מבחן סוף שנה
מבחן סוף השנה הוא מבחן מקיף על כלל חומר הלשון של כיתה י״א (שאלון 11281): הוא רחב ותובעני יותר ממבחן רבעוני, ומשלב את שני אשכולות השנה במבט אחד. מערכת הצורות: הפועל על שורשו ובניינו וניתוחו המלא, פעיל וסביל ושלושת הזוגות, שם הפועל מול שם הפעולה, דרכי תצורת השם, ומשמעות המשקלים והצורנים. תחביר: סוגי המשפט, חלקי המשפט וסוגי הנשוא, סוגי הפסוקיות, התמורה, ההסגר והחלק הכולל, וההמרות ודרכי המסירה. הדגש הוא על ניתוח והנמקה. מבחן סוף שנה · לשון · כיתה י״א · זמן 120 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). פרק א נבדק אוטומטית במחשב; בפרק ב כתבו את התשובה לעצמכם ואז גלו תשובה לדוגמה.
חימום לפני מבחן סוף השנה בלשון: סמנו את התשובה הנכונה בכל פריט - מזיהוי הבניין ומצב הפעולה, דרך שם הפעולה ודרכי תצורת השם, ועד סוג הפסוקית והחלק המיוחד. השורה הראשונה - דוגמה פתורה. אחר כך לחצו על "בדיקה". בניין · פעיל/סביל · שם הפעולה · דרך תצורה · פסוקית · תמורה/הסגר.
כל חומר השנה, במבט אחד. במבחן סוף השנה משלבים את שני אשכולות הלשון של כיתה י״א. את הפועל הִדְלִיק מנתחים לשורש ד-ל-ק, בניין הפעיל, גוף וזמן; ממירים אותו לסביל הֻדְלַק (הפעיל↔הופעל); וגוזרים ממנו את שם הפעולה הַדְלָקָה (משקל הַקְטָלָה). ובמקביל, את המשפט מפרקים לחלקיו, קובעים את סוג הפסוקית (״הספר שקנינו מעניין״ - פסוקית לוואי), מבחינים תמורה מהסגר, וממירים מבנים ודרכי מסירה. השאלה בכל פריט: איזו צורה, ואיזה תפקיד?
הוראות המבחן ומבנהו
לפניכם מבחן סוף שנה על כל חומר הלשון של השנה: מערכת הצורות (הפועל והשם על צורותיהם) ותחביר (מהמילה ועד המשפט המורכב). מבנה המבחן: מבחן סוף שנה · לשון · כיתה י״א · זמן 120 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). בפרק א 24 שאלות רב-ברירה בארבעה סטים (2.5 נק׳ לשאלה) - סמנו את התשובה הנכונה, בדקו והמשיכו. בפרק ב חמש שאלות פתוחות (סך 40 נק׳) - נתחו, גזרו, המירו ונמקו, ואז לחצו כדי לגלות תשובה לדוגמה. לפניכם משפט לדוגמה, מנותח לפי חלקיו התחביריים כפי שהמבחן דורש:
שש כרטיסיות תזכורת לכל חומר השנה
תזכורת קצרה לכל נושאי השנה בלשון - הפועל והבניינים, פעיל וסביל, שם הפועל ושם הפעולה, תצורת השם והמשקלים, חלקי המשפט וסוגי המשפט, הפסוקיות, התמורה וההסגר, וההמרות ודרכי המסירה - לפני שניגשים לפרקי המבחן המקיף.
הפועל: בניין ופעיל/סביל
כל פועל נבנה משורש היצוק לבניין, ובעברית שבעה בניינים. ניתוח מלא = שורש · בניין · גוף · זמן (שָׁמַרְתִּי = ש-מ-ר, קל, מדבר, עבר). שלושת זוגות הפעיל-סביל: קל↔נפעל (כָּתַב↔נִכְתַּב), פיעל↔פוּעל (סִפֵּר↔סֻפַּר), הפעיל↔הופעל (הִדְלִיק↔הֻדְלַק).
שם הפועל ושם הפעולה
שם הפועל הוא צורת המקור הנפתחת ב־ל׳ (לִכְתּוֹב) והוא צורה של הפועל; שם הפעולה הוא שם עצם המציין את הפעולה (כְּתִיבָה). המשקל לפי הבניין: קל ← קְטִילָה, פיעל ← קִטּוּל, הפעיל ← הַקְטָלָה, התפעל ← הִתְקַטְּלוּת.
תצורת השם, משקלים וצורנים
בגזירה מסורגת השורש שזור במשקל (מִשְׁמָר = ש-מ-ר במשקל מִקְטָל); בגזירה קווית מוסיפים צורן לבסיס שלם (מחשב + ־וֹן ← מחשבון). לצידן הלחם בסיסים (רמזור = רמז + אור) וראשי תיבות. למשקלים ולצורנים משמעות: קַטָּל = בעלי מקצוע (נַגָּן), מַקְטֵל = כלים (מַזְלֵג), ־וּת = הפשטה.
חלקי המשפט וסוגי הנשוא
הגרעין = נושא (״מי עושה?״) + נשוא (״מה נאמר עליו?״). ההרחבות: מושא (משלים את הפועל, ״את מי/את מה״), תיאור (נסיבה), לוואי (מתאר שם, ״איזה?״). הנשוא בא בסוגים: פועלי · שמני (עם אוגד) · מורחב (מודלי) · יש-אין.
סוגי המשפט והפסוקיות
פשוט = גרעין אחד; איחוי = שני איברים שווים + מילת תיאום (ו, אבל, או); מורכב = עיקרי + פסוקית כפופה + מילת שעבוד (ש, כי, כאשר, כדי ש). הפסוקית ממלאת תפקיד של חלק משפט: נושא · מושא · לוואי · תיאור - לפי אותה שאלה שמזהה חלק משפט.
חלקים מיוחדים, המרות ומסירה
תמורה = שם המזהה מחדש (זהות), בפסיקים; הסגר = עמדה מוסגרת מנותקת מהתחביר; חלק כולל = שווים ב־ו/או. בהמרות משנים מבנה תוך שמירת המשמעות: מורכב↔איחוי · פעיל↔סביל · ישיר↔עקיף (דיבור עקיף = פסוקית ש, בלי מירכאות, התאמת גוף, ״אני״ ← ״הוא״).
פרק ב - שאלות פתוחות (40 נקודות)
ענו על חמש השאלות. בכל שאלה כתבו את התשובה בעצמכם - נתחו, גזרו, המירו ונמקו - ורק אז לחצו על ״לחצו לתשובה לדוגמה״ כדי לבדוק. השאלות מקיפות את כל חומר השנה ומשלבות צורה ותחביר.
נתחו את הפועל ״הִדְלִיק״ ניתוח מלא (שורש, בניין, גוף, זמן), ציינו את סימן ההיכר של הבניין ואת בן-הזוג הסביל שלו, וגזרו את שם הפעולה לפי משקל הבניין.
לחצו לתשובה לדוגמה
בן-הזוג הסביל: הפעיל↔הופעל ← ״הֻדְלַק״ (הסביל של הפעיל).
שם הפעולה: בניין הפעיל ← משקל הַקְטָלָה ← ״הַדְלָקָה״.
המירו לסביל את המשפט ״הצופה הדליק את המדורה.״ - ציינו את זוג הבניינים ואת שלושת השינויים בהמרה, וקבעו מה היה התפקיד התחבירי של ״את המדורה״ לפני ההמרה ומהו אחריה.
לחצו לתשובה לדוגמה
שלושת השינויים: (1) המושא ״את המדורה״ הופך לנושא ״המדורה״; (2) הפועל עובר לבניין הסביל בשמירת הזמן (עבר); (3) מבצע הפעולה ״הצופה״ בא בצירוף ״על ידי״.
התוצאה: ״המדורה הוּדלקה על ידי הצופה.״
תפקיד ״את המדורה״: לפני ההמרה - מושא; אחרי ההמרה - נושא.
קבעו לכל מילה את דרך התצורה ופרקו אותה: (א) ״מחשבון״; (ב) ״מִשְׁמָר״; (ג) ״רמזור״. לאחר מכן ציינו את משמעות הצורן ־וֹן ב״מחשבון״ ואת משמעות המשקל של ״נַגָּן״.
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) ״מִשְׁמָר״ - אין בה מילה שלמה, רק שורש שזור בתבנית, ולכן גזירה מסורגת: השורש ש-מ-ר יצוק למשקל מִקְטָל.
(ג) ״רמזור״ - שתי מילים הולחמו למילה אחת, ולכן הלחם בסיסים: רמז + אור.
משמעות: הצורן ־וֹן מציין מכשיר/הקטנה; המשקל קַטָּל (״נַגָּן״) מציין בעלי מקצוע.
נתחו את המשפט ״הילד החרוץ קרא ספר מעניין בגינה.״ - קבעו את התפקיד התחבירי של כל חלק, ציינו את סוג הנשוא, וקבעו את סוג המשפט.
לחצו לתשובה לדוגמה
סוג המשפט: יש כאן נשוא אחד (גרעין אחד), ולכן משפט פשוט, מורחב במושא, בלוואי ובתיאור.
(א) קבעו את סוג הפסוקית ״מפני שירד גשם״ במשפט ״לא יצאנו מפני שירד גשם.״ ונמקו. (ב) קבעו לכל חלק מודגש את סוגו: ״הוא, לצערי, איחר.״ ו״דוד, אחי, נסע.״ (ג) המירו לדיבור עקיף: דן אמר ״אני מסכים.״
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) ״לצערי״ - הסגר: עמדת דובר מוסגרת, מנותקת מהתחביר. ״אחי״ - תמורה: מזהה מחדש את ״דוד״ (אותו אדם, זהות) ומוקף בפסיקים.
(ג) בדיבור עקיף מסירים את המירכאות, הופכים לפסוקית ש ומתאימים את הגוף (״אני״ ← ״הוא״): ״דן אמר שהוא מסכים.״
פרק א - שאלות רב-ברירה (60 נקודות)
24 שאלות בארבעה סטים, מהקל אל הקשה, המשלבות את כל חומר השנה - מערכת הצורות (בניינים, פעיל וסביל, שם הפועל ושם הפעולה, תצורת השם ומשקלים) ותחביר (חלקי המשפט, סוגי המשפט, הפסוקיות, התמורה וההסגר, וההמרות ודרכי המסירה) (2.5 נק׳ לשאלה). בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
נקודות לבדיקה עצמית
- 1הפועל: שבעה בניינים; ניתוח מלא = שורש+בניין+גוף+זמן; שלושה זוגות פעיל-סביל (קל↔נפעל · פיעל↔פוּעל · הפעיל↔הופעל), ובהמרה המושא הופך לנושא והמבצע בא ב״על ידי״.
- 2שם הפועל ושם הפעולה: שם הפועל (ב־ל, צורת פועל) מול שם הפעולה (שם עצם) - משקל לפי בניין: קל→קְטִילָה, פיעל→קִטּוּל, הפעיל→הַקְטָלָה, התפעל→הִתְקַטְּלוּת.
- 3תצורת השם ומשקלים: מסורגת (שורש+משקל) · קווית (בסיס+צורן) · הלחם · ראשי תיבות; קַטָּל=מקצוע, מַקְטֵל=כלי, ־וּת=הפשטה. חלק הדיבור נקבע לפי ההקשר.
- 4תחביר: סוגי המשפט (פשוט/מורכב/איחוי), חלקי המשפט וסוגי הנשוא, סוגי הפסוקיות, ותמורה/הסגר/חלק כולל. התפקיד נקבע לפי הקשר לגרעין, לא לפי המקום.
- 5המרות ודרכי מסירה: מורכב↔איחוי · פעיל↔סביל · ישיר↔עקיף - המשמעות והקשר הלוגי תמיד נשמרים, ורק המבנה משתנה.
| המושג | ההבחנה | דוגמה |
|---|---|---|
| הפועל והבניינים | שורש · בניין · גוף · זמן; זוגות פעיל-סביל | הִדְלִיק ↔ הֻדְלַק · שָׁמַרְתִּי |
| שם הפועל / הפעולה | צורת פועל מול שם עצם; משקל לפי בניין | לִכְתּוֹב · כְּתִיבָה · הַדְלָקָה |
| תצורת השם ומשקלים | מסורגת/קווית/הלחם/ראשי תיבות; משמעות | מִשְׁמָר · מחשבון · רמזור · נַגָּן |
| חלקי המשפט והפסוקיות | תפקיד לפי הקשר לגרעין; סוג הפסוקית | הילד קרא ספר · הספר שקנינו אתמול |
| המרות ומסירה | מורכב↔איחוי · פעיל↔סביל · ישיר↔עקיף | ירד גשם ונשארנו · אמר שהוא מסכים |
שימו לב לנושאים שאינם נבחנים בבחינת הבגרות בתשפ"ז: "הפסוקית המצומצמת: זיהוי, תחימה, תפקידיה התחביריים והרטוריים והמרתה"; "זיהוי, ניתוח והמרה של משפטים בעלי מבנה מיוחד: משפט בעל חלק ייחוד ומשפט בעל נושא סתמי"; "הבחנה בין צורני נטייה לצורני גזירה". תיבחנו באחת המערכות הלשוניות, לפי האפשרות שבחר בית הספר.
