَبْتُ = "אני לא כתבתי". הפועל עצמו נשאר בעבר.
שורשים אחרים
אותן סיומות נצמדות לכל שורש בבניין הראשון: מן د-ر-س (למידה) - دَرَسْتُ (למדתי), دَرَسَ (הוא למד). מזהים את השורש ואת סיומת הגוף.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות מדף הלימוד, כל אחת צעד אחר צעד: מזהים את השורש, בוחרים את סיומת הגוף, ובמידת הצורך שוללים במ־مَا. אותה שיטה תעבוד בתרגול.
- השורש: ك-ت-ب (כתיבה), בסיס העבר كَتَبَ.
- הגוף: מדבר (אני) → סיומת ـْتُ.
- הצורה: كَتَبْتُ - "katabtu", כתבתי.
- كَتَبْتُ = כתבתי ✓
- הגוף: נסתרת (היא) → סיומת ـَتْ.
- הצורה: كَتَبَتْ - "katabat".
- ההבחנה: הוא كَتَبَ · היא كَتَبَتْ (עם ـَتْ).
- كَتَبَتْ = היא כתבה ✓
- הפועל: كَتَبَ (הוא כתב).
- השלילה: מוסיפים مَا לפני הפועל.
- התוצאה: مَا كَتَبَ - "הוא לא כתב".
- مَا كَتَبَ = הוא לא כתב ✓
תרגול מדורג - נטיית העבר
ארבעה סטים, מהקל אל הקשה: זיהוי הסיומות, הגופים והשלילה, התאמת גוף לצורה, הבחנה ـْتَ/ـْتِ ושורשים אחרים, ועד ניתוח ברמת מבחן - כולל איתור קביעה שגויה. כל השאלות מבוססות על הצורות והכללים שבדף הלימוד. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1הפועל בעבר = בסיס העבר (كَتَبَ) + סיומת גוף.
- 2סיומות היחיד: ـْتُ אני · ـْتَ אתה · ـْتِ את · ـَ הוא · ـَتْ היא.
- 3ـْتَ מול ـْتِ נבדלים רק בתנועה: a (זכר) מול i (נקבה).
- 4שלילה: مَا לפני הפועל - مَا كَتَبَ ("הוא לא כתב").
- 5אותן סיומות נצמדות לכל שורש בבניין הראשון (دَرَسْتُ, دَرَسَ).
| הגוף | הסיומת | הצורה | בשלילה (مَا) |
|---|---|---|---|
| אני (מדבר) | ـْتُ | كَتَبْتُ | مَا كَتَبْتُ |
| אתה (נוכח־זכר) | ـْتَ | كَتَبْتَ | مَا كَتَبْتَ |
| את (נוכחת־נקבה) | ـْتِ | كَتَبْتِ | مَا كَتَبْتِ |
| הוא (נסתר) | ـَ | كَتَبَ | مَا كَتَبَ |
| היא (נסתרת) | ـَتْ | كَتَبَتْ | مَا كَتَبَتْ |
