פיצוח שאלה וניסוח תשובה
זו כנראה האבחנה החדה ביותר שנכתבה על הבחינה הזאת: "עולה מבחינות הבגרות כי תלמידים רבים אינם יורדים לעומק השאלות ואינם מבינים אותן כהלכה. פעמים רבות תשובותיהם אינטואיטיביות ומתבססות על קישור ישיר של מילים בשאלה למילים בטקסט, ובדרך כלל הם מסתפקים בהעתקת משפטים מתוך הטקסט, גם כשהשאלות דורשות פרשנות ופרפרזה". במילים אחרות: לא הידע נכשל כאן אלא הקריאה של השאלה והניסוח של התשובה. הדף הזה עוסק בשניהם.
לכל שאלה קבעו באיזה ממד הבנה היא נמצאת: איתור מידע, הבנה (פרשנות והיסק) או הערכה ביקורתית. השורה הראשונה פתורה כדוגמה. איתור · היסק · הערכה.
אותה פסקה, שלוש שאלות שונות. "מהם שני הגורמים שמונה הכותב?" היא שאלת איתור, והתשובה נמצאת בטקסט. "מדוע בחר לפתוח דווקא בשאלה?" היא שאלת הבנה, והתשובה מוסקת ואינה כתובה. "האם הראיה מבססת את הטענה?" היא שאלת הערכה, והתשובה היא שיפוט מנומק שלכם. שלוש דרישות שונות לגמרי, ומי שלא זיהה איזו מהן לפניו כותב תשובה נכונה לשאלה אחרת.
שלושה רכיבים בכל שאלה
כל שאלה בפרק ההבנה בנויה משלושה רכיבים, ואפשר לסמן אותם בעיפרון לפני שכותבים מילה. הפועל המנחה אומר מה לעשות; מוקד השאלה אומר על מה בדיוק; ותחום התשובה אומר מהיכן מותר לשאוב. שלושים השניות שלוקח לסמן אותם הן ההשקעה המשתלמת ביותר בבחינה הזאת:
שלושת הממדים, ואיך עונים בכל אחד
שישה כרטיסים: מפת שלושת הממדים, כל ממד בנפרד, שלושת רכיבי השאלה, וניסוח התשובה שנבדק לגופו.
שלושת הממדים
חשוב לדעת: "ייתכנו שאלות בכל ממדי ההבנה: איתור מידע, הבנה (פרשנות והיסק) והערכה ביקורתית ורפלקצייה". שלושתם מופיעים באותו פרק, ולכן ההרגל לחפש תמיד "איפה זה כתוב" עובד רק בשליש מן השאלות.
איתור מידע
הממד היחיד שבו התשובה גלויה בטקסט. הוא כולל "איתור פרטי המידע הגלויים המרכזיים והנלווים (לרבות עמדות מפורשות)", "זיהוי קשרים לוגיים גלויים, כגון זמן, סיבה ותוצאה, הכללה ופירוט, הסתייגות, השוואה", "ארגון מחדש של פרטי המידע בטקסט, כגון סידור מידע ברצף, שיבוץ מידע בטבלה" ו"זיהוי של רכיבי המבנה הגלויים". הפעלים האופייניים: ציינו, מהם, העתיקו, מצאו.
הבנה: פרשנות והיסק
הממד הגדול, ובו התשובה אינה כתובה. הוא כולל בין השאר "הבנת משמעות נרמזת, מובלעת או מטפורית", "הבנת מטרת הטקסט", "הבנת הרעיון המרכזי", "הבנת רעיונות... לרבות רעיונות המנוסחים בשלילה או המנוגדים לציפיות", "הבנת עמדתו של כותב הטקסט", "הבנת קשרים לוגיים שאינם גלויים", "הבנת משמעות של מילים ושל צירופים מתוך הקשר", "הבנת אזכורים", מיון, הכללה, השוואה, מיזוג והסקת מסקנות. הפעלים: הסבירו, מדוע, מהו, כיצד, השוו.
הערכה ביקורתית ושיקוף
שני חצאים. הערכת התוכן: שיפוט טענות בעזרת ידע עולם, "עימותן עם מקורות מידע אחרים שמחוץ לטקסט", העלאת השערות, הערכת רלוונטיות, ועימות עם "קודים חברתיים, מוסריים". הערכה מטה־טקסטואלית: "בחינת מידת התאמתם של רכיבים, כגון סגנון, משלב ובחירות לשוניות למטרת הכתיבה", "הבנת תפקידיהם של אמצעים לשוניים־רטוריים", "הבנת תפקידיהם של הסימנים הגרפיים הנלווים לטקסט (כגון כוכבית, הדגשות ואיורים)" ו"הבנת העיקרון המארגן של הטקסט". בממד הזה חובה לנמק.
שלושת רכיבי השאלה
סמנו בשאלה שלושה דברים. הפועל המנחה: ציינו, הסבירו, נמקו, השוו, העריכו. מוקד השאלה: על מה בדיוק, ולא על מה שדומה לו; "עמדת הכותב" אינה "עמדת המצוטט". תחום התשובה: "על פי הפסקה השנייה", "על פי שני המאמרים". פסקה שלא הופניתם אליה אינה חלק מן התשובה, וגם תשובה נכונה שנשענת עליה מאבדת נקודות.
הניסוח נבדק לגופו
זה אינו רושם אלא כלל כתוב: "הן בפרק ההבנה הן בפרק ההבעה בכתב ייבחנו היבטים של לשון, ניסוח ותקינות. במענה על שאלות הבנת הנקרא יינתן דגש על היבטים של כתיבה לכידה ותקנית וכן על הניסוח והמבע". וגם: "בשאלות הבנת הנקרא יינתן ניקוד גם בממד ההבעה בכתב". לכן משפט מועתק שלא נוסח מחדש מפסיד פעמיים: בתוכן ובניסוח.
דוגמאות פתורות
שלוש שאלות מפורקות לשלושת רכיביהן, ובכל אחת נאמר גם מה הטעות השכיחה שהפירוק מונע.
- הפועל המנחה: "הסבירו" ואחריו "מדוע". זו אינה שאלת איתור אלא שאלת הבנה: הסיבה אינה כתובה במפורש.
- מוקד השאלה: דחיית הפתרון, ולא הפתרון עצמו ולא יתרונותיו.
- תחום התשובה: הפסקה השלישית בלבד.
- הטעות שנמנעה: תיאור הפתרון במקום נימוק הדחייה, ושאיבה מפסקאות אחרות.
- הפועל המנחה: "ציינו". שאלת איתור, ו"עמדות מפורשות" נמנות במפורש בממד זה.
- מוקד השאלה: עמדות, ולא עובדות ולא דוגמאות.
- תחום התשובה: הטקסט כולו, כי לא הופנינו לפסקה.
- גם כאן כותבים בלשון עצמאית: לציין עמדה אין פירושו להעתיק את המשפט שהיא נאמרה בו.
- הפועל המנחה: "הסבירו את תפקידה". זו שאלה מטה־טקסטואלית, מן הממד השלישי.
- מוקד השאלה: התפקיד של הסימן הגרפי, ולא תוכן ההערה שהוא מפנה אליה.
- תחום התשובה: הפסקה הראשונה והערת השוליים שהכוכבית מפנה אליה.
- זו דרישה מפורשת: "הבנת תפקידיהם של הסימנים הגרפיים הנלווים לטקסט (כגון כוכבית, הדגשות ואיורים)".
תרגול אינטראקטיבי
תרגול מדורג בשלוש רמות: זיהוי הממד לפי הפועל המנחה, פירוק השאלה לשלושת רכיביה, ולבסוף ההבחנה בין העתקה לפרפרזה ובין הערכת תוכן להערכה מטה־טקסטואלית. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1שלושה ממדים: איתור, הבנה (פרשנות והיסק), הערכה ביקורתית ושיקוף.
- 2רק באיתור התשובה גלויה בטקסט; בשני האחרים היא נבנית.
- 3שלושה רכיבים בכל שאלה: הפועל המנחה, מוקד השאלה, תחום התשובה.
- 4העתקה אינה תשובה כשהשאלה דורשת פרשנות ופרפרזה.
- 5הניסוח נבדק: ניתן ניקוד גם בממד ההבעה, לרבות מבע ותקינות.
- 6בהערכה מנמקים תמיד, גם כשהשאלה אינה אומרת זאת במפורש.
| הממד | פעלים מנחים אופייניים | היכן התשובה | מה חייב להופיע |
|---|---|---|---|
| איתור מידע | ציינו, מהם, מצאו, העתיקו | גלויה בטקסט | הפרטים המדויקים, בניסוח עצמאי |
| הבנה | הסבירו, מדוע, כיצד, השוו | נבנית מן הטקסט | ההיסק, ועוגן מן הטקסט |
| הערכה: תוכן | האם, העריכו, נמקו, עמתו | אצלכם, בזיקה לטקסט | שיפוט מפורש ונימוק |
| הערכה: מטה־טקסט | מהו תפקידו, מדוע בחר, בחנו | בבחירות הלשוניות והמבניות | התפקיד, והשפעתו על הקורא |
וזכרו: ייתכנו שאלות בכל ממדי ההבנה.
