נדב כץלמידה ברמה אחרת
לשון · כיתה י״א שלב ב · חטיבה עליונה
תחביר · שאלון 11281

פסוקית בעיקרי המשפט

רוב הפסוקיות שאתם מכירים משלימות את המשפט העיקרי: מושא, לוואי, תיאור. אבל פסוקית יכולה גם לתפוס את מקומו של אחד מעיקרי המשפט עצמם. "מי שמגיע ראשון זוכה בפרס" - הפסוקית היא הנושא. "העיקר הוא שכולם בריאים" - הפסוקית היא הנשוא. בשאלון 11281 נבחנות שתיהן בשורה אחת עם השאר: "נושא, נשוא, לוואי, מושא, תיאור". הדף הזה מלמד לזהות אותן, ובעיקר להבחין ביניהן לבין פסוקית הלוואי, שדומה להן במראה ושונה מהן בתפקיד.

מזהה תפקיד הפסוקית לכל פסוקית מודגשת קבעו איזה תפקיד היא ממלאת במשפט העיקרי

לכל פסוקית מודגשת קבעו את תפקידה במשפט העיקרי. השורה הראשונה פתורה כדוגמה. נושא = "מי? מה?" · נשוא = "מה הוא?" אחרי אוגד · לוואי = "איזה?" אחרי שם.

מחליפים במילה אחת. "מי שמגיע ראשון זוכה בפרס" ← "הזריז זוכה בפרס". המילה שהחליפה את הפסוקית היא הנושא, ולכן הפסוקית היא פסוקית נושא. "העיקר הוא שכולם בריאים" ← "העיקר הוא הבריאות". כאן המילה המחליפה באה אחרי אוגד וממלאת את מקום הנשוא, ולכן זו פסוקית נשוא. מבחן אחד, שתי תשובות.

מבט מקרוב

הפסוקית במקום הנושא

במשפט הזה אין נושא נפרד: אם תשאלו "מי זוכה בפרס?" תגלו שהתשובה היא הפסוקית כולה, ולא מילה בתוכה. זהו הסימן שהפסוקית אינה משלימה את העיקרי אלא ממלאת בו תפקיד מרכזי:

הפסוקית ממלאת את מקום הנושא · והנשוא נשאר בעיקרי
מי שמגיע ראשוןפסוקית נושא זוכה בפרסהנשוא בעיקרי
הפסוקית ממלאת בעיקרי אותו תפקיד שממלא חלק משפט. במשפט הזה השאלה "מי זוכה בפרס?" נענית בפסוקית כולה, ולכן היא פסוקית נושא. מבחן עזר: אם אפשר להחליף את הפסוקית במילה אחת ("הזריז זוכה בפרס") והמשפט נשאר תקין, המילה הזאת מסמנת את התפקיד.
נכיר צעד אחר צעד

שני תפקידים ושתי מלכודות

שישה כרטיסים: פסוקית הנושא על שני דפוסיה, פסוקית הנשוא, מבחן ההחלפה, וההבחנה מפסוקית הלוואי ומפסוקית המושא.

1

פסוקית נושא: דפוס "מי ש"

הדפוס השכיח: הפסוקית פותחת את המשפט ועונה על "מי?" או "מה?". "מי שמגיע ראשון זוכה בפרס"; "מי שלא הגיש יידרש להשלים". הנשוא ("זוכה", "יידרש") נשאר בעיקרי, והפסוקית כולה עומדת במקום הנושא.

2

פסוקית נושא: דפוס "ידוע ש"

דפוס שני, שקל לפספס: הנשוא בא ראשון, והפסוקית אחריו. "ידוע שהמבחן יתקיים ביום שני"; "מוזר שהוא לא הודיע". בדקו בשאלה: מה ידוע? מה מוזר? התשובה היא הפסוקית, ולכן היא הנושא.

3

פסוקית נשוא

נמצאת כמעט תמיד במשפט שמני: הנושא הוא שם, אחריו בא אוגד ("הוא", "היא", "הם"), ואת מקום הנשוא תופסת הפסוקית. "העיקר הוא שכולם בריאים"; "בקשתי היא שתקשיבו לי"; "הבעיה היא שאין מספיק זמן".

4

מבחן ההחלפה

הכלי המעשי: החליפו את הפסוקית במילה אחת ובדקו מה נעשה לה במשפט. אם המילה היא הנושא ("הזריז זוכה בפרס") - פסוקית נושא. אם היא באה אחרי אוגד ומוסרת מהו הנושא ("העיקר הוא הבריאות") - פסוקית נשוא. אם היא מתארת שם שלפניה - פסוקית לוואי.

5

המלכודת: פסוקית לוואי

"העובדה שאיחרת הפריעה לכולם". במבט ראשון נדמה שהפסוקית היא הנושא, אבל הנושא הוא העובדה, והפסוקית רק אומרת איזו עובדה. הסימן: לפני הפסוקית עומד שם עצם שהיא נסמכת אליו. בפסוקית נושא אין שם כזה.

6

המלכודת השנייה: פסוקית מושא

"ידעתי שהתשובה נכונה" נראית כמו "ידוע שהתשובה נכונה", ואינה דומה לה בתפקיד. ב"ידעתי" יש כבר נושא (אני), והפסוקית עונה על "מה ידעתי?" ולכן היא פסוקית מושא. ב"ידוע" אין נושא אחר, והפסוקית ממלאת את מקומו.

מי שמגיע ראשון זוכה
פסוקית נושא
הפסוקית עונה על "מי זוכה?" וממלאת את מקום הנושא.
העיקר הוא שכולם בריאים
פסוקית נשוא
הפסוקית באה אחרי אוגד ומוסרת מהו העיקר: זו פסוקית נשוא.
נפתור יחד

דוגמאות פתורות

שלוש דוגמאות: פסוקית נושא בדפוס ההפוך, פסוקית נשוא, והמלכודת של פסוקית הלוואי.

דוגמה 1"ידוע שהמבחן יתקיים ביום שני"
  1. מאתרים את הנשוא: "ידוע" הוא הנשוא, והוא פותח את המשפט.
  2. מחפשים נושא: אין במשפט העיקרי אף מילה אחרת שיכולה למלא את התפקיד.
  3. שואלים "מה ידוע?": התשובה היא "שהמבחן יתקיים ביום שני", כלומר הפסוקית כולה.
  4. התפקיד: פסוקית נושא. מבחן ההחלפה: "מועד המבחן ידוע".
דוגמה 2"בקשתי היא שתקשיבו לי"
  1. מאתרים את הנושא: "בקשתי" הוא שם עצם ופותח את המשפט.
  2. מאתרים אוגד: "היא" אינה נושא כאן אלא אוגד המחבר בין הנושא לנשוא.
  3. שואלים "מה היא בקשתי?": התשובה היא הפסוקית.
  4. התפקיד: פסוקית נשוא. מבחן ההחלפה: "בקשתי היא הקשבה".
דוגמה 3"העובדה שאיחרת הפריעה לכולם"
  1. שואלים "מה הפריע?": התשובה היא "העובדה", ולא הפסוקית.
  2. בודקים מה עושה הפסוקית: היא עונה על "איזו עובדה?" ונסמכת לשם שלפניה.
  3. משווים: בפסוקית נושא אין שם עצם שקודם לפסוקית ונושא את התפקיד.
  4. התפקיד: פסוקית לוואי, והנושא הוא "העובדה".
תרגלו ובדקו את עצמכם

תרגול אינטראקטיבי

ניקוד: 0 / 0

תרגול מדורג בשלוש רמות: מזיהוי פסוקית נושא בשני דפוסיה, דרך פסוקית הנשוא והאוגד, ועד ההבחנה מפסוקית לוואי וממושא ברמת מבחן. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.

לוח המשחק

דרכים לתרגל את הדף הזה

המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.

0%
שליטה
0חדש
0בלימוד
0בחזרה
0שולט

הנקודות שכדאי לזכור

  • 1חמישה תפקידים בבחינה: נושא, נשוא, לוואי, מושא, תיאור.
  • 2פסוקית נושא, דפוס א: "מי ש..." בראש המשפט (מי שמגיע ראשון זוכה).
  • 3פסוקית נושא, דפוס ב: הנשוא ראשון (ידוע ש..., מוזר ש...).
  • 4פסוקית נשוא: אחרי אוגד במשפט שמני (העיקר הוא ש..., בקשתי היא ש...).
  • 5מבחן ההחלפה: החליפו את הפסוקית במילה אחת ובדקו את תפקידה.
  • 6שתי מלכודות: שם עצם לפני הפסוקית מסמן לוואי; נושא קיים בעיקרי מסמן מושא.
שלושה תפקידים, שלושה סימנים
התפקידהשאלההסימן במשפטדוגמה
פסוקית נושאמי? מה?אין נושא אחר בעיקרימי שמגיע ראשון זוכה בפרס
פסוקית נושאמה ידוע?הנשוא פותח את המשפטידוע שהמבחן ביום שני
פסוקית נשואמה הוא?אוגד לפני הפסוקיתהעיקר הוא שכולם בריאים
פסוקית לוואיאיזה?שם עצם לפני הפסוקיתהעובדה שאיחרת הפריעה
פסוקית מושאאת מה?יש נושא ונשוא בעיקריידעתי שהתשובה נכונה

בפרק התחביר בבחינת הבגרות בתשפ"ז יידרש זיהוי הפסוקיות האלה במשפט המורכב: נושא, נשוא, לוואי, מושא, תיאור.

מפתח פתרונות (תרגול)

    פסוקית יכולה לשבת במקום הנושא או במקום הנשוא. כאן נלמד לזהות איזו.

    תצוגת דף עבודה כל השאלות פתוחות, בלי מענה אינטראקטיבי