שלושה מבטים על אותו טקסט
אפשר לקרוא קטע שלוש פעמים ולמצוא בו בכל פעם משהו אחר. בפעם הראשונה מחפשים מה כתוב, ואת זה אפשר להצביע עליו באצבע. בפעם השנייה מחפשים מה לא כתוב ובכל זאת אפשר לדעת, ואת זה מרכיבים משתי שורות רחוקות. ובפעם השלישית שואלים מה אתם חושבים על זה, ולשאלה הזאת אין תשובה אחת נכונה לכולם. בדף הזה שני טקסטים קצרים, סיפור וטקסט מידעי, ושלושת המבטים עובדים על שניהם.
משפט אחד, שלוש שאלות, שלושה מקומות שונים שבהם התשובה מתחבאת. לפניכם שתי השורות הראשונות של הסיפור שבדף: בַּבֹּקֶר הָיוּ הַשָּׁמַיִם כֵּהִים. אוֹרִי הִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה וְשָׂם מִטְרִיָּה בַּתִּיק. עכשיו שימו לב לשלוש השאלות שלמטה. הן נראות דומות, אבל הן שולחות אתכם לשלושה מקומות שונים לגמרי, ורק אחת מהן נפתרת בהעתקה. אל תמהרו לענות: קודם החליטו על כל שאלה איפה בכלל תחפשו את התשובה.
שני הטקסטים של הדף
שני הקטעים האלה יחזרו בכל חלק בדף, ולכן כדאי לקרוא אותם עכשיו לאט. שניהם עוסקים בגשם, אבל הם עושים עם הגשם שני דברים שונים: אחד מספר מה קרה ליומיים, והשני מסביר איך הדבר פועל תמיד. שימו לב גם לצורה: לאחד יש כותרת אחת ופסקאות לפי סדר הזמן, ולשני יש כותרת, כותרות משנה ופסקה מתחת לכל אחת.
בַּבֹּקֶר הָיוּ הַשָּׁמַיִם כֵּהִים. אוֹרִי הִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה וְשָׂם מִטְרִיָּה בַּתִּיק.
בַּהַפְסָקָה יָרַד גֶּשֶׁם חָזָק, וְכָל הַיְלָדִים רָצוּ אֶל הַגַּג שֶׁלְּיַד הַכִּתָּה.
רַק דָּנָה נִשְׁאֲרָה בַּחוּץ, כִּי הַכַּדּוּר שֶׁלָּהּ נִשְׁאַר בַּמִּגְרָשׁ.
אָז פָּתַח אוֹרִי אֶת הַמִּטְרִיָּה וְרָץ אֵלֶיהָ.
הַשְּׁנַיִם חָזְרוּ יַחַד אֶל הַכִּתָּה, וְהַכַּדּוּר הָיָה בַּיָּד שֶׁל דָּנָה.
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר שָׂמָה גַּם דָּנָה מִטְרִיָּה בַּתִּיק.
בְּיִשְׂרָאֵל יוֹרֵד רֹב הַגֶּשֶׁם בַּחֹרֶף, וּבַקַּיִץ כִּמְעַט אֵין גֶּשֶׁם.
הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד מִן הֶעָנָן. עָנָן עָשׂוּי מִמַּיִם קְטַנִּים מְאוֹד, וְלִפְנֵי הַגֶּשֶׁם הוּא נִרְאֶה כֵּהֶה.
כַּאֲשֶׁר הֶעָנָן כָּבֵד מִדַּי, הַמַּיִם נוֹפְלִים מִמֶּנּוּ אֶל הָאָרֶץ.
בְּלִי מַיִם אֵין עֵצִים וְאֵין פְּרָחִים, וְגַם אֲנַחְנוּ שׁוֹתִים מַיִם כָּל יוֹם.
לָכֵן בַּחֹרֶף אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים לִרְאוֹת גֶּשֶׁם, גַּם כְּשֶׁקַּר בַּחוּץ.
שלושה מבטים, ומה כל אחד מחפש
הכרטיס הראשון מציג את שלושת המבטים יחד. אחריו שני כרטיסים על המבט הגלוי, שני כרטיסים על המבט הסמוי, וכרטיס אחד על המבט השלישי. מה שאינו כאן: מיון של אגדה, מעשייה ומשל לפי מאפייניהן תלמדו בכיתות ה-ו, והדף הזה אינו נוגע בו.
שלושה מבטים, ותמיד באותו סדר
לפני שקוראים, כדאי לדעת שיש שלוש דרכים לחפש בטקסט, והן נבדלות זו מזו במקום שבו התשובה יושבת.
המבט הגלוי התשובה כתובה בטקסט במילים. צריך לאתר אותה.
המבט הסמוי התשובה אינה כתובה, אבל הטקסט נותן מספיק כדי להגיע אליה.
המבט השלישי פרשנות, הערכה ונקיטת עמדה. אתם מחליטים, ואתם מנמקים.
הסדר חשוב. מי שמדלג על הגלוי ומתחיל לנחש, מנחש על טקסט שהוא עוד לא קרא.
המבט הגלוי (1): מילים בהקשר ורצף הזמן
שני הכלים הראשונים של המבט הגלוי.
הבנת מילים בהקשר. לאותה מילה יכולות להיות כמה משמעויות, והמשפט שסביבה הוא זה שמכריע. הנה הדגמה נדירה, שתי המשמעויות באותו משפט עצמו: רַק דָּנָה נִשְׁאֲרָה בַּחוּץ, כִּי הַכַּדּוּר שֶׁלָּהּ נִשְׁאַר בַּמִּגְרָשׁ. על דנה אותה מילה אומרת שהיא בחרה לא ללכת, ועל הכדור היא אומרת שאיש לא לקח אותו. לא המילה השתנתה, אלא מי שעומד לפניה.
הבנת רצפים כרונולוגיים. אלה השאלות מה קרה קודם ומה קרה אחר כך. בסיפור יש סימני זמן שאפשר להיאחז בהם: בַּבֹּקֶר, בַּהַפְסָקָה, לְמָחֳרָת. מי שמוצא אותם, מסדר את הסיפור בלי להתאמץ.
המבט הגלוי (2): הקשר, הצורה והנושא
ועוד שלושה כלים, וגם הם עדיין בתוך מה שכתוב.
קשרים לוגיים מפורשים. לפעמים הטקסט מודיע בעצמו מה הקשר בין שני חלקים, והמודיעה היא מילת קישור: כִּי ואחריה הסיבה, לָכֵן ואחריה התוצאה, אֲבָל ואחריה ההפתעה. את מילות הקישור עצמן למדתם בדף מילות הקישור, וכאן הן הכלי ולא הנושא.
הרכיבים הלשוניים ודרכי הארגון והעיצוב. כותרת, כותרת משנה, חלוקה לפסקאות. אלה אינם קישוט: הם אומרים לכם איפה כל דבר נמצא.
הנושא המפורש. על מה הטקסט. פעמים רבות הוא כתוב בכותרת ובשורה הראשונה, ואז אין צורך לנחש אותו.
המבט הסמוי (1): קשר שלא נכתב, ומסקנה
כאן מתחילה העבודה האמיתית. הטקסט אינו אומר, ובכל זאת אפשר לדעת.
יחסים לוגיים שאינם מפורשים. לפעמים אין מילת קישור בכלל, ושני משפטים פשוט עומדים זה ליד זה. הקשר ביניהם קיים, והקורא הוא שמשלים אותו.
הסקת מסקנות. לוקחים שני פרטים שכתובים, מחברים אותם, ומקבלים דבר שלישי שלא נכתב. חשוב לדעת: מסקנה אינה ניחוש. מסקנה חייבת להישען על מה שכתוב, ואם אי אפשר להראות על מה היא נשענת, היא לא נכונה.
המבט הסמוי (2): הכללה, מטרה וקישור
שלושה כלים נוספים, וכולם מרחיקים אתכם צעד אחד מן הטקסט עצמו.
יצירת הכללות. הסיפור מספר על מקרה אחד, אבל אפשר לגזור ממנו כלל שמתאים גם למקרים אחרים. הכללה טובה מתאימה למקרה שקראתם וגם למקרה שלא קראתם.
הבנת מטרת הטקסט. למה הוא נכתב בכלל. לספר מה קרה, להסביר איך דבר פועל, או להנחות מה לעשות. המטרה משנה גם את השאלות שכדאי לשאול.
קישור לטקסט אחר ולידע העולם. טקסט אינו עומד לבדו. מה שאתם כבר יודעים על החורף, ומה שקראתם בטקסט השני שבעמוד, שניהם עוזרים.
המבט השלישי: פרשנות, הערכה ונקיטת עמדה
עד כאן חיפשנו בטקסט. עכשיו הטקסט שואל אתכם.
המבט הזה מתייחס לרעיונות, לנושאים ולמסרים שבכתוב, ולא רק לפרטים. שאלה כזאת נשמעת כך: מה דעתכם על מה שעשתה הדמות, האם הטקסט שכנע אתכם, ומה חשוב באמת בסיפור הזה.
ולכן אין בה תשובה אחת נכונה לכולם. אבל יש בה תשובה טובה ותשובה חלשה, וההבדל הוא הנימוק. תשובה טובה אומרת מה אתם חושבים, ומיד אחר כך מראה על מה בטקסט היא נשענת.
שימו לב למה שאין כאן: אין לכם תפקיד לנחש מה חשב הכותב בלבו. השאלה היא מה הכתוב מעורר אצלכם, ואיך אתם מנמקים.
שלוש שאלות, מבט אחר בכל אחת
שלוש שאלות על אותם שני טקסטים. בכל אחת נעשה קודם את אותו דבר בדיוק: נשאל איפה התשובה יכולה להיות, ורק אחר כך נחפש אותה. זה הצעד שחוסך את רוב הטעויות.
- שואלים איפה התשובה: השאלה מבקשת מקום, ומקומות נכתבים. סביר שהתשובה כתובה.
- מאתרים את המשפט: בַּהַפְסָקָה יָרַד גֶּשֶׁם חָזָק, וְכָל הַיְלָדִים רָצוּ אֶל הַגַּג שֶׁלְּיַד הַכִּתָּה.
- מעתיקים מן המשפט: אל הגג שליד הכיתה. לא הוספנו אף מילה משלנו.
- מבט גלוי. התשובה הייתה כתובה, והעבודה כולה הייתה לאתר אותה.
- מחפשים את המילה "כי": ואין. הסיפור אינו אומר בשום מקום למה אורי עשה זאת.
- מסתכלים על המשפט שלפניו: בַּבֹּקֶר הָיוּ הַשָּׁמַיִם כֵּהִים. שני המשפטים עומדים זה ליד זה בלי מילת קישור.
- מחברים בעזרת מה שאתם יודעים: שמים כהים בבוקר הם סימן לגשם. את זה הטקסט לא לימד, אתם כבר ידעתם.
- בודקים שהמסקנה נשענת על הכתוב: כן. אפשר להצביע על שני המשפטים שמהם היא נבנתה.
- מבט סמוי. המילה "כי" לא נכתבה, והקשר בכל זאת קיים.
- מחפשים בטקסט: ואין שם שום פסק דין. הסיפור מספר מה קרה, ואינו אומר אם זה היה נכון.
- מזהים את סוג השאלה: זו שאלת עמדה. השאלה מופנית אליכם, לא אל הטקסט.
- מנסחים עמדה: למשל, שלא היה כדאי, כי אפשר לאסוף כדור אחרי הגשם ואי אפשר להתייבש באמצע השיעור.
- מחפשים במה הנימוק נאחז: בסיפור כתוב שירד גשם חזק ושההפסקה נמשכה. הנימוק נשען על שניהם.
- מבט שלישי. חבר שלכם יכול לחשוב הפוך ולהיות צודק גם הוא, אם הנימוק שלו נאחז בטקסט.
תרגול אינטראקטיבי
שלושה סטים, אחד לכל מבט. בראשון התשובות כתובות בטקסט וצריך לאתר אותן, בשני הן אינן כתובות וצריך להרכיב אותן, ובשלישי מדובר בעמדה ובדרכי הקריאה. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1שלושה מבטים: מה כתוב, מה לא כתוב ואפשר לדעת, ומה אתם חושבים. תמיד בסדר הזה.
- 2המבט הגלוי מחפש חמישה דברים: מילים בהקשר, רצף כרונולוגי, קשרים לוגיים מפורשים, הרכיבים הלשוניים ודרכי הארגון והעיצוב, והנושא המפורש.
- 3מילת קישור היא סימן גלוי לקשר. כִּי מודיעה על סיבה, לָכֵן על תוצאה, אֲבָל על הפתעה.
- 4המבט הסמוי מחפש חמישה דברים: יחסים לוגיים שאינם מפורשים, מסקנות, הכללות, מטרת הטקסט, וקישור לטקסט אחר ולידע העולם.
- 5מסקנה אינה ניחוש. אם אי אפשר להראות על מה בטקסט היא נשענת, היא אינה מסקנה.
- 6במבט השלישי אין תשובה אחת נכונה לכולם, אבל יש תשובה טובה: כזאת שאומרת מה אתם חושבים ומיד מנמקת מן הטקסט.
| המבט | איך נשמעת השאלה | איפה התשובה | מה עושים |
|---|---|---|---|
| גלוי | מי, מה, מתי, לאן, מה קרה קודם | בשורה אחת בטקסט | מאתרים ומעתיקים |
| סמוי | מדוע, מה אפשר להבין, מה מטרת הטקסט | בין שתי שורות, ועם מה שאתם יודעים | מחברים ומסיקים |
| שלישי | מה דעתכם, האם זה נכון, מה חשוב כאן | אצלכם, והנימוק בטקסט | מחליטים ומנמקים |
שלוש מלכודות שכדאי להכיר. ראשונה: תשובה ארוכה אינה תשובה טובה. בשאלה גלויה מי שמעתיק פסקה שלמה במקום שורה אחת בדרך כלל לא מצא את השורה. שנייה: מסקנה בלי משענת היא ניחוש. אחרי כל מסקנה שאלו את עצמכם על איזה משפט בטקסט אתם מצביעים, ואם אין כזה, חזרו אחורה. שלישית: עמדה בלי נימוק אינה עמדה. "כן" ו"לא" הן התחלה של תשובה, והחלק שנבדק הוא מה שבא אחריהן.
