שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת, מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה
כבר בכיתה ב׳ הרגשתם שיש מִלִּים שנשמעות קרובות זו לזו: מִכְתָּב, כּוֹתֵב, כְּתִיבָה. עכשיו נגלה למה. בתוך כל אחת מהן יושבות אותן שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת, כ-ת-ב, ולהן יש שם: שֹׁרֶשׁ. הַשֹּׁרֶשׁ אינו רק סימן שֶׁהַמִּלִּים קרובות; הוא זה שנושא את הַמַּשְׁמָעוּת ומספר לנו במה הַמִּלָּה עוסקת. בדף הזה נלמד למצוא אותו, ונראה איך הוא עוזר להבין מִלָּה חדשה עוד לפני שפגשנו אותה.
שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת שחוזרות, ואי אפשר להפסיק לראות אותן. הביטו בשׁוֹמֵר, בשְׁמִירָה ובמִשְׁמֶרֶת. סביב כל מִלָּה נוספו אוֹתִיּוֹת אחרות, אבל בלב כולן יושבות ש-מ-ר, תמיד באותו סדר. שְׁלוֹשׁ הָאוֹתִיּוֹת האלה הן הַשֹּׁרֶשׁ, וכולן מדברות על אותו עניין: שמירה. זה בדיוק תפקידו של הַשֹּׁרֶשׁ.
מה יש בתוך מִלָּה אחת
ניקח מִלָּה אחת ונפרק אותה לחתיכות. בַּמִּלָּה מִשְׁמֶרֶת יש חמש אוֹתִיּוֹת, אבל לא כולן שוות במעמדן: שָׁלוֹשׁ מהן הן לב הַמִּלָּה, והשאר נוספו סביבן. כשמסירים את הַתּוֹסָפוֹת נשאר הַשֹּׁרֶשׁ, וממנו אפשר לפתוח מִשְׁפָּחָה שלמה של מִלִּים. ככה זה נראה:
שישה דברים על הַשֹּׁרֶשׁ
שישה כרטיסים, וכל אחד מהם צעד אחד קדימה. הכרטיסים הראשונים אומרים מה הַשֹּׁרֶשׁ ומה תפקידו, האחרונים מלמדים למצוא אותו ולהיזהר ממלכודת אחת. את המשקל ואת דרכי התצורה לא נלמד כאן; הם מחכים לכם בכיתות ה-ו.
מהו שֹׁרֶשׁ
הַשֹּׁרֶשׁ הוא קבוצת הָאוֹתִיּוֹת שחוזרת בכל מִלּוֹת הַמִּשְׁפָּחָה. ברוב הַשָּׁרָשִׁים בעברית יש שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת, ולפעמים ארבע. כותבים אותן עם קו קטן ביניהן: כ-ת-ב, ש-מ-ר, ר-ק-ד. זה שמו של הדבר שכבר הרגשתם קודם.
תפקידו: לשאת את הַמַּשְׁמָעוּת
הַשֹּׁרֶשׁ אינו סימן ריק. הוא נושא את הַמַּשְׁמָעוּת המשותפת של כל הַמִּלִּים שנגזרות ממנו. ר-ק-ד מדבר על ריקוד, ולכן רוֹקֵד, רִקּוּד ורַקְדָן קשורים כולם לריקוד. פגשתם מִלָּה חדשה? מצאו את הַשֹּׁרֶשׁ, וכבר יש לכם ניחוש טוב.
הַסֵּדֶר לא משתנה
אוֹתִיּוֹת הַשֹּׁרֶשׁ מופיעות תמיד באותו סדר. בַּמִּלָּה מִכְתָּב נמצא כ ואחריה ת ואחריה ב, ולעולם לא ב ואחריה ת ואחריה כ. אם סימנתם שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת וְהַסֵּדֶר שלהן התהפך, סימנתם לא נכון.
מה נוסף סביב הַשֹּׁרֶשׁ
סביב הַשֹּׁרֶשׁ נוספות אוֹתִיּוֹת, בהתחלה או בסוף או בשניהם. בַּמִּלָּה מִכְתָּב נוספה מ בהתחלה. בַּמִּלָּה רַקְדָן נוספה ן בסוף. בַּמִּלָּה מִשְׁמֶרֶת נוספו מ בהתחלה ות בסוף. כדי למצוא שֹׁרֶשׁ, מקלפים את הַתּוֹסָפוֹת.
מִשְׁפַּחַת מִלִּים
כל הַמִּלִּים שיוצאות מִשֹּׁרֶשׁ אחד הן מִשְׁפַּחַת מִלִּים. בַּמִּשְׁפָּחָה יושבים יחד סוגים שונים של מִלִּים: אוֹכֵל היא פועל, אֲכִילָה ומַאֲכָל הם שמות, וכולן מִמִּשְׁפַּחַת א-כ-ל. סוג הַמִּלָּה משתנה, הַמַּשְׁמָעוּת המשותפת נשארת.
מלכודת אחת
לפעמים אותן שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת פותחות שני עניינים שונים. למשל: סִפֵּר סיפור, סֵפֶר שקוראים בו, והִסְתַּפֵּר אצל הספר. אותן אוֹתִיּוֹת, ולא אותה מַשְׁמָעוּת. לכן אחרי שמצאתם שֹׁרֶשׁ, בדקו תמיד אם הַמַּשְׁמָעוּת באמת מתאימה למשפט.
שָׁלוֹשׁ דוגמאות פתורות
אותה דרך עבודה בכל פעם: קוראים את הַמִּלָּה, מקלפים את מה שנוסף, בודקים מה נשאר, ורק אז שואלים על הַמַּשְׁמָעוּת.
- קוראים לאט: מ, ג, ד, ל. ארבע אוֹתִיּוֹת, ואנחנו מחפשים שָׁלוֹשׁ.
- מקלפים את ההתחלה: מ בראש מִלָּה היא אות שנוספת הרבה. מסירים אותה ונשאר ג-ד-ל.
- בודקים מִשְׁפָּחָה: גָּדוֹל, גָּדַל, גֹּדֶל. כולן קיימות, ולכן מצאנו נכון.
- הַשֹּׁרֶשׁ: ג-ד-ל, ומכאן גם הַמַּשְׁמָעוּת: מגדל הוא בניין שגדל לגובה.
- מוצאים קודם את הַשֹּׁרֶשׁ: ש-מ-ר, כמו בשׁוֹמֵר ובשְׁמִירָה.
- מסמנים מה שנשאר: בהתחלה יושבת מ, ובסוף יושבת ת.
- בודקים שֶׁהַסֵּדֶר נשמר: ש לפני מ לפני ר. כן.
- נוספו מ בהתחלה ות בסוף, והשורש הוא ש-מ-ר.
- שולפים שֹׁרֶשׁ מכל אחת: צוֹחֵק, צְחוֹק ומַצְחִיק נותנות צ-ח-ק.
- ובמילה הרביעית: צִיּוּר נותנת צ-י-ר, ולא צ-ח-ק. אין בה ח כלל.
- בודקים גם בַּמַּשְׁמָעוּת: שָׁלוֹשׁ הראשונות מדברות על צחוק, והרביעית על ציור.
- הַמִּלָּה שאינה שייכת: צִיּוּר. שֹׁרֶשׁ אחר, מִשְׁפָּחָה אחרת.
תרגול בְּשָׁלוֹשׁ רמות
הרמה הראשונה מבקשת רק לשלוף שֹׁרֶשׁ מִמִּלָּה. השנייה בודקת אם אתם יודעים מי שייך לַמִּשְׁפָּחָה ומי לא. השלישית כבר שואלת על התפקיד ועל הַמַּשְׁמָעוּת. בחרו תשובה, בדקו, והמשיכו.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1שֹׁרֶשׁ הוא קבוצת הָאוֹתִיּוֹת שחוזרת בכל מִלּוֹת הַמִּשְׁפָּחָה, ברוב המקרים שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת.
- 2תפקידו: הוא נושא את הַמַּשְׁמָעוּת המשותפת של כל הַמִּלִּים הנגזרות ממנו.
- 3הַסֵּדֶר קבוע: אוֹתִיּוֹת הַשֹּׁרֶשׁ מופיעות תמיד באותו סדר בתוך הַמִּלָּה.
- 4איך מוצאים: מקלפים את מה שנוסף בהתחלה ובסוף, ובודקים מה נשאר.
- 5מִשְׁפַּחַת מִלִּים: כל הַמִּלִּים מִשֹּׁרֶשׁ אחד, גם פעלים וגם שמות.
- 6מלכודת: יש אוֹתִיּוֹת שפותחות שתי מַשְׁמָעֻיּוֹת שונות, כמו סִפֵּר, סֵפֶר, הִסְתַּפֵּר.
| הַמִּלָּה | מה נוסף | הַשֹּׁרֶשׁ | העניין המשותף |
|---|---|---|---|
| מִכְתָּב | מ בהתחלה | כ-ת-ב | כתיבה |
| מִשְׁמֶרֶת | מ בהתחלה, ת בסוף | ש-מ-ר | שמירה |
| רַקְדָן | ן בסוף | ר-ק-ד | ריקוד |
| צַחְקָן | ן בסוף | צ-ח-ק | צחוק |
| מִגְדָּל | מ בהתחלה | ג-ד-ל | גודל |
| מַאֲכָל | מ בהתחלה | א-כ-ל | אכילה |
מקרי גבול, לתשומת לבכם: אוֹתִיּוֹת א, ה, ו, י מסתובבות לפעמים בתוך הַמִּלָּה בלי להיות שֹׁרֶשׁ, והן מסמנות תנועה. בַּמִּלָּה שְׁמִירָה ה-י הזאת אינה שֹׁרֶשׁ, והשורש הוא ש-מ-ר בלבד. וכן להפך: יש שָׁרָשִׁים באורך ארבע אוֹתִיּוֹת, כמו ט-ל-פ-ן בטִלְפֵּן. הכלל של שָׁלוֹשׁ הוא הרוב, לא החוק.
