מי קובע כאן את הסדר
בדף הלימוד הכרעתם בשאלה בשביל מה כותבים. כאן ההכרעה כבר נתונה, והעבודה מתחילה אחריה: אותן ארבע פסקאות יסתדרו אחרת בדיווח, אחרת בהוראות ואחרת בהסבר, ולא מפני שכך יפה יותר. פותחים במעבדה שבה אתם מחזירים פסקאות לסדר, אחריה שישה כרטיסי תזכורת, ואז 24 שאלות: תחילה איזו תכלית, אחריה איזה מארגן ואיזה מבנה, ולבסוף ההכרעות שאין להן תשובה אוטומטית.
אותן פסקאות, שלושה סדרים שונים. כשאתם מדווחים, את הסדר קובעת ההתנסות: מה תכננו, מה עשינו, ומה יצא. כשאתם כותבים הוראות, את הסדר קובע הקורא: מה הוא אינו יכול לעשות לפני מה. וכשאתם מסבירים, את הסדר קובעת התופעה עצמה, והיא מתחלקת לחלקים שלכל אחד מהם כותרת משנה. שלוש תשובות שונות לשאלה אחת, ובכל אחת סדר אחר מתבקש.
מה קובע את הסדר, ומה מחזיק בין פסקה לפסקה
שתי טעויות חוזרות בתרגול הזה. הראשונה היא לסדר פסקאות לפי מה שנשמע נעים, במקום לשאול מה התכלית מחייבת. השנייה קטנה יותר ומפילה יותר: לפתוח פסקה חדשה כאילו היא מתחילה מחדש. פסקה חדשה אינה התחלה חדשה, והתפר שבינה ובין קודמתה עובד בדיוק כמו התפר שבין שני משפטים. בטור השמאלי רואים את התפר הזה מקרוב.
שישה כרטיסי תזכורת
אין כאן הגדרה חדשה. כל מה שהוצג קודם במלואו מקוצר כאן למשפט. מה שאינו כאן גם לא ייבדק: עמדה בנושא שנוי במחלוקת עם התייחסות לטיעונים שכנגד, סיכום של מידע ממקור, וכתיבת עבודה בעקבות חקר נלמדים בכיתות ה-ו.
ארבע התכליות, ומה כל אחת מבטיחה לקורא
דיווח מה קרה אצלנו. תיאור והסבר איך זה עובד ולמה. הוראות מה לעשות, ובאיזה סדר. עמדה מנומקת מה דעתי, ועל מה היא נשענת.
השאלה הראשונה בכל פריט כאן אינה איך הטקסט כתוב, אלא מה הקורא יוצא איתו.
ארבעת המארגנים
כותרת כותרות משנה ספרור חלוקה לפסקאות
הם נבחרים בהתאם לסוג הטקסט שכותבים. ספרור הוא הלב של הוראות, כותרות משנה הן הלב של הסבר ארוך, וחלוקה לפסקאות עובדת בכל הארבעה.
כלל הפסקה: רעיון אחד, פסקה אחת.
ששת המבנים לארגון רעיונות
תיאור והדגמה סיבה ותוצאה טיעון והנמקה שאלות ותשובות בעיות ופתרונן השוואה
מבנה אינו תכלית. בתוך דיווח אחד יכולים לשבת גם השוואה וגם סיבה ותוצאה, והתכלית נשארת דיווח.
התפר שבין הפסקאות
אותן שתי משפחות ששמרו על הרצף בין המשפטים שומרות עליו גם בין הפסקאות:
אחר כך בסוף באמצע השבוע הן קשרי זמן. ולכן כי מפני ש הן קשרי סיבה ותוצאה.
הבדיקה: קראו את המשפט האחרון של פסקה אחת ואת הראשון של הבאה, ברצף. אם נשמע ניתוק, חסר שם קשר.
כתיבה ממוקדת, ונקודת ראות אחת
שתי דרישות במשפט אחד: להישאר על אותו נושא או רעיון ולפתח אותו, ולא להחליף באמצע את הזווית שממנה הטקסט מדבר.
דוגמה להחלפת זווית: הוראות שנכתבות בפנייה אל הקורא, ובאמצע עוברות לספר מה אנחנו עשינו. שתי הצורות תקינות בפני עצמן, והמעבר ביניהן הוא שמבלבל.
רשימת הבדיקה של הכתיבה
ארבעה דברים לעבור עליהם אחרי שסיימתם, תמיד באותו סדר:
תוכן אם הרעיון פותח, ואם יש תיאור, מחשבה או רגש. לכידות אם יש רצף הגיוני, ואם מילות הקישור מגוונות ותקינות.
לשון הטקסט אם אוצר המילים מגוון ומדויק והמשפטים תקינים. פיסוק וכתיב נקודה, סימן שאלה, סימן קריאה, נקודתיים ומרכאות במקומם, הפרדה בין המילים, ואיות.
באמצע השבוע גילינו שבאחת מהן יש גם ניירות, ולכן הוספנו מכסה עם חריץ צר.
גילינו שבאחת מהן יש גם ניירות. הוספנו מכסה עם חריץ צר.
שלוש דוגמאות פתורות, לפני שאתם לבד
הראשונה מכריעה בין שתי תכליות קרובות, השנייה מפצלת פסקה ומרכיבה תפר, והשלישית עובדת בכיוון ההפוך: לא לנתח טקסט קיים, אלא להחליט איך ייראה טקסט שעוד לא נכתב.
- שואלים מה הקורא יוצא איתו: מן הראשון הוא יודע מה עשינו ומתי. מן השני הוא יודע דבר שנכון גם בבית ספר אחר.
- בודקים אם הטקסט קשור ליום מסוים: הראשון כן, ובלי "ביום ראשון" הוא מאבד את עצמו. השני אינו קשור לשום יום.
- מחפשים טענה: אין בשניהם טענה על מה שכדאי לעשות, ולכן שניהם אינם הבעת עמדה.
- הראשון דיווח על התנסות לימודית, והשני תיאור והסבר. שניהם נכונים, והם עונים על שאלות שונות.
- סופרים רעיונות: יש כאן שניים. האחד מה תכננו, והשני מה יצא בסוף. הם אינם אותו רעיון.
- מפצלים: רעיון אחד, פסקה אחת. הפסקה הראשונה נגמרת אחרי "שלוש קופסאות".
- ועכשיו החלק שנשכח: פיצול בלי תפר יוצר שתי ערימות. צריך לשים על התפר קשר.
- מרכיבים את התפר: "בסוף השבוע ספרנו..." כאן מילת הזמן מחזירה את הקורא אל הרצף של ההתנסות.
- שתי פסקאות, ומילת זמן על התפר. הדרישה שלמדתם היא רצף בין משפטים ובין פסקאות, ולא רק בתוך הפסקה.
- קובעים תכלית: הקורא צריך להצליח לעשות זאת בעצמו, ולכן זו הוראות להפעלת אחרים, ולא דיווח על מה שאנחנו הכנו.
- בוחרים מארגן: להוראות דרוש ספרור, סעיף אחד לכל פעולה.
- בוחרים כותרת: היא נבחרת בהתאם לסוג הטקסט. "איך מכינים קופסת איסוף" עונה, ו"היום שבו הכנו קופסה" מבטיח סיפור.
- קובעים את הסדר: לא לפי מה שאנחנו עשינו קודם, אלא לפי מה שהקורא אינו יכול לעשות לפני מה.
- תכלית, מארגן, כותרת, סדר. ארבע הכרעות, וכולן לפני המילה הראשונה.
24 שאלות, שלוש רמות
הסט הראשון על התכלית ועל המארגן. השני על ששת המבנים ועל הרצף שבין הפסקאות. השלישי על ההכרעות הקשות: מה נשאר בחוץ, מה מפיל עמדה, ומה מחכה לכם בכיתות ה-ו. בסוף מחכה משימת כתיבה אחת, ואותה תבדקו לבד מול רשימה.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה נבדק כאן, ואיך יודעים שהתשובה מחזיקה
- 1קודם התכלית: מה הקורא יוצא איתו. כל שאר ההכרעות נגזרות ממנה.
- 2המארגן נבחר בהתאם לסוג הטקסט: ספרור להוראות, כותרות משנה להסבר, פסקאות לכולם.
- 3מבנה אינו תכלית. השוואה או סיבה ותוצאה יכולות לשבת בתוך דיווח, והוא נשאר דיווח.
- 4התפר: קראו את סוף פסקה אחת ואת פתח הבאה ברצף. אם נשמע ניתוק, חסרה שם מילת זמן או מילת סיבה ותוצאה.
- 5כתיבה ממוקדת פירושה להישאר על הנושא ולשמור על אותה נקודת ראות לאורך כל הטקסט.
- 6כתיבה חופשית אינה נבדקת כאן, ולכן היא אינה נספרת במונה. אחריה מגיעה רשימה, ואתם המעריכים.
| התכלית | מי קובע את הסדר | המארגן המרכזי | מה נשבר בסדר שגוי |
|---|---|---|---|
| דיווח | ההתנסות עצמה, לפי סדר הזמן | חלוקה לפסקאות | הקורא אינו יודע מה נבע ממה |
| תיאור והסבר | חלקי התופעה | כותרות משנה | אי אפשר לדלג אל החלק הדרוש |
| הוראות | הקורא, לפי סדר הביצוע | ספרור | הקורא מנסה, ונתקע |
| עמדה מנומקת | הטענה, ואחריה הנימוקים | פסקה לכל נימוק | לא ברור על מה בדיוק מגנים |
שני דברים שכדאי לדעת, ואינם בטבלה. ראשון: הסדר אינו עניין של טעם. בכל אחת מארבע השורות למעלה יש מי שקובע אותו, והוא לעולם אינו הכותב. שני: מה עוד לא עכשיו. הבעת עמדה בנושא שנוי במחלוקת עם התייחסות לטיעונים שכנגד, סיכום של מידע ממקור, וכתיבת עבודה בעקבות חקר נלמדים בכיתות ה-ו, ולכן אינם נבדקים כאן.
