מבחן רבעוני רבעון א׳
המבחן מכסה את כל יסודות הרבעון בכיתה ח׳ בערבית: הסמיכות (الإضافة) - נסמך בלי ال, סומך עם ال, והיידוע היושב על הסומך; כינויי הקניין ברבים (بَيْتُنَا, بَيْتُكُم, بَيْتُهُم); נטיית העבר ברבים (كَتَبْنَا, كَتَبُوا) ושלילת مَا; ואוצר המילים של ח׳ (משפחה מורחבת, פעלים, זמן ותרבות). מבחן רבעוני · רבעון א׳ · ערבית · כיתה ח׳ · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). פרק א נבדק אוטומטית במחשב; בפרק ב כתבו את התשובה לעצמכם ואז גלו תשובה לדוגמה.
חימום לפני המבחן הרבעוני: בכל שורה בחרו את הצורה הנכונה מכל יסודות ערבית ח׳. השורה הראשונה היא דוגמה פתורה. אחר כך לחצו על "בדיקה". הסמיכות · כינויי קניין ברבים · העבר ברבים · אוצר מילים.
כל הרבעון, מבחן אחד. בסמיכות كِتَابُ الطَّالِبِ = "ספר התלמיד" - הנסמך كِتَاب בלי ال, והסומך الطَّالِبِ נושא את ה־ال ומיידע את הצירוף. בקניין הרבים הצורן נדבק לסוף השם: بَيْتُنَا (שלנו), بَيْتُهُم (שלהם). בעבר הרבים הסיומת מגלה את הגוף: كَتَبْنَا (אנחנו), كَتَبُوا (הם), ושלילתם مَا كَتَبُوا. ואוצר המילים גדל: جَدّ (סב), خَال (דוד מצד האם), دَخَلَ (נכנס). כל אלה נבדקים במבחן הרבעוני.
הוראות המבחן ומבנהו
לפניכם מבחן רבעוני על כל יסודות הרבעון בכיתה ח׳ בערבית. מבנה המבחן: מבחן רבעוני · רבעון א׳ · ערבית · כיתה ח׳ · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). בפרק א 24 שאלות רב-ברירה בארבעה סטים (2.5 נק׳ לשאלה) - בחרו את התשובה הנכונה, בדקו והמשיכו. בפרק ב חמש שאלות פתוחות (סך 40 נק׳) - פרקו סמיכות, הצמידו כינויי קניין, נטו את הפועל ושללו, וסווגו אוצר מילים, ואז לחצו כדי לגלות תשובה לדוגמה. לפניכם סקירה של היסודות שהמבחן בודק:
שש כרטיסיות תזכורת לפני המבחן
תזכורת קצרה לנושאי הרבעון - הסמיכות, כללי ה־ال והיידוע, הגיית ה־ة, כינויי הקניין ברבים, נטיית העבר ברבים והשלילה, ואוצר המילים - לפי דפי הלימוד לכיתה ח׳, לפני שניגשים לפרקי המבחן.
הסמיכות: נסמך וסומך
הסמיכות (الإضافة) = שני שמות: הנסמך (הראשון) והסומך (השני), ומבטאת שייכות. كِتَابُ الطَّالِبِ = ספר התלמיד - "كِتَاب" נסמך, "الطَّالِب" סומך.
ال והיידוע בסמיכות
הנסמך אינו מקבל ال (ואינו מקבל תנווין), ואילו ה־ال יושב על הסומך ומיידע את כל הצירוף: بَيْتُ المُعَلِّمِ = "בית המורה" (מיודע), אף שאין ال על "بَيْت".
ה־ة נהגית כ-ת
כשהנסמך מסתיים ב־ة (תא מרבוטה), היא נהגית בסמיכות כ-ת: غُرْفَةُ النَّوْمِ נהגית "ghurfat an-nawm" (חדר השינה).
קניין ברבים
הצורן נדבק לסוף השם: بَيْتُنَا (שלנו), بَيْتُكُم (שלכם), بَيْتُهُم (שלהם). זכר ב־ـم, נקבה ב־ـنَّ (بَيْتُكُنَّ).
העבר ברבים והשלילה
בסיס העבר كَتَبَ + סיומת גוף: كَتَبْنَا (אנחנו), كَتَبْتُم (אתם), كَتَبُوا (הם). שלילה: מקדימים مَا - مَا كَتَبُوا ("הם לא כתבו").
אוצר מילים ושילוב
משפחה: جَدّ (סב), عَمّ (דוד מצד האב), خَال (דוד מצד האם). פעלים: دَخَلَ (נכנס), خَرَجَ (יצא). ושילוב לדקדוק: بَيْتُ الجَدِّ (בית הסב).
פרק ב - שאלות פתוחות (40 נקודות)
ענו על חמש השאלות. בכל שאלה כתבו את התשובה בעצמכם - פרקו סמיכות, יידעו, הצמידו כינוי קניין, נטו את הפועל ושללו, וסווגו אוצר מילים - ורק אז לחצו על "לחצו לתשובה לדוגמה" כדי לבדוק. כל התשובות מבוססות על מילים וכללים מדפי הלימוד של הרבעון בכיתה ח׳.
לפניכם הצירוף كِتَابُ الطَّالِبِ. זהו את הנסמך ואת הסומך, קבעו על מי יושב ה־ال, והסבירו מדוע הצירוף מיודע אף שאין ال על המילה הראשונה.
לחצו לתשובה לדוגמה
הסומך: الطَّالِبِ (התלמיד) - השם השני, נושא את ה־ال.
היידוע: יידוע הצירוף כולו נקבע לפי הסומך; הסומך מיודע, ולכן כל הצירוף מיודע: "ספר התלמיד" - אף ש"كِتَاب" עצמו בלי ال.
קראו את غُرْفَةُ النَّوْمِ והסבירו כיצד נהגית ה־ة בסמיכות. אחר כך בנו את הצירוף "דלת הבית", והסבירו מדוע الْبَابُ الْبَيْتِ שגוי.
לחצו לתשובה לדוגמה
דלת הבית: נסמך بَابُ (בלי ال) + סומך الْبَيْتِ (עם ال) = بَابُ الْبَيْتِ.
מדוע الْبَابُ الْبَيْتِ שגוי: הנסמך אינו אמור לקבל ال, ולכן הצורה התקנית היא بَابُ الْبَيْتِ ולא الْبَابُ الْبَيْتِ.
הצמידו לبَيْت את הצורנים "שלנו", "שלכן" ו"שלהם", וכתבו את שלוש הצורות. אחר כך כתבו את הצורה "שלהן", והצמידו "שלהם" לمَدْرَسَة.
לחצו לתשובה לדוגמה
"שלכן" (נוכחות־נקבה) = ـكُنَّ: بَيْتُكُنَّ ("baytukunna", נו"ן מודגשת).
"שלהם" (נסתרים־זכר) = ـهُم: بَيْتُهُم.
"שלהן" (נסתרות־נקבה) = ـهُنَّ: بَيْتُهُنَّ (נו"ן מודגשת).
הצמדה לمَدْرَسَة: مَدْرَسَتُهُم (ה־ة הופכת ל-ت לפני הצורן).
מן השורש ك-ت-ب, כתבו את צורות העבר של "אנחנו", "אתם" ו"הם", ושללו את "הם כתבו". הסבירו כיצד נכתבת הצורה كَتَبُوا בסופה.
לחצו לתשובה לדוגמה
"אתם כתבתם" = ـْتُم: كَتَبْتُم ("katabtum").
"הם כתבו" = ـُوا: كَتَبُوا ("katabū").
שלילה: מקדימים مَا לפועל - مَا كَتَبُوا ("הם לא כתבו").
הכתיב: كَتَبُوا נכתבת עם ו״ו ואל"ף אילמת בסוף; האל"ף אינה נהגית - היא רק סימן כתיב אחרי ה־و של הרבים.
הסבירו את ההבדל בין عَمّ לخَال. תרגמו את دَخَلَ והצמידו אותו ל"אנחנו" ול"הם" בעבר. לבסוף בנו את הסמיכות "בית הסב" מן המילה جَدّ.
לחצו לתשובה לדוגמה
הפועל: دَخَلَ ("dakhala") = נכנס. "אנחנו נכנסנו" = دَخَلْنَا; "הם נכנסו" = دَخَلُوا.
סמיכות: נסמך بَيْت (בלי ال) + סומך الجَدِّ (עם ال) = بَيْتُ الجَدِّ (בית הסב).
פרק א - שאלות רב-ברירה (60 נקודות)
24 שאלות בארבעה סטים, מהקל אל הקשה, על כל יסודות הרבעון - הסמיכות, כינויי הקניין ברבים, נטיית העבר ברבים והשלילה, ואוצר המילים (2.5 נק׳ לשאלה). כל המילים והכללים נשלפו מדפי הלימוד. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
נקודות לבדיקה עצמית
- 1הסמיכות: נסמך בלי ال · סומך עם ال · היידוע יושב על הסומך (كِتَابُ الطَّالِبِ).
- 2ה־ة בסמיכות נהגית כ-ת: غُرْفَةُ النَّوْمِ = "ghurfat an-nawm".
- 3קניין ברבים: ـنَا שלנו · ـكُم שלכם · ـكُنَّ שלכן · ـهُم שלהם · ـهُنَّ שלהן.
- 4העבר ברבים: ـْنَا אנחנו · ـْتُم אתם · ـُوا הם · ـْنَ הן; שלילה مَا (مَا كَتَبُوا).
- 5אוצר מילים: عَمّ דוד מצד האב · خَال דוד מצד האם · دَخَلَ נכנס · بَيْتُ الجَدِّ בית הסב.
| היסוד | הכלל | דוגמה |
|---|---|---|
| הסמיכות | נסמך בלי ال · סומך עם ال · יידוע על הסומך | كِتَابُ الطَّالِبِ · بَيْتُ المُعَلِّمِ |
| ה־ة בסמיכות | ה־ة נהגית כ-ת | غُرْفَةُ النَّوْمِ |
| קניין ברבים | צורן בסוף השם · זכר ـم / נקבה ـنَّ | بَيْتُنَا · بَيْتُهُم · بَيْتُكُنَّ |
| העבר ברבים | סיומת גוף · שלילת مَا | كَتَبْنَا · كَتَبُوا · مَا كَتَبُوا |
| אוצר מילים | משפחה · פעלים · שילוב בדקדוק | جَدّ · خَال · دَخَلَ · بَيْتُ الجَدِّ |
