מאמר הטיעון שבתלקיט
התוצר הכתוב של התלקיט הוא מאמר טיעוני-שכנועי בהיקף של 500-700 מילים. זה לא חיבור חופשי ולא סיכום: זהו טקסט שבו אתם מציגים עמדה, מבססים אותה על מקורות או על ממצאים, ומצדיקים את הקשר ביניהם. הוא נבדק לפי מחוון קבוע שבו תוכן ומבנה שווים 60% והלשון 40%, וגם החלוקה הפנימית שלה ידועה מראש: תחביר 20%, משלב ואוצר מילים 12%, כתיב 8%. בדף הזה נפרק את המחוון לרכיביו, ונראה איפה בדיוק נופלות הנקודות.
"לדעתי צריך לצמצם טלפונים בבית הספר, כי זה מפריע." המשפט הזה נשמע כמו טיעון, אבל יש בו רק שליש ממנו. יש בו עמדה ("יש לצמצם"), אין בו ביסוס (מה מוכיח שזה מפריע?) ואין בו הצדקה (למה מן ההפרעה נובע שצריך לצמצם?). מחוון המשרד לכתיבת טיעון שואל בדיוק על שלושת אלה: "האם יש בטקסט עמדה מבוססת ומוצדקת? באיזו מידה רכיבי התוכן (עמדה, ביסוס, הצדקה) איכותיים?" נוסיף סקר שערכנו בשכבה, ומיד יש ביסוס; נוסיף משפט שמסביר מדוע הממצא תומך בעמדה, ויש הצדקה. אותו רעיון בדיוק, ושלושה רכיבים במקום אחד - וזה מה שהמחוון סופר.
האנטומיה של פרק "תוכן ומבנה"
יש רשימה מדויקת אחת של רכיבים גנריים להערכת כתיבה, והיא אותה רשימה בכל מטלת כתיבה בתלקיט. שווה להכיר אותה בעל פה, מפני שכל שורה בה היא נקודה שאפשר לאבד או להרוויח לפני שנגענו כלל בשגיאות לשון:
שישה מפתחות למאמר הטיעון
ההיקף, שלושת רכיבי הטיעון, הנמען, אזכור המקורות, חלוקת הניקוד במחוון, והתהליך שמוליך אל הגרסה הסופית.
ההיקף: 500-700 מילים
לא פחות ולא יותר. מאמר טיעוני-שכנועי בהיקף של 500-700 מילים. ספרו את המילים לפני ההגשה: מאמר בן 300 מילים אינו עומד במטלה, ומאמר בן 1,200 בדרך כלל מלא מידע עודף.
עמדה, ביסוס, הצדקה
המחוון שואל אם יש בטקסט "עמדה מבוססת ומוצדקת". עמדה = מה אתם טוענים. ביסוס = נתון, מקור או ממצא. הצדקה = המשפט שמסביר למה הביסוס אכן תומך בעמדה.
נמען אמיתי
הכתיבה צריכה להיות לנמען אמיתי, שאינו רק המורה הבודק אותה, ולמטרה אותנטית. החליטו למי אתם כותבים - למועצת התלמידים, להורים, לעיתון בית הספר - וכתבו לו.
הבאת הדברים בשם אומרם
כשנשענים על מקור, אומרים זאת: "לפי הסקר שערכתי", "כפי שטוענת ד"ר לוי במאמרה". אבל שימו לב: "אין חובת כתיבה על-פי נורמות כתיבה אקדמיות". לא נדרשת ביבליוגרפיה מסודרת.
איפה הנקודות
לפי מחוון א של המשרד: תוכן ומבנה 60%, לשון 40% - ובתוכה תחביר 20%, משלב ואוצר מילים 12%, כתיב 8%. שגיאות כתיב כואבות, אבל הן שמונה נקודות; רעיון לא מבוסס עולה הרבה יותר.
תהליך, לא הגשה אחת
המאמר נולד מטיוטות. המורה מעריך היבטים מסוימים בכל צומת הערכה, כגון פיתוח הרעיון או הטיעון, המודעות לנמען, התקינות. לכן שומרים כל גרסה: היא הראיה לתהליך.
דוגמאות פתורות
שלוש בדיקות שאפשר לעשות לכל טיוטה בתוך דקה: האם יש שלושה רכיבים לטיעון, האם ההיקף בטווח, ואיפה בדיוק ייפול הניקוד אם יש בעיה לשונית. בכל אחת נשתמש באותה שיטה: קוראים את דרישת המחוון ומחפשים אותה בטקסט.
- הטקסט: "לדעתי צריך לצמצם את השימוש בטלפונים בבית הספר, כי זה מפריע."
- עמדה? יש. "יש לצמצם" היא טענה שאפשר לחלוק עליה.
- ביסוס? אין. "כי זה מפריע" חוזר על הטענה במילים אחרות; אין נתון, מקור או ממצא.
- הצדקה? אין. חסר המשפט שמסביר מדוע מן ההפרעה נובעת דווקא המסקנה הזאת.
- רכיב אחד מתוך שלושה. במחוון א זהו הרכיב הכבד ביותר, ולכן זה המקום לתקן קודם.
- הדרישה: "מאמר טיעוני-שכנועי בהיקף של 500-700 מילים".
- טיוטה א׳: 430 מילים. מתחת לרף - כנראה חסר פיתוח של אחד הרעיונות או של הביסוס.
- טיוטה ב׳: 640 מילים. בתוך הטווח, ואפשר לעבור לבדוק תוכן ומבנה.
- טיוטה ג׳: 1,100 מילים. מעל הטווח, וכאן נפגע דווקא רכיב הרלוונטיות: "הימנעות ממידע עודף וממידע שאינו רלוונטי".
- ההיקף אינו קישוט. הוא הרכיב הראשון שאפשר לבדוק, והוא מסגיר בעיות תוכן.
- הבעיה: תלמיד מבלה שעה בתיקון שגיאות כתיב ואינו נוגע בפסקת הביסוס.
- מה אומר המחוון? "כתיב (8%)" מול "תוכן ומבנה הטקסט (60%)" (מחוון א - כתיבת טיעון).
- סדר עדיפויות: קודם עמדה, ביסוס והצדקה; אחר כך ציר רעיוני, קישוריות ומודעות לנמען; ורק אז ההגהה.
- אין ויתור על ההגהה, אבל היא השלב האחרון ולא הראשון.
תרגול אינטראקטיבי
21 שאלות בשלוש רמות: זיהוי הדרישות והמספרים, ניתוח משפטים לפי שלושת רכיבי הטיעון, ולבסוף שיפוט של קטעים שלמים לפי המחוון. לכל שאלה מצורף הסבר.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1ההיקף: מאמר טיעוני-שכנועי בן 500-700 מילים. ספרו לפני ההגשה.
- 2שלושה רכיבים: עמדה · ביסוס · הצדקה. חסר אחד מהם, ואין טיעון.
- 3נמען אמיתי: לא רק המורה הבודק. הטקסט חייב להכיל את מה שהנמען צריך כדי להבין.
- 4בשם אומרם: מייחסים כל נתון למקורו, אבל אין חובת נורמות אקדמיות.
- 5הניקוד: תוכן ומבנה 60% · תחביר 20% · משלב ואוצר מילים 12% · כתיב 8%.
| הרכיב | מה נבדק בו | משקלו |
|---|---|---|
| תוכן ומבנה | פתיחה וסיום · עמדה, ביסוס והצדקה · לכידות וקישוריות · מודעות לנמען | 60% |
| תחביר | מבנה המשפטים · התאם דקדוקי · מילות יחס · פיסוק · חלוקה לפסקות | 20% |
| משלב ואוצר מילים | משלב בינוני-גבוה ואחיד · עושר, גיוון ודיוק | 12% |
| כתיב | שגיאות כתיב, ומידת פגיעתן בהבנת הטקסט | 8% |
במחוון א לכתיבת טיעון רמה 1 היא הגבוהה ביותר: "התוכן והמבנה הולמים את דרישות המטלה במידה רבה מאוד".
