המושא
אחרי שמצאנו את הנושא ואת הנשוא, שאלה אחת פותחת את שאר המשפט: הפועל עשה - את מי? את מה? על מה? המילה שמשלימה את הפעולה היא המושא. נלמד למצוא אותו, ולהבחין בין מושא ישיר למושא עקיף.
קבעו לכל משפט אם המושא שבו ישיר (מחובר ב"את") או עקיף (מחובר במילת יחס אחרת). השורה הראשונה - דוגמה פתורה. אחר כך לחצו על "בדיקה". מושא ישיר = עם "את" לפני מושא מיודע · מושא עקיף = עם על, ב, ל, מ...
הפועל שואל, המושא עונה. קחו את "ראיתי". ראיתי - את מה? את הסרט. המילה שמשלימה את הפעולה נקראת מושא. לא כל משפט חייב מושא, אבל כשהפועל דורש השלמה - שם נמצא אותו: את מי? את מה? על מה? במה?
היכן נמצא המושא במשפט
הנושא והנשוא הם גרעין המשפט. המושא נצמד לנשוא ומשלים את הפעולה שלו, ואילו התיאור מוסר את נסיבות הפעולה (מתי, איפה, איך). נפרק משפט אחד ונראה מי מהם מי:
כל מה שצריך לדעת על המושא
שישה מושגים שייתנו לכם שליטה בזיהוי המושא ובהבחנה בין סוגיו.
מהו מושא
המושא הוא המילה המשלימה את פעולת הנשוא. מוצאים אותו בשאלה שאחרי הפועל: את מי? את מה? על מה? למי? במה? פועל שדורש השלמה כזאת נקרא פועל יוצא.
מושא ישיר
מושא ישיר נצמד לפועל בעזרת המילה את, לפני מושא מיודע: "ראיתי את הסרט", "אכלתי את התפוח". "את" מסמנת שהמושא ישיר.
מיודע - ולכן "את"
"את" באה רק לפני מושא מיודע (עם ה׳ הידיעה, שם פרטי או כינוי). כשהמושא אינו מיודע, אין "את": "ראיתי סרט", "אכלתי תפוח".
מושא עקיף
מושא עקיף נצמד לפועל במילת יחס אחרת - על, ב, ל, מ, עם: "חשבתי על הרעיון", "טיפלתי בילד". מילת היחס היא שקובעת שהמושא עקיף.
מושא, נושא או תיאור
הנושא הוא מי שעושה את הפעולה, המושא הוא מה שהפעולה חלה עליו, והתיאור מוסר מתי, איפה או איך. ב"הילד קרא את הספר בערב": נושא הילד, מושא את הספר, תיאור זמן "בערב".
תקינות: "את" אחרי "יש"
המבנה "יש לי את הספר" אינו תקין - "את" אינה באה אחרי "יש". התקין: "יש לי ספר". שימו לב גם: אִתי פירושו "עם" (באת אִתי), ואילו אותי היא צורת המושא ("ראית אותי").
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות, צעד אחר צעד. בכל אחת נשאל אחרי הפועל "את מי? את מה? על מה?" - וכך נמצא את המושא ונקבע את סוגו.
- מי עושה את הפעולה? ← דנה. זהו הנושא. מה נאמר עליה? ← אכלה. זהו הנשוא.
- אכלה את מה? ← את התפוח. זהו המושא - הוא משלים את הפעולה.
- המושא מחובר בעזרת את, לפני מושא מיודע ("התפוח") - ולכן זהו מושא ישיר.
- מושא: את התפוח · הסוג: מושא ישיר.
- מי חשבה? ← המורה (נושא). מה עשתה? ← חשבה (נשוא).
- חשבה על מה? ← על הרעיון. זהו המושא.
- המושא מחובר במילת היחס על (ולא ב"את") - ולכן זהו מושא עקיף.
- מושא: על הרעיון · הסוג: מושא עקיף.
- לכאורה יש כאן "את" - אבל "את" אינה באה אחרי "יש".
- לכן המבנה "יש לי את המחברת" אינו תקין.
- מתקנים בהשמטת "את": "יש לי מחברת".
- התקין: יש לי מחברת.
תרגול אינטראקטיבי
תרגול מדורג בשלוש רמות - מזיהוי המושא במשפט פשוט, דרך הבחנה בין ישיר לעקיף ובין המושא לנושא ולתיאור, ועד תקינות ומשפטים ארוכים. כל השאלות נשלפו מסוגי השאלות שבמאגר הלשון. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1מושא: המילה המשלימה את פעולת הנשוא. שאלה: את מי? את מה? על מה? למי?
- 2מושא ישיר: מחובר ב"את" לפני מושא מיודע (ראיתי את הסרט). מושא לא מיודע - בלי "את" (ראיתי סרט).
- 3מושא עקיף: מחובר במילת יחס אחרת - על, ב, ל, מ, עם (חשבתי על הרעיון).
- 4תקינות: "יש לי את הספר" אינו תקין - התקין: "יש לי ספר". "את" אינה באה אחרי "יש".
- 5אִתי מול אותי: אִתי = עם, ביחד (באת אִתי). אותי = צורת המושא (ראית אותי).
| סוג המושא | איך מתחבר לפועל | דוגמה |
|---|---|---|
| מושא ישיר | המילה "את" לפני מושא מיודע | ראיתי את הסרט |
| מושא עקיף | מילת יחס אחרת: על, ב, ל, מ, עם | חשבתי על הרעיון |
פרקי התחביר ב-30%, הנלמדים בכיתה י: "המשפט הפועלי והמשפט השמני. עיקרי המשפט: הנושא והנשוא (נשוא פועלי ונשוא שמני: נושא שם עצם ונשוא שם תואר); המשלימים: המושא, התיאור (אין להבחין בין סוגי המושאים ובין סוגי התיאורים), הלוואי, ההסגר".
