תרגול הפסוקית בעיקרי
דף תרגול לפסוקיות שממלאות את מקומם של עיקרי המשפט. כאן לא לומדים מחדש אלא מתרגלים: תזכורת קצרה של שני דפוסי פסוקית הנושא, של פסוקית הנשוא שאחרי האוגד, ושל מבחן ההחלפה - ואז 24 שאלות מדורגות: מזיהוי בסיסי, דרך ההבחנה מפסוקית לוואי וממושא, ועד ניתוח משפטים ברמת מבחן.
קבעו לכל פסוקית את תפקידה. שימו לב להבחנה בין פסוקית נושא לפסוקית נשוא ולפסוקית לוואי. השורה הראשונה פתורה כדוגמה. נושא · נשוא · לוואי · מושא.
שאלה אחת, שלוש תשובות. "מי שמגיע ראשון זוכה בפרס" ← מי זוכה? הפסוקית. זו פסוקית נושא. "העיקר הוא שכולם בריאים" ← מה הוא העיקר? הפסוקית. זו פסוקית נשוא. "העובדה שאיחרת הפריעה" ← מה הפריע? "העובדה". הפסוקית רק אומרת איזו עובדה, ולכן היא לוואי. נחזור על כך, ואז לתרגול.
פסוקית הנשוא - תזכורת
לפני התרגול נחדד את התפקיד שנוסף כאן ואינו נלמד בדף הפסוקיות הכללי. פסוקית הנשוא מופיעה במשפט שמני: הנושא הוא שם, אחריו אוגד, ואת מקום הנשוא תופסת הפסוקית. השאלה הבודקת אינה "מי?" אלא "מה הוא הנושא?":
שני תפקידים ושתי מלכודות - בקצרה
שש כרטיסיות תזכורת על פסוקית הנושא ופסוקית הנשוא. ואז לתרגול המדורג.
פסוקית נושא: "מי ש"
הפסוקית פותחת ועונה על "מי?": "מי שמגיע ראשון זוכה בפרס". הנשוא נשאר בעיקרי.
פסוקית נושא: "ידוע ש"
הנשוא בא ראשון והפסוקית אחריו: "ידוע שהמבחן יתקיים ביום שני", "מוזר שהוא לא הודיע".
פסוקית נשוא
במשפט שמני, אחרי אוגד: "העיקר הוא שכולם בריאים", "הבעיה היא שאין מספיק זמן".
מבחן ההחלפה
החליפו את הפסוקית במילה אחת: "הזריז זוכה בפרס" (נושא), "העיקר הוא הבריאות" (נשוא).
מלכודת: לוואי
"העובדה שאיחרת הפריעה". הנושא הוא "העובדה"; הפסוקית אומרת איזו עובדה. הסימן: שם עצם לפני הפסוקית.
מלכודת: מושא
"ידעתי שהתשובה נכונה". בעיקרי כבר יש נושא ונשוא, והפסוקית עונה על "מה ידעתי?". הסימן: נושא קיים בעיקרי.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות לפני התרגול: נושא בדפוס ההפוך, נשוא אחרי אוגד, ולוואי שמתחזה לנושא.
- מאתרים את הנשוא: "מוזר" פותח את המשפט וממלא את תפקיד הנשוא.
- מחפשים נושא: אין מילה אחרת בעיקרי.
- שואלים "מה מוזר?": התשובה היא הפסוקית כולה.
- התפקיד: פסוקית נושא. מבחן ההחלפה: "שתיקתו מוזרה".
- מאתרים את הנושא: "הבעיה" הוא שם עצם ופותח את המשפט.
- מאתרים אוגד: "היא" מחברת בין הנושא לנשוא.
- שואלים "מה היא הבעיה?": התשובה היא הפסוקית.
- התפקיד: פסוקית נשוא. מבחן ההחלפה: "הבעיה היא קוצר הזמן".
- שואלים "מה הייתה מפתיעה?": התשובה היא "ההודעה", מילה אחת.
- בודקים מה עושה הפסוקית: היא עונה על "איזו הודעה?".
- מאתרים את הסימן: לפני הפסוקית עומד שם עצם שהיא נסמכת אליו.
- התפקיד: פסוקית לוואי, והנושא הוא "ההודעה".
תרגול מדורג - תפקיד הפסוקית
ארבעה סטים, מהקל אל הקשה: פסוקית נושא בשני דפוסיה, פסוקית נשוא והאוגד, ההבחנה מלוואי וממושא, ועד ניתוח מלא ברמת מבחן. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1חמישה תפקידים בבחינה: נושא, נשוא, לוואי, מושא, תיאור.
- 2פסוקית נושא, דפוס א: "מי ש..." בראש המשפט.
- 3פסוקית נושא, דפוס ב: הנשוא ראשון (ידוע ש..., מוזר ש...).
- 4פסוקית נשוא: אחרי אוגד במשפט שמני.
- 5מבחן ההחלפה במילה אחת מכריע כמעט תמיד.
- 6שם עצם לפני הפסוקית = לוואי; נושא קיים בעיקרי = מושא.
| התפקיד | השאלה | הסימן במשפט | דוגמה |
|---|---|---|---|
| פסוקית נושא | מי? מה? | אין נושא אחר בעיקרי | מי שלא הגיש יידרש להשלים |
| פסוקית נשוא | מה הוא? | אוגד לפני הפסוקית | הבעיה היא שאין מספיק זמן |
| פסוקית לוואי | איזה? | שם עצם לפני הפסוקית | ההודעה שקיבלנו הייתה מפתיעה |
| פסוקית מושא | את מה? | יש נושא ונשוא בעיקרי | שמעתי שהשיעור בוטל |
בפרק התחביר בבחינת הבגרות בתשפ"ז יידרש זיהוי הפסוקיות האלה במשפט המורכב: נושא, נשוא, לוואי, מושא, תיאור.
