תרגול מילות היחס
מילות היחס נוטות בכינויי הגוף לפי שתי קבוצות: יש הנוטות על דרך היחיד (בשביל, אצל, של, בגלל, ליד) ויש הנוטות על דרך הרבים (על, אל, תחת, לפני, אחרי). ההבחנה קובעת את צורת הרבים־נסתרים: בִּשְׁבִילָם (ולא "בשבילהם") מול עֲלֵיהֶם, אֲלֵיהֶם. כאן לא לומדים מחדש אלא מתרגלים: מזהים לאיזו קבוצה שייכת המילה, נוטים נכון, ומבחינים בין אִתִּי (עם) לאוֹתִי (מושא ישיר). תזכורת קצרה, ואז 24 שאלות מדורגות מזיהוי בסיסי ועד תיקון שגיאות ברמת בגרות.
קבעו לכל מילת יחס לאיזו קבוצת נטייה היא שייכת: דרך היחיד או דרך הרבים. השורה הראשונה - דוגמה פתורה. אחר כך לחצו על "בדיקה". דרך היחיד: בשביל, אצל, של, בגלל, ליד · דרך הרבים: על, אל, תחת, לפני, אחרי
אותה מילה, שני מסלולי נטייה. מילים כמו בִּשְׁבִיל ואֵצֶל נוטות על דרך היחיד, ולכן ברבים־נסתרים: בִּשְׁבִילָם, אֶצְלָם - ולא "בשבילהם", "אצלהם". לעומתן, עַל ואֶל נוטות על דרך הרבים, ולכן: עֲלֵיהֶם, אֲלֵיהֶם. השאלה הראשונה תמיד: לאיזו קבוצה שייכת המילה?
האנטומיה של הנטייה - תזכורת חזותית
כדי לנטות מילת יחס נכון קובעים תחילה לאיזו קבוצה היא שייכת: על דרך היחיד (בשביל, אצל, של, בגלל, ליד) או על דרך הרבים (על, אל, תחת, לפני, אחרי). ההבדל בולט בגוף רבים־נסתרים: בקבוצת היחיד הסיומת היא ־ָם (בִּשְׁבִילָם, אֶצְלָם), ובקבוצת הרבים היא ־ֵיהֶם (עֲלֵיהֶם, אֲלֵיהֶם), משום שהבסיס הוא צורת ריבוי. הנה אֲלֵיהֶם מפורקת לשלביה:
שש כרטיסיות תזכורת
המושגים המרכזיים - שתי קבוצות הנטייה, צורת הרבים־נסתרים, ההבחנות אִתִּי/אוֹתִי ואֶתְכֶם/אותכם, המבנה "יש לי", ונטיית "מן" - בקצרה, לפי דף הלימוד על מילות היחס לכיתה י׳. ואז לתרגול המדורג.
קבוצה א׳: על דרך היחיד
המילים בִּשְׁבִיל, אֵצֶל, שֶׁל, בִּגְלַל, לְיַד נוטות על דרך היחיד. ברבים־נסתרים הסיומת היא ־ָם: בִּשְׁבִילָם, אֶצְלָם - ולא "בשבילהם", "אצלהם".
קבוצה ב׳: על דרך הרבים
המילים עַל, אֶל, תַּחַת, לִפְנֵי, אַחֲרֵי נוטות על דרך הרבים. הבסיס הוא צורת ריבוי, ולכן: עָלַי, עָלָיו, עֲלֵיהֶם; אֵלַי, אֵלָיו, אֲלֵיהֶם.
תקינות: אֲלֵיהֶם ולא "אֵליהם"
הצורה התקנית היא אֲלֵיהֶם (בחטף־פתח תחת האל"ף), ולא "אֵליהם" בצירי. כך גם עֲלֵיהֶם. הבסיס הוא ריבוי - עֲלֵי־, אֲלֵי־ - והסיומת ־הֶם נוספת עליו.
אֶתְכֶם ולא "אותכם" · אִתִּי מול אוֹתִי
נטיית אֵת (מילת מושא) בגוף רבים־נוכחים: אֶתְכֶם - ולא "אותכם". והבחינו: אִתִּי = עם / ביחד (מילת היחס "אֵת"='עם'), מול אוֹתִי = מושא ישיר. "הלך אִתִּי" (יחד) ≠ "ראה אוֹתִי" (מושא).
המבנה "יש לי ספר"
המבנה התקני הוא יֵשׁ לִי סֵפֶר - הנושא הדקדוקי הוא "ספר", ולכן אין מציבים לפניו את מילת המושא "את". יש לי ספר ✓ ; "יש לי את הספר" - אינו תקני.
נטיית "מן"
מילת היחס מִן נוטה בהכפלת הנו"ן: מִמֶּנִּי, מִמְּךָ, מִמֶּנּוּ. אך בגוף נוכחים־רבים דווקא: מִכֶּם (ולא "מימכם"). שימו לב לשינוי הבסיס בין הגופים.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות, כל אחת מנותחת צעד אחר צעד: קובעים לאיזו קבוצה שייכת מילת היחס, בוחרים את הבסיס הנכון, ומזהים את הצורה השגויה הנפוצה. אותה שיטה תעבוד בתרגול.
- הקבוצה: "בִּשְׁבִיל" נוטה על דרך היחיד (יחד עם אצל, של, בגלל, ליד).
- הבסיס והסיומת: בגוף רבים־נסתרים הסיומת היא ־ָם ← בִּשְׁבִיל + ־ָם = בִּשְׁבִילָם.
- הצורה השגויה: "בשבילהם" - הצמדת ־הֶם של קבוצת הרבים למילה מקבוצת היחיד. שגוי.
- בִּשְׁבִילָם ✓ - דרך היחיד, סיומת ־ָם.
- הקבוצה: "אֶל" נוטה על דרך הרבים (יחד עם על, תחת, לפני, אחרי).
- הבסיס והסיומת: הבסיס הוא ריבוי - אֲלֵי־ - ועליו הסיומת ־הֶם ← אֲלֵיהֶם (בחטף־פתח).
- הצורה השגויה: "אֵליהם" בצירי - מפספסת את בסיס הריבוי. הצורה התקנית אֲלֵיהֶם.
- אֲלֵיהֶם ✓ - דרך הרבים, בסיס אֲלֵי־ + ־הֶם.
- אִתִּי: נטיית "אֵת" במשמע עם / ביחד - "הוא הלך אִתִּי" (יחד איתי).
- אוֹתִי: נטיית "אֵת" כמילת מושא ישיר - "הוא ראה אוֹתִי" (אני המושא).
- ההבחנה: אם אפשר להחליף ב"עִמִּי" - זה אִתִּי; אם זה מושא הפועל - אוֹתִי.
- אִתִּי = עם ✓ · אוֹתִי = מושא ✓ - שתי מילים שונות.
תרגול מדורג - מילות היחס ונטייתן
ארבעה סטים, מהקל אל הקשה: זיהוי קבוצת הנטייה והצורה הבסיסית, ניתוח הרבים־נסתרים וההבחנות אִתִּי/אוֹתִי, בחירת הצורה התקנית להשלמת משפט, ועד תיקון שגיאות תקינות ברמת בגרות. כל השאלות מבוססות על הכללים והדוגמאות שבדף הלימוד. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1שתי קבוצות: דרך היחיד (בשביל, אצל, של, בגלל, ליד) מול דרך הרבים (על, אל, תחת, לפני, אחרי).
- 2רבים־נסתרים: יחיד ← ־ָם (בִּשְׁבִילָם, אֶצְלָם); רבים ← ־ֵיהֶם (עֲלֵיהֶם, אֲלֵיהֶם).
- 3תקינות: אֲלֵיהֶם ולא "אֵליהם"; אֶתְכֶם ולא "אותכם".
- 4אִתִּי = עם / ביחד · אוֹתִי = מושא ישיר.
- 5יש לי ספר תקין ("יש לי את הספר" אינו תקני); מן ← מִמֶּנִּי, מִמְּךָ, אך מִכֶּם.
בבחינת הבגרות בתשפ"ז לא תישאלנה שאלות בנושא מילות היחס בפרק זה, אך ייבדק השימוש התקני בהן במענה על השאלות בפרקי ההבנה והכתיבה.
