סיפור הוא שרשרת, לא ערימה
לכתוב סיפור זה לא לרשום מה קרה, משפט אחרי משפט, עד שנגמר הדף. סיפור טוב אוחז את עצמו: כל שורה בו מחזיקה בשורה שלפניה, ולקורא ברור כל הזמן מה קרה בגלל מה ומה קרה אחרי מה. בדף הזה נלמד לבנות את השרשרת הזאת, להכניס אליה יותר מדמות אחת בלי שהקורא יאבד את הדרך, ולתת לסיפור כותרת שמתאימה לו. ובסוף גם נכתוב סיפור אחד שלם, ונבדוק אותו לבד.
שלושה משפטים, ומילה אחת קטנה שמשנה הכול. קראו את השורה הראשונה למטה. הכול נכון בה, ובכל זאת הקורא צריך לעבוד: הוא מנחש לבד אם הגשם קשור לטיול, ואם חזרנו בגללו או סתם באותו יום. עכשיו קראו את שתי השורות שאחריה. לא הוספנו שום מידע חדש, רק מילה אחת בכל אחת, ופתאום הכול מונח במקום. זאת כל האמנות של שרשרת אירועים, ואפשר ללמוד אותה בעשר דקות.
סיפור אחד, פרוס לחלקים
לפניכם סיפור קצר שכתבה כיתה ג׳ אחת, ולידו מה שמחזיק אותו. בטור הימני שש שורות, וכל שורה אוחזת בשורה שלפניה. בטור השני שלוש הדמויות, ולכל אחת יש מה לעשות בסיפור, אחרת אין סיבה שתהיה בו. ומתחתן המילים הקטנות שעושות את העבודה השקטה: מילות זמן אומרות מה קרה קודם ומה אחר כך, ומילות סיבה ותוצאה אומרות למה זה קרה בכלל.
שישה כרטיסים על כתיבת סיפור
כל מה שבכרטיסים האלה שייך לרצועת הגיל שלכם. מה שאינו כאן: חלוקה לפסקאות, כותרות משנה וספרור נלמדים בכיתה ד׳, ולכן בדף הזה כותבים סיפור רצוף ודואגים לרצף בין המשפטים בלבד.
שרשרת, ולא ערימה
ערימה היא כמה משפטים נכונים שמונחים זה על זה. שרשרת היא אותם משפטים, כשכל אחד אוחז בזה שלפניו.
ערימה: הלכנו לים. היה חם. קנינו קרח.
שרשרת: הלכנו לים, וְאָז נעשה חם מאוד, לָכֵן קנינו קרח בדרך חזרה.
אותם שלושה דברים בדיוק. ההבדל הוא רק שתי מילים קטנות, ואחריהן הקורא כבר לא צריך לנחש כלום.
השתלשלות: כל חוליה מושכת את הבאה
בדקו את הסיפור שלכם בשאלה אחת פשוטה: אם אני מוחק שורה אחת מן האמצע, האם השורות שאחריה עדיין מובנות?
אם כן, השורה הזאת לא הייתה חוליה בשרשרת אלא קישוט. אם לא, סימן שהיא מחזיקה את מה שבא אחריה, וזו בדיוק ההשתלשלות.
שרשרת טובה מתחילה במצב רגיל, עוברת דרך רגע שבו נולד קושי, ומגיעה אל הרגע שבו הקושי נגמר.
מספר דמויות, ולכל אחת מה לעשות
סיפור בגילכם כבר לא חייב להיות על אדם אחד. אפשר שתיים, שלוש, לפעמים ארבע.
שני כללים שומרים על הקורא. הראשון: הכניסו כל דמות בשמה בפעם הראשונה שהיא מופיעה, ורק אחר כך אפשר לומר עליה הוא או היא.
השני: לכל דמות תפקיד. אם דמות אינה עושה דבר, הסיפור לא ישתנה בלעדיה, וסימן שאפשר לוותר עליה.
קשרי זמן: מה קרה קודם
מילות הזמן מסדרות את השורות על פני השעון. הן אומרות לקורא היכן הוא נמצא ביום.
וְאָז אַחַר כָּךְ כְּשֶׁ בַּסּוֹף
שימו לב: מילת זמן אינה אומרת למה. "יצאנו החוצה, וְאָז ירד גשם" אומר רק מה בא אחרי מה.
קשרי סיבה ותוצאה: למה זה קרה
אלה המילים שהופכות רשימה למשהו שאפשר להבין. הן מחברות בין מה שקרה ובין מה שגרם לו.
כִּי לָכֵן בִּגְלַל מִפְּנֵי שֶׁ
שתי דרכים לאותו קשר: אפשר לכתוב קודם את התוצאה, "נשארנו בבית, כִּי ירד גשם", ואפשר קודם את הסיבה, "ירד גשם, לָכֵן נשארנו בבית".
כותרת, רשמים ורפלקציה
כותרת נבחרת בהתאם לסוג הטקסט שכותבים. לסיפור מתאימה כותרת שאומרת על מה הוא ומושכת להמשיך, ולא רשימה ולא הוראות.
רשמים הם כתיבה אחרת על אותו אירוע: לא מה קרה לפי הסדר, אלא מה חשבתי, מה הפתיע אותי ומה נשאר לי. כותבים אותם גם אחרי קריאה וגם אחרי צפייה.
כתיבה לשם רפלקציה מסתכלת על הלמידה שלי עצמי: מה היה קשה, מה השתנה, ומה אעשה אחרת בפעם הבאה.
שלוש דוגמאות, שלושה כלים
דוגמה אחת על בחירת כותרת, אחת על חיבור שני משפטים למשפט אחד, ואחת על משפט שיצא מן הנושא. בשלושתן עושים אותו דבר: שואלים מה עושה החלק הזה בטקסט, ורק אחר כך מכריעים.
- שואלים קודם מה סוג הטקסט: הראשון מספר אירועים לפי הסדר. השני מלמד מה עושים, והקורא בא אליו כדי למצוא מידע.
- לסיפור: כותרת שאומרת על מה הוא ומושכת להמשיך. "היום שבו לוקי ברח" עונה על שתי הדרישות.
- לטקסט שמלמד: כותרת שאומרת מה יימצא בפנים. "איך מטפלים בכלב" עונה בדיוק על זה.
- בודקים שלא החלפנו: "היום שבו לוקי ברח" מעל הוראות טיפול היה מטעה, והקורא היה מחפש סיפור ולא מוצא.
- כלל אחד לשני המקרים: נותנים כותרת בהתאם לסוג הטקסט שכותבים.
- שואלים מה היחס בין השניים: האם המשפט השני קרה סתם אחרי הראשון, או בגללו?
- מכריעים: בגללו. לא היינו מנגבים אילו כלום לא נשפך.
- בוחרים מן המשפחה הנכונה: זו משפחת הסיבה והתוצאה, ובה כִּי, לָכֵן, בִּגְלַל, מִפְּנֵי שֶׁ.
- כותבים: "החלב נשפך על השולחן, לָכֵן ניגבנו אותו במטלית."
- אפשר היה לכתוב גם וְאָז, והמשפט לא היה שגוי. הוא פשוט היה אומר פחות: רק מה בא אחרי מה, ולא למה.
- שואלים על כל משפט אותה שאלה: האם הוא עובד בשביל הנושא, כלומר יום ההולדת בכיתה?
- עוברים אחד אחד: (1) כן, זו ההתחלה. (2) כן, זה מה שקרה אחר כך. (4) כן, זה הסוף.
- ומשפט (3): הוא משפט נכון לגמרי, ואולי גם מעניין, אבל הוא אינו עושה דבר בשביל יום ההולדת.
- המשפט שיצא מן הנושא הוא (3). משפט נכון בפני עצמו אינו בהכרח משפט ששייך לכאן, וזו הכוונה בכתיבה הממוקדת בנושא.
תרגול אינטראקטיבי
שלוש רמות. בראשונה בונים את השרשרת ומכניסים דמויות, בשנייה בוחרים את המילה הקטנה ואת הכותרת, ובשלישית עוברים אל הרשמים, אל הרפלקציה ואל המיקוד בנושא. בסוף מחכה משימת כתיבה אחת, והיא היחידה שאיננו בודקים בשבילכם: אותה תבדקו לבד, מול רשימה.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1שרשרת, לא ערימה: כל שורה בסיפור אוחזת בשורה שלפניה, ואם מוחקים אחת מן האמצע, מה שאחריה מפסיק להיות מובן.
- 2מספר דמויות: להכניס כל דמות בשמה בפעם הראשונה, ולוודא שיש לה מה לעשות.
- 3קשרי זמן אומרים מה קרה קודם ומה אחר כך: וְאָז, אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁ, בַּסּוֹף.
- 4קשרי סיבה ותוצאה אומרים למה זה קרה: כִּי, לָכֵן, בִּגְלַל, מִפְּנֵי שֶׁ.
- 5כותרת נבחרת בהתאם לסוג הטקסט שכותבים, ולכן כותרת של סיפור אינה נראית ככותרת של הוראות.
- 6שלוש כתיבות על אותו אירוע: סיפור אומר מה קרה, רשמים אומרים מה חשבתי והרגשתי, ורפלקציה אומרת מה למדתי ומה אעשה אחרת.
| מה בודקים | מה מחפשים בפנים | השאלה שאני שואל את עצמי |
|---|---|---|
| תוכן | פיתוח של הרעיון, תיאורים, מחשבות ורגשות | סיפרתי באמת, או רק רשמתי מה קרה בשורה אחת? |
| לכידות | רצף הגיוני בין הרעיונות, ומילות קישור מגוונות ותקינות | כל משפט אוחז בזה שלפניו, או שיש לי חוליה שנפלה? |
| לשון הטקסט | אוצר מילים מגוון ומדויק, ומשפטים תקינים | אותה מילה חוזרת אצלי חמש פעמים, או שגיוונתי? |
| פיסוק וכתיב | נקודה, סימן שאלה, הפרדה בין המילים ואיות | יש נקודה בסוף כל משפט, וסימן שאלה במקום שבו שואלים? |
שני דברים שכדאי לדעת, ואינם בטבלה. ראשון: הרשימה הזאת אינה ציון. היא סדר עבודה. קראו את מה שכתבתם פעם אחת בקול, ועברו על ארבע השורות מלמעלה למטה, אחת בכל פעם. השני: מה עוד לא עכשיו. לחלק סיפור לפסקאות, לתת לו כותרות משנה ולספרר סעיפים תלמדו בכיתה ד׳, ולכן כאן כתבנו טקסט רצוף ודאגנו לרצף בין המשפטים בלבד.
