נדב כץלמידה ברמה אחרת
לשון · כיתה י״א שלב ב · חטיבה עליונה
תקינות · שאלון 11281

עשר הנקודות של פרק החובה

זהו הפרק היחיד במחצית הלשון שכל הנבחנים עונים עליו, ללא קשר למערכת הלשונית שנלמדה: "שאלות בתקינות בשם המספר, באותיות השימוש ובמילות היחס תהיינה משותפות לכל הנבחנים". הוא שווה עשר נקודות, הוא נבחן בכל מועד, והוא קטן בהרבה ממה שרוב התלמידים לומדים לקראתו. הדף הזה עושה שני דברים: חוזר על הכללים, ומסמן במדויק את הגבול שבין מה שנשאל לבין מה שאינו נשאל.

בוחר צורת המספר לכל צירוף בחרו את צורת המספר התקנית

לכל צירוף בחרו את צורת המספר התקנית. השורה הראשונה פתורה כדוגמה. זכר בסיומת ־ה, נקבה בצורה הקצרה.

ההיפוך, ותו לא. שם עצם זכר לוקח את צורת המספר בעלת הסיומת ־ה: שלושה ספרים. שם עצם נקבה לוקח את הצורה הקצרה: שלוש מחברות. זה נראה הפוך, זה הכלל היחיד בפרק, וזו הטעות השכיחה ביותר בעברית מדוברת. שווה עשר נקודות לדעת אותו אוטומטית.

מבט מקרוב

הבדיקה שלוקחת שתי שניות

אין כאן מה לשנן, ויש כאן מה לתרגל עד שהוא אוטומטי. הבדיקה: החזירו את שם העצם ליחיד ושאלו "הוא או היא". ספר הוא, ולכן שלושה ספרים; מחברת היא, ולכן שלוש מחברות. שימו לב שהמין נקבע לפי שם העצם ולא לפי סיומת הריבוי, ולכן "שלוש שנים" ולא "שלושה שנים", ו"שלושה לילות" ולא "שלוש לילות":

צורת המספר · שם העצם · והכלל שמחבר ביניהם
שלושהצורת המספר ספריםשם עצם זכר ההיפוךהכלל
צורת המספר מתהפכת ביחס למין השם: לשם עצם זכר בוחרים את הצורה בעלת הסיומת ־ה, ולשם עצם נקבה את הצורה הקצרה. שלושה ספרים, שלוש מחברות. זהו הכלל היחיד בפרק, ובכל זאת הוא הפרק שנופלים בו הכי הרבה, מפני שהסדר נראה הפוך מן האינטואיציה. שווה לו עשר נקודות בבחינה, והוא נבחן בכל שנה.
נכיר צעד אחר צעד

הפרק כולו, ובדיוק בגבולותיו

שישה כרטיסים: שלושת סוגי שם המספר, ההיפוך והנטייה, התאריכים, הניקוד המבחין, אותיות השימוש בגבולות המיקוד, ומילות היחס שיצאו מן הפרק ולא מן הבחינה.

1

שלושה סוגים

המספר המונה (היסודי) עונה על "כמה": שלושה ספרים, חמש שאלות. המספר הסודר מציין מקום בסדרה: הפרק השלישי, השורה החמישית. המספר הסתמי אינו מונה דבר אלא משמש שם: קו שלוש, אוטובוס שש, שנת אלפיים. שלושת הסוגים מנויים במיקוד בשורה אחת המסומנת √, "לרבות תאריכים".

2

ההיפוך והנטייה

המיקוד דורש שימוש תקני "בצורה ובהתאם". הצורה היא ההיפוך: זכר בסיומת ־ה, נקבה בצורה הקצרה. ההתאם הוא גם בצורה הנסמכת, כשהמספר בא לפני שם מיודע: שלושת הספרים, ארבעת התלמידים, ומנגד שתי המחברות, ארבע השאלות. בזכר הצורה הנסמכת משתנה, בנקבה היא נשארת כשהיא, פרט ל"שתיים" שנעשית "שתי".

3

תאריכים

המיקוד מציין "המספר המונה (היסודי) לרבות תאריכים". בתאריך מונים ימים, ויום הוא שם עצם זכר, ולכן הצורה היא צורת הזכר: החמישה עשר במאי, העשרים ותשעה בנובמבר, בחמישה באייר. הטעות השכיחה היא לגזור את המין משם החודש.

4

הניקוד המבחין

זו חובה מפורשת, ולא המלצה: "התלמיד מחויבים לסמן ניקוד מבחין במילים הומוגרפיות: שמונָה/שמונֶה, שָלוש/שְלוש, אֶחָד/אַחַד וכדומה, וכן לנקד את אותיות השימוש לפני שם המספר: וְשתיים / וּשתיים וכדומה". הסיבה פשוטה: בכתיב חסר ניקוד אי אפשר לדעת אם כתבתם את צורת הזכר או את צורת הנקבה, ותשובה שאי אפשר לקרוא אינה תשובה.

5

אותיות השימוש, בגבול

כאן הגבול חד במיוחד. √ "הגייתן הרגילה של אותיות השימוש (וכל"ב) וכן הגייתן לפני שמות מספר הפותחים באות המנוקדת בשווא": וּשְׁתַּיִם, בִּשְׁלוֹשָׁה. X לפני שם מספר הפותח בחטף; X "בהצטרפותן לשמות העצם". והכלל לבחינה: "בבחינת הבגרות שאלות הנוגעות לניקוד אותיות השימוש תהיינה רק על ניקודן הרגיל של אותיות השימוש או לפני שמות המספר הפותחים בשווא".

6

מילות היחס: יצאו, ונשארו

"בבחינת הבגרות בתשפ"ז לא תישאלנה שאלות בנושא מילות היחס בפרק זה, אך ייבדק השימוש התקני בהן במענה על השאלות בפרקי ההבנה והכתיבה". שלושת סוגי השיבוש, בדוגמאות: מילת יחס לא מתאימה ("הקבוצה ניצחה במשחק" ולא "את המשחק"; "יש לנקוט את האמצעים" ולא "באמצעים"); נטייה משובשת ("אצלָם" ולא "אצלהם"; "אֶתכם" ולא "אותכם"); השמטה ("אפשר לדבר בה על הכול"; "בשבוע הבא ניפגש").

שלושה ספרים
שם עצם זכר
שם עצם זכר: צורת המספר נושאת את הסיומת ־ה.
שלוש מחברות
שם עצם נקבה
שם עצם נקבה: צורת המספר היא הקצרה.
נפתור יחד

דוגמאות פתורות

שלוש דוגמאות בשני הצעדים: קובעים את מין שם העצם, ואז בוחרים את הצורה. שתיים מהן מוקדשות למלכודות.

דוגמה 1"___ שנים עברו מאז"
  1. מחזירים ליחיד: שָׁנָה.
  2. שואלים הוא או היא: היא, שם עצם נקבה.
  3. בוחרים את הצורה: הצורה הקצרה, בלי הסיומת ־ה.
  4. התשובה: שבע שנים. סיומת הריבוי ־ים אינה קובעת את המין.
דוגמה 2"נפגשנו ב___ בנובמבר"
  1. שואלים מה נמנה: ימים, ולא חודשים.
  2. קובעים את המין: יום הוא שם עצם זכר.
  3. בוחרים את הצורה: צורת הזכר, בעלת הסיומת ־ה.
  4. התשובה: העשרים ותשעה בנובמבר. המיקוד כולל תאריכים במפורש.
דוגמה 3"נשאלתי על ניקוד המילה הַכִּתָּה"
  1. מזהים את התופעה: ה' הידיעה לפני שם עצם, והדגש שאחריה.
  2. מאתרים את השורה במיקוד: "הגייה תקנית של אותיות השימוש (וכל"ב) בהצטרפותן לשמות העצם", מסומנת X.
  3. בודקים את הניסוח המדויק: שאלות הניקוד תהיינה "רק על ניקודן הרגיל... או לפני שמות המספר הפותחים בשווא".
  4. המסקנה: זהו ידע לשוני לגיטימי, אבל הוא אינו נשאל בפרק התקינות בתשפ"ז.
תרגלו ובדקו את עצמכם

תרגול אינטראקטיבי

ניקוד: 0 / 0

תרגול מדורג בשלוש רמות: ההיפוך ושלושת הסוגים, הנטייה, התאריכים והניקוד המבחין, ולבסוף גבולות הפרק: מה נשאל באותיות השימוש ומה קורה למילות היחס. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.

לוח המשחק

דרכים לתרגל את הדף הזה

המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.

0%
שליטה
0חדש
0בלימוד
0בחזרה
0שולט

הנקודות שכדאי לזכור

  • 1ההיפוך: זכר בסיומת ־ה, נקבה בצורה הקצרה.
  • 2הבדיקה: החזירו ליחיד ושאלו "הוא או היא". סיומת הריבוי אינה קובעת.
  • 3שלושה סוגים: מונה, סודר וסתמי, ותאריכים בכלל המונה.
  • 4בתאריך מונים ימים, ולכן הצורה היא צורת הזכר.
  • 5ניקוד מבחין חובה בהומוגרפים: שמונָה/שמונֶה, שָלוש/שְלוש.
  • 6אותיות השימוש: רק ניקוד רגיל, ולפני שם מספר הפותח בשווא.
פרק התקינות בגבולות המיקוד לתשפ"ז
הנושאהסימוןדוגמהמה זה אומר
שם המספר: מונה, סודר, סתמי, תאריכים√שלושה ספריםליבת הפרק, נבחן בכל מועד
שם המספר: שבריםXשלושה רבעיםאינו נשאל בתשפ"ז
וכל"ב: ניקוד רגיל√בְּבית, לְילדנשאל
וכל"ב לפני שם מספר הפותח בשווא√וּשְׁתַּיִם, בִּשְׁלוֹשָׁהנשאל
וכל"ב לפני שם מספר הפותח בחטףXבַּעֲשָׂרָהאינו נשאל
וכל"ב בהצטרפותן לשמות העצםXבַּבַּיִת, לַיֶּלֶדאינו נשאל
שימוש תקני במילות היחסXניצחה במשחקלא בפרק זה, אך נבדק בהבנה ובכתיבה
מפתח פתרונות (תרגול)

    עשר נקודות התקינות שחוזרות בשאלון. כל אחת מהן שווה בדיקה נפרדת.

    תצוגת דף עבודה כל השאלות פתוחות, בלי מענה אינטראקטיבי