סיווג המשפט: סדר ההכרעה
שלושת סוגי המשפט כבר מוכרים לכם: פשוט מכיתה ח׳, איחוי מכיתה ח׳, ומורכב מכיתה ט׳. בשאלון לא מבקשים מכם להגדיר אותם אלא להכריע, ומהר, במשפט שלא ראיתם. ההכרעה נעשית בשני צעדים בלבד - כמה גרעינים, ומהו הקשר ביניהם - ורוב הטעויות אינן בהגדרות אלא בארבע מלכודות: נושא כולל שנראה כמו איחוי, איבר שנשמט ממנו חלק, פסוקית שאינה יושבת בסוף המשפט, וסיווג לפי דרך ההבעה במקום לפי המבנה. את אלה נלמד כאן.
"דני ורותי שיחקו בגינה." שני שמות, מילת חיבור, ובכל זאת זה אינו איחוי. ספרו נשואים: יש בדיוק אחד, "שיחקו". שני השמות ממלאים יחד תפקיד אחד, נושא כולל, ולכן המשפט פשוט. זו המלכודת הראשונה מארבע, וכולן נופלות באותה נקודה: מי שמסווג לפי מילת הקישור שהוא רואה, במקום לפי מספר הגרעינים ולפי סוג הקשר ביניהם, יטעה בדיוק במשפטים שהשאלון בוחר.
האנטומיה של משפט מורכב
כדי לסווג משפט קובעים תחילה כמה גרעינים (צירופי נושא־נשוא) יש בו, ומהו הקשר ביניהם. גרעין אחד ← פשוט. שני גרעינים שווי מעמד עם מילת חיבור מתאמת ← איחוי. גרעין עיקרי + גרעין כפוף המחובר במילת שעבוד ← מורכב, והפסוקית הכפופה ממלאת תפקיד תחבירי במשפט העיקרי. הנה המשפט המורכב "ידענו שהאורחים יגיעו" מפורק לשלביו:
סדר ההכרעה, וארבע המלכודות
שישה מושגים ברמת שאלון 11281. שמות שלושת הסוגים והגדרותיהם נלמדו בכיתות ח׳-ט׳ ואינם מוגדרים כאן מחדש; מכאן ואילך עוסקים בסדר ההכרעה, במלכודות ובציר השני של הסיווג.
שני צעדים, בסדר הזה
צעד א: כמה גרעינים (נושא ונשוא)? אחד ← פשוט. צעד ב: אם יש שניים, מהו הקשר - תיאום או שעבוד? תזכורת בשורה: פשוט = גרעין אחד · איחוי = שני איברים שווים · מורכב = עיקרי + פסוקית.
תיאום מול שעבוד
מילת תיאום (ו, אבל, אך, או) מחברת שני איברים שווי מעמד ← איחוי. מילת שעבוד (ש־, כי, כאשר, כדי ש־) מכפיפה פסוקית לעיקרי ← מורכב. שאלת הבדיקה: האם החלק השני יכול לעמוד לבדו?
מלכודת א: החלק הכולל
"דני ורותי שיחקו בגינה" אינו איחוי אלא משפט פשוט בעל נושא כולל: נשוא אחד, ושני נושאים המחוברים ב־ו. איחוי דורש שני גרעינים שלמים. גם מושא, תיאור ולוואי יכולים להיות כוללים.
מלכודת ב: משפט חסר
"דן קרא ספר, ורן עיתון". באיבר השני אין נשוא לעין, אך הוא מושלם מן ההקשר ("קרא"). זהו משפט חסר (קטוע): לפני שסופרים גרעינים, משלימים את מה שנשמט.
מלכודת ג: מקום הפסוקית
הפסוקית אינה חייבת לבוא בסוף: היא יכולה לפתוח ("כשירד גשם, נכנסנו") או להידחק לאמצע ("הספר שקנינו מעניין"). המיקום אינו משנה את הסיווג - רק הקשר משנה.
ציר שני: דרך ההבעה
לצד המבנה יש ציר נוסף שדף העזר של השאלון מונה: משפט חיווי (מוסר), משפט שאלה ומשפט ציווי. "האם ידעת שהמבחן נדחה?" הוא משפט שאלה וגם משפט מורכב. שני הצירים אינם מתחרים.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות בנוסח הבגרות, כל אחת מנותחת צעד אחר צעד: סופרים גרעינים, בודקים אם הקשר הוא תיאום או שעבוד, וקובעים את סוג המשפט. שימו לב איך אותו רעיון עצמו נכתב בשלושה מבנים.
- ספירת גרעינים: "ידענו" (עיקרי) + "האורחים יגיעו" (כפוף) - שני גרעינים.
- סוג הקשר: מילת השעבוד ש־ מכפיפה את "שהאורחים יגיעו" למשפט העיקרי - שעבוד, לא תיאום.
- תפקיד הפסוקית: "ידענו מה? - שהאורחים יגיעו" - הפסוקית ממלאת תפקיד מושא.
- משפט מורכב ✓ - עיקרי + פסוקית מושא, מילת שעבוד ש־.
- ספירת גרעינים: "המורה הסבירה" + "התלמידים לא הקשיבו" - שני גרעינים שלמים.
- סוג הקשר: מילת החיבור אבל מתאמת - מחברת שני איברים שווי מעמד, כל אחד עומד לבדו.
- הקשר הלוגי: "אבל" מציין ניגוד בין שני האיברים.
- משפט איחוי ✓ - שני איברים, מילת תיאום אבל, קשר של ניגוד.
- המשפט: "דני ורותי שיחקו בגינה".
- ספירת נשואים: נשוא אחד בלבד - "שיחקו". "דני ורותי" הם שני נושאים לנשוא המשותף.
- ההכרעה: אין כאן שני גרעינים שלמים, אלא נושא כולל - ולכן זה משפט פשוט, לא איחוי.
- משפט פשוט בעל נושא כולל ✓ - מלכודת בגרות נפוצה.
תרגול אינטראקטיבי
תרגול מדורג בשלוש רמות - מזיהוי סוג המשפט, דרך ניתוח תפקיד הפסוקית והקשר הלוגי, ועד רמת בגרות עם המרות ופירוק משפטים. כל השאלות אמריקאיות ומנוסחות למשל כך: "קבעו את סוג המשפט", "מהו תפקיד הפסוקית", "המירו/פרקו". בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1סדר ההכרעה: כמה גרעינים, ואז - תיאום או שעבוד.
- 2מלכודת החלק הכולל: "דני ורותי שיחקו" - נשוא אחד, ולכן משפט פשוט.
- 3מלכודת המשפט החסר: "דן קרא ספר, ורן עיתון" - משלימים את הנשוא שנשמט לפני שסופרים.
- 4מקום הפסוקית אינו קובע: היא יכולה לפתוח, להיכנס באמצע או לסגור.
- 5שני צירים: מבנה (פשוט/איחוי/מורכב) ודרך הבעה (חיווי/שאלה/ציווי) - ואפשר ששניהם יחד.
בבחינת הבגרות בתשפ"ז, בפרק התחביר, נבחנים "סיווג משפטים מכל הסוגים: פשוט, מורכב, איחוי (מאוחה)" ו"משפט בעל חלקים כוללים". "ניתוח משפטים מורכבים בעלי פסוקית מאוחה או משפטים מאוחים בעלי איברים מורכבים" אינו נכלל בחומר הבחינה בתשפ"ז.
