ריבוי שאיננו מציין בני אדם
הנה כלל שאין לו שום מקבילה בעברית, ולכן הוא מפיל תלמידים שוב ושוב: בערבית, שם עצם ברבים שאינו מציין בני אדם - חפצים, בעלי חיים, מושגים מופשטים - נחשב ליחידה נקבית אחת. וכל מה שמתייחס אליו בא בצורת יחידה נקבה: התואר, הנשוא, הפועל וכינוי הרמז. לכן אומרים الْكُتُبُ الْجَدِيدَةُ, שמילולית פירושו "הספרים החדשה" ובעברית "הספרים החדשים"; אומרים الْبُيُوتُ كَبِيرَةٌ ("הבתים גדולים", מילולית "הבתים גדולה"); ואומרים وَصَلَتِ الرَّسَائِلُ ("המכתבים הגיעו", מילולית "הגיעה המכתבים"). בנושא הזה נפתחת רשימת הנושאים הדקדוקיים של כיתה ט׳, וכיתה י׳ חוזרת עליו.
אותו תואר, שתי צורות. الطُّلَّابُ الْجُدُدُ - "התלמידים החדשים", ובו התואר ברבים, בדיוק כמו בעברית. الْكُتُبُ الْجَدِيدَةُ - "הספרים החדשים", ובו התואר פתאום ביחידה נקבה. מה השתנה? רק דבר אחד: תלמידים הם בני אדם, וספרים אינם. וזה כל הכלל.
האנטומיה של צירוף רשמב״א
ניקח את الْكُتُبُ الْجَدِيدَةُ ונפרק אותו. השם الْكُتُب הוא ריבוי, והוא אינו מציין בני אדם. לכן, בעיני הדקדוק הערבי, הוא נחשב ליחידה נקבית אחת - כמעט כאילו אמרנו "אוסף הספרים". ומכאן נגזר הכול: התואר الْجَدِيدَةُ בא ביחידה נקבה. והכלל אינו נעצר בתואר: הוא חל גם על הנשוא במשפט שמני (الْبُيُوتُ كَبِيرَةٌ), גם על הפועל (وَصَلَتِ الرَّسَائِلُ), וגם על כינוי הרמז (هٰذِهِ الْمَدَارِسُ). הנה הצירוף מפורק:
כלל אחד, ארבעה יישומים
שישה מושגים שייתנו לכם שליטה ברשמב״א - הכלל עצמו, ארבעת הרכיבים שהוא חל עליהם, וההשוואה לרבים של בני אדם.
הכלל
שם עצם ברבים שאינו מציין בני אדם נחשב בערבית ליחידה נקבית אחת, וכל מה שמתייחס אליו בא בצורת יחידה נקבה.
התואר
الْكُتُبُ الْجَدِيدَةُ = "הספרים החדשים". התואר الْجَدِيدَةُ ביחידה נקבה, ולא ברבים.
הנשוא
גם במשפט שמני: الْبُيُوتُ كَبِيرَةٌ = "הבתים גדולים". הנשוא كَبِيرَةٌ ביחידה נקבה.
הפועל
וגם הפועל: وَصَلَتِ الرَّسَائِلُ = "המכתבים הגיעו". הפועל נוטה בצורת היא.
כינוי הרמז
ולכן גם כינוי הרמז: هٰذِهِ الْمَدَارِسُ = "בתי הספר האלה" - هٰذِهِ, ולא هٰؤُلاءِ שנועד לבני אדם.
ההשוואה שמבהירה
الطُّلَّابُ الْجُدُدُ (בני אדם, תואר ברבים) מול الْكُتُبُ الْجَدِيدَةُ (רשמב״א, תואר ביחידה נקבה). זו הנקודה שנופלים בה בבגרות.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות, וכולן באותם שני צעדים: שואלים אם הרבים הם בני אדם, ורק אז קובעים את צורת ההתאמה.
- השם: الْكُتُب - ריבוי.
- השאלה: בני אדם? לא - ספרים.
- הכלל: נחשב יחידה נקבית → התואר ביחידה נקבה.
- الْكُتُبُ الْجَدِيدَةُ = הספרים החדשים ✓
- השם: الطُّلَّاب - ריבוי.
- השאלה: בני אדם? כן - תלמידים.
- הכלל: התאמה רגילה → התואר ברבים.
- الطُّلَّابُ الْجُدُدُ = התלמידים החדשים ✓
- הנושא: الرَّسَائِل (מכתבים) - ריבוי שאינו בני אדם.
- הכלל: גם הפועל בא בצורת היא.
- הצורה: وَصَلَتِ الرَّسَائِلُ.
- המכתבים הגיעו ✓
תרגול אינטראקטיבי
תרגול מדורג בשלוש רמות - מזיהוי הכלל, דרך מיון ריבויים, ועד בחירת צורת ההתאמה במשפט. כל השאלות אמריקאיות. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1ריבוי שאינו מציין בני אדם נחשב יחידה נקבית אחת.
- 2התואר בא ביחידה נקבה: الْكُتُبُ الْجَدِيدَةُ.
- 3גם הנשוא: الْبُيُوتُ كَبِيرَةٌ.
- 4גם הפועל: وَصَلَتِ الرَّسَائِلُ, וגם כינוי הרמז: هٰذِهِ الْمَدَارِسُ.
- 5ההשוואה: الطُّلَّابُ الْجُدُدُ (בני אדם, רבים) מול الْكُتُبُ الْجَدِيدَةُ (רשמב״א).
| הרכיב | הדוגמה | תרגום מילולי | תרגום נכון |
|---|---|---|---|
| התואר | الْكُتُبُ الْجَدِيدَةُ | הספרים החדשה | הספרים החדשים |
| הנשוא | الْبُيُوتُ كَبِيرَةٌ | הבתים גדולה | הבתים גדולים |
| כינוי הרמז | هٰذِهِ الْمَدَارِسُ | זו בתי הספר | בתי הספר האלה |
| הפועל | وَصَلَتِ الرَّسَائِلُ | הגיעה המכתבים | המכתבים הגיעו |
| בני אדם, להשוואה | الطُّلَّابُ الْجُدُدُ | התלמידים החדשים | התלמידים החדשים |
