תרגול התיאור
התיאור הוא משלים שנסמך על הפעולה ומוסר את נסיבותיה. כאן לא לומדים מחדש אלא מתרגלים: מאתרים את הגרעין, שואלים על מה נסמך כל צירוף שנותר, וקובעים תפקיד - מושא, תיאור או לוואי. תזכורת קצרה, ואז 24 שאלות מדורגות מזיהוי בסיסי ועד ניתוח ברמת בגרות.
קבעו לכל צירוף המודגש בסוגריים מהו תפקידו התחבירי: מושא, תיאור או לוואי. השורה הראשונה - דוגמה פתורה. אחר כך לחצו על "בדיקה". נסמך על הפעולה ומוסר נסיבה = תיאור · מה שהפעולה חלה עליו = מושא · נסמך על שם עצם = לוואי
אותו צירוף, שני תפקידים. ב"נפגשנו בפינה" הצירוף נסמך על הפעולה ומוסר נסיבה - תיאור. ב"הבית שבפינה נמכר" אותו רעיון נסמך על השם "הבית" ומספר איזה בית - לוואי. שאלת ההיסמכות היא כל התרגיל, והיא מכריעה כמעט כל שאלה בפרק הזה.
היכן יושב התיאור במשפט - תזכורת חזותית
הגרעין - נושא ונשוא - עומד בפני עצמו. סביבו נתלים המשלימים: המושא נסמך על הפועל וזה מה שהפעולה חלה עליו, הלוואי נסמך על שם עצם, והתיאור נסמך על הפעולה ומוסר את נסיבותיה. הנה משפט אחד מפורק:
שש כרטיסיות תזכורת
המושגים המרכזיים מדף הלימוד, בקצרה: מהו תיאור, מבחן ההשמטה, ההבחנה מן המושא ומן הלוואי, והתזכורת החשובה ביותר - מה הבחינה אינה מבקשת מכם.
מהו תיאור
משלים הנסמך על הפעולה ומוסר את נסיבותיה. ב"שיחקנו בחצר" הצירוף "בחצר" מוסר נסיבה של המשחק.
מבחן ההשמטה
השמיטו את הצירוף. "שיחקנו בחצר" ← "שיחקנו" נותר תקין, ולכן זהו משלים רשות, לרוב תיאור. "נתתי לו את הספר" בלי "את הספר" אינו עומד - מושא מוצרך.
תיאור מול מושא
המושא הוא מה שהפעולה חלה עליו. ב"המורה לימדה את התלמידים בכיתה" - התלמידים הם מושא, ו"בכיתה" תיאור.
תיאור מול לוואי
ההבדל הוא למי הצירוף נצמד. נצמד לשם ← לוואי ("הבית שבפינה"). נצמד לפעולה ← תיאור ("נפגשנו בפינה").
הצורות שהתיאור לובש
תואר הפועל (מהר), צירוף יחס (בחצר), שם פועל (כדי לנוח), שם עצם בודד (אתמול). התיאור הוא תפקיד, לא חלק דיבור.
מה לא תידרשו לעשות
ברמת חלק המשפט אין ממיינים את התיאורים לסוגים. הסיווג לשמונה סוגים נדרש רק בפסוקיות התיאור, בפרק המשפט המורכב.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות מדף הלימוד, צעד אחר צעד. בכל אחת: מאתרים גרעין, שואלים על מה נסמך כל צירוף, וקובעים תפקיד. אותה שיטה תעבוד בכל 24 השאלות.
- הגרעין: אימא (נושא) + קנתה (נשוא).
- "לחם": זה מה שהפעולה חלה עליו, ואי אפשר להשמיטו ← מושא.
- "אתמול", "במכולת": נסמכים על הפעולה, ניתנים להשמטה ← תיאור.
- נושא: אימא · נשוא: קנתה · מושא: לחם · תיאור: אתמול, במכולת.
- הגרעין: נושא סמוי + נסענו.
- "לים": נסמך על פעולת הנסיעה ← תיאור.
- "כדי לנוח": שם פועל, ואף על פי כן נסמך על הפעולה ומוסר נסיבה ← תיאור.
- שני תיאורים בעלי צורה שונה לגמרי ותפקיד זהה. אין צורך לכנותם בשם סוג.
- הגרעין: הילד + קרא.
- "שישב בפינה": נסמך על השם "הילד" (איזה ילד?) ← לוואי.
- "בשקט": נסמך על הפעולה "קרא" ← תיאור.
- שאלה אחת מכריעה: נסמך על שם ← לוואי; נסמך על הפעולה ← תיאור.
תרגול מדורג - התיאור
ארבעה סטים, מהקל אל הקשה: זיהוי התיאור, מבחן ההשמטה, הבחנה בין שלושת המשלימים, וניתוח משפט מלא ברמת בגרות. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1תיאור: משלים שנסמך על הפעולה ומוסר את נסיבותיה.
- 2מבחן ההשמטה: אפשר להוריד והמשפט עומד ← משלים רשות, לרוב תיאור.
- 3מול המושא: המושא הוא מה שהפעולה חלה עליו.
- 4מול הלוואי: נסמך על שם ← לוואי; נסמך על הפעולה ← תיאור.
- 5בלי מיון לסוגים: ברמת חלק המשפט די בקביעה "תיאור".
| המשלים | על מה הוא נסמך | דוגמה |
|---|---|---|
| מושא | על הפועל; זה מה שהפעולה חלה עליו | קראתי את הספר |
| תיאור | על הפעולה; מוסר את נסיבותיה | קראתי בשקט |
| לוואי | על שם עצם; מתאר אותו | קראתי את הספר החדש |
אין צורך להבחין בין סוגי המושאים ובין סוגי התיאורים.
