מבחן רבעוני רבעון א׳
המבחן מכסה את יחידת התחביר של הרבעון הראשון בשאלון 11281: סוגי המשפט (פשוט, מורכב ואיחוי), חלקי המשפט (נושא, נשוא על סוגיו, מושא, תיאור ולוואי), סוגי הפסוקיות, התמורה, ההסגר והחלק הכולל, וההמרות התחביריות ודרכי המסירה (מורכב מול איחוי, דיבור ישיר מול עקיף). מבחן רבעוני · רבעון א׳ · לשון · כיתה י״א · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). פרק א נבדק אוטומטית במחשב; בפרק ב כתבו את התשובה לעצמכם ואז גלו תשובה לדוגמה.
חימום לפני המבחן הרבעוני בתחביר: סמנו את התשובה הנכונה בכל פריט - מסיווג סוג המשפט, זיהוי חלק המשפט וסוג הפסוקית, דרך ההבחנה בין תמורה להסגר, ועד זיהוי דרך המסירה. השורה הראשונה - דוגמה פתורה. אחר כך לחצו על "בדיקה". סוג המשפט · חלק המשפט · סוג הפסוקית · תמורה/הסגר · דרך מסירה.
משפט אחד, כמה מנגנונים. בתחביר של כיתה י״א מפרקים כל משפט לרכיביו: קובעים אם הוא פשוט, מורכב או איחוי לפי מספר הגרעינים וסוג הקשר; מזהים את חלקי המשפט (״ספר״ ב״הילד קרא ספר״ הוא מושא); קובעים את סוג הפסוקית לפי תפקידה (״שקנינו״ ב״הספר שקנינו מעניין״ היא פסוקית לוואי); מבחינים תמורה מהסגר (״דוד, אחי, נסע״ מול ״הוא, לצערי, איחר״); וממירים מבנים תוך שמירת המשמעות (״כשירד גשם, נשארנו״ ↔ ״ירד גשם ונשארנו״). כל אלה נבדקים במבחן הרבעוני.
הוראות המבחן ומבנהו
לפניכם מבחן רבעוני על יחידת התחביר של הרבעון הראשון: סוגי המשפט, חלקי המשפט, סוגי הפסוקיות, התמורה, ההסגר והחלק הכולל, וההמרות התחביריות ודרכי המסירה. מבנה המבחן: מבחן רבעוני · רבעון א׳ · לשון · כיתה י״א · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). בפרק א 24 שאלות רב-ברירה בארבעה סטים (2.5 נק׳ לשאלה) - סמנו את התשובה הנכונה, בדקו והמשיכו. בפרק ב חמש שאלות פתוחות (סך 40 נק׳) - זהו, נמקו ונתחו, ואז לחצו כדי לגלות תשובה לדוגמה. לפניכם משפט מורכב לדוגמה, מפורק לרכיביו שהמבחן בודק:
שש כרטיסיות תזכורת לפני המבחן
תזכורת קצרה לנושאי הרבעון בתחביר - שלושת סוגי המשפט, חלקי המשפט וסוגי הנשוא, סוגי הפסוקיות, התמורה מול הלוואי, ההסגר והחלק הכולל, וההמרות ודרכי המסירה - לפי דפי הלימוד לכיתה י״א (שאלון 11281), לפני שניגשים לפרקי המבחן.
שלושת סוגי המשפט
פשוט = גרעין אחד (נושא ונשוא), ואפשר עם הרחבות. איחוי = שני איברים עצמאיים שווי מעמד ומילת חיבור מתאמת (ו, אבל, אך, או). מורכב = משפט עיקרי + פסוקית הכפופה לו במילת שעבוד (ש, כי, כאשר, כדי ש). סופרים גרעינים ובודקים אם הקשר תיאום או שעבוד.
חלקי המשפט וסוגי הנשוא
הגרעין = נושא (״מי עושה?״) + נשוא (״מה נאמר עליו?״). ההרחבות: מושא (משלים את הפועל, ״את מי/את מה״), תיאור (נסיבה), לוואי (מתאר שם, ״איזה״). הנשוא בא בסוגים: פועלי · שמני (עם אוגד) · מורחב (מודלי) · יש-אין.
סוגי הפסוקיות
הפסוקית ממלאת בעיקרי תפקיד של חלק משפט, ומכאן שמה: פסוקית נושא (״מי?״), פסוקית מושא (״את מה?״), פסוקית לוואי (״איזה?״), ופסוקית תיאור (זמן/סיבה/תכלית/תנאי/ויתור). מזהים אותה באותה שאלה שבה מזהים חלק משפט, לפי מילת השעבוד ותפקיד הפסוקית.
תמורה מול לוואי
לוואי הוא בדרך כלל תואר צמוד בלי פסיק (״המורה הטובה״, ״איזו?״). תמורה היא שם המזהה מחדש, מוקף בפסיקים (״המורה, מחנכת הכיתה, לימדה״, זהות). מבחן: האם החלק מציין את אותו דבר? כן ← תמורה (סוג של לוואי).
הסגר וחלק כולל
הסגר = מילות עמדה או הסתייגות מוסגרות (כנראה, לצערי, לדעתי, אין ספק), מנותקות מהתחביר ומופרדות בפסיקים. חלק כולל = שני חלקים (או יותר) בעלי אותו תפקיד, מחוברים ב־ו/או: נושא כולל, מושא כולל, תיאור כולל.
המרות ודרכי מסירה
המרה משנה מבנה תוך שמירת המשמעות: מורכב ↔ איחוי לפי הקשר הלוגי. דיבור ישיר = ציטוט מדויק (נקודתיים + מירכאות); דיבור עקיף = פסוקית ש, בלי מירכאות, עם התאמת גוף וזמן (״אני״ ← ״הוא״). מבנה ההדגשה ״לא... אלא...״ מבליט את הנכון.
פרק ב - שאלות פתוחות (40 נקודות)
ענו על חמש השאלות. בכל שאלה כתבו את התשובה בעצמכם - זהו, נמקו ונתחו - ורק אז לחצו על ״לחצו לתשובה לדוגמה״ כדי לבדוק. כל התשובות מבוססות על משפטים וכללים מדפי הלימוד בתחביר לכיתה י״א (שאלון 11281).
קבעו לכל משפט את סוגו (פשוט / מורכב / איחוי) ונמקו: (א) ״הילד קרא ספר בגינה.״; (ב) ״ידענו שהאורחים יגיעו.״; (ג) ״דני ורותי שיחקו בגינה.״
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) משפט מורכב - ״ידענו״ הוא המשפט העיקרי, ו״שהאורחים יגיעו״ פסוקית הכפופה לו במילת השעבוד ״ש״ (ידענו מה? - פסוקית מושא).
(ג) משפט פשוט בעל נושא כולל - נשוא אחד (״שיחקו״) ושני נושאים (״דני״, ״רותי״) המחוברים ב־ו. אין כאן שני גרעינים שלמים, ולכן זה אינו איחוי.
נתחו את המשפט ״הילד החרוץ קרא ספר מעניין.״ - קבעו את התפקיד התחבירי של כל חלק, וציינו את סוג הנשוא.
לחצו לתשובה לדוגמה
שימו לב: התפקיד נקבע לפי הקשר לגרעין, לא לפי המקום במשפט.
קבעו לכל פסוקית מודגשת את סוגה לפי תפקידה, ונמקו: (א) ״הספר שקנינו אתמול מעניין.״; (ב) ״לא יצאנו מפני שירד גשם.״; (ג) ״ידעתי שאיחרת.״
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) ״מפני שירד גשם״ - שואלים ״מדוע לא יצאנו?״; הפסוקית מציינת נסיבת סיבה, ולכן פסוקית תיאור סיבה (הקשר הלוגי: סיבה-תוצאה).
(ג) ״שאיחרת״ - שואלים ״ידעתי מה?״; הפסוקית משלימה את הפועל, ולכן פסוקית מושא.
הכלל: מזהים פסוקית באותה שאלה שבה מזהים חלק משפט.
קבעו לכל חלק מודגש את סוגו (תמורה / הסגר / חלק כולל) ונמקו: (א) ״דוד, אחי, נסע.״; (ב) ״הוא, לצערי, איחר.״; (ג) ״דני, רותי ויוסי הגיעו.״
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) ״לצערי״ - הסגר: הוא מביע עמדה או הסתייגות של הדובר, מוסגר בפסיקים ואינו חלק מגרעין המשפט.
(ג) ״דני, רותי ויוסי״ - חלק כולל (נושא כולל): שלושה שמות בעלי אותו תפקיד (מי הגיע?), מחוברים ב־ו ומופרדים בפסיקים.
בצעו את ההמרות ונמקו מה נשמר: (א) המירו למשפט מורכב: ״ירד גשם ולכן נשארנו בבית.״; (ב) המירו לדיבור עקיף: היא אמרה ״אני עייפה״. מהו כלל השימור?
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) בדיבור עקיף מסירים את המירכאות, הופכים את הציטוט לפסוקית ש ומתאימים את הגוף (״אני״ ← ״היא״): ״היא אמרה שהיא עייפה.״
כלל השימור: בכל המרה המשמעות והקשר הלוגי נשמרים, ורק המבנה משתנה.
פרק א - שאלות רב-ברירה (60 נקודות)
24 שאלות בארבעה סטים, מהקל אל הקשה, על נושאי התחביר של הרבעון - סוגי המשפט, חלקי המשפט, סוגי הפסוקיות, התמורה, ההסגר והחלק הכולל, וההמרות ודרכי המסירה (2.5 נק׳ לשאלה). כל המשפטים והכללים נשלפו מדפי הלימוד. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
נקודות לבדיקה עצמית
- 1סוגי המשפט: פשוט (גרעין אחד) · איחוי (שני איברים שווים + מילת תיאום ו/אבל/או) · מורכב (עיקרי + פסוקית כפופה + מילת שעבוד ש/כי/כאשר). מלכודת: ״דני ורותי שיחקו״ = פשוט בעל נושא כולל.
- 2חלקי המשפט: נושא, נשוא (פועלי/שמני עם אוגד/מורחב/יש-אין), מושא, תיאור, לוואי. התפקיד לפי הקשר לגרעין, לא לפי המקום.
- 3סוגי הפסוקיות: נושא · מושא · לוואי · תיאור (זמן/סיבה/תכלית/תנאי/ויתור) - לפי אותה שאלה שמזהה חלק משפט.
- 4תמורה / הסגר / חלק כולל: תמורה = שם מזהה בזהות ובפסיקים; הסגר = עמדה מוסגרת מנותקת מהתחביר; חלק כולל = שווים ב־ו/או.
- 5המרות ודרכי מסירה: מורכב↔איחוי לפי הקשר הלוגי; ישיר (נקודתיים+מירכאות) ↔ עקיף (פסוקית ש, התאמת גוף); המשמעות תמיד נשמרת.
| המושג | ההבחנה | דוגמה |
|---|---|---|
| סוגי המשפט | גרעינים + סוג קשר: תיאום או שעבוד | ידענו שהאורחים יגיעו (מורכב) |
| חלקי המשפט | נושא · נשוא · מושא · תיאור · לוואי | הילד קרא ספר בגינה |
| סוגי הפסוקיות | לפי התפקיד (אותה שאלה כמו לחלק משפט) | הספר שקנינו אתמול מעניין |
| תמורה · הסגר · כולל | זהות · עמדה מוסגרת · רשימת שווים | דוד, אחי, נסע · הוא, לצערי, איחר |
| המרות ומסירה | מורכב↔איחוי · ישיר↔עקיף (המשמעות נשמרת) | ירד גשם ונשארנו · אמר שהוא עייף |
בבחינת הבגרות בתשפ"ז נבחנים בפרק התחביר: "סיווג משפטים מכל הסוגים: פשוט, מורכב, איחוי (מאוחה)"; "משפט בעל חלקים כוללים"; "זיהוי תפקידיהם התחביריים של מילים וצירופים במשפט: נושא, נשוא..., מושא (ללא הבחנה בין סוגי מושאים), תיאור (ללא הבחנה בין סוגי תיאורים), לוואי, תמורה, הסגר"; "דרכי המסירה וביטוין התחבירי". ואינם נבחנים: "הפסוקית המצומצמת", "משפט בעל חלק ייחוד ומשפט בעל נושא סתמי". פרק התחביר שווה 40 נקודות, והוא נבחר לצד מערכת הצורות.
