נדב כץלמידה ברמה אחרת
לשון · כיתה י׳ שלב ב · חטיבה עליונה
הבעה בכתב · הסקירה הממזגת

הסקירה הממזגת

בבגרות בלשון מבקשים מכם לקרוא שני מאמרים בנושא אחד ולכתוב מהם סקירה אחת (100-200 מילים) - לא להעתיק מקור אחד ולא לשרשר את שניהם זה אחר זה, אלא למזג אותם למהלך אחד. הסקירה בנויה מפתיחה ממקדת, מגוף הממזג את שני המקורות ומסיכום, וכל זה מחובר במילות קישור, עם אזכור מקורות ובמשלב תקני. נלמד לבנות אותה צעד אחר צעד.

עורך הסקירה הממזגת בחרו שלב במבנה וראו כיצד משפט ממזג שני מקורות לעומת משפט המעתיק אחד בלבד
בחרו שלב במבנה
בחרו שלב למעלה
והמשפט הממזג יסומן: פתיחה · גוף ממזג · סיכום
מילת מיזוג/קישור המקורות הממוזגים

שני מאמרים - סקירה אחת. לפניכם שני מקורות על אותו נושא. אפשר להעתיק רק את הראשון - "לפי מאמר א׳, הפעילות הגופנית משפרת את מצב הרוח" - אבל זו העתקה של מקור אחד, לא סקירה. אפשר גם לשרשר: משפט על א׳, ואז משפט נפרד על ב׳ - אך זהו רצף תלוש. הסקירה הממזגת עושה דבר אחר: "שני המאמרים מסכימים כי פעילות גופנית מיטיבה עם הגוף, אך מאמר א׳ מדגיש את מצב הרוח ואילו מאמר ב׳ את בריאות הלב" - משפט אחד שמחזיק את שני המקורות יחד. זה מיזוג.

מבט מקרוב

האנטומיה של הסקירה הממזגת

סקירה ממזגת בנויה משלושה חלקים קבועים: פתיחה ממקדת המציגה את הנושא ואת שני המקורות; גוף שממזג אותם - משווה, מצרף ומעמת ביניהם באמצעות מילות קישור (שני המאמרים מסכימים כי…, לעומת זאת…, בדומה לכך…); וסיכום המכנס את התמונה. לאורך כל הדרך יש אזכור מקורות ("לפי מאמר א׳", "מאמר ב׳ טוען") ומשלב תקני. הנה משפט גוף אחד, מפורק לרכיביו - כיצד הוא אוחז את שני המקורות בבת אחת:

פתיחה ממקדת + גוף ממזג + סיכום = סקירה ממזגת אחת
שני המאמרים מסכימים כי הפעילות מיטיבה, אך א׳ מדגיש את הנפש ואילו ב׳ את הגוף
מקור א׳הטענה מתוך מאמר א׳ - "מדגיש את הנפש"
מקור ב׳הטענה מתוך מאמר ב׳ - "מדגיש את הגוף"
התוצאהמשפט ממזג אחד האוחז את שני המקורות
לא העתקה (מקור אחד) ולא רצף תלוש (שניים בנפרד) - אלא מיזוג: משפט אחד המחבר את המקורות ומראה את היחס ביניהם.
נכיר צעד אחר צעד

מרכיבי הסקירה הממזגת

שישה מושגים שייתנו לכם שליטה בכתיבת סקירה ממזגת - מן המבנה התלת-שלבי, דרך המיזוג עצמו (בניגוד להעתקה ולרצף תלוש), ועד מילות הקישור, אזכור המקורות והמשלב - בדיוק לפי דרישות שאלון 11281.

1

פתיחה ממקדת

הפתיחה מציגה את הנושא ואת שני המקורות וממקדת את הסקירה. "שני המאמרים עוסקים בהשפעת הפעילות הגופנית על הבריאות" - משפט ממקד, לא סיפור רקע ארוך.

2

גוף ממזג

ליבת הסקירה: הגוף ממזג את המקורות - מצרף, משווה ומעמת. "שני הכותבים מסכימים כי…, אך א׳ מדגיש…, ואילו ב׳ מדגיש…" - משפט אחד המחזיק את שניהם.

3

סיכום

הסיכום מכנס את התמונה מן המיזוג - מסקנה קצרה, לא מקור חדש. "מכלל האמור עולה כי שני המקורות מציגים תמונה משלימה של יתרונות הפעילות".

4

מיזוג מול העתקה

העתקה מוסרת מקור אחד בלבד ("לפי מאמר א׳…"). רצף תלוש מניח שני משפטים נפרדים זה לצד זה. מיזוג אוחז את השניים במשפט אחד ומראה את היחס ביניהם.

5

מילות קישור ולכידות

המיזוג מתאפשר בזכות מילות קישור: הסכמה - בדומה לכך, כמו כן; ניגוד - לעומת זאת, אך, ואילו; הוספה - נוסף על כך. הן יוצרות לכידות.

6

אזכור מקורות ומשלב

בכל טענה מאזכרים את המקור: "לפי מאמר א׳", "מאמר ב׳ טוען". הכתיבה במשלב תקני - בלי סלנג ובלי גוף ראשון סיפורי - ובהיקף של 100-200 מילים.

לפי מאמר א׳, הפעילות משפרת את מצב הרוח.
העתקה (מקור אחד)
העתקה: המשפט מוסר רק את מאמר א׳ - מקור אחד, בלי מיזוג.
שני המאמרים מסכימים על היתרונות, אך א׳ מדגיש את הנפש וב׳ את הגוף.
מיזוג (שני מקורות)
מיזוג: משפט אחד אוחז את שני המקורות ומראה את היחס ביניהם - זו סקירה.
נפתור יחד

דוגמאות פתורות

שלוש דוגמאות מסוגי השאלות שבמאגר: בחירת משפט פתיחה ממקד, בחירת מילת קישור/מיזוג מתאימה, וזיהוי המשפט הממזג לעומת המשפט המעתיק מקור אחד בלבד. בכל אחת השיטה זהה: בודקים אם המשפט אוחז את שני המקורות ומחבר אותם נכון.

דוגמה 1שני המאמרים דנים ביתרונות הפעילות הגופנית לבריאות
  1. מה נדרש? משפט פתיחה ממקד: מציג את הנושא ואת קיומם של שני המקורות, בקצרה.
  2. הבדיקה: המשפט מזכיר "שני המאמרים" ואת הנושא ("יתרונות הפעילות הגופנית") - ממקד ולא מסתעף.
  3. לעומת פסול: "פעם, כשהייתי ילד, אהבתי לרוץ" - סיפור אישי, לא ממקד ולא מזכיר מקורות.
  4. פתיחה ממקדת ✓ - מציגה נושא + שני מקורות במשפט אחד.
דוגמה 2מאמר א׳ מדגיש את מצב הרוח, ואילו מאמר ב׳ מדגיש את בריאות הלב
  1. מה נדרש? מילת קישור/מיזוג ההולמת את היחס בין המקורות.
  2. היחס: שני המקורות מדגישים דברים שונים - זהו יחס של ניגוד/הבחנה.
  3. הבחירה: מילת הקישור "ואילו" (וכן "לעומת זאת") מתאימה לניגוד; "משום כך" או "לפיכך" - שגויות כאן, שכן הן מסמנות תוצאה ולא ניגוד.
  4. "…ואילו מאמר ב׳…" ✓ - מילת ניגוד הממזגת את שני המקורות.
דוגמה 3שני המאמרים מסכימים כי הפעילות מיטיבה, אך נחלקים בהדגשה
  1. מה נדרש? לזהות את המשפט הממזג לעומת המשפט המעתיק מקור אחד בלבד.
  2. ממזג: המשפט שלפניכם אוחז את שני המקורות - הסכמה ("מסכימים כי") וגם הבדל ("אך נחלקים").
  3. מעתיק: "לפי מאמר א׳, הפעילות משפרת מצב רוח" - נכון אך מוסר מקור אחד בלבד, אין מיזוג.
  4. משפט ממזג ✓ - מחזיק שני מקורות ומראה את היחס; מעתיק ✗.
תרגלו ובדקו את עצמכם

תרגול אינטראקטיבי

ניקוד: 0 / 0

תרגול מדורג בשלוש רמות - מזיהוי מרכיבי המבנה ומהות המיזוג, דרך ניתוח מילות הקישור והבחנה בין מיזוג להעתקה, ועד רמת בגרות. כל השאלות בנויות מסוגי השאלות שבמאגר: "איזה משפט פתיחה ממקד מתאים?", "איזו מילת קישור מתאימה?", "איזה משפט ממזג לעומת מעתיק?". בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.

לוח המשחק

דרכים לתרגל את הדף הזה

המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.

0%
שליטה
0חדש
0בלימוד
0בחזרה
0שולט

הנקודות שכדאי לזכור

  • 1מבנה קבוע: פתיחה ממקדת · גוף ממזג · סיכום - סקירה של 100-200 מילים.
  • 2מיזוג ולא העתקה: משפט אחד אוחז את שני המקורות; העתקה מוסרת מקור אחד בלבד.
  • 3לא רצף תלוש: אין להניח שני משפטים נפרדים זה לצד זה - יש לחבר ביניהם.
  • 4מילות קישור: הסכמה (בדומה לכך), ניגוד (לעומת זאת, ואילו), הוספה (נוסף על כך) - יוצרות לכידות.
  • 5אזכור מקורות ומשלב תקני: "לפי מאמר א׳", "מאמר ב׳ טוען" - בלשון עניינית ותקנית.

בפרק הכתיבה בבחינת הבגרות בתשפ"ז תיבדק "כתיבה הממזגת בין שני טקסטים למטרת סקירה בהתאם לרכיבי המטלה", ולא תיבדק "כתיבת עמדה אישית מנומקת בהיקף מצומצם בזיקה לטקסטים". ההיקף והמשקל: היקף הכתיבה הנדרש הוא 100-200 מילים, והפרק הוא 25% מן השאלון; בבחינה תידרשו לסקירה על סמך שניים מתוך שלושת הטקסטים.

מפתח פתרונות (תרגול)

    בחרו שלב במבנה, וראו את ההבדל בין משפט ממזג לבין משפט שרק מדווח.

    תצוגת דף עבודה כל השאלות פתוחות, בלי מענה אינטראקטיבי