שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, קְפִיצָה אַחַת
בְּסוֹף הַמִּלָּה כַּדּוּרִים יוֹשְׁבוֹת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שֶׁהוֹלְכוֹת תָּמִיד יַחַד. קוֹרֵא מַתְחִיל עוֹצֵר עֲלֵיהֶן פַּעֲמַיִם, וְקוֹרֵא מְנֻסֶּה בּוֹלֵעַ אוֹתָן בִּקְפִיצָה אַחַת. הַהֶבְדֵּל הַזֶּה הוּא כָּל הַדַּף: לְזַהוֹת אֶת הַסִּיּוֹמֶת כִּיחִידָה אַחַת, וְלֹא אוֹת אַחַר אוֹת.
כַּדּוּר + ים אוֹתָהּ מִלָּה בְּדִיּוּק, אֲבָל בִּמְקוֹם חָמֵשׁ עֲצִירוֹת בַּקְּרִיאָה יֵשׁ כָּאן שְׁתַּיִם. הַבָּסִיס מֻכָּר לָכֶם, וְהַסִּיּוֹמֶת מֻכֶּרֶת לָכֶם, וְלָכֵן אֵין מָה לְפַעֲנֵחַ.
- מה לומדים כאן
- לזהות ארבע סיומות נטייה כיחידה אחת ולא אות אחר אות. במונחי התוכנית אלה צורני נטייה, והיעד אינו לנתח אותם אלא לקרוא אותם בקפיצה אחת, כדי שהקריאה תהיה שוטפת יותר.
- מה לעשות עם הילד
- כסו באצבע את שתי האותיות האחרונות של מילה ובקשו מהילד לקרוא את מה שנשאר. אם נשארה מילה שלמה, הוא מצא סיומת. אחר כך הסירו את האצבע ובקשו ממנו לקרוא את הסוף בקפיצה אחת, בלי לעצור באמצע.
- מה לשאול
- מה הסיומת מספרת: כמה יש, מי עשה, או של מי זה.
כַּמָּה פְּעָמִים עוֹצְרִים בְּמִלָּה אַחַת
קוֹרֵא שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר עֲדַיִן אֶת הַסִּיּוֹמֶת עוֹצֵר עַל כָּל אוֹת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְהָעֲצִירוֹת הָרַבּוֹת הָאֵלֶּה הֵן שֶׁמַּעֲמִיסוֹת עַל הַזִּכָּרוֹן וּמַקְשׁוֹת עַל הַהֲבָנָה. קוֹרֵא שֶׁכְּבָר מַכִּיר אוֹתָהּ עוֹצֵר פַּעֲמַיִם בִּלְבַד: פַּעַם עַל הַבָּסִיס וּפַעַם עַל הַסִּיּוֹמֶת. אוֹתָן אוֹתִיּוֹת מַמָּשׁ, וּקְרִיאָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי.
שִׁשָּׁה כַּרְטִיסִים
מַהִי סִיּוֹמֶת, אַרְבַּע הַסִּיּוֹמוֹת שֶׁלּוֹמְדִים בְּכִתָּה ב׳, וּמָה כָּל אַחַת מֵהֶן מְסַפֶּרֶת לָנוּ.
מַהִי סִיּוֹמֶת
סִיּוֹמֶת הִיא צֵרוּף אוֹתִיּוֹת קָבוּעַ שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסוֹף הַמִּלָּה וּמְסַפֵּר עָלֶיהָ מַשֶּׁהוּ. הִיא אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לַבָּסִיס, וְאֶפְשָׁר לְהוֹרִיד אוֹתָהּ וּלְקַבֵּל מִלָּה שְׁלֵמָה: כַּדּוּרִים בְּלִי הַסִּיּוֹמֶת הוּא כַּדּוּר.
לִקְרֹא אוֹתָהּ בְּבַת אַחַת
זֶה הָעִקָּר. הַסִּיּוֹמֶת הִיא יְחִידָה אַחַת, וְלֹא שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת נִפְרָדוֹת. מִי שֶׁקּוֹרֵא אוֹתָהּ בִּקְפִיצָה אַחַת קוֹרֵא אֶת כָּל הַמִּלָּה מַהֵר יוֹתֵר וּמֵבִין אוֹתָהּ טוֹב יוֹתֵר.
הַרְבֵּה, וְלֹא אֶחָד
הַסִּיּוֹמוֹת ים וְות אוֹמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה: כַּדּוּר הוּא אֶחָד, כַּדּוּרִים הֵם הַרְבֵּה; מוֹרָה הִיא אַחַת, מוֹרוֹת הֵן הַרְבֵּה.
אֲנִי, וְאֶתְמוֹל
הַסִּיּוֹמֶת תי אוֹמֶרֶת שְׁנֵי דְּבָרִים בְּבַת אַחַת: שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת הַדָּבָר, וְשֶׁהוּא כְּבָר קָרָה. כָּתַבְתִּי, לָמַדְתִּי, רָקַדְתִּי.
שֶׁלּוֹ
הַסִּיּוֹמֶת יו אוֹמֶרֶת שֶׁהַדָּבָר שַׁיָּךְ לוֹ. תַּלְמִידָיו הֵם הַתַּלְמִידִים שֶׁלּוֹ, וְחֲבֵרָיו הֵם הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ. שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה נִקְרָאוֹת יַחַד, כְּמוֹ כָּל סִיּוֹמֶת.
הַסִּיּוֹמֶת אֵינָהּ שׁוֹרֶשׁ
אוֹתִיּוֹת הַסִּיּוֹמֶת אֵינָן שַׁיָּכוֹת לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל הַמִּלָּה. בְּכָּתַבְתִּי יֵשׁ אוֹת ת פַּעֲמַיִם: הָרִאשׁוֹנָה שַׁיֶּכֶת לַשּׁוֹרֶשׁ, וְהָאַחֲרוֹנָה לַסִּיּוֹמֶת. זוֹ מַלְכֹּדֶת נְפוֹצָה.
שָׁלוֹשׁ הַדְגָּמוֹת
בְּכָל הַדְגָּמָה אוֹתָן שָׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹת: מוֹצְאִים אֶת הַסִּיּוֹמֶת בַּסּוֹף, מוֹרִידִים אוֹתָהּ וּבוֹדְקִים שֶׁנִּשְׁאֲרָה מִלָּה שְׁלֵמָה, וְאוֹמְרִים מָה הִיא מְסַפֶּרֶת.
- מוֹצְאִים בַּסּוֹף יוֹשְׁבוֹת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שֶׁהוֹלְכוֹת יַחַד: ים.
- מוֹרִידִים נִשְׁאָר כַּדּוּר, וְזוֹ מִלָּה שְׁלֵמָה שֶׁכְּבָר הִכַּרְנוּ.
- אוֹמְרִים הַסִּיּוֹמֶת מְסַפֶּרֶת שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה כַּדּוּרִים, וְלֹא אֶחָד.
- מוֹצְאִים בַּסּוֹף יוֹשֶׁבֶת הַסִּיּוֹמֶת תי.
- מוֹרִידִים נִשְׁאָר לָמַד, וְזוֹ מִלָּה שְׁלֵמָה שֶׁמְּסַפֶּרֶת עַל מִישֶׁהוּ אַחֵר.
- אוֹמְרִים הַסִּיּוֹמֶת מַעֲבִירָה אֶת הַמִּלָּה אֵלַי: אֲנִי הוּא שֶׁלָּמַדְתִּי, וּכְבָר סִיַּמְתִּי.
- מוֹצְאִים אוֹתוֹ בָּסִיס בְּדִיּוּק, וּשְׁתֵּי סִיּוֹמוֹת שׁוֹנוֹת: ות וְיו.
- מוֹרִידִים בִּשְׁתֵּי הַמִּלִּים נִשְׁאָר אוֹתוֹ דָּבָר, וְלָכֵן הֵן מְדַבְּרוֹת עַל חֲבֵרִים.
- אוֹמְרִים הַסִּיּוֹמֶת הִיא שֶׁמַּבְדִּילָה: חֲבֵרוֹת הֵן הַרְבֵּה, וְחֲבֵרָיו הֵם הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ.
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שְׁאֵלוֹת
שְׁלוֹשָׁה מַעֲרָכִים שֶׁל אַרְבַּע שְׁאֵלוֹת. בְּכָל שְׁאֵלָה כְּדַאי לְכַסּוֹת בָּאֶצְבַּע אֶת שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת וְלִבְדֹּק מָה נִשְׁאַר. בַּחֲרוּ תְּשׁוּבָה וְלַחֲצוּ עַל הַבְּדִיקָה.
דְּרָכִים לְתַרְגֵּל אֶת הַדַּף הַזֶּה
הַמִּשְׂחָק בָּנוּי מֵהַשְּׁאֵלוֹת וּמֵאוֹצַר הַמִּלִּים שֶׁל הַדַּף עַצְמוֹ, וְעוֹקֵב אַחֲרֵי מָה שֶׁכְּבָר יוֹשֵׁב לָכֶם וּמָה שֶׁעוֹד לֹא. שְׁאֵלָה עוֹלָה דַּרְגָּה כְּשֶׁעוֹנִים עָלֶיהָ נָכוֹן, וְיוֹרֶדֶת בְּטָעוּת. הַהִתְקַדְּמוּת נִשְׁמֶרֶת בַּמַּכְשִׁיר הַזֶּה בִּלְבַד.
מָה לִזְכֹּר
- 1סִיּוֹמֶת יוֹשֶׁבֶת תָּמִיד בְּסוֹף הַמִּלָּה.
- 2קוֹרְאִים אוֹתָהּ בְּבַת אַחַת, וְלֹא אוֹת אַחַר אוֹת.
- 3ים וְות אוֹמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה.
- 4תי אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי, וְשֶׁזֶּה כְּבָר קָרָה.
- 5יו אוֹמֶרֶת שֶׁהַדָּבָר שַׁיָּךְ לוֹ.
- 6כְּשֶׁמּוֹרִידִים סִיּוֹמֶת נִשְׁאֶרֶת מִלָּה שְׁלֵמָה. אִם לֹא, זוֹ אֵינָהּ סִיּוֹמֶת.
| הַסִּיּוֹמֶת | הַבָּסִיס | הַמִּלָּה הַשְּׁלֵמָה | מָה הִיא מְסַפֶּרֶת |
|---|---|---|---|
| ים | כַּדּוּר | כַּדּוּרִים | יֵשׁ הַרְבֵּה |
| ות | מוֹרָה | מוֹרוֹת | יֵשׁ הַרְבֵּה |
| תי | כָּתַב | כָּתַבְתִּי | אֲנִי, וּכְבָר קָרָה |
| יו | תַּלְמִיד | תַּלְמִידָיו | שַׁיָּךְ לוֹ |
שְׁתֵּי מַלְכֹּדוֹת. הָרִאשׁוֹנָה: לֹא כָּל מִלָּה שֶׁנִּגְמֶרֶת בִּשְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה נוֹשֵׂאת סִיּוֹמֶת. אִם אַחֲרֵי הַהוֹרָדָה לֹא נִשְׁאֲרָה מִלָּה שְׁלֵמָה, כַּנִּרְאֶה שֶׁאֵלֶּה סְתָם הָאוֹתִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַמִּלָּה. הַשְּׁנִיָּה: אוֹתוֹ בָּסִיס יָכוֹל לְקַבֵּל כַּמָּה סִיּוֹמוֹת שׁוֹנוֹת, וְלָכֵן חֲבֵרוֹת וְחֲבֵרָיו מְדַבְּרוֹת עַל אוֹתָם חֲבֵרִים אֲבָל אוֹמְרוֹת עֲלֵיהֶם דְּבָרִים שׁוֹנִים לְגַמְרֵי.
