מילים חדשות, והגייה מדויקת
שתי דרישות נבחנות בבגרות בתשפ"ז, ושתיהן שואלות אותה שאלה מזווית אחרת: כיצד העברית עושה בדיוק את מה שהיא מתכוונת לעשות. הראשונה: "שיקולי הדעת בחידושי מילים בלשון התקנית והתת־תקנית. יש לעמוד על משמעות התחדישים ועל שיקולי הדעת הדקדוקיים והסמנטיים". השנייה: "דיוקי הגייה בהקשר: בחירה בין שתי צורות תקניות בהקשר נתון". שימו לב לניסוח השני: אין כאן צורה נכונה וצורה שגויה, אלא שתי צורות תקניות, וההקשר הוא שמכריע ביניהן.
לכל משפט בחרו את הצורה התקנית המתאימה להקשר. שתי הצורות תקניות, וההקשר מכריע. השורה הראשונה פתורה כדוגמה. שתי צורות תקניות, משמעות אחת מתאימה.
שתי מילים, אותן אותיות. "התוכניות הנוֹצָרוֹת בשנה זו" הן תוכניות שנוצרות, מן השורש י-צ-ר בבניין נפעל. "החומות הנוֹצְרוֹת על העיר" הן חומות ששומרות, מן השורש נ-צ-ר בבניין פעל. בכתיב חסר ניקוד אלה אותן אותיות בדיוק, ורק ההקשר וידיעת השורש מכריעים. זה בדיוק סוג השאלה שנבחן בבגרות.
ארבע שאלות על כל תחדיש
נדרשים "שיקולי הדעת הדקדוקיים והסמנטיים", ואלה שיקולים שאפשר לשחזר. על כל מילה מחודשת אפשר לשאול ארבע שאלות, ומי שיודע לשאול אותן יודע גם להסביר מדוע מילה אחת נקלטה בעברית ואחרת לא:
לחדש, ולדייק
שישה כרטיסים: ארבעת שיקולי הדעת, ארבע דרכי החידוש, החלופה העברית ללועזית, לשון הדיבור, דיוקי ההגייה, וכיצד עונים על שאלת הקשר.
ארבעה שיקולי דעת
א. דרך התצורה: באיזו מארבע הדרכים נבחר לחדש, ומדוע דווקא בה. את הדרך קובעים תמיד על צורת היחיד: "קביעת דרך התצורה של שם תהיה על פי צורת היחיד שלו". ב. שקיפות סמנטית: האם אפשר לנחש את המשמעות מן החלקים, כמו ב"רַמְזוֹר" ("רמז" ו"אור"). ג. התאמת התבנית למשמעות: כלי במשקל מַקְטֵל או מַקְטֶלֶת, מקום במשקל מִקְטָלָה, בעל מקצוע במשקל קַטָּל, מחלה במשקל קַטֶּלֶת. ד. נוחות: האם הצורה נהגית בקלות ונוטה בקלות ברבים ובנטייה.
ארבע דרכי החידוש
אותן דרכי תצורה משמשות גם לחידוש. שורש ומשקל: מַדְפֶּסֶת, מִקְלֶדֶת. בסיס וצורן: עִיתּוֹנַאי, מִזְגָן. בסיס ובסיס (הלחם): רַמְזוֹר, קוֹלְנוֹעַ, מִגְדָּלוֹר, חַיְדַּק, שְׂמַרְטָף. ראשי תיבות: דו"ח, מנכ"ל. חידוש טוב הוא זה שדרך התצורה שלו משרתת את המשמעות, ולא רק ממלאה תבנית.
חלופה עברית ללועזית
הרבה מן החידוש נועד להחליף מילה שאולה. גם "הרחבת אוצר המילים באמצעות שאילה מלעז" נבחנת, כלומר שתי התנועות נלמדות זו לצד זו: המילה הנשאלת והחלופה העברית שנוצרה כנגדה. מַחְשֵׁב, מַדְפֶּסֶת, מִקְלֶדֶת, מִזְגָן, שְׂרַבְרָב. בשאלה על תחדיש כדאי לומר גם מה הוא בא להחליף.
לשון הדיבור
נבחנים במפורש חידושים "בלשון התקנית והתת־תקנית". בלשון הדיבור נוצרות מילים באותן דרכי תצורה עצמן, אך לרוב מבסיס לועזי ובלי בקרה: לְפַרְמֵט, לְגַגֵּל, לְפַנְטֵז. שימו לב שהתופעה הדקדוקית זהה, פועל במשקל של פיעל שנגזר מבסיס; מה שנבדל הוא מקור הבסיס ורובד הלשון. בשאלה כזאת אין להסתפק ב"זה לא תקני", אלא לומר איך נוצרה המילה ומדוע היא נשמעת דיבורית.
דיוקי הגייה בהקשר
שני זוגות לדוגמה: נוֹצָרוֹת / נוֹצְרוֹת וכַּנֵּס / הִכָּנֵס. הראשון הוא שתי צורות בינוני מנוגדות: נִפְעַל מן י-צ-ר (נוצרות בפועל) מול פָּעַל מן נ-צ-ר (שומרות). השני הוא שני ציוויים: פִּעֵל כַּנֵּס ("אסוף אחרים") מול נִפְעַל הִכָּנֵס ("היכנס בעצמך"). לאותו דגם שייכים גם יְלַמֵּד / יִלָּמֵד, יַרְאֶה / יֵרָאֶה ומְאַשֵּׁר / מְאֻשָּׁר.
איך עונים על שאלת הקשר
זיהוי הצורה התקנית בהקשר מצריך ידע לשוני והבנת משמעות הפועל. לכן בשלושה צעדים: מזהים את שני השורשים או הבניינים העומדים מאחורי שתי הצורות; שואלים מה בדיוק המשמעות של כל אחד; ובודקים איזו מהן מתיישבת עם המשפט. ומכיוון ששתיהן תקניות, בתשובה כותבים גם מדוע נדחתה השנייה.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות: אחת על תחדיש, אחת על לשון הדיבור, ואחת על בחירה בין שתי צורות תקניות.
- דרך התצורה: הלחם בסיסים, "מגדל" ו"אור".
- שקיפות סמנטית: גבוהה; שני הבסיסים נשמעים במילה, והמשמעות עולה מהם.
- התאמה למשמעות: החידוש מוסר את שני המאפיינים המרכזיים של הדבר, מבנה גבוה ואור.
- התשובה כוללת את שלושת אלה, ולא רק את פירוק ההלחם.
- הדרך: פועל שנגזר מבסיס, במשקל של פיעל, בדיוק כמו פעלים תקניים רבים.
- הבסיס: שם לועזי, ולא שורש עברי.
- הרובד: לשון הדיבור, ולכן היא נשמעת תת־תקנית אף שדרך היצירה עצמה מוכרת.
- התשובה מסבירה איך נוצרה ומדוע רובדה דיבורי, ולא מסתפקת ב"אינה תקנית".
- מזהים את שתי האפשרויות: נוֹצָרוֹת (נפעל, י-צ-ר) ונוֹצְרוֹת (פעל, נ-צ-ר).
- שואלים על המשמעות: האם החומות נוצרות עכשיו, או שומרות על העיר.
- בודקים בהקשר: "על העיר" מסגיר שמירה, ולא יצירה.
- התשובה: נוֹצְרוֹת, ובנימוק: השורש נ-צ-ר בבניין פעל, במשמעות שמירה.
תרגול אינטראקטיבי
תרגול מדורג בשלוש רמות: דרכי החידוש ושיקולי הדעת, החלופה העברית ולשון הדיבור, ולבסוף דיוקי ההגייה בהקשר. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1ארבעה שיקולי דעת: דרך התצורה, שקיפות, התאמת התבנית, ונוחות.
- 2אותן ארבע דרכי תצורה משמשות גם לחידוש מילים.
- 3השאילה מלעז והחלופה העברית נלמדות זו לצד זו, ושתיהן נבחנות.
- 4בלשון הדיבור אותן דרכים פועלות מבסיס לועזי; יש להסביר איך ולא רק לפסול.
- 5בדיוקי הגייה שתי הצורות תקניות, וההקשר מכריע ביניהן.
- 6בתשובה מנמקים: שורש, בניין ומשמעות, ומדוע נדחתה האפשרות השנייה.
| הזוג | הצורה | הניתוח | המשמעות בהקשר |
|---|---|---|---|
| נוצרות | נוֹצָרוֹת | נפעל, י-צ-ר | דברים שנוצרים |
| נוצרות | נוֹצְרוֹת | פעל, נ-צ-ר | מי ששומרים |
| כנס | כַּנֵּס | ציווי פיעל | אסוף אחרים |
| כנס | הִכָּנֵס | ציווי נפעל | היכנס בעצמך |
| ילמד | יְלַמֵּד | עתיד פיעל | הוא ילמד אחרים |
| ילמד | יִלָּמֵד | עתיד נפעל | הנושא יילמד |
| מאשר | מְאַשֵּׁר | בינוני פיעל | הוא מאשר |
| מאשר | מְאֻשָּׁר | בינוני פועל | הדבר אושר |
