שאלה אחת על כל מילה: מי, או איזה
הכלל כבר הוסבר לכם בדף הלימוד, והפעם אין הסבר שני; יש רק הפעלה שלו. פותחים בלוח מיון שבו אתם מציבים כל מילה בצד שלה, ורק אז נפתחת הבדיקה. אחריו שישה כרטיסי תזכורת קצרים, ומהם אל 24 שאלות שעולות בהדרגה: בראשונות רק מבחינים בין שם עצם לשם תואר, אחריהן ממיינים את התכונה, אחר כך מתאימים במין ובמספר, ובאחרונות פוגשים תואר שעומד לבד ותואר שנבנה ממילה אחרת.
לפניכם שתים עשרה מילים. לכל מילה שאלו את השאלה הקצרה: היא עונה על מי או מה, או על איזה? לחצו על המילה ואז על הצד שאליו היא שייכת. כשכל המילים ימוינו, לחצו על בדיקה.
שתי מילים, ושתי שאלות שונות. קחו את הצירוף ילדה גבוהה. המילה הראשונה עונה על "מי", והשנייה עונה על "איזו". זה כל התרגול שלמטה, שוב ושוב: עוברים מילה מילה, שואלים על כל אחת את שתי השאלות, ורואים על איזו מהן היא עונה. מילה שעונה על "מי או מה" היא שם עצם, ומילה שעונה על "איזה" היא שם תואר.
שלושה צעדים, ותמיד באותו סדר
כשמגיעה שאלה, לא הולכים לפי מה שנשמע טוב. עוברים בשלושה צעדים קבועים. הראשון מאתר את שם העצם שעליו מדובר. השני שואל על המילה החשודה אם היא עונה על "איזה", וכך קובע אם היא שם תואר. השלישי בודק שהיא נושאת את אותו מין ואת אותו מספר כמו שם העצם, וכשהיא באה מיד אחריו, גם את ה"א הידיעה שלו. הנה שלושת הצעדים על צירוף אחד קצר:
-
1
מאתרים את שם העצםבצירוף "הילדה ה___ (עליז)" שם העצם הוא הילדה. עליו מדובר, ולפיו ייקבע כל השאר.
-
2
שואלים "איזה"המילה שבסוגריים עונה על "איזו ילדה", ולכן היא שם תואר ולא שם עצם נוסף.
-
3
בודקים התאמההילדה היא נקבה ויחיד, והיא מיודעת בה"א. לכן התואר יבוא בנקבה, ביחיד ועם ה"א: העליזה.
שישה כרטיסי תזכורת
הכרטיסים לא נועדו ללמד אלא לקצר: כל אחד מהם דוחס למשפט נושא שהוסבר קודם בהרחבה בדף הלימוד. די בקריאה אחת. סמיכות של שם תואר ושם עצם, כמו גבה קומה, אינה כאן ואינה נבדקת באף שאלה, בדיוק כמו בדף הלימוד; היא מחכה בדף הסמיכות בכיתה ה׳.
מה שם התואר עושה
שם התואר מייחס תכונה לשם עצם, ואינו מוסיף למשפט עצם חדש. בצירוף של שם ותואר אפשר להוריד את התואר והמשפט יישאר משפט, רק בלי התכונה; וכשהתואר עומד לבד אי אפשר, כי לא יישאר מי שיעשה את הפעולה. אם המילה שאתם בודקים מוסיפה עצם נוסף, היא אינה תואר.
המבחן הקצר
שאלו את המילה שאלה. עונה על מי או מה היא שם עצם; עונה על איזה היא שם תואר. אין מבחן שלישי, ואין צורך באחד: כל מילה בצירוף עונה על אחת מן השתיים ולא על שתיהן.
שתי משפחות של תכונות
התכונות נחלקות לשתי משפחות. מראה חיצוני הוא מה שהעין רואה, למשל גבוה. אופי הוא איך העצם מתנהג או מרגיש, למשל עליז. אלה שתי דוגמאות ולא רשימה סגורה.
התאמה, ושתי ה"א
התואר לובש את המין ואת המספר של השם שהוא מתאר, גם כשהוא בא אחרי הפועל. ובצירוף, כלומר כשהתואר בא מיד אחרי השם, חוזרת גם ה"א הידיעה: או ששתי המילים נושאות אותה, או ששתיהן בלעדיה, ואין אמצע.
כשהתואר עומד לבד
לפעמים אין במשפט שם עצם שהתואר נצמד אליו, והתואר עצמו הוא מי שעושה את הפעולה. אז הוא בא במקום שם עצם. כדי לזהות מקרה כזה שאלו דבר אחד: האם יש כאן שם עצם שהתואר מתאר, או שאין.
תואר שנבנה ממילה אחרת
לא כל שם תואר הוא מילה שקיבלנו כמות שהיא. יש תארים שנבנו ממילים אחרות בעזרת סיומת, ויש משקל בולט שבו אות אחת חוזרת במקום קבוע. את שתי הדרכים ראיתם בדף הלימוד, וכאן רק מפעילים אותן.
שלוש דוגמאות פתורות, לפני שאתם לבד
שלוש הדוגמאות עובדות באותה דרך משלושה כיוונים: פעם משלימים תואר לשם, פעם מקבלים צירוף שבו מילה אחת אינה מתאימה ומחפשים אותה, ופעם פוגשים תואר שאין אחריו שם עצם כלל.
- מאתרים את שם העצם: המילה שעליה מדובר היא "ילדים".
- קובעים לו שני סימנים: ילדים הוא זכר והוא רבים.
- בודקים ה"א: המילה "ילדים" כתובה בלי ה"א הידיעה, ולכן גם התואר יבוא בלעדיה.
- מתאימים: עליז בזכר רבים הוא עליזים.
- התשובה: בחצר שיחקו ילדים עליזים.
- מאתרים את שם העצם: המילה היא "הילדים".
- קובעים לו שני סימנים: זכר, ורבים.
- בודקים את התואר: "הגבוהה" עונה נקבה ויחיד. שני הסימנים אינם מתאימים.
- בודקים ה"א: ה"א הידיעה דווקא נמצאת בשתי המילים, ולכן היא אינה הבעיה כאן.
- התיקון: הילדים הגבוהים. מתקנים את התואר, ולא מחליפים את השם כדי שיתאים לו.
- מחפשים שם עצם צמוד: אחרי המילה בא הפועל, ולפניה אין כלום. אין כאן שם עצם שהיא מתארת.
- בודקים מה המילה עצמה: "גבוהה" עונה על "איזו", ולכן היא שם תואר.
- שואלים מי עושה את הפעולה: מי הגיעה ראשונה? הגבוהה. התואר הוא שמילא את מקומו של שם העצם.
- התשובה: זהו שם תואר שבא במקום שם עצם. אפשר היה לכתוב "הילדה הגבוהה הגיעה ראשונה".
תרגול מדורג בארבע רמות
הרמה הראשונה מבקשת רק להבחין בין שם עצם לשם תואר. השנייה ממיינת את התכונה, מראה חיצוני או אופי, וגם מתאימה את התואר לשם. השלישית עוסקת בהתאמה במין, במספר ובה"א הידיעה. הרביעית היא תואר שעומד לבד ותואר שנבנה ממילה אחרת, ובסופה עוד התאמה אחת. אם טעיתם, קראו את ההסבר לפני שאתם ממשיכים; שם נמצא כל הערך של התרגול.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה לוקחים מכאן
- 1שאלה אחת מכריעה: "מי או מה" מול "איזה", וזה כל ההבדל בין שם עצם לשם תואר.
- 2תואר אינו מוסיף עצם, הוא רק מספר על עצם שכבר נמצא במשפט.
- 3שתי משפחות של תכונות: מה שהעין רואה, ומה שנראה בהתנהגות.
- 4מתקנים את התואר, ולא מחליפים את השם כדי שיתאים לו.
- 5בצירוף, ה"א הידיעה הולכת בזוג: אם השם קיבל, גם התואר שאחריו מקבל.
- 6תואר בלי שם עצם לידו תפס את מקומו של שם העצם, והוא עצמו עושה את הפעולה.
| הצעד | השאלה ששואלים | מה עושים אם התשובה לא |
|---|---|---|
| 1. מאתרים את שם העצם | על מי או על מה מדובר כאן? | אם אין שם עצם כלל, ייתכן שהתואר בא במקומו |
| 2. שואלים "איזה" | המילה החשודה עונה על איזה? | אם היא עונה על מי או מה, היא שם עצם ולא תואר |
| 3. בודקים התאמה | אותו מין, אותו מספר, ובצירוף גם אותה ה"א? | מתקנים את התואר, והשם נשאר כמות שהוא |
שתי מלכודות, כדי שלא תיפלו בהן: הראשונה היא שסיומת אינה מעידה תמיד על מין, וחלונות הוא זכר אף שהוא נגמר בסיומת ־ות. השנייה היא שהתואר אינו חייב לבוא מיד אחרי השם; הוא יכול לבוא אחרי הפועל, וההתאמה נקבעת גם אז לפי השם.
בבית הספר היסודי לומדים להבחין בין שם עצם לשם תואר, ולהכיר את התואר כמייחס תכונות לשמות עצם.
