קוֹרְאִים גַּם בלי ניקוד
בכיתות א׳ ו-ב׳ קראתם טקסטים מנוקדים, ולצד הָאוֹתִיּוֹת עמדו סִימָנִים. בכיתה ג׳ הַסִּימָנִים יורדים לאט לאט, וגם הדף עושה אֶת זֶה: בתחילתו יֵשׁ הרבה ניקוד, חלק אחרי חלק יֵשׁ פחות, ובסוף ההסבר אין ניקוד בכלל. גַּם הַתַּרְגִּיל מתחיל עם ניקוד ונגמר בלעדיו. שְׁלוֹשָׁה דברים יעזרו לכם: מילה שאתם מכירים אפשר לזהות גַּם בְּלִי הַסִּימָנִים, הָאוֹתִיּוֹת ו ו-י מראות לֹא פַּעַם איפה יֵשׁ תנועה, וכשאפשר לקרוא מילה ביותר מדרך אַחַת, המשפט מחליט.
הַסִּימָנִים יורדים, והמילה נשארת אותה מילה. הביטו בשלוש המילים שלמטה. בשורה העליונה יֵשׁ סִימָנִים, ובשורה התחתונה אוֹתָן מילים בְּלִי הַסִּימָנִים. בשומר נשארה ו, בתלמיד נשארה י, ובמכתב אין אף אַחַת מהן. ועדיין אַתֶּם קוֹרְאִים אֶת שלוש המילים, כי אַתֶּם מכירים אוֹתָן.
מה יורד, ומה נשאר
ניקח מילה אַחַת ונסתכל עליה פעמיים. למעלה יֵשׁ לה סִימָנִים, ולמטה הורדנו אֶת כָּל הַסִּימָנִים. הָאוֹתִיּוֹת נשארו במקומן, ושתיים מהן עוזרות במיוחד: הן חלק מִן המילה, והן גַּם מראות לכם איפה יֵשׁ תנועה.
שישה דברים על קריאה בְּלִי ניקוד
ששת הכרטיסים הולכים מִן הקל אל הקשה, והניקוד בהם הולך ויורד. בארבעת הראשונים תראו כָּל מילת דוגמה פעמיים, עם ניקוד ובלי. בשני האחרונים מילות הדוגמה כבר בלי ניקוד.
אותה מילה, בְּלִי הַסִּימָנִים
הביטו בגָּדוֹל ובגדול. בשתיהן אוֹתָן אוֹתִיּוֹת בדיוק: ג, ד, ו ו-ל. הַסִּימָנִים ירדו, והמילה נשארה אותה מילה. מי שקורא גדול יודע מה כָּתוּב, גַּם בְּלִי שום סִימָן.
מילה שמכירים
מילה שקראתם הרבה פעמים עם ניקוד, אַתֶּם מזהים גַּם בלעדיו. המילה קוֹרְאִים נכתבת בְּלִי ניקוד קוראים, והעין שלכם כְּבָר מכירה אותה. לכן כדאי לקרוא הרבה: כָּל מילה שפגשתם נעשית קלה יותר בפעם הבאה, גַּם בְּלִי סִימָנִים.
ו מראה תנועה
הָאוֹת ו נשארת גַּם כשהסימנים יורדים, ולא פעם היא מראה שיש כָּאן תנועה. באוֹת היא נושאת חולם, ובשׁוּב היא נושאת שורוק. בְּלִי ניקוד, באות ובשוב, נשארת ו פשוטה, ואתם יודעים מִן המילה עצמה איך לקרוא אותה.
י מראה חיריק
גַּם הָאוֹת י עוזרת. בשְׁמִירָה בא חיריק תחת מ, ומיד אחריו י. בשמירה החיריק ירד וה-י נשארה, והיא מזכירה לכם שתחת מ יֵשׁ חיריק. כך גַּם במילה סִימָן, שנכתבת בְּלִי ניקוד סימן.
לֹא לְכָל תנועה יֵשׁ אוֹת
יֵשׁ מילים שאין בהן ו ואין בהן י: מכתב, קטן, שמש. גַּם בהן יש תנועות, אבל שום אות לא מראה אותן. כאן עוזר מה שאתם כבר יודעים: אתם מכירים את המילה, וקוראים אותה בתוך המשפט.
המשפט מחליט
יֵשׁ מילים שבלי ניקוד אפשר לקרוא ביותר מדרך אַחַת. קחו את ספר. במשפט "קראתי ספר על כלבים" זה ספר שקוראים בו. במשפט "דני ספר את הכסף" זו פעולה: דני בדק כמה כסף יש. האותיות זהות, והמשפט מחליט איך לקרוא.
שלוש דוגמאות, ומילות הדוגמה בלי ניקוד
מכאן והלאה מילות הדוגמה בלי ניקוד. בדוגמה הראשונה אין ו ואין י, בשנייה מחפשים אות שעוזרת, ובשלישית יש משפט שלם, ובתוכו מילה שאפשר לקרוא בשתי דרכים.
- מחפשים ו או י: מ, ש, פ, ט. אין כָּאן ו ואין י.
- מחפשים מה מוכר: את המילה הזאת פגשתם כמעט בכל שיעור, למשל בהוראה "קראו את המשפט".
- קוראים ובודקים: משפט, כמו המשפט שאתם קוראים עכשיו. המילה מוכרת, והיא מתאימה.
- כשאין ו ואין י, עוזר מה שאתם כבר יודעים: אתם מכירים את המילה.
- קוראים את האותיות: א, כ, י, ל, ה.
- מחפשים ו או י: אין כָּאן ו, אֲבָל יֵשׁ י, מיד אחרי כ.
- שואלים מה ה-י עושה: היא מראה שתחת כ יש חיריק.
- האות שעוזרת: י. קוראים אכילה, כמו מה שעושים בארוחה.
- שמים לב: בְּלִי ניקוד אפשר לקרוא את מגדל בשתי דרכים: בניין גבוה, או פעולה של מי שדואג שמשהו יגדל.
- קוראים את כל המשפט: מי? אבא. מה? עגבניות. איפה? בגינה.
- בודקים מה מתאים: בניין גבוה אינו משהו שאבא עושה לעגבניות. לדאוג שהן יגדלו כן מתאים.
- כאן מגדל היא פעולה: אבא דואג שהעגבניות יגדלו. המשפט החליט.
תרגול בשלוש רמות
ברמה הראשונה עוד יש ניקוד. ברמה השנייה המילים שעליהן שואלים כבר בלי ניקוד, ומחפשים בהן ו ו-י. ברמה השלישית קוראים משפטים בלי ניקוד, והמשפט מחליט. בחרו, בדקו, והמשיכו.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה לוקחים מכאן
- 1מילה שמכירים מזהים גם בלי הסימנים, ולכן כדאי לקרוא הרבה.
- 2ו בתוך מילה מראה לא פעם תנועה: חולם או שורוק.
- 3י בתוך מילה מראה לא פעם שלפניה בא חיריק.
- 4לא לכל תנועה יש אות. במכתב, בקטן ובשמש אין ו ואין י.
- 5יש מילים שאפשר לקרוא בכמה דרכים, ואז קוראים את כל המשפט.
- 6המשפט מחליט: בוחרים את הקריאה שמתאימה למשפט.
| השאלה | ומה עושים אחר כך |
|---|---|
| 1. אני מכיר את המילה? | אם כן, קוראים אותה כמו שהיא. |
| 2. יש בה ו או י? | הן מראות לא פעם איפה יש תנועה. |
| 3. מה אומר המשפט? | בוחרים את הקריאה שמתאימה לו. |
שימו לב: לא כל ו ולא כל י מראות תנועה. בראש מילה, כמו בימים, ה-י הראשונה היא קול, כמו שלמדתם בכיתה א׳.
