מה מוסיף הצורן
יש שני נושאים קרובים מאוד, ורק אחד מהם נבחן בבגרות בתשפ"ז: √ "משמעויות הצורנים (צורני גזירה וצורני נטייה)"; X "הבחנה בין צורני נטייה לצורני גזירה". ומה זה אומר בפועל: "התלמידים נדרשים להבחין בין צורנים היוצרים מילים חדשות לבין צורנים המציינים את נטיית המילים... הם נדרשים להבין את משמעות הצורנים; עם זאת הם לא יידרשו לציין את סוג הצורן או למיין את הצורנים לסוגיהם". כלומר השאלה תהיה תמיד "מה הצורן מוסיף", ולעולם לא "איזה סוג צורן זה".
לכל מילה קבעו מה מוסיף הצורן שבסופה. השורה הראשונה פתורה כדוגמה. בעל מקצוע · מקום · הפשטה · בעל תכונה · שיוך · נטייה.
אותו בסיס, שלוש מילים. מן הבסיס ספר נוצרות סַפְרָן (בעל מקצוע), סִפְרִיָּה (מקום) וסִפְרוּת (הפשטה), וכל ההבדל ביניהן הוא הצורן הסופי. ומן המילה ספר נוצרת גם ספרים, אבל כאן לא נוצרה מילה חדשה אלא נטתה אותה מילה עצמה. את ההבדל הזה צריך להבין; לתת לו שם, לא.
לפרק מילה לחלקיה
מילה שנוצרה בדרך של בסיס וצורן מתפרקת לשלושה חלקים לכל היותר: צורן תחילי, בסיס, וצורן סופי. שימו לב שהבסיס הוא מילה עומדת בפני עצמה, ובזה נבדלת הדרך הזאת מדרך השורש והמשקל:
מה כל חלק מוסיף למשמעות
שישה כרטיסים: הצורנים הסופיים, הצורנים התחיליים, צורני הנטייה, משמעויות המשקלים, שמות הפעולה, וארבע דרכי התצורה עם הכלל שקובע איך לענות.
צורנים סופיים
הם היוצרים החרוצים ביותר של מילים חדשות. ־ָן בעל תכונה: בַּיְשָׁן, רַגְזָן, עַצְלָן. ־אי בעל מקצוע: עִיתּוֹנַאי, חַשְׁמַלַּאי. ־ִי שיוך או תואר: יִשְׂרְאֵלִי, מַדָּעִי, בֵּיתִי. ־וּת הפשטה: יַלְדוּת, אַחְרָיוּת, מַנְהִיגוּת. ־ִיָּה מקום: סִפְרִיָּה, נַגָּרִיָּה. ־וֹן הקטנה: סִפְרוֹן, סִרְטוֹן. השאלה בבחינה תהיה "מה מוסיף הצורן", והתשובה היא אחת המילים המודגשות כאן.
צורנים תחיליים
הם נוספים בראש הבסיס ומוסיפים לו יחס. אי־ שלילה: אי־הבנה, אי־שקט. תת־ מתחת או מדרגה נמוכה: תת־קרקעי, תת־תקני. על־ מעל: על־קולי, על־אנושי. בין־ יחס שבין כמה: בין־לאומי, בין־אישי. רב־ ריבוי: רב־לשוני, רב־קומות. דו־ שניים: דו־משמעי, דו־צדדי. קדם־ לפני: קדם־צבאי.
צורני נטייה
הם אינם יוצרים מילה חדשה אלא מטים מילה קיימת: ־ים ו־ות לריבוי (ספרים, מחברות), ־ָה לנקבה (מורה, תלמידה), כינויי הקניין (ספרִי, ספרְךָ, ספרוֹ), וצורני הגוף והזמן בפועל (כתבתי, כתבנו). המבחן פשוט: אם הצורן הוסיף ערך דקדוקי ולא מושג חדש, זו נטייה. במילון תמצאו ערך אחד לכל המילים הנוטות, ולעומת זאת ערך נפרד ל"ספרן" ול"ספרייה".
משמעויות המשקלים
גם המשקל נושא משמעות, ומשמעות זו נבחנת בבגרות. מַקְטֵל, מַקְטֵלָה, מַקְטֶלֶת כלי: מַזְלֵג, מַחְרֵשָׁה, מַדְפֶּסֶת. מִקְטָל, מִקְטָלָה מקום: מִשְׂרָד, מִקְלָט, מִסְעָדָה. קַטָּל בעל מקצוע: נַגָּר, סַפָּר, חַיָּט. קַטֶּלֶת מחלה: אַדֶּמֶת, שַׁפַּעַת, חַזֶּרֶת. ההבדל מן הצורן: המשקל אינו נוסף למילה קיימת אלא יוצק לתוכו שורש.
שמות הפעולה
בבגרות נבחנות "משמעויות המשקלים, לרבות שמות הפעולה". לכל בניין שם פעולה משלו, וזיהוי המשקל מגלה את הבניין. פָּעַל: קְטִילָה (כְּתִיבָה, שְׁמִירָה). נִפְעַל: הִיקָּטְלוּת (הִיעָלְמוּת). פִּעֵל: קִטּוּל (פִּתּוּחַ, טִיּוּל). הִפְעִיל: הַקְטָלָה (הַזְמָנָה, הַסְבָּרָה). הִתְפַּעֵל: הִתְקַטְּלוּת (הִתְפַּתְּחוּת). זו דרך מהירה לענות על שאלת "מאיזה בניין נגזר השם".
ארבע דרכי התצורה
אלה הן: שורש ומשקל (מַדְפֶּסֶת); בסיס וצורן גזירה (חַשְׁמַלַּאי); בסיס ובסיס, כלומר הלחם בסיסים (רַמְזוֹר מ"רמז" ו"אור", קוֹלְנוֹעַ, מִגְדָּלוֹר, חַיְדַּק); וראשי תיבות (נוטריקון): מנכ"ל, צה"ל, דו"ח. וכלל הזהב: "קביעת דרך התצורה של שם תהיה על פי צורת היחיד שלו".
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות, ובכל אחת מנוסחת התשובה כפי שהיא נדרשת בבחינה: מה נוסף ומה הוא מוסיף, בלי לנקוב בסוג הצורן.
- מפרקים: הבסיס הוא "לאום", לפניו "בין־" ואחריו "־י".
- שואלים מה כל אחד מוסיף: "בין־" מוסיף יחס שבין כמה גורמים; "־י" הופך את השם לשם תואר.
- מנסחים: "בין־" מציין יחס בין כמה מדינות או גופים.
- שימו לב למה שלא כתבנו: לא נקבנו בסוג הצורן, כי "לא יידרשו לציין את סוג הצורן".
- בודקים את סַפְרָן: הצורן "־ָן" יצר מילה חדשה ומושג חדש, בעל מקצוע.
- בודקים את סְפָרִים: הצורן "־ים" לא יצר מושג חדש אלא הוסיף ערך דקדוקי, ריבוי.
- מנסחים את ההבחנה: האחד יוצר מילה, האחר מטה מילה קיימת.
- זו בדיוק ההבחנה שנדרשת מכם, ובלי לתת לה שם.
- מחזירים ליחיד: מִגְדָּלוֹר, כי דרך התצורה נקבעת לפי צורת היחיד.
- מחפשים בסיס אחד: אין כאן בסיס אחד עם צורן, אלא שתי מילים שנשמעות בתוכה.
- מפרקים: "מגדל" ו"אור".
- דרך התצורה: בסיס ובסיס, כלומר הלחם בסיסים.
תרגול אינטראקטיבי
תרגול מדורג בשלוש רמות: משמעויות הצורנים הסופיים והתחיליים, ההבחנה בין יצירת מילה לנטייתה, ולבסוף משמעויות המשקלים, שמות הפעולה וארבע דרכי התצורה. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1השאלה היא "מה מוסיף הצורן", ולא "איזה סוג צורן זה".
- 2יש להבחין בין צורן שיוצר מילה חדשה לצורן שמטה מילה קיימת, בלי לנקוב בשם.
- 3צורנים תחיליים: אי־, תת־, על־, בין־, רב־, דו־, קדם־.
- 4גם המשקל נושא משמעות: כלי, מקום, בעל מקצוע, מחלה.
- 5שם הפעולה מגלה את הבניין: קטילה, היקטלות, קיטול, הקטלה, התקטלות.
- 6דרך התצורה נקבעת לפי צורת היחיד של השם.
| הרכיב | מה הוא מוסיף | דוגמאות |
|---|---|---|
| ־ָן | בעל תכונה | ביישן, רגזן, עצלן |
| ־אי | בעל מקצוע | עיתונאי, חשמלאי |
| ־ות | הפשטה | ילדות, אחריות |
| ־ייה | מקום | ספרייה, נגרייה |
| אי־ | שלילה | אי־הבנה, אי־שקט |
| בין־ | יחס שבין כמה | בין־לאומי, בין־אישי |
| מַקְטֵל / מַקְטֶלֶת | כלי | מזלג, מדפסת |
| מִקְטָל / מִקְטָלָה | מקום | משרד, מסעדה |
| קַטָּל | בעל מקצוע | נגר, ספר, חייט |
| קַטֶּלֶת | מחלה | אדמת, שפעת |
| ־ים / ־ות | נטייה: ריבוי | ספרים, מחברות |
| ־תי / ־נו | נטייה: גוף וזמן | כתבתי, כתבנו |
בבחינת הבגרות בתשפ"ז נבחנות "משמעויות הצורנים (צורני גזירה וצורני נטייה)" ו"משמעויות המשקלים, לרבות שמות הפעולה", ואילו "הבחנה בין צורני נטייה לצורני גזירה" אינה נבחנת. מה שכן נדרש: תידרשו להבחין בין צורן שיוצר מילה חדשה לצורן שמטה מילה קיימת ולהבין את משמעותם, אבל לא תידרשו לציין את סוג הצורן או למיין את הצורנים לסוגיהם.
