שם אחד קובע, וכל השאר נגרר אחריו
הכלל כבר הוצג לכם בדף הלימוד, והפעם אין הסבר שני; יש רק הפעלה שלו. פותחים בלוח מיון שבו אתם קובעים לכל מילה את שני סימניה, ורק אז נפתחת הבדיקה. אחריו שישה כרטיסים קצרים להיזכר בהם, ומהם אל 24 שאלות שעולות בהדרגה: בראשונות המין והמספר של שם בודד, אחריהן ההתאמה של תואר ושל פועל, ובאחרונות משפטים שבהם מילה אחת ענתה אחרת וצריך למצוא אותה. לא נוספה כאן אף מילה שלא ראיתם.
שלוש מילים, ותשובה אחת שחוזרת בכולן. השם הנערות עונה נקבה ורבים. התואר העייפות חייב לענות אותו הדבר, והפועל ישבו חייב לענות לפחות על המספר. זה כל התרגול שלמטה, שוב ושוב: מוצאים את השם, שואלים אותו שתי שאלות, ואז עוברים מילה מילה ובודקים מי עונה אחרת. מי שעונה אחרת הוא המילה שמתקנים.
שלוש שאלות, ותמיד באותו סדר
כשמגיעה שאלה, לא מנחשים ולא הולכים לפי מה שנשמע טוב. עוברים בשלושה צעדים קבועים. הראשון מאתר את השם שעליו מדובר, השני קובע לו שני סימנים ולא אחד, והשלישי הוא הצעד המכריע: עוברים על כל תואר וכל פועל במשפט ושואלים אם הם עונים בדיוק אותו הדבר. הנה שלושת הצעדים על משפט אחד קצר, מקטע תיאור:
- 1 מהו השם שעליו מדובר? הנער. הוא זה שיושב בפינה, והוא שקובע לכל השאר
- 2 מהם שני הסימנים שלו? זכר, ויחיד. שתי התשובות ביחד, ולא אחת מהן
- 3 כל תואר וכל פועל עונים אותו הדבר? ישב עונה זכר ויחיד ועובר. הגבוהה עונה נקבה, ונופל
שישה כרטיסי תזכורת
הכרטיסים לא נועדו ללמד אלא לקצר: כל אחד מהם דוחס למשפט נושא שהוסבר קודם בהרחבה. די בקריאה אחת. אם צירוף לא מסתדר לכם, ההתאמה שבו כתובה כאן. את ההתאמה לשמות המספר, את הצורה הזוגית ואת הסמיכות לא תמצאו כאן, בדיוק כמו בדף הלימוד; הם מחכים בהמשך.
שתי שאלות על כל שם
קחו שם עצם ושאלו עליו שתיים: זכר או נקבה, ויחיד או רבים. שתי התשובות ביחד הן תעודת הזהות שלו. תשובה אחת בלבד אינה מספיקה, ולפיה אי אפשר לבחור אף מילה אחרת במשפט.
מי מחליט
השם מחליט, ולא הפועל ולא התואר, ואף פעם לא הפוך. קודם מאתרים את השם שעליו מדובר, ורק אז בוחרים את הצורה של כל מה שנלווה אליו במשפט.
התואר לובש את אותם שניים
התואר מייחס לשם תכונה, מראה חיצוני או אופי, ובא אחרי השם עם אותם שני סימנים בדיוק: ילד שקט, ילדה שקטה, ילדים שקטים, ילדות שקטות.
הפועל, ומלכודת הרבים
הפועל מתאים למי עושה את הפעולה, בין שהוא בא לפניו ובין שאחריו: הנער חזר, הנערה חזרה, הנערים חזרו. ושימו לב: ברבים ובזמן עבר יש לפועל צורה אחת לשני המינים, ולכן גם הנערות חזרו.
עשרה שמתחפשים
עשרה שמות בנקבה שאין בסופם לא ה ולא ת, והם נראים בדיוק כמו זכר: עיר, דרך, רוח, אבן, יד, רגל, עין, אוזן, כוס, ארץ. ובכל זאת אומרים העיר גדולה, הדרך ארוכה, הרוח נשבה. אין דרך לנחש; את העשרה זוכרים.
ה"א אחת, או אף אחת
אם השם מיודע בה"א, גם התואר מקבל ה"א: הילדה השקטה. שתי המילים או שתיהן עם ה"א או שתיהן בלעדיה, ואין אמצע. ובשוליים, מילה אחת בדף מנוקדת: אותן אותיות נקראות גם בָּנוֹת וגם בּוֹנוֹת, ורק הניקוד מפריד בין השם ובין הפועל.
שלוש דוגמאות פתורות, לפני שאתם לבד
שלוש הדוגמאות עובדות באותה דרך משלושה כיוונים: פעם משלימים תואר ופועל לשם רגיל, פעם עושים זאת לשם מן העשרה שמתחפשים, ופעם מקבלים משפט שלם ומחפשים בו את המילה שענתה אחרת. כל המשפטים לקוחים מקטעי תיאור, כי שם ההתאמה באמת נבחנת.
- מוצאים את השם: המילה שעליה מדובר היא "הילדה".
- קובעים שני סימנים: ילדה היא נקבה, והיא יחיד.
- מתאימים את התואר: עייף בנקבה יחיד הוא עייפה, והשם מיודע בה"א, ולכן גם התואר: העייפה.
- מתאימים את הפועל: ישב בנקבה יחיד הוא ישבה.
- התוצאה: הילדה העייפה ישבה על הגדר. שתי מילים נגררו אחרי מילה אחת.
- מוצאים את השם: המילה היא "היד".
- נזהרים: יד נגמרת בעיצור ונראית כמו זכר, אבל היא מן העשרה שמתחפשים. יד היא נקבה.
- קובעים מספר: יד אחת, כלומר יחיד.
- מתאימים: כואב בנקבה יחיד הוא כואבת (ועם ה"א, כמו השם: הכואבת), ונח הוא נחה.
- התוצאה: היד הכואבת נחה על הספר. מי שחשב שיד היא זכר כתב שתי מילים שגויות.
- מוצאים את השם: המילה היא "הבָּנוֹת".
- קובעים שני סימנים: נקבה, ורבים.
- בודקים את הפועל: ישבו הוא רבים. מתאים.
- בודקים את התואר: השקטה עונה נקבה ויחיד. השם ברבים, והתואר ביחיד, וכאן נמצאה אי-ההתאמה.
- התיקון: הבָּנוֹת השקטות ישבו על הגדר. מתקנים את המילה שענתה אחרת, ולא את השם.
תרגול מדורג בארבע רמות
הרמה הראשונה מבקשת רק לקבוע שני סימנים ולבחור לפיהם מילה. השנייה עוברת לתואר, לפועל ולה"א הידיעה. השלישית שמה לפניכם משפט שלם ומבקשת שתמצאו בו את המילה שענתה אחרת ותתקנו אותה. הרביעית היא המתחפשים ומקרי הגבול. אם טעיתם, קראו את ההסבר לפני שאתם ממשיכים; שם נמצא כל הערך של התרגול.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה לוקחים מכאן
- 1לא מנחשים. שלושת הצעדים עובדים על כל משפט, גם על כזה שלא ראיתם מעולם.
- 2שני סימנים, ולא אחד. מין ומספר ביחד, אחרת אי אפשר לבחור אף מילה.
- 3השם מחליט, והתואר והפועל נגררים אחריו. לעולם לא להפך.
- 4ה"א הידיעה הולכת בזוג. אם השם קיבל, גם התואר מקבל.
- 5מתקנים את המילה שענתה אחרת, ולא מחליפים את השם כדי שיתאים לה.
- 6עשרת המתחפשים נראים זכר ואינם. אותם פשוט זוכרים בעל פה.
| הצעד | השאלה ששואלים | מה עושים אם התשובה לא |
|---|---|---|
| 1. מאתרים את השם | על מי או על מה מדובר במשפט? | אם לא מצאתם שם, אין ממה להתחיל; קראו שוב לאט |
| 2. קובעים שני סימנים | זכר או נקבה, ויחיד או רבים? | אם השם נגמר בעיצור, בדקו קודם ברשימת העשרה |
| 3. עוברים מילה מילה | כל תואר וכל פועל עונים אותו הדבר? | המילה שענתה אחרת היא זו שמתקנים, וגם ה"א נספרת |
שתי המלכודות, כדי שלא תיפלו בהן שוב: יש שמות בנקבה בלי ה ובלי ת בסופם, ועשרה מהם מרוכזים בכרטיס החמישי. ומצד שני יש מילים שאינן מסגירות דבר: ברבים ובזמן עבר לפועל צורה אחת לשני המינים, ותואר כמו יפה נראה אותו הדבר בזכר ובנקבה. את ההתאמה לשמות המספר, את הצורה הזוגית ואת הסמיכות לא בדקנו כאן כלל.
עד סוף כיתה ד׳ לומדים להתאים במין ובמספר בין שמות לפעלים ולתארים.
