מִתְאַמְּנִים עַל הַסִּיּוֹמֶת
אֶת אַרְבַּע הַסִּיּוֹמוֹת כְּבָר פָּגַשְׁתֶּם בְּדַף הַלִּמּוּד. הַפַּעַם אֵין לִמּוּד, יֵשׁ אִמּוּן: מְאַמְּנִים אֶת הָעַיִן לִתְפֹּס אוֹתָן מַהֵר: תְּחִלָּה מוֹצְאִים סִיּוֹמֶת בְּמִלָּה, אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים מָה הִיא מְסַפֶּרֶת, וּבַסּוֹף נִזְהָרִים מִשְּׁתֵּי מַלְכֹּדוֹת. תִּזְכֹּרֶת קְצָרָה, וְאַחֲרֶיהָ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שְׁאֵלוֹת.
אַרְבָּעָה כִּיסִים. בְּכָל כִּיס יוֹשֶׁבֶת סִיּוֹמֶת אַחַת, וּמִתַּחְתֶּיהָ כָּתוּב מָה הִיא מְסַפֶּרֶת. הָצִיצוּ בָּהֶם פַּעַם אַחַת לִפְנֵי שֶׁאַתֶּם מַתְחִילִים, וְאַל תַּחְזְרוּ אֲלֵיהֶם בְּאֶמְצַע. הַתַּרְגּוּל עוֹבֵד רַק כְּשֶׁהַזִּכָּרוֹן עוֹבֵד.
- מה הדף הזה עושה
- הוא אינו מלמד את הסיומות מחָדָשׁ אלא מריץ עליהן עשרים וארבע חזרות קצרות, כי היעד שבתוכנית הוא התנהגות ולא ידע: לזהות את הסיומת כיחידה אחת, במהירות, בלי לפענח אות אחר אות.
- מה לעשות לפני שמתחילים
- בקשו מהילד להציץ פעם אחת בארבעת הכיסים שלמטה ואז לכסות אותם ביד. אם הוא חוזר להציץ בכל שאלה, הדף הפך לדף העתקה במקום לתרגול, וכדאי לחזור לדף הלימוד.
- מה לומר כשהוא טועה
- לא את התשובה. אמרו רק "כסה את שתי האותיות האחרונות וקרא בקול מה נשאר". כמעט תמיד הוא מתקן את עצמו לפני שתספיקו להוסיף מילה.
שָׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹת, בְּכָל שְׁאֵלָה מֵחָדָשׁ
בְּכָל שְׁאֵלָה בַּדַּף הַזֶּה עוֹשִׂים בְּדִיּוּק אֶת אוֹתוֹ דָּבָר, וּבְאוֹתוֹ סֵדֶר. מְכַסִּים בָּאֶצְבַּע אֶת שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת. קוֹרְאִים בְּקוֹל מָה נִשְׁאַר, וּבוֹדְקִים אִם זוֹ מִלָּה שְׁלֵמָה. אוֹמְרִים מָה הַסִּיּוֹמֶת מְסַפֶּרֶת. מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת שְׁלָשְׁתָּן כִּמְעַט אֵינוֹ טוֹעֶה, וּמִי שֶׁמְּנַחֵשׁ טוֹעֶה בְּדִיּוּק בַּמַּלְכֹּדוֹת.
שֵׁשׁ כַּרְטִיסִיּוֹת קְצָרוֹת
כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ לִזְכֹּר כְּדֵי לַעֲנוֹת, בְּשׁוּרָה אוֹ שְׁתַּיִם לְכָל כַּרְטִיסִיָּה. אִם מַשֶּׁהוּ כָּאן נִרְאֶה חָדָשׁ, כְּדַאי לַחֲזֹר לְדַף הַלִּמּוּד לִפְנֵי הַשְּׁאֵלוֹת.
אֵיפֹה מְחַפְּשִׂים
תָּמִיד בְּסוֹף הַמִּלָּה, וְאַף פַּעַם לֹא בַּהַתְחָלָה וְלֹא בָּאֶמְצַע. לָכֵן הַבְּדִיקָה הִיא לְכַסּוֹת אֶת הַסּוֹף וְלִרְאוֹת מָה נִשְׁאַר.
קוֹרְאִים בִּקְפִיצָה אַחַת
הַסִּיּוֹמֶת הִיא יְחִידָה אַחַת בַּת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. מִי שֶׁקּוֹרֵא אוֹתָהּ כָּךְ חוֹסֵךְ לְעַצְמוֹ עֲצִירוֹת בַּדֶּרֶךְ, וְהַמִּלָּה יוֹצֵאת מִן הַפֶּה שְׁלֵמָה.
שְׁתֵּי סִיּוֹמוֹת שֶׁסּוֹפְרוֹת
ים וְות עוֹשׂוֹת בְּדִיּוּק אוֹתָהּ עֲבוֹדָה: שְׁתֵּיהֶן סוֹפְרוֹת. חַלּוֹן אֶחָד מוּל חַלּוֹנוֹת, תַּלְמִיד אֶחָד מוּל תַּלְמִידִים.
מִי עָשָׂה, וּמָתַי
תי עוֹנָה עַל שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת בְּיַחַד: מִי עָשָׂה זֹאת, וְהַאִם זֶה כְּבָר מֵאֲחוֹרֵינוּ. רָקַדְתִּי אֵינוֹ מָה שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר עוֹשֶׂה עַכְשָׁיו.
שֶׁל מִי זֶה
יו אוֹמֶרֶת שֶׁהַדָּבָר שַׁיָּךְ לוֹ, וְלֹא לִי וְלֹא לָהּ. גַּם שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה נִקְרָאוֹת יַחַד, בִּקְפִיצָה.
שְׁתֵּי מַלְכֹּדוֹת
אַחַת: אוֹת שֶׁנִּרְאֵית כְּמוֹ סִיּוֹמֶת יְכוֹלָה לִהְיוֹת חֵלֶק מִן הַבָּסִיס עַצְמוֹ. שְׁתַּיִם: אִם אַחֲרֵי הַכִּסּוּי נִשְׁאַר חֲצִי דָּבָר וְלֹא מִלָּה, לֹא חָתַכְתֶּם סִיּוֹמֶת.
שָׁלוֹשׁ הַדְגָּמוֹת
שָׁלוֹשׁ מִלִּים, וּבְכֻלָּן אוֹתָן שָׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹת: מְכַסִּים, קוֹרְאִים מָה נִשְׁאַר, וְאוֹמְרִים מָה הַסִּיּוֹמֶת מְסַפֶּרֶת. אַף אַחַת מִשְּׁלָשְׁתָּן אֵינָהּ מוֹפִיעָה בַּשְּׁאֵלוֹת, וְלָכֵן אֵין כָּאן תְּשׁוּבָה מוּכָנָה.
- מְכַסִּים אֶצְבַּע עַל שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת: ות.
- קוֹרְאִים נִשְׁאָר חַלּוֹן, וְזוֹ מִלָּה שְׁלֵמָה. הַבְּדִיקָה עָבְרָה.
- אוֹמְרִים יֵשׁ כָּאן יוֹתֵר מֵאֶחָד. חַלּוֹן אֶחָד, וּבַקִּיר כֻּלּוֹ הַרְבֵּה.
- מְכַסִּים בַּסּוֹף יוֹשֶׁבֶת תי, וְלֹא סִיּוֹמֶת שֶׁל הַרְבֵּה.
- קוֹרְאִים נִשְׁאָר רָקַד, וְגַם הוּא מִלָּה שְׁלֵמָה.
- אוֹמְרִים הַמִּלָּה עָבְרָה אֵלַי, וְהִיא מְסַפֶּרֶת עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁכְּבָר נִגְמַר.
- מְכַסִּים בַּסּוֹף ים, אוֹתָהּ סִיּוֹמֶת שֶׁרָאִינוּ בְּכַדּוּרִים.
- קוֹרְאִים נִשְׁאָר תַּלְמִיד, מִלָּה שְׁלֵמָה שֶׁכֻּלָּנוּ מַכִּירִים.
- אוֹמְרִים יֵשׁ הַרְבֵּה. שִׂימוּ לֵב שֶׁהַבָּסִיס לֹא הִשְׁתַּנָּה כְּלָל בַּדֶּרֶךְ.
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שְׁאֵלוֹת
אַרְבָּעָה מַעֲרָכִים, וְכָל מַעֲרָךְ קָשֶׁה מְעַט מִקּוֹדְמוֹ. בָּרִאשׁוֹן רַק מוֹצְאִים אֶת הַסִּיּוֹמֶת, בַּשֵּׁנִי אוֹמְרִים מָה הִיא מְסַפֶּרֶת, בַּשְּׁלִישִׁי מַרְכִּיבִים בָּסִיס וְסִיּוֹמֶת, וּבָאַחֲרוֹן מְחַכּוֹת הַמַּלְכֹּדוֹת. אֶצְבַּע עַל סוֹף הַמִּלָּה, וּמַתְחִילִים.
דְּרָכִים לְתַרְגֵּל אֶת הַדַּף הַזֶּה
הַמִּשְׂחָק בָּנוּי מֵהַשְּׁאֵלוֹת וּמֵאוֹצַר הַמִּלִּים שֶׁל הַדַּף עַצְמוֹ, וְעוֹקֵב אַחֲרֵי מָה שֶׁכְּבָר יוֹשֵׁב לָכֶם וּמָה שֶׁעוֹד לֹא. שְׁאֵלָה עוֹלָה דַּרְגָּה כְּשֶׁעוֹנִים עָלֶיהָ נָכוֹן, וְיוֹרֶדֶת בְּטָעוּת. הַהִתְקַדְּמוּת נִשְׁמֶרֶת בַּמַּכְשִׁיר הַזֶּה בִּלְבַד.
לִפְנֵי שֶׁסּוֹגְרִים אֶת הַדַּף
- 1מְכַסִּים אֶת הַסּוֹף, קוֹרְאִים מָה נִשְׁאַר, אוֹמְרִים מָה הַסִּיּוֹמֶת מְסַפֶּרֶת.
- 2אִם לֹא נִשְׁאֲרָה מִלָּה שְׁלֵמָה, לֹא הָיְתָה שָׁם סִיּוֹמֶת.
- 3ים וְות אוֹמְרוֹת אוֹתוֹ דָּבָר: יוֹתֵר מֵאֶחָד.
- 4תי מְסַפֶּרֶת מִי עָשָׂה, וְלֹא כַּמָּה יֵשׁ.
- 5יו מְסַפֶּרֶת שֶׁל מִי זֶה.
- 6אוֹת אַחַת בַּסּוֹף יְכוֹלָה לִהְיוֹת שֶׁל הַבָּסִיס וְלֹא שֶׁל הַסִּיּוֹמֶת. זוֹ הַמַּלְכֹּדֶת הַנְּפוֹצָה בְּיוֹתֵר.
| הַסִּיּוֹמֶת | הַשְּׁאֵלָה שֶׁהִיא עוֹנָה עָלֶיהָ | מִלָּה מִן הַתַּרְגּוּל |
|---|---|---|
| ים | כַּמָּה יֵשׁ | כַּדּוּרִים |
| ות | כַּמָּה יֵשׁ | חֲבֵרוֹת |
| תי | מִי עָשָׂה, וְהַאִם כְּבָר קָרָה | כָּתַבְתִּי |
| יו | שֶׁל מִי זֶה | תַּלְמִידָיו |
אַרְבַּע הַסִּיּוֹמוֹת שֶׁבַּלּוּחַ, וְאֵין בַּדַּף חֲמִישִׁית.
