מבחן תנופה בעברית
תנופה היא הבחינה הארצית של ראמ"ה, ובכיתה ד׳ היא המבחן היחיד שכל בתי הספר בארץ ניגשים אליו מדי שנה. מערך ההערכה כותב זאת בשורה אחת: "בחינות לתלמידי כיתות ד׳ - כל בתי הספר משתתפים". מה נבדק בו? הבנת הנקרא בלבד, בשלושה ממדי הבנה, באמצעות טקסטים בסגנונות שונים. לפניכם מבחן לדוגמה בנוי בדיוק כך: שני טקסטים מקוריים, אחד מידעי ואחד סיפורי, ואחריהם השאלות.
חימום לפני תנופה, ובלי טקסט בכלל. לפניכם שש שאלות מן הסוג שמופיע במבחן. אל תענו עליהן, אלא החליטו על כל אחת מאיזה ממד הבנה היא באה: גלוי, משתמע או פרשנות. השורה הראשונה פתורה בשבילכם. אחר כך לחצו בדיקה. גלוי = כתוב · משתמע = נובע מן הכתוב · פרשנות = נבנה ומנומק.
אותו משפט, שלוש שאלות, שלוש דרכים למצוא תשובה. קחו משפט קטן: "בסוף השיעור אסף יונתן את המחברות, ולא אמר מילה." אם ישאלו אתכם מה אסף יונתן, התשובה כתובה שם, וצריך רק לאתר אותה. אם ישאלו איך הרגיש, המילה אינה כתובה בשום מקום, אבל "ולא אמר מילה" כבר מסגיר, וצריך להסיק. ואם ישאלו למה הכותב בחר לסיים דווקא בשתיקה, אין מה להעתיק: בונים תשובה מן הטקסט ומעצמכם, ומנמקים. שלוש השאלות האלה הן בדיוק שלושת ממדי ההבנה שבמבחן תנופה, וכל שאלה בדף הזה מסומנת באחד מהם.
מה נבדק בתנופה, ואיך בנוי המבחן שלפניכם
מפרט ראמ"ה קובע שהמבחן בכיתה ד׳ בודק דבר אחד: "בהערכה החיצונית יועבר מבחן ובו טקסטים ושאלות הבודקות את הבנת הנקרא". ובמפורש הוא גם אומר מה אינו נבדק: "המבחן החיצוני לא יכלול שאלות המעריכות הבעה בכתב או ידע לשוני". לכן אין כאן שאלות על בניינים, על זמנים או על מילות יחס, אלא רק שאלות שהתשובה להן נמצאת בטקסט, נובעת ממנו או נבנית עליו. המבחן שלפניכם: 90 דקות · 100 נקודות · פרק א 24 שאלות (2.5 נק׳ לשאלה, 60 נק׳) · פרק ב 5 שאלות פתוחות (8 נק׳ כל אחת, 40 נק׳). בפרק א 15 שאלות רב-ברירה שנבדקות אוטומטית ו-9 שאלות הקלדה שאתם כותבים ואז משווים לתשובה לדוגמה. שני הטקסטים נמצאים בראש פרק ב, ושני הפרקים שואלים עליהם. משהו קטן ששווה לדעת מראש:
מה אסף יונתן?מחברות. זה כתוב, ורק צריך לאתר את הפרט. המפרט קורא לזה "איתור פרטי מידע מפורשים".
איך הרגיש יונתן?המילה "נעלב" או "כועס" אינה כתובה בשום מקום, אבל "ולא אמר מילה" מסגיר. כאן משלימים פער, ויש תשובה נכונה אחת.
למה הכותב בחר לסיים דווקא בשתיקה?אין כאן פרט להעתיק. בונים תשובה מן הטקסט ומן הידע שלכם, ומנמקים אותה מן הכתוב.
- מי נבחן
- כל תלמידי כיתה ד׳. "בחינות לתלמידי כיתות ד׳ - כל בתי הספר משתתפים".
- מה נבדק
- הבנת הנקרא בלבד. המפרט אומר: "המבחן החיצוני לא יכלול שאלות המעריכות הבעה בכתב או ידע לשוני".
- כמה זמן
- "משך הבחינה 90 דקות, ובמידת הצורך יוכל כל תלמיד לקבל תוספת של 30 דקות".
- כמה טקסט
- "טקסטים מסוגות שונות שיש בהם בסך הכול כ-1,000 מילים".
- ניקוד
- "הטקסטים מנוקדים באופן חלקי בניקוד מסייע" - רק על מילים שקל לקרוא לא נכון.
שש כרטיסיות לפני שניגשים
שלוש הראשונות הן שלושת ממדי ההבנה, בלשון ראמ"ה עצמה. שלוש האחרונות הן מה שאתם כבר יודעים מדף מבנה הטקסט, ומה שהופך את הידע הזה לשימושי בזמן מבחן: איך בנוי סיפור, איך בנוי טקסט מידעי, ומה עושים כשנתקעים.
ממד ראשון הבנת המשמעות הגלויה
התשובה כתובה בטקסט, ורק צריך למצוא אותה. ראמ"ה מפרטת מה נדרש כאן: "לאתר פרטי מידע מפורשים; לזהות רעיונות, הגדרות והסברים הכתובים במפורש; לארגן מחדש פרטי מידע מפורשים; לזהות קשרים לוגיים מפורשים".
שימו לב ל"לארגן מחדש". לפעמים הפרטים כתובים, אבל מפוזרים בשלוש פסקאות, ומבקשים מכם לסדר אותם לפי הסדר או לפי הנושא. גם זה ממד גלוי, וגם הוא דורש חזרה אל הטקסט.
ממד שני הבנת המשמעות המשתמעת
התשובה אינה כתובה, אבל היא נובעת מן הכתוב, ויש לה תשובה נכונה אחת. ראמ"ה מפרטת: "להבין מסרים משתמעים מן הטקסט; להבין את משמעותם של מילים וביטויים מתוך ההקשר; להבין אזכורים; להבין רעיונות וקשרים לוגיים משתמעים".
אזכור הוא מילה קטנה שמחליפה שם: הוא, היא, הם, שם, אז. כשאתם רואים אחת כזאת, עצרו ושאלו למי היא מכוונת. את זה כבר עשיתם בדף ה״א הידיעה, שם ההזכרה הראשונה באה בלי ה״א, וההזכרה החוזרת באה עם ה״א.
ממד שלישי פרשנות, יישום והערכה
כאן אין פרט להעתיק. ראמ"ה מפרטת: "להעלות השערות על סמך הכתוב; לגבש תובנות בנוגע לתהליכים, מסרים, מניעים ורגשות העולים מן הטקסט; להעריך את מטרתם של הטקסט הראשי ושל הטקסטים הנלווים, את הזיקות ביניהם, את הרלוונטיות של הטקסט למטרות הקורא, את עמדת הכותב".
כלל אצבע לשאלה כזאת: אין תשובה בלי נימוק מן הטקסט. "כי ככה נראה לי" אינו תשובה. "כי בשורה הרביעית כתוב ש..." כן.
איך בנוי סיפור
מדף מבנה הטקסט: פתיח (מי, מתי, איפה), אחריו העלילה בחמישה שלבים - אירוע מאתחל, סיבוך, שיא, הַתָּרָה, פתרון הבעיה - ולבסוף סגיר, שמקשר את הסיפור להווה ולעתים נושא מוסר השכל.
למה זה עוזר בזמן מבחן? מפני שברגע שאתם יודעים איפה בסיפור אתם עומדים, אתם גם יודעים איפה לחפש: הבעיה יושבת בהתחלה, והמסר כמעט תמיד יושב במשפט האחרון.
איך בנוי טקסט מידעי
לטקסט מידעי אין עלילה, ובמקומה יש לו מקדמי ארגון: כותרת, כותרת משנה, ספרור, תוכן העניינים, פסקות, הדגשים והערות שוליים. דף מבנה הטקסט אומר גם למה הם שם: "למציאת המידע הדרוש".
ובתוך הפסקאות יושבים רכיבי מבנה בולטים: שאלה ותשובה, הסבר, טענה, נימוק, הגדרה, דוגמה, הוראות הפעלה. ובין החלקים יושבים יחסים לוגיים: בעיה ופתרון, סיבה ותוצאה, השוואה, הנגדה, רצף כרונולוגי.
המילים הקטנות שמסגירות
איך יודעים איזה יחס לוגי לפנינו? לפי סמני הקישוריות, כלשון דף מבנה הטקסט. אלה מילים קצרות שקל לדלג עליהן, והן בדיוק המילים שמחזיקות את הטקסט:
כי לכן בגלל אומרות שהאחד גרם לשני. אבל ואילו לעומת מציבות שני דברים זה מול זה. אחר כך בסוף מאז מוסרות סדר בזמן.
ומה עושים כשנתקעים? חוזרים לטקסט ומחפשים את השורה. בכל אחד משלושת הממדים התשובה מתחילה שם, גם כשהיא לא כתובה שם.
- עוברים קודם על הכותרת ועל כותרות המשנה.
- שואלים על מה כל פסקה, ומסמנים איפה יושב מה.
- עוצרים על מילות הקישור: כי, לכן, לעומת, ואילו.
- מחפשים הגדרה, דוגמה או מספר מודגש.
- שואלים מי, מתי ואיפה, ומוצאים את הפתיח.
- מחפשים איפה נולדה הבעיה, ואיך היא הלכה והסתבכה.
- עוצרים על מה שהדמות עושה, ולא רק על מה שהיא אומרת.
- קוראים את המשפט האחרון פעמיים. שם לרוב מחכה המסר.
שני הטקסטים, ואחריהם פרק ב (40 נקודות)
במבחן האמיתי "המבחן מחולק לשתי חוברות: חוברת טקסטים וחוברת שאלות", והטקסטים שבחוברת מחזיקים "בסך הכול כ-1,000 מילים". כאן שני טקסטים קצרים, אחד מידעי ואחד סיפורי, ושני פרקי המבחן שואלים עליהם. קראו אותם עכשיו, לאט, פעם אחת עד הסוף. שימו לב לשתי המילים המנוקדות שבהם: כך בדיוק עושה המבחן האמיתי, שבו "הטקסטים מנוקדים באופן חלקי בניקוד מסייע" על מילים שקל לקרוא לא נכון. בדף הזה ניקדנו מילה כזאת בהופעתה הראשונה בכל טקסט. המספרים שבצד הפסקאות אינם חלק מן הטקסטים; הם נוספו כאן כדי שנוכל להפנות אל פסקה מסוימת.
לאן נעלמים המים מן השלולית?
מן החצר אל הענן, ובחזרה
1אחרי הגשם נשארת בחצר שלולית, ולמחרת בבוקר היא כבר איננה. לאן הלכו המים?
2המים לא נשפכו, וגם לא נבלעו כולם באדמה. חלק מהם הפכו לאדים דקיקים שאי אפשר לראות, ועלו אל האוויר. התהליך הזה נקרא התאדות.
3האדים עולים גבוה, ושם קר יותר. לכן הם מתקבצים לטיפות זעירות ובונים ענן. כשהטיפה נעשית כְּבֵדָה מדי, היא נופלת בחזרה כגשם.
4אפשר לראות את זה גם בלי גשם. תלו כביסה רטובה בשמש, וכעבור שעות אחדות היא יבשה. המים לא נעלמו מן הבגד, אלא התאדו בדיוק כמו בשלולית. ביום חם ההתאדות מהירה, ואילו ביום קר ומעונן היא איטית.
5כך המים אינם אובדים לעולם. הם רק מחליפים מקום, שוב ושוב.
הַמַּפְתֵּחַ של סבתא
1בשכונה ישנה, בבית עם תריסים ירוקים, גרה נעמה עם סבתה. כל בוקר הן יצאו יחד אל המכולת שבפינת הרחוב.
2בוקר אחד, כשחזרו, לא מצאה סבתא את הַמַּפְתֵּחַ. היא חיפשה בכיס, בארנק ובסל, והוא לא היה בהם. השמש עמדה גבוה, השקית נעשתה כְּבֵדָה, וסבתא נשענה על הקיר בלי מילים.
3נעמה נזכרה שסבתא התכופפה ליד דוכן העגבניות. הן חזרו כל הדרך, ועברו שוב על כל דוכן, ובסוף מצאו את המפתח מונח על ארגז, ממש במקום שסבתא עמדה בו.
4מאז נעמה קושרת לסבתא את המפתח לידית הסל. מפתח קשור, אמרה סבתא, אינו הולך לאיבוד.
עכשיו פרק ב. חמש שאלות, 8 נקודות כל אחת. כל שאלה שייכת לממד הבנה אחר, והממד רשום לידה. כתבו את התשובה בעצמכם על דף, ורק אז לחצו על "לחצו לתשובה לדוגמה" והשוו. הטקסטים למעלה, ומותר לחזור אליהם כמה פעמים שתרצו.
ארגון מחדש של פרטים מפורשים. כתבו את מסע המים לפי הסדר שבטקסט המידעי, בארבעה שלבים. ליד כל שלב כתבו את מספר הפסקה שממנה לקחתם אותו.
לחצו לתשובה לדוגמה
שלב ב (פסקה 3): האדים עולים גבוה, למקום קר יותר.
שלב ג (פסקה 3): שם הם מתקבצים לטיפות זעירות ובונים ענן.
שלב ד (פסקה 3): הטיפה נעשית כבדה מדי ונופלת בחזרה כגשם.
כל ארבעת הפרטים כתובים בטקסט במפורש, ולכן זהו ממד גלוי. מה שהשאלה ביקשה הוא לא למצוא אותם אלא לסדר אותם, וזו בדיוק לשון המפרט: "לארגן מחדש פרטי מידע מפורשים".
מילים מתוך ההקשר. לפניכם שלוש מילים מן הטקסטים: דקיקים, מתקבצים, לאיבוד. לכל מילה כתבו מה פירושה כאן, ומאיזו מילה או משפט בסביבתה הבנתם זאת.
לחצו לתשובה לדוגמה
מתקבצים = מתאספים יחד, מתחברים להרבה טיפות. בסביבה כתוב "ובונים ענן", וענן אינו נבנה מדבר אחד.
לאיבוד = נעלם ולא נמצא. הסביבה כאן היא כל הסיפור שקדם: חיפוש ארוך אחרי מפתח שאבד, ולכן "אינו הולך לאיבוד" פירושו שלא יקרה שוב מה שקרה הבוקר.
בשלוש המילים לא כתוב שום פירוש. ההקשר הוא שהכריע, וזה ממד משתמע: "להבין את משמעותם של מילים וביטויים מתוך ההקשר".
יחסים לוגיים שאינם מפורשים. בטקסט הסיפורי אין אף פעם המילה "כי", ובכל זאת יש בו סיבות ותוצאות. מצאו שני זוגות כאלה, וכתבו כל זוג בשני חלקים: מה גרם, ומה קרה בעקבותיו. אחר כך כתבו אחד מהם כמשפט אחד עם המילה "כי".
לחצו לתשובה לדוגמה
זוג שני. גרם: נעמה נזכרה שסבתא התכופפה ליד דוכן העגבניות. קרה בעקבותיו: הן חזרו כל הדרך ומצאו את המפתח.
זוג שלישי, למי שרוצה עוד. גרם: המפתח הלך לאיבוד פעם אחת. קרה בעקבותיו: מאז נעמה קושרת אותו לידית הסל.
כמשפט אחד עם "כי": "הן חזרו כל הדרך אל הדוכן, כי נעמה נזכרה שסבתא התכופפה שם."
שימו לב מה קרה כאן. הסיפור לא אמר שדבר אחד גרם לשני; הוא רק הניח אותם זה אחר זה. אתם השלמתם את הקשר, וזה בדיוק ממד משתמע.
השערה ותובנה. הסיפור אינו אומר מה הרגישה סבתא כשנמצא המפתח. (א) כתבו מה לדעתכם הרגישה, והביאו שני פרטים מן הסיפור שהובילו אתכם לכך. (ב) כתבו מה למדה נעמה מן הבוקר ההוא, ואיפה בסיפור רואים את זה.
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) נעמה למדה שאפשר למנוע את הבעיה מראש במקום לפתור אותה שוב. רואים את זה במשפט האחרון של הסיפור: "מאז נעמה קושרת לסבתא את המפתח לידית הסל". המילה מאז היא המפתח: היא מספרת שזה לא קרה פעם אחת אלא הפך להרגל.
שימו לב שאין כאן תשובה יחידה. תשובה על "מבוכה" ותשובה על "שמחה" שתיהן טובות, אם הן נשענות על פרטים מן הסיפור. זו לשון המפרט: "לגבש תובנות בנוגע לתהליכים, מסרים, מניעים ורגשות העולים מן הטקסט".
הערכת המבנה. שני הטקסטים עוסקים באותו עולם קטן: חצר, בוקר, גשם. ובכל זאת הם בנויים אחרת לגמרי. (א) תארו במשפט אחד את המבנה של כל טקסט. (ב) באיזה מהם קל יותר למצוא פרט מסוים במהירות, ולמה. (ג) הציעו לטקסט הסיפורי כותרת משנה שתתאים לו, והסבירו מדוע דווקא היא.
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) קל יותר בטקסט המידעי. יש בו כותרת, כותרת משנה ומילה מודגשת, וכל פסקה בו עוסקת בעניין אחד, ולכן אפשר לקפוץ ישר אל המקום הנכון. אלה מקדמי ארגון, שנועדו, כלשון דף מבנה הטקסט, "למציאת המידע הדרוש". בסיפור אין כותרת משנה ואין הדגשות, והפסקאות בו אינן ממוינות לפי נושא אלא לפי מה שקרה קודם ומה אחר כך, ולכן כדי למצוא פרט צריך לקרוא מן ההתחלה.
(ג) כותרת משנה אפשרית: "בוקר אחד שבו הכול נעצר", או "איך פתרון קטן מנע בעיה גדולה". הראשונה מתאימה מפני שהיא מכינה את הקורא לבעיה שתבוא ואינה מגלה אותה; השנייה מתאימה מפני שהיא מצביעה על הסגיר, שהוא לב הסיפור.
שימו לב לחלק (ג): הוא ביקש מכם ליישם על טקסט אחד דבר ששייך בדרך כלל לטקסט מן הסוג האחר. זה ממד פרשנות ויישום.
פרק א - 24 שאלות (60 נקודות)
ארבעה סטים של שש שאלות, 2.5 נקודות לשאלה, מן הקל אל הקשה. בכל סט יש שאלות רב-ברירה שנבדקות מיד, ושאלות הקלדה שבהן אתם כותבים תשובה ואז משווים לתשובה לדוגמה ולאמות המידה. לכל שאלה רשום בהסבר לאיזה ממד הבנה היא שייכת. שני הטקסטים נמצאים בסעיף שמעליכם, ומותר לחזור אליהם בכל שאלה. למען האמת, בשאלות רבות זה בדיוק מה שצריך לעשות. ומילה על מונה הניקוד שלמעלה: הוא סופר רק את 15 שאלות הרב-ברירה, ולכן הוא מגיע עד 15 ולא עד 24. תשובה שכתבתם בעצמכם אי אפשר לבדוק אוטומטית, ואת ההשוואה שלה אתם עושים מול התשובה לדוגמה ואמות המידה.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
שש נקודות לקחת אתכם לתנופה
- 1קראו את הטקסט לפני השאלות, פעם אחת עד הסוף, בלי לעצור. רק אז עוברים לשאלות. במבחן האמיתי הטקסטים יושבים בחוברת נפרדת בדיוק בשביל זה.
- 2לפני שעונים, שאלו מאיזה ממד השאלה באה: גלוי (התשובה כתובה), משתמע (התשובה נובעת), פרשנות (התשובה נבנית ומנומקת). זה קובע איפה לחפש.
- 3בממד הגלוי חוזרים לשורה. גם כשזוכרים, מוודאים. "לארגן מחדש" פירושו שהפרטים כתובים, אך מפוזרים.
- 4בממד המשתמע עוצרים על המילים הקטנות: אזכורים (הוא, היא, שם) וסמני קישוריות (כי, לכן, אבל, ואילו, מאז).
- 5בממד הפרשנות אין תשובה בלי נימוק מן הטקסט. תשובה יפה בלי הוכחה מן הכתוב אינה נחשבת שלמה.
- 6ידע לשוני אינו נבדק כאן. המפרט אומר זאת במפורש, ולכן אל תבזבזו זמן על ניתוח בניינים או זמנים אלא אם השאלה שואלת מה הם עושים בטקסט.
| הממד | מה נדרש, בלשון ראמ"ה | שאלה טיפוסית |
|---|---|---|
| גלוי | "לאתר פרטי מידע מפורשים; לזהות רעיונות, הגדרות והסברים הכתובים במפורש; לארגן מחדש פרטי מידע מפורשים; לזהות קשרים לוגיים מפורשים" | מה קרה, מתי, ובאיזה סדר |
| משתמע | "להבין מסרים משתמעים; להבין את משמעותם של מילים וביטויים מתוך ההקשר; להבין אזכורים; להבין רעיונות וקשרים לוגיים משתמעים" | למי מכוונת המילה הזאת, ומה משתמע ממנה |
| פרשנות, יישום והערכה | "להעלות השערות על סמך הכתוב; לגבש תובנות... להעריך את מטרתם של הטקסט הראשי ושל הטקסטים הנלווים... את הרלוונטיות של הטקסט למטרות הקורא, את עמדת הכותב" | למה הכותב עשה זאת, ולמי הטקסט הזה יעזור |
שלושה דברים שכדאי לדעת על תנופה, ואינם בטבלה. ראשון: זה המבחן היחיד שכולם ניגשים אליו. ראמ"ה כותבת שכל בית ספר נדגם רק לחלק מן המבחנים, "למעט המבחן בשפת אם לכיתות ד', שבו משתתפים כלל בתי הספר מדי שנה". בכיתות ו ו-ט לעומת זאת "כל בית ספר נדגם למבחן בתחום אחד". שני: אין בו ציון אישי. המפרט כותב: "אין בדוח ציונים ברמת בית הספר, הכיתה או התלמיד". הדוח מראה לבית הספר על מה כדאי לעבוד, ולא כמה כל ילד קיבל. שלישי: יש גם חלק שאינו במבחן. ראמ"ה מוסיפה לו הערכה פנימית של בית הספר, ובה משימת הבעה בכתב ומשימת ידע לשוני. על משימת ההבעה כותב המפרט: "המשימה מבוססת על הטקסטים שהתלמידים קראו במבחן החיצוני", ועל משימת הידע הלשוני הוא כותב שהשאלות עוסקות ברכיבים הלשוניים "בזיקה לתוכן הטקסטים שהופיעו במבחן החיצוני".
