לפני שכותבים, בשביל מה
אותה התנסות בכיתה יכולה להיכתב בארבע דרכים שונות לגמרי, ולא מפני שכותבים אותה יפה יותר או פחות. היא נכתבת אחרת מפני שהקורא בא אליה בשביל משהו אחר: פעם לדעת מה קרה אצלכם, פעם להבין איך משהו עובד, פעם להצליח לעשות את זה בעצמו, ופעם לשמוע מה דעתכם ולמה. בדף הזה נלמד להכריע בשאלה הזאת לפני המילה הראשונה, ואז לבחור את הכותרת, את הפסקאות ואת הסדר שמתאימים לתשובה.
אותו עציץ, שלושה טקסטים שונים לגמרי. כיתה אחת שתלה אפונה בכוסות פלסטיק יכולה לכתוב על כך שלושה דברים. הראשון מספר מה הם עשו ומה יצא. השני מסביר מה בעצם קורה שם. והשלישי מלמד קורא אחר לעשות את זה בעצמו. אף אחד מהשלושה אינו נכון יותר מן האחרים, והם פשוט עונים על שאלות שונות. ההכרעה הזאת נעשית לפני שמתחילים לכתוב, ולא אחרי.
ארבע תכליות, וארבעה שערי כניסה
לכל טור למטה יש שאלה משלו, ומי שיודע לאיזו שאלה הוא עונה יודע גם איך להיראות על הדף. שימו לב לשורה התחתונה בכל טור: אלה המארגנים, כלומר מה שהקורא רואה עוד לפני שהוא קורא מילה. הם אינם שייכים לתכלית אחת ומשרתים את כולן, וכל תכלית נשענת עליהם אחרת. ומתחת לארבעת הטורים יושבים ששת המבנים שאפשר לארגן בהם את הרעיונות בתוך כל אחד מהם.
שישה כרטיסים על כתיבה לתכליות
כל מה שבכרטיסים שייך לרצועת הגיל שלכם. מה שאינו כאן, ולא במקרה: עמדה בנושא שנוי במחלוקת עם התייחסות לטיעונים שכנגד, סיכום של מידע ממקור, ועבודה כתובה בעקבות חקר נלמדים בכיתות ה-ו, והם מחכים לכם שם.
דיווח על התנסות לימודית
הקורא רוצה לדעת מה קרה אצלכם. לכן כותבים לפי הסדר: מה תכננו, מה עשינו, ומה יצא בפועל.
שני דברים שמפילים דיווח. הראשון: לספר רק מה עשינו ולא מה יצא. השני: לגלוש אל מה שחשבנו על זה, שהוא כבר תכלית אחרת.
הדיווח נשען על חלוקה לפסקאות, ובדרך כלל פסקה לכל שלב.
תיאור והסבר
כאן הקורא רוצה להבין איך זה עובד ולמה, ולא מה קרה לכם ביום שלישי. לכן הטקסט אינו מספר, אלא מתאר תופעה ואז מסביר מה גורם לה.
הסימן הבטוח: מי שקורא הסבר טוב יכול להחיל אותו על מקרה חדש שלא הוזכר בכלל.
ההסבר נשען על כותרות משנה, וכל אחת פותחת חלק אחר של התופעה.
הוראות להפעלת אחרים
זו התכלית היחידה שנמדדת בהצלחה של מישהו אחר: אם הקורא עשה והצליח, ההוראות טובות.
לכן כותבים בסדר ביצוע, סעיף אחד לכל פעולה, ובלי לדלג על שלב שנראה לכם מובן מאליו.
ההוראות נשענות על ספרור, והוא אינו קישוט: הוא מה שמאפשר לקורא לדעת איפה עצר.
הבעת עמדה מנומקת
כאן אומרים מה דעתי, ומיד אחר כך על מה היא נשענת. עמדה בלי נימוק אינה עמדה מנומקת אלא הכרזה.
מבנה שעובד: משפט הטענה, ואחריו פסקה לכל נימוק, ובסוף משפט שסוגר וחוזר אל הטענה.
שימו לב למה שאין כאן: בגילכם מנמקים את העמדה שלכם. עמדה בנושא שנוי במחלוקת, ותשובה לטיעונים שכנגד, נלמדות בכיתות ה-ו.
המארגנים: מה שרואים לפני שקוראים
ארבעה מארגנים, ובוחרים ביניהם בהתאם לסוג הטקסט שכותבים:
כותרת כותרות משנה ספרור חלוקה לפסקאות
הכלל הפשוט ביותר לפסקה: רעיון אחד, פסקה אחת. כשעוברים לרעיון הבא, פותחים שורה חדשה.
והרצף אינו נעצר בגבול הפסקה. בין הפסקאות, בדיוק כמו בין המשפטים, עובדות מילות הזמן ומילות הסיבה והתוצאה.
שישה מבנים לארגון הרעיונות
בתוך כל אחת מארבע התכליות אפשר לארגן את הרעיונות באחד מששת המבנים האלה:
תיאור והדגמה סיבה ותוצאה טיעון והנמקה שאלות ותשובות בעיות ופתרונן השוואה
הם אינם רשימה לשינון. הם ארגז כלים: כשאתם תקועים מול פסקה שאינה מתקדמת, שאלו איזה מששת אלה מתאים לה, וסדרו אותה לפיו.
ומעל כולם דרישה אחת: כתיבה ממוקדת בנושא או ברעיון, ופיתוח שלו תוך שמירה על נקודת ראות מסוימת. כלומר לא לקפוץ באמצע מזווית אחת לאחרת.
בשבוע שעבר שתלנו בכיתה גרעיני אפונה בכוסות פלסטיק. מילאנו כל כוס באדמה, נעצנו גומה באצבע והנחנו בה גרעין אחד. אחר כך השקינו מעט והעמדנו את הכוסות על אדן החלון. אחרי אחד עשר ימים הציץ העלה הראשון בשבע מתוך שתים עשרה הכוסות.
- ממלאים כוס פלסטיק באדמת גינה, עד שני סנטימטרים מן השפה.
- נועצים באצבע גומה בעומק שני סנטימטרים.
- מניחים בגומה גרעין אחד ומכסים באדמה.
- משקים מעט, ומעמידים את הכוס במקום מואר.
- ממתינים כשבועיים, ומשקים מעט בכל בוקר.
שלוש דוגמאות, שלוש הכרעות
הראשונה בוחרת תכלית, השנייה בוחרת כותרת וכותרות משנה, והשלישית בונה עמדה מנומקת. בשלושתן מתחילים באותה שאלה: מה הקורא צריך לצאת איתו מכאן.
- הראשון: "בשלישי בבוקר קיבלנו קרשים ומסמרים, מדדנו יחד, ובסוף היום התיבה עמדה על העץ שבחצר." הוא מוסר מה עשינו ומה יצא, לפי הסדר.
- השני: "1. מודדים שלושה קרשים באורך שווה. 2. מחברים אותם לצורת קופסה." הוא אינו מספר על אף אחד, והוא פונה אל מי שיעשה את זה בעצמו.
- השלישי: "לדעתי כדאי שכל כיתה תבנה תיבה כזאת, מפני שזו הדרך הפשוטה ביותר לראות ציפורים מקרוב." יש כאן טענה ואחריה נימוק.
- מחדדים את ההבדל: הראשון נמדד בנאמנות, השני בהצלחה של הקורא, והשלישי בכוח הנימוקים.
- שלוש תכליות: דיווח על התנסות לימודית, הוראות להפעלת אחרים, והבעת עמדה מנומקת. אותו יום, שלושה טקסטים.
- קודם התכלית: הקורא רוצה להבין את התופעה, ולא לדעת מה קרה לנו ביום מסוים. זה תיאור והסבר.
- הכותרת: היא אומרת על מה הטקסט. "למה המסדרון נעצר בסוף שיעור" עונה בדיוק על זה, ואינה מבטיחה סיפור.
- הכותרות משנה: מפצלים את התופעה לחלקים, ולכל חלק פסקה. למשל "מתי זה קורה", "מה מעכב בפתח", "מה קורה כשהדלת צרה".
- בודקים את הפסקאות: רעיון אחד, פסקה אחת. אם בפסקה אחת יושבים שני רעיונות, מפצלים.
- כותרת אחת, שלוש כותרות משנה, ושלוש פסקאות. וזה בדיוק מתן כותרת וכותרות משנה בהתאם לסוג הטקסט שכותבים.
- מסמנים את הטענה: המשפט הראשון הוא הטענה, והוא צריך להיות חד ולא מהוסס.
- מוסיפים נימוק ראשון: "השיעור השלישי נגמר בדיוק כשהתור לברזייה הכי ארוך, ולכן חצי מן הכיתה חוזרת באיחור."
- מוסיפים נימוק שני: "בעשר דקות נוספות אפשר לסיים את הארוחה בישיבה, ולא בריצה חזרה לכיתה."
- סוגרים: משפט אחרון שחוזר אל הטענה: "לכן שינוי קטן בשעה יפתור שני דברים בבת אחת."
- טענה, שני נימוקים, וסגירה. שימו לב מה לא עשינו: לא התייחסנו למה שיגידו מי שמתנגדים. את זה תלמדו בכיתות ה-ו.
תרגול אינטראקטיבי
שלוש רמות. בראשונה מזהים תכלית, בשנייה בוחרים מארגן ומבנה, ובשלישית עוברים אל ההכרעות הקשות: מה נשאר בחוץ, איפה נשברת הפסקה, ומה הופך עמדה למנומקת. בסוף מחכה משימת כתיבה אחת, והיא היחידה שאיננו בודקים בשבילכם.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1ההכרעה הראשונה היא התכלית, והיא נעשית לפני המילה הראשונה: דיווח, תיאור והסבר, הוראות, או עמדה מנומקת.
- 2דיווח מוסר מה עשינו ומה יצא. תיאור והסבר אומר איך תופעה עובדת ולמה.
- 3הוראות נמדדות בהצלחה של הקורא, ולכן הן ממוספרות ואינן מדלגות על שלב.
- 4עמדה מנומקת היא טענה ועוד נימוקים שמחזיקים אותה. בלי נימוק זו הכרזה בלבד.
- 5המארגנים נבחרים בהתאם לסוג הטקסט: כותרת, כותרות משנה, ספרור, חלוקה לפסקאות. וכלל הפסקה: רעיון אחד, פסקה אחת.
- 6ששת המבנים לארגון רעיונות: תיאור והדגמה, סיבה ותוצאה, טיעון והנמקה, שאלות ותשובות, בעיות ופתרונן, השוואה.
| התכלית | הקורא רוצה | איך זה נראה על הדף | הנפילה השכיחה |
|---|---|---|---|
| דיווח על התנסות לימודית | לדעת מה קרה אצלכם | פסקה לכל שלב, לפי סדר הזמן | לספר מה עשינו ולשכוח מה יצא |
| תיאור והסבר | להבין איך זה עובד ולמה | כותרות משנה, ופסקה לכל חלק של התופעה | לגלוש אל סיפור על יום מסוים |
| הוראות להפעלת אחרים | להצליח לעשות זאת בעצמו | ספרור, סעיף אחד לכל פעולה | לדלג על שלב שנראה מובן מאליו |
| הבעת עמדה מנומקת | לשמוע מה דעתכם ולמה | טענה, פסקה לכל נימוק, וסגירה | להכריז בלי לנמק |
שני דברים שכדאי לדעת, ואינם בטבלה. ראשון: טקסט אחד יכול לשלב. דיווח על ניסוי כולל לא פעם גם פסקת הסבר, ובתוך הוראות יושבת לפעמים דוגמה. מה שחייב להישאר ברור הוא מה התכלית הראשית, כלומר בשביל מה הקורא בא. שני: מה עוד לא עכשיו. עמדה בנושא שנוי במחלוקת עם התייחסות לטיעונים שכנגד, סיכום של מידע ממקור, וכתיבת עבודה בעקבות חקר נלמדים בכיתות ה-ו.
