הפועל: שורש ובניין
כל פועל עברי נבנה משורש (שלושת עיצורי היסוד) היוצק לתוך בניין - תבנית של תנועות ותחיליות הקובעת את המשמעות. שבעת הבניינים הם קל (פָּעַל), נפעל, פיעל, פוּעל, הפעיל, הופעל והתפעל, והם מסודרים בזוגות של פעיל וסביל: קל↔נפעל, פיעל↔פוּעל, הפעיל↔הופעל. לכל בניין משמעות אופיינית - הפעיל מציין גרימה, התפעל פעולה חוזרת או הדדית, נפעל סביל. לנתח פועל פירושו לזהות את השורש, הבניין, הגוף והזמן - בדיוק כפי שנדרש בפרק מערכת הצורות בשאלון 11281.
שורש אחד, שבעה בניינים. מהשורש ל-ב-ש נגזרים פעלים בבניינים שונים, וכל בניין נותן משמעות: לָבַשׁ (קל - פעולה בסיסית), הִלְבִּישׁ (הפעיל - גרם לאחר ללבוש), הִתְלַבֵּשׁ (התפעל - לבש את עצמו). אותו שורש, אותה משמעות בסיסית - אבל הבניין קובע מי עושה למי. השאלה בכל ניתוח: מהו השורש, ולאיזה בניין הוא נוצק?
האנטומיה של הפועל
לניתוח פועל מפרידים בין השורש (עיצורי היסוד הקבועים) לבין הבניין (התבנית - התחיליות והתנועות). מזהים תחילה את השורש: מסירים תחיליות בניין (נ, ה, הת) וסופיות נטייה, ומה שנשאר הם עיצורי היסוד. אז מזהים את הבניין לפי התבנית - תחיליות, דגשים ותנועות. הנה הפועל הִדְלִיק מפורק לשלביו:
השורש, הבניינים והזוגות
שישה מושגים שייתנו לכם שליטה בניתוח הפועל - השורש, שבעת הבניינים, זוגות הפעיל־סביל, המשמעויות האופייניות, ודרך הזיהוי.
השורש
עיצורי היסוד הקבועים (בדרך כלל שלושה) הנושאים את המשמעות: מכ-ת-ב - כָּתַב, מִכְתָּב, כְּתִיבָה. מזהים אותו בהסרת תחיליות הבניין וסופיות הנטייה.
שבעת הבניינים
קל (כָּתַב), נפעל (נִכְתַּב), פיעל (דִּבֵּר), פוּעל (דֻּבַּר), הפעיל (הִדְלִיק), הופעל (הֻדְלַק), התפעל (הִתְלַבֵּשׁ).
זוגות פעיל-סביל
שלושה בניינים פעילים ובני-זוגם הסבילים: קל ↔ נפעל (כָּתַב ↔ נִכְתַּב), פיעל ↔ פוּעל (דִּבֵּר ↔ דֻּבַּר), הפעיל ↔ הופעל (הִדְלִיק ↔ הֻדְלַק). הסביל מציין שהנושא מקבל את הפעולה.
סימני הבניין
כל בניין מזוהה בסימנים: נפעל - תחילית נ (נִ־); פיעל - דגש בע׳ הפועל (דִּבֵּר); הפעיל - תחילית הִ־ + חיריק (הִדְלִיק); הופעל - תחילית הֻ־ (קובוץ); התפעל - תחילית הִת־.
משמעויות אופייניות
הפעיל = גרימה ("הִדְלִיק" = גרם להידלק); התפעל = פעולה חוזרת על עצמה או הדדית ("הִתְרַחֵץ", "הִתְכַּתְּבוּ"); נפעל = סביל או פעיל-עומד ("נִשְׁבַּר"). הבניין רומז למשמעות.
ניתוח מלא
ניתוח פועל = שורש + בניין + גוף + זמן. "כָּתַבְתִּי": שורש כ-ת-ב, בניין קל, גוף מדבר (אני), זמן עבר. תמיד מתחילים מהשורש, וממנו לתבנית הבניין ולנטייה.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות בנוסח הבגרות, כל אחת מנותחת צעד אחר צעד: מזהים את השורש בהסרת התחיליות, קוראים את תבנית הבניין, וקובעים את הבניין, הגוף והזמן.
- הסרת התחילית: "הִדְלִיק" - מסירים את תחילית הבניין הִ־, ונשארים עם ד-ל-ק.
- השורש: ד-ל-ק (כמו "דלק", "מדליק", "דליקה").
- הבניין: תחילית הִ־ + חיריק + יו״ד (הִדְלִיק) - סימני הפעיל; המשמעות: גרם להידלק.
- שורש ד-ל-ק · בניין הפעיל · גוף נסתר · זמן עבר ✓
- השורש: "דִּבֵּר" - עיצורי היסוד ד-ב-ר (כמו "דיבור", "מדבר").
- סימן הבניין: דגש בע׳ הפועל (הבי״ת: דִּבֵּר) ותנועות חיריק־צירי - סימני פיעל.
- המשמעות: פיעל מציין לרוב פעולה מוגברת או נמשכת.
- שורש ד-ב-ר · בניין פיעל · גוף נסתר · זמן עבר ✓
- השורש: "מְעוֹרְרִים" - עיצורי היסוד ע-ו-ר (כמו "התעוררות", "ער").
- הבניין: תבנית מְעוֹרֵר (בינוני) - פיעל; הסיומת ־ִים היא נטיית זכר-רבים.
- הגוף והזמן: בינוני זכר-רבים - זמן הווה.
- שורש ע-ו-ר · בניין פיעל · זכר רבים · זמן הווה ✓
תרגול אינטראקטיבי
תרגול מדורג בשלוש רמות - מזיהוי שורש ובניין, דרך ניתוח זמן וגוף וזוגות פעיל-סביל, ועד רמת בגרות עם ניתוח מלא ומיון פעלים לפי בניין. כל השאלות אמריקאיות ובנויות על סוגי שאלות כמו "ציינו שורש ובניין", "מיינו לפי בניין". בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1שורש = עיצורי היסוד; בניין = התבנית שיוצקת אותם למשמעות.
- 2שבעה בניינים: קל, נפעל, פיעל, פוּעל, הפעיל, הופעל, התפעל.
- 3זוגות פעיל-סביל: קל↔נפעל · פיעל↔פוּעל · הפעיל↔הופעל.
- 4משמעויות: הפעיל = גרימה · התפעל = חוזר/הדדי · נפעל = סביל.
- 5ניתוח מלא = שורש + בניין + גוף + זמן. מתחילים מהשורש.
בבחינת הבגרות בתשפ"ז נבחנים בפרק מערכת הצורות: "ניתוח, יצירה והטיה של פעלים לפי שורש, בניין, גוף, זמן או דרך"; "עמידה על הקשר בין צורות הפועל למשמעות ולשימוש בהן בטקסט וביחידות השיח"; "המשמעויות העיקריות והברורות של הבניינים: פעיל וסביל".
