מְבִינִים סִפּוּר
מַקְשִׁיבִים לַסִּפּוּר, מִסְתַּכְּלִים בַּתְּמוּנָה, וְעוֹנִים עַל שְׁאֵלוֹת.
שׁוֹמְעִים, רוֹאִים, חוֹשְׁבִים. כָּךְ מְבִינִים סִפּוּר.
- מה לומדים כאן: להבין סיפור וטקסֵט מידע שמקריאים לילד או שהוא קורא בעצמו: מה כתוב ומה רואים בציור, מה קרה קודם ומה אחר כך, ומה אפשר לדעת גם בלי שנכתב, כמו איך מרגישה הדמות, מה היא רוצה ולמה משהו קרה.
- מה להקריא בקול: את הסיפור "הכדור של נועה" ואחריו את "חיות ואנשים", לאט, ולהצביע על הציור שליד כל משפט. אפשר לחזור ולהקריא שוב.
- מה לבקש מהילד: לספר את הסיפור במילים שלו, מההתחלה ועד הסוף, בעזרת הציורים בספר שבראש הדף. ואחר כך לשאול: איך הוא יודע מה הרגישה נועה?
סִפּוּר, וְאַחֲרָיו מֵידָע
הַמְּבֻגָּר קוֹרֵא בְּקוֹל, וְאַתֶּם מַקְשִׁיבִים. אֶפְשָׁר גַּם לִקְרֹא לְבַד. לְיַד כָּל מִשְׁפָּט יֵשׁ תְּמוּנָה.
הַכַּדּוּר שֶׁל נוֹעָה
- בַּבֹּקֶר יָצְאָה נוֹעָה לַגִּנָּה עִם אַבָּא.
- הִיא לָקְחָה אִתָּהּ כַּדּוּר אָדֹם.
- נוֹעָה זָרְקָה אֶת הַכַּדּוּר גָּבוֹהַּ, גָּבוֹהַּ.
- הַכַּדּוּר נָפַל עַל הָעֵץ, וְנִשְׁאַר לְמַעְלָה.
- נוֹעָה עָמְדָה מִתַּחַת לָעֵץ, אֲבָל לֹא הִגִּיעָה לַכַּדּוּר.
- הִיא יָשְׁבָה עַל הָאֲדָמָה, וְהַחִיּוּךְ שֶׁלָּהּ נֶעֱלַם.
- אַבָּא רָאָה אוֹתָהּ, וְהֵבִיא סֻלָּם.
- הוּא עָלָה עַל הַסֻּלָּם, וְהוֹרִיד אֶת הַכַּדּוּר.
- נוֹעָה רָצָה אֶל אַבָּא, וְאָמְרָה: "תּוֹדָה, אַבָּא!"
- אַחַר כָּךְ הֵם שִׂחֲקוּ יַחַד עַד הָעֶרֶב.
חַיּוֹת וַאֲנָשִׁים
- אֶת הַכֶּלֶב וְאֶת הֶחָתוּל מְגַדְּלִים בַּבַּיִת.
- הֵם גָּרִים עִם אֲנָשִׁים, וְיוֹצְרִים אִתָּם קֶשֶׁר.
- אֶת הָאַרְיֵה לֹא מְגַדְּלִים בַּבַּיִת.
- גַּם אֶת הַדָּג מְגַדְּלִים בַּבַּיִת.
- אֲבָל לַדָּג אֵין קֶשֶׁר עִם אֲנָשִׁים.
מָה שׁוֹאֲלִים עַל סִפּוּר
שְׁלוֹשָׁה כַּרְטִיסִים, וְזֶה הַכֹּל.
מָה כָּתוּב
יֵשׁ תְּשׁוּבָה שֶׁכְּתוּבָה בַּסִּפּוּר, וְיֵשׁ תְּשׁוּבָה שֶׁרוֹאִים בַּתְּמוּנָה. מְחַפְּשִׂים וּמוֹצְאִים.
מָה קָרָה קֹדֶם
זוֹכְרִים אֶת הַסִּפּוּר לְפִי הַסֵּדֶר: מָה קָרָה קֹדֶם, מָה אַחַר כָּךְ, וּמָה בַּסּוֹף.
מָה לֹא כָּתוּב
אֵיךְ מַרְגִּישִׁים בַּסִּפּוּר, מָה רוֹצִים, וְלָמָּה דָּבָר קָרָה. זֶה לֹא כָּתוּב, אֲבָל מְגַלִּים אֶת זֶה מִמָּה שֶׁכָּתוּב.
שְׁתֵּי הַדְגָּמוֹת
שְׁאֵלָה אַחַת שֶׁהַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּהּ כְּתוּבָה, וּשְׁאֵלָה אַחַת שֶׁלֹּא.
- מְחַפְּשִׂים בַּסִּפּוּר אֶת הַמִּשְׁפָּט עַל הַגִּנָּה.
- כָּתוּב: "בַּבֹּקֶר יָצְאָה נוֹעָה לַגִּנָּה".
- הַתְּשׁוּבָה כְּתוּבָה: בַּבֹּקֶר
- מְחַפְּשִׂים "כִּי". אֵין "כִּי" בַּסִּפּוּר.
- מִסְתַּכְּלִים מָה קָרָה רֶגַע לִפְנֵי: "הוּא עָלָה עַל הַסֻּלָּם, וְהוֹרִיד אֶת הַכַּדּוּר".
- כִּי אַבָּא הוֹרִיד לָהּ אֶת הַכַּדּוּר
שְׁמוֹנֶה שְׁאֵלוֹת
בַּחֲרוּ תְּשׁוּבָה וּבִדְקוּ. אֶפְשָׁר לַחֲזֹר לַסִּפּוּר וְלִקְרֹא שׁוּב.
דְּרָכִים לְתַרְגֵּל אֶת הַדַּף הַזֶּה
הַמִּשְׂחָק בָּנוּי מֵהַשְּׁאֵלוֹת וּמֵאוֹצַר הַמִּלִּים שֶׁל הַדַּף עַצְמוֹ, וְעוֹקֵב אַחֲרֵי מָה שֶׁכְּבָר יוֹשֵׁב לָכֶם וּמָה שֶׁעוֹד לֹא. שְׁאֵלָה עוֹלָה דַּרְגָּה כְּשֶׁעוֹנִים עָלֶיהָ נָכוֹן, וְיוֹרֶדֶת בְּטָעוּת. הַהִתְקַדְּמוּת נִשְׁמֶרֶת בַּמַּכְשִׁיר הַזֶּה בִּלְבַד.
מָה לָמַדְנוּ
- 1יֵשׁ תְּשׁוּבָה שֶׁכְּתוּבָה, וְיֵשׁ שֶׁרוֹאִים בַּתְּמוּנָה.
- 2זוֹכְרִים מָה קָרָה קֹדֶם וּמָה אַחַר כָּךְ.
- 3מָה שֶׁלֹּא כָּתוּב, מְגַלִּים מִמָּה שֶׁכָּתוּב.
