אותם שני קטעים, עשרים וארבע שאלות
בדף הלימוד ראיתם ששאלה אחת נפתרת בהעתקה, שנייה נפתרת בחיבור שתי שורות, ושלישית נפתרת רק אצלכם ובנימוק. כאן לא לומדים את זה מחדש אלא מפעילים את זה שוב ושוב, עד שההכרעה איזה מבט השאלה דורשת מגיעה לפני שהספקתם לקרוא את התשובות. שני הקטעים הם אותם קטעים, ובכוונה: כשהטקסט מוכר, נשארת רק העבודה האמיתית.
שלוש שאלות לחימום, והתשובות אינן כתובות כאן. אל תענו עליהן עדיין. עשו עליהן רק את הדבר האחד שדף הלימוד ביקש: החליטו על כל אחת לאיזה מבט היא שייכת, ואיפה בכלל תחפשו. שלוש השאלות האלה יחזרו בהמשך הדף, ושם כבר תענו עליהן ותבדקו את עצמכם. אם אתם מהססים על אחת מהן, זה סימן טוב: היסוס פירושו שאתם באמת שוקלים ולא מנחשים.
שני הקטעים, שוב
אלה בדיוק שני הקטעים מדף הלימוד, בלי שינוי. קראו אותם פעם אחת ברצף, בלי לחפש כלום, ורק אחר כך התחילו לענות. מי שמדלג על הקריאה הראשונה מוצא את עצמו מחפש בטקסט שהוא לא מכיר, וזה בדיוק המקום שבו נולדות רוב הטעויות.
בַּבֹּקֶר הָיוּ הַשָּׁמַיִם כֵּהִים. אוֹרִי הִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה וְשָׂם מִטְרִיָּה בַּתִּיק.
בַּהַפְסָקָה יָרַד גֶּשֶׁם חָזָק, וְכָל הַיְלָדִים רָצוּ אֶל הַגַּג שֶׁלְּיַד הַכִּתָּה.
רַק דָּנָה נִשְׁאֲרָה בַּחוּץ, כִּי הַכַּדּוּר שֶׁלָּהּ נִשְׁאַר בַּמִּגְרָשׁ.
אָז פָּתַח אוֹרִי אֶת הַמִּטְרִיָּה וְרָץ אֵלֶיהָ.
הַשְּׁנַיִם חָזְרוּ יַחַד אֶל הַכִּתָּה, וְהַכַּדּוּר הָיָה בַּיָּד שֶׁל דָּנָה.
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר שָׂמָה גַּם דָּנָה מִטְרִיָּה בַּתִּיק.
בְּיִשְׂרָאֵל יוֹרֵד רֹב הַגֶּשֶׁם בַּחֹרֶף, וּבַקַּיִץ כִּמְעַט אֵין גֶּשֶׁם.
הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד מִן הֶעָנָן. עָנָן עָשׂוּי מִמַּיִם קְטַנִּים מְאוֹד, וְלִפְנֵי הַגֶּשֶׁם הוּא נִרְאֶה כֵּהֶה.
כַּאֲשֶׁר הֶעָנָן כָּבֵד מִדַּי, הַמַּיִם נוֹפְלִים מִמֶּנּוּ אֶל הָאָרֶץ.
בְּלִי מַיִם אֵין עֵצִים וְאֵין פְּרָחִים, וְגַם אֲנַחְנוּ שׁוֹתִים מַיִם כָּל יוֹם.
לָכֵן בַּחֹרֶף אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים לִרְאוֹת גֶּשֶׁם, גַּם כְּשֶׁקַּר בַּחוּץ.
שש תזכורות קצרות
אלה אינם כרטיסי לימוד אלא כרטיסי תזכורת. אם אחד מהם נראה לכם חדש, חזרו אל דף הלימוד לפני שאתם ממשיכים.
תזכורת 1: שלושת המבטים
הגלוי התשובה כתובה במילים. מאתרים.
הסמוי התשובה אינה כתובה. מחברים ומסיקים.
השלישי פרשנות, הערכה ונקיטת עמדה. מחליטים ומנמקים.
ותמיד בסדר הזה. מי שמנחש לפני שקרא, מנחש על טקסט שאינו מכיר.
תזכורת 2: חמשת הכלים של המבט הגלוי
מילים בהקשר, רצפים כרונולוגיים, קשרים לוגיים מפורשים, הרכיבים הלשוניים ודרכי הארגון והעיצוב, והנושא המפורש.
שימו לב שכולם עדיין בתוך מה שכתוב. בשאלה כזאת אפשר להצביע באצבע על השורה, ואם אי אפשר, זו כנראה אינה שאלה גלויה.
תזכורת 3: חמשת הכלים של המבט הסמוי
יחסים לוגיים שאינם מפורשים, הסקת מסקנות, יצירת הכללות, הבנת מטרת הטקסט, וקישור לטקסט אחר ולידע העולם.
והתנאי היחיד: מסקנה חייבת משענת. אחרי כל מסקנה שאלו את עצמכם על איזה משפט אתם מצביעים. אם אין כזה, חזרו אחורה.
תזכורת 4: מילת קישור היא סימן גלוי
כִּי ואחריה הסיבה. לָכֵן ואחריה התוצאה. אֲבָל ואחריה ההפתעה.
וההפך חשוב לא פחות: כששני משפטים עומדים זה ליד זה בלי מילת קישור, הקשר ביניהם עדיין קיים, והפעם הקורא הוא שמשלים אותו. שם מתחיל המבט הסמוי.
תזכורת 5: עמדה בלי נימוק אינה עמדה
בשאלה מן המבט השלישי אין תשובה אחת נכונה לכולם, ולכן מה שנבדק הוא הנימוק.
המבנה קבוע: קודם מה אתם חושבים, ומיד אחריו על מה בטקסט זה נשען. שני חברים שענו הפוך יכולים שניהם להיות צודקים, אם כל אחד מצביע על משהו בכתוב.
תזכורת 6: מתאימים את דרך הקריאה למטרה
לא כל קריאה נראית אותו דבר, והמטרה היא שמחליטה.
רוצים ליהנות ולהבין מה קרה? קוראים הכול, לפי הסדר, בלי לדלג.
מחפשים פרט אחד? רצים בין הכותרות עד שמוצאים, וקוראים רק את השורות שצריך.
נתקעתם על מילה? חוזרים אל המשפט שסביבה וקוראים אותו לאט. ההקשר הוא שמכריע.
שלוש דוגמאות, מבט אחר בכל אחת
בשלושתן נעבוד באותו סדר בדיוק: קודם מחליטים איזה מבט השאלה דורשת, ורק אחר כך מחפשים. שימו לב שהשאלה השנייה והשלישית נראות דומות למדי לראשונה, והמבט שהן דורשות שונה לגמרי.
- מחליטים איזה מבט: השאלה שואלת מה קרה, ומעשים בסיפור נכתבים. נתחיל מן הגלוי.
- מחפשים מילת זמן: המילה "בַּהַפְסָקָה" מופיעה בטקסט עצמו, וזה בדיוק המקום להתחיל בו.
- קוראים את המשפט כולו: ולא רק את חציו. בסוף המשפט יש עוד חלק, ובו מה שעשו הילדים.
- מבט גלוי. אחרי איתור המשפט, התשובה כולה נמצאת בו.
- מחפשים את המילה חורף בסיפור: ואין אותה שם אפילו פעם אחת.
- אוספים מן הסיפור מה שיש: גשם חזק, מטרייה, שמים כהים.
- מגייסים את הטקסט השני: שם כתוב שרוב הגשם בישראל יורד בחורף.
- מחברים: יום גשום בישראל הוא כמעט תמיד יום חורף, ולכן התשובה כן.
- מבט סמוי, ובמיוחד קישור לטקסט אחר. אף אחד משני הקטעים לא היה מספיק לבדו.
- מזהים את סוג השאלה: אין בטקסט משפט שאומר איזה קטע עוזר יותר. השאלה מופנית אליכם.
- שואלים קודם לְמה: עוזר יותר בשביל מה. לדעת מה קרה, או לדעת איך הגשם פועל.
- בוחרים עמדה: ואפשר לבחור כל אחת מן השתיים.
- מוסיפים נימוק שנאחז בכתוב: מצביעים על משהו שיש בקטע האחד ואין בשני.
- מבט שלישי. התשובה שלכם ותשובה הפוכה יכולות שתיהן להיות טובות, וההבדל הוא במה שבא אחרי המילה "כי".
תרגול אינטראקטיבי
ארבעה סטים מן הקל אל הקשה. בראשון מאתרים מה שכתוב, בשני מסיקים מה שלא כתוב, בשלישי עוסקים בעמדה ובנימוק, וברביעי מחליטים איזה מבט השאלה דורשת ואיך כדאי לקרוא בשבילה. בחרו, בדקו, והתקדמו.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1קודם מחליטים איזה מבט, ורק אחר כך מחפשים. הצעד הזה חוסך את רוב הטעויות.
- 2בשאלה גלויה אפשר להצביע על השורה. אם אי אפשר, זו כנראה אינה שאלה גלויה.
- 3שני משפטים בלי מילת קישור עדיין קשורים זה לזה, והקורא הוא שמשלים את הקשר.
- 4מסקנה חייבת משענת. שאלו על איזה משפט אתם מצביעים, ואם אין כזה, חזרו אחורה.
- 5בעמדה נבדק הנימוק, ולא הצד שבחרתם. שתי תשובות הפוכות יכולות שתיהן להיות טובות.
- 6דרך הקריאה נגזרת מן המטרה: הכול לפי הסדר כדי להבין מה קרה, קפיצה לכותרות כדי למצוא פרט.
| פתיחת השאלה | בדרך כלל | הצעד הראשון | מה בודקים בסוף |
|---|---|---|---|
| מי, מה, מתי, לאן | גלוי | לאתר את השורה | שלא הוספתי מילה משלי |
| מדוע, ואין בטקסט "כי" | סמוי | לחפש שני משפטים שמתחברים | שאני מצביע על משענת |
| מה מטרת הטקסט | סמוי | לשאול מה הטקסט עושה | שזה מתאים לכל הקטע |
| מה דעתכם, האם נכון | שלישי | לבחור צד | שיש נימוק מן הטקסט |
שלוש מלכודות שחוזרות בתרגול הזה. ראשונה: מילה אחת מן השאלה שמופיעה בטקסט אינה התשובה. קורה שילד מוצא בטקסט את המילה שבשאלה, מעתיק את השורה שסביבה, ועונה על שאלה אחרת. שנייה: הכללה רחבה מדי היא טעות. מה שנכון על מקרה אחד בסיפור אינו בהכרח נכון על כל העולם, והכללה טובה נשארת בגבול שהטקסט מרשה. שלישית: שתיקה אינה הכחשה. אם הטקסט לא כתב משהו, זה לא אומר שההפך נכון. זה אומר רק שצריך לבדוק אם אפשר להסיק, ואם לא, לומר שאין בטקסט תשובה.
