תרגול העבר ברבים
סיומות הרבים, ההבחנה זכר/נקבה והשלילה - כל מה שלמדנו על נטיית העבר ברבים (الماضي), עכשיו לתרגול. כאן לא לומדים מחדש אלא מתרגלים: תזכורת קצרה, ואז 24 שאלות מדורגות מזיהוי בסיסי ועד ניתוח ברמת מבחן. הצורות - كَتَبْنَا, كَتَبُوا, كَتَبْتُم, كَتَبْنَ - בדיוק כמו בדף הלימוד.
בכל שורה בחרו את הצורה הנכונה לגוף הנתון: איזו סיומת/צורה מתאימה. השורה הראשונה - דוגמה פתורה. אחר כך לחצו על "בדיקה". ـْنَا אנחנו · ـْتُم אתם · ـُوا הם · ـْنَ הן
גוף רבים אחד, סיומת אחת - ותרגול. ל"אנחנו" (نَحْنُ) הצורה كَتَبْنَا; ל"הם" (هُم) הצורה كَتَبُوا (עם ו״ו ואל״ף אילמת); ל"הן" (هُنَّ) הצורה كَتَبْنَ. ולשלול - מקדימים مَا: مَا كَتَبُوا = "הם לא כתבו". בדף הזה נחזור על הכללים במהירות - ואז נצלול לתרגול.
האנטומיה של העבר ברבים - תזכורת חזותית
נפרק שוב את كَتَبُوا ("הם כתבו") לחלקיו: בסיס העבר הקבוע (كَتَبَ, מן ك-ت-ب) + סיומת גוף הרבים (ـُوا). זכרו: בסיס העבר אינו משתנה, רק הסיומת מגלה את הגוף - מדברים, נוכחים או נסתרים, זכר או נקבה. ובשלילה מקדימים مَا.
שש כרטיסיות תזכורת
הסיומות, ההבחנות והדוגמאות - בקצרה, לפי דף הלימוד של העבר ברבים לכיתה ח׳. ואז לתרגול המדורג.
אנחנו - ـْنَا
גוף המדברים ברבים: הסיומת ـْنَا ← كَتَبْنَا ("katabnā", אנחנו כתבנו). זהה לזכר ולנקבה.
אתם / אתן
נוכחים־זכר (אתם): ـْتُم ← كَتَبْتُم ("katabtum"). נוכחות־נקבה (אתן): ـْتُنَّ ← كَتَبْتُنَّ ("katabtunna").
הם / הן
נסתרים־זכר (הם): ـُوا ← كَتَبُوا ("katabū"). נסתרות־נקבה (הן): ـْنَ ← كَتَبْنَ ("katabna").
"הם כתבו" - كَتَبُوا
הצורה كَتَبُوا נכתבת עם ו״ו ואל״ף אילמת בסוף. האל״ף אינה נהגית - היא רק סימן כתיב אחרי ה־و של הרבים.
אותה סיומת לכל שורש
הסיומות אינן שייכות רק ל־كَتَبَ: מן د-ر-س (למד) מקבלים دَرَسُوا ("darasū", הם למדו), בדיוק כמו كَتَبُوا.
השלילה
כמו ביחיד - מקדימים مَا לפני הפועל: مَا كَتَبُوا = "הם לא כתבו"; مَا كَتَبْنَا = "אנחנו לא כתבנו".
דוגמאות פתורות
שלוש צורות מדף הלימוד, כל אחת צעד אחר צעד: מזהים את הגוף, בוחרים את הסיומת המתאימה, ובמידת הצורך שוללים במ־مَا. אותה שיטה תעבוד בתרגול.
- הגוף: מדברים (אנחנו, نَحْنُ).
- הסיומת: ـْنَا ← كَتَبْنَا.
- ההגייה: "katabnā" - אנחנו כתבנו.
- كَتَبْنَا = כתבנו ✓
- הגוף: נסתרים־זכר (הם, هُم).
- הסיומת: ـُوا (ו״ו + אל״ף אילמת) ← كَتَبُوا.
- ההגייה: "katabū" - האל״ף אינה נשמעת.
- كَتَبُوا = הם כתבו ✓
- הפועל: كَتَبْتُم (אתם כתבתם).
- השלילה: מקדימים مَا לפני הפועל.
- התוצאה: مَا كَتَبْتُم - "אתם לא כתבתם".
- مَا كَتَبْتُم = אתם לא כתבתם ✓
תרגול מדורג - העבר ברבים
ארבעה סטים, מהקל אל הקשה: התאמת גוף רבים לצורתו, זיהוי הסיומת/הגוף/המין/המספר, בחירת הנטייה הנכונה ואיתור התאמה שגויה, ועד ניתוח ברמת מבחן - שלילה וההבחנה מן היחיד. כל השאלות מבוססות על הצורות והכללים שבדף הלימוד. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1סיומות הרבים: ـْنَا אנחנו · ـْتُم אתם · ـْتُنَّ אתן · ـُوا הם · ـْنَ הן.
- 2"הם כתבו" كَتَبُوا - עם ו״ו ואל״ף אילמת.
- 3זכר ב־ـْتُم/ـُوا · נקבה ב־ـْتُنَّ/ـْنَ.
- 4אותה סיומת לכל שורש: كَتَبُوا · دَرَسُوا.
- 5שלילה: مَا לפני הפועל - مَا كَتَبُوا.
| הגוף | הסיומת | הצורה | פירוש |
|---|---|---|---|
| אנחנו (نَحْنُ) | ـْنَا | كَتَبْنَا | אנחנו כתבנו |
| אתם (أَنْتُم) | ـْتُم | كَتَبْتُم | אתם כתבתם |
| אתן (أَنْتُنَّ) | ـْتُنَّ | كَتَبْتُنَّ | אתן כתבתן |
| הם (هُم) | ـُوا | كَتَبُوا | הם כתבו |
| הן (هُنَّ) | ـْنَ | كَتَبْنَ | הן כתבו |
