אנגלית

Answer The route · הדרך: A multiple-choice question about which piece of information paragraph I really gives, so treat it as four small checks against lines 1-6. Only one option can be tied to words that are actually on the page: lines 2-3 tell us which film she worked on last month. The paragraph offers no reason for her choice of job, no number of saved films and no starting date - and “Last month” in line 2 tells us when she finished that piece of work, not when she began working at the archive. שאלה אמריקאית שבודקת איזה מידע פסקה I בכלל מוסרת. עוברים על ארבע האפשרויות אחת-אחת מול שורות 1-6: רק אחת מהן נתמכת במילים שכתובות בטקסט, ובשורות 2-3 כתוב על איזה סרט היא עבדה בחודש שעבר. סיבת הבחירה במקצוע, מספר הסרטים שהצילה ומועד תחילת עבודתה בארכיון פשוט לא מופיעים - והמילים Last month שבשורה 2 אומרות מתי סיימה את העבודה על אותו סרט, לא מתי התחילה לעבוד בארכיון.
ii) What film she worked on recently.
Check: lines 2-3: “Last month, she finished working on a short film from 1921.” The text never says why she chose this job, how many films she has saved, or when she started working there.

Answer The route · הדרך: A reason question in completion form. The frame already supplies the subject - the material of early films - so the only thing you are hunting for is what that material can do. The word “material” appears once in the whole text, in line 8, and the two verbs that belong to it run from there into line 9. After “can” you need the base form, so the “becomes” of the text turns into “become” in your answer. שאלת סיבה בצורת השלמה. תחילת המשפט כבר נותנת את הנושא - החומר של הסרטים המוקדמים - ולכן מחפשים רק מה החומר הזה עלול לעשות. המילה material מופיעה פעם אחת בכל הטקסט, בשורה 8, ושני הפעלים ששייכים לה נמשכים משם אל שורה 9. אחרי can בא פועל בצורת הבסיס, ולכן becomes שבטקסט הופך אצלכם ל-become.
Because the material of early films can become weak (over the years) / even fall apart.
Check: lines 7-9: “Films from the early days of cinema were printed on a material that becomes weak over the years and can even fall apart.”

Answer The route · הדרך: Another completion, and it hangs on a single word: computer. That word appears twice in paragraph II - in line 10, where every picture is scanned into the computer, and in line 11, inside Holden’s own words, where she says what the computer helps with. The frame matches her quotation, so take what comes after “helps us”; the frame has already replaced “us” with “the team”, and the verb that follows stays in the base form. שאלת השלמה נוספת, והיא נשענת על מילה אחת: computer. המילה מופיעה פעמיים בפסקה II - בשורה 10, שם סורקים כל תמונה אל תוך המחשב, ובשורה 11, בתוך דבריה של הולדן, שם הולדן אומרת במה המחשב עוזר. תחילת המשפט מתאימה לציטוט שלה, ולכן לוקחים את מה שבא אחרי helps us. את us כבר החליפו עבורכם ב-the team, והפועל שאחריו נשאר בצורת הבסיס.
The computer helps the team remove the marks and scratches.
Check: lines 10-11: “then scan every picture into a computer... The computer helps us remove the marks and scratches.”

Answer The route · הדרך: An open detail question with one free line, but the answer still comes out of the text, and the question tells you whose words to use: Professor Lang’s. The words you need sit inside his quotation: “show us” in line 16 is followed by “how ordinary people lived”, and only then does a colon open a short list of examples that runs on into line 17. That general phrase, or any one example from the list, earns the mark. Write your answer as a short phrase that fits after “ANSWER:” rather than as a full sentence, and keep the past tense the text uses. שאלת פרט פתוחה עם שורה אחת פנויה, אבל התשובה עדיין מגיעה מהטקסט, והשאלה אומרת בדיוק את דברי מי לקחת: פרופ׳ לאנג. המילים הדרושות נמצאות בתוך הציטוט שלו: אחרי show us בשורה 16 בא הצירוף how ordinary people lived, ורק אחריו באות נקודתיים שפותחות רשימת דוגמאות קצרה הנמשכת אל שורה 17. גם הצירוף הכללי הזה וגם כל דוגמה בודדת מן הרשימה מזכים בניקוד. כותבים צירוף קצר שמתאים אחרי ANSWER: ולא משפט שלם, ושומרים על זמן העבר שבטקסט.
Any ONE of: how ordinary people lived / what they wore / how they shopped / how a street looked before the cars came.
Check: lines 15-17: “They show us how ordinary people lived: what they wore, how they shopped, how a street looked before the cars came.”

Answer The route · הדרך: This multiple-choice question asks what paragraph IV describes, so read all of lines 20-24 before you choose. The paragraph opens by saying that the archive shows its restored films to the public, and the rest of it tells the story of one such showing: the thousands who came to a special evening, the 1921 film with live music, and the woman who recognized her grandmother. Live music is mentioned across the end of line 21 and the start of line 22, but nothing in the paragraph says how it is chosen; nothing there explains why the 1921 film nearly disappeared, and nothing there says how the archive picks the films it works on. An option that borrows a word from the paragraph is not right for that reason alone. שאלה אמריקאית על מה שמתארת פסקה IV, ולכן קוראים את כל שורות 20-24 לפני שבוחרים. הפסקה נפתחת בכך שהארכיון מקרין לקהל את הסרטים המשוחזרים, וכל שאר הפסקה מספרת על הקרנה אחת כזאת: אלפי האנשים שהגיעו לערב המיוחד, הסרט משנת 1921 שהוקרן עם מוזיקה חיה, והאישה שזיהתה את סבתה. המוזיקה החיה אמנם נזכרת בסוף שורה 21 ובתחילת שורה 22, אבל לא כתוב איך בוחרים אותה, לא למה הסרט משנת 1921 כמעט אבד ולא איך הארכיון מחליט באילו סרטים לטפל. אפשרות שמופיעה בה מילה מהפסקה אינה נכונה רק בגלל זה.
i) What happened at a special evening at the archive.
Check: lines 20-24: thousands of people came to a special evening where the film from 1921 was shown with live music, and one woman recognized her grandmother. The paragraph does not explain how music is chosen, why the film was almost lost, or how films are selected.

Answer The route · הדרך: A reason question in which cause and result sit side by side. Holden’s words about the crying run from the end of line 23 into line 24, so the cause is the sentence just before them, lines 22-23: one woman recognized her grandmother, then a girl of eight, in the market. The frame already hands you the verb “recognized”, so what you add is its object - a noun phrase, not a new sentence. The last sentence of the paragraph confirms the link: she had never seen her grandmother as a child. שאלת סיבה שבה הסיבה והתוצאה צמודות זו לזו. דבריה של הולדן על הבכי נמשכים מסוף שורה 23 אל שורה 24, ולכן הסיבה היא המשפט שלפניהם, שורות 22-23: אישה אחת זיהתה את סבתה, אז ילדה בת שמונה, בשוק. תחילת המשפט כבר נותנת את הפועל recognized, ולכן מה שמוסיפים הוא המושא שלו - צירוף שמני ולא משפט חדש. המשפט האחרון בפסקה מאשר את הקשר: היא מעולם לא ראתה את סבתה כילדה.
Because one of the visitors recognized her grandmother (as a girl of eight) in the film.
Check: lines 22-24: “One woman recognized her grandmother, then a girl of eight, smiling in the market. ‘People in the audience were crying’... ‘She had never seen her grandmother as a child.’”

Answer The route · הדרך: Here you are asked to explain an image, “a race against time”. The phrase itself sits in line 29, but the explanation comes earlier: lines 26-27 say what happens every year. The frame repeats the words “every year”, and that is your signal - but the words standing right after “every year” in the text are “more of them”, which the frame has already turned into “more old films”; the completion is the verb phrase that comes after those words. After a plural subject the verb stays in the present simple, with no “-s”. כאן מתבקש הסבר לביטוי a race against time. הביטוי עצמו נמצא בשורה 29, אבל ההסבר מוקדם יותר: שורות 26-27 אומרות מה קורה בכל שנה. תחילת המשפט חוזרת על המילים every year, וזה הסימן - אבל מיד אחרי every year בטקסט בא more of them, שתחילת המשפט כבר החליפה ב-more old films, וההשלמה היא צירוף הפועל שבא אחריו. אחרי נושא ברבים הפועל נשאר בהווה פשוט, בלי s.
Because every year, more old films become too weak to save.
Check: lines 26-27: “the films that remain will not wait: every year, more of them become too weak to save.”

Answer The route · הדרך: This is the double question, two answers of seven points each, so tick exactly two boxes and no more. Take the six statements one at a time against paragraphs IV-V (lines 20-30). Two of them can be pinned to a line: line 20 for the showings that are open to the public, line 22 for the family history. The other four each contradict something written there - the special evening did have live music, most of the films from before 1930 are already lost rather than saved, boxes still arrive every week, and Lang’s own words are that the archive is racing. זו השאלה הכפולה, שתי תשובות של 7 נקודות, ולכן מסמנים בדיוק שני סעיפים ולא יותר. בודקים כל אחד מששת המשפטים בנפרד מול פסקאות IV-V (שורות 20-30). שניים מהם אפשר להצמיד לשורה בטקסט: שורה 20 להקרנות הפתוחות לקהל, ושורה 22 להיסטוריה המשפחתית. ארבעת האחרים סותרים את הכתוב - בערב המיוחד כן הייתה מוזיקה חיה, רוב הסרטים מלפני 1930 כבר אבדו ולא ניצלו, קופסאות ממשיכות להגיע מדי שבוע, ולאנג עצמו אומר שהארכיון נמצא במרוץ.
i) The public can watch the films that the archive has saved, and iii) some visitors find their own family history in the films.
Check: line 20: “The archive also shows the restored films to the public” (= i); line 22: “Some visitors discovered their own family history” (= iii). The film from 1921 was shown WITH live music (not ii), most films made before 1930 have already been lost forever (not iv), boxes of forgotten films arrive at the archive every week (not v), and Lang says “We are in a race against time” (not vi).

Model composition (88 words) The route · הדרך: The route here is a plan. The task is a yes-or-no question followed by reasons, and it carries 30 of the 100 points, so decide your answer before you write anything. Then build four moves: an opening sentence that states your choice, two or three reasons with a detail or an example for each, one sentence about what such a film would give you personally, and a closing sentence that comes back to your choice. The model answer leans on “would” and “could” together with the present simple, because the question is about something imagined and not something that happened; past forms appear only where it looks back at something that really happened: the making of the film, the people in it, and where the writer’s own family lived. Keep the register semi-formal - no slang and no short forms - stay inside 80-100 words, and borrow single words and phrases from the text without copying a whole sentence. כאן הדרך היא תוכנית. המטלה היא שאלת כן או לא ואחריה נימוקים, והיא שווה 30 מתוך 100 הנקודות, ולכן מחליטים מה התשובה עוד לפני שכותבים מילה. אחר כך בונים ארבעה מהלכים: משפט פתיחה שמציג את הבחירה, שתיים-שלוש סיבות עם פרט או דוגמה לכל אחת, משפט אחד על מה שסרט כזה ייתן לכם באופן אישי, ומשפט סיום שחוזר לבחירה. התשובה לדוגמה נשענת על would ועל could יחד עם הווה פשוט, כי מדובר במשהו מדומיין ולא במשהו שקרה; זמן עבר מופיע בה רק כשהיא מדברת על מה שכבר היה: יצירת הסרט, האנשים שבו, והמקום שבו גרה פעם משפחת הכותב. סגנון חצי רשמי - בלי סלנג ובלי קיצורים - 80-100 מילים, ומותר להשתמש במילים ובצירופים מהטקסט בלי להעתיק משפט שלם.

I would love to watch a film that was made a hundred years ago. I am very interested in history, and old films open a window into the past. In a film like this, I could see how ordinary people lived: their clothes, their streets and their markets. Photographs show us only one moment, but a film shows life moving. Maybe I would even recognize the city where my family lived. Watching people who smiled at a camera a hundred years ago would feel like traveling in time.

How the composition is assessed: Content (a clear answer to the question, with reasons and examples) · Organization (an opening, connected ideas, a closing sentence) · Language (vocabulary and grammar).
Note: the model uses words and phrases from the text (a window into the past, how ordinary people lived) but does not copy any complete sentence - exactly what the IMPORTANT box allows. Points are taken off for compositions that are much shorter or longer than 80-100 words.