שורש קבוע, תחיליות וסיומות
כשאתם אומרים שָׁמַרְתִּי, שׁוֹמֶרֶת או תִּשְׁמְרוּ, שלוש אותיות השורש ש-מ-ר יושבות באמצע ולא זזות. מה שמשתנה הוא מה שנוסף להן: סיומת בסוף בזמן עבר, תחילית בהתחלה בזמן עתיד, ותבנית שלמה בהווה. ברגע שרואים את החלוקה הזאת, נטיית הפועל מפסיקה להיות רשימה לשינון והופכת למערכת עם כללים. בדף הזה נפרק את הפועל לחלקים שלו, ונראה שהחלקים האלה חוזרים בכל שבעת הבניינים.
שָׁמַרְתִּי, שָׁמַרְנוּ, תִּשְׁמְרוּ. שלוש מילים שונות, ובכל אחת מהן אותן שלוש אותיות: ש, מ, ר. הן לא זזו ולא התחלפו. מה שהשתנה הוא רק מה שהודבק להן לפני ואחרי. זו הנטייה, וזה כל הסוד שלה.
לפרק פועל לשלושה חלקים
קחו את הפועל תִּשְׁמְרוּ ופרקו אותו. באמצע יושב השורש ש-מ-ר. לפניו נוספה תחילית, האות ת, והיא זו שאומרת לנו שמדובר בגוף שני, כלומר באתם. אחריו נוספה סיומת, האות ו, והיא זו שאומרת לנו שמדובר ברבים. שלושת החלקים האלה הם כל המבנה. בזמן עבר יש רק סיומות, בזמן עתיד יש תחילית ולפעמים גם סיומת, ובהווה אין תחיליות של גוף כלל אלא ארבע צורות בלבד, לפי מין ומספר. ארבע התחיליות של העתיד הן א, י, ת, נ, וקל לזכור אותן כמילה אחת: אית"ן.
שישה כללים שמחזיקים את כל הנטייה
המטרה היא להבין את עקרון המבנה של הבניינים בעברית ואת הנטייה בזמנים ובגופים בגזרת השלמים. המילה החשובה כאן היא עקרון: לא לשנן טבלה, אלא להבין מה מוסיפים ולמה.
מהי גזרת השלמים
שורשים ששלוש אותיותיהם נשמרות בכל הצורות, בלי שאף אחת מהן תיעלם או תתחלף. ש-מ-ר, כ-ת-ב, ל-מ-ד, ס-ג-ר, ר-ק-ד. יש שורשים אחרים שמתנהגים אחרת, למשל ק-ו-ם, שבצורה "קם" הוי"ו כלל אינה נראית. הדף הזה עוסק בשלמים בלבד.
עבר: רק סיומות
בזמן עבר לא מוסיפים כלום בהתחלה. כל הגופים נבנים בסיומת: שָׁמַרְתִּי, שָׁמַרְתָּ, שָׁמַרְנוּ, שְׁמַרְתֶּם. הצורה היחידה בלי שום סיומת היא של הוא: שָׁמַר.
הווה: ארבע צורות בלבד
בהווה אין גוף ראשון, שני ושלישי נפרדים. יש ארבע צורות לפי מין ומספר: שׁוֹמֵר, שׁוֹמֶרֶת, שׁוֹמְרִים, שׁוֹמְרוֹת. גם אני, גם אתה וגם הוא אומרים שׁוֹמֵר, ומי שמבדיל ביניהם הוא כינוי הגוף שלפני הפועל.
עתיד: אית"ן בהתחלה
בעתיד מוסיפים תחילית, ותמיד אחת מארבע: א לאני (אֶשְׁמֹר), ת לאתה, את, היא ואתם (תִּשְׁמֹר), י להוא ולהם (יִשְׁמֹר), נ לאנחנו (נִשְׁמֹר). ארבע האותיות יחד נקראות אית"ן.
ציווי: עתיד בלי התחילית
הציווי פונה תמיד לגוף שני, ובגזרת השלמים הוא נבנה מן העתיד בהורדת התי"ו: מתִּשְׁמֹר נשאר שְׁמֹר, מתִּשְׁמְרִי נשאר שִׁמְרִי, ומתִּשְׁמְרוּ נשאר שִׁמְרוּ.
אותן סיומות בכל שבעת הבניינים
וזה הדבר החשוב באמת. הסיומת של גוף ראשון בעבר היא תי, ולא משנה באיזה בניין: שָׁמַרְתִּי, נִשְׁמַרְתִּי, סִפַּרְתִּי, הִלְבַּשְׁתִּי, הִתְלַבַּשְׁתִּי. הבסיס משתנה, החלק שמציין את הגוף לא.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות: לפרק צורה לחלקיה, לזהות גוף וזמן, ולבנות צורת ציווי לטקסט הוראות. אותה שיטה תעבוד בכל שאלה.
- מחפשים את השורש: ס, ג, ר. אלה שלוש האותיות שאינן זזות.
- מסתכלים על ההתחלה: נו"ן. בעבר, נו"ן בהתחלה היא סימן של הבניין נפעל, ולא של גוף.
- מסתכלים על הסוף: הסיומת ו, שמציינת רבים.
- הפועל הוא עבר, גוף שלישי רבים, בבניין נפעל: הם נסגרו. השורש ס-ג-ר בגזרת השלמים.
- שולפים את השורש: ז, כ, ר.
- בודקים את התחילית: ת. תחילית בהתחלה פירושה זמן עתיד, והתי"ו שייכת לגוף שני.
- בודקים את הסיומת: י בסוף, והיא סימן של נקבה יחידה.
- עתיד, גוף שני, נקבה יחידה: את תזכרי.
- מתחילים מן העתיד בגוף שני: תִּסְגֹּר (אתה), תִּסְגְּרִי (את), תִּסְגְּרוּ (אתם).
- מורידים את התי"ו שבהתחלה: נשאר סְגֹר, סִגְרִי, סִגְרוּ.
- בוחרים לפי הנמען: טקסט הוראות לכיתה שלמה יפנה ברבים.
- סִגְרוּ את המחברות. ובטקסטים רבים בוחרים במקום זה בהווה רבים סתמי: "סוגרים את המחברות".
תרגול
שלושה סטים בעלייה מדורגת: קודם המבנה וגזרת השלמים, אחר כך זיהוי זמן וגוף לפי הצורה, ולבסוף השימוש בנטייה בטקסט הוראות ובכל הבניינים. בחרו תשובה ובדקו.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה למדנו
- 1גזרת השלמים: שורשים ששלוש אותיותיהם נשמרות בכל צורה, כמו ש-מ-ר ו-כ-ת-ב.
- 2מבנה הצורה: תחילית, שורש, סיומת. השורש באמצע ואינו זז.
- 3עבר: רק סיומות. הצורה של הוא היא היחידה בלי סיומת.
- 4הווה: ארבע צורות בלבד, לפי מין ומספר, ולא לפי גוף.
- 5עתיד: תחילית אחת מארבע, א, י, ת, נ, והן נקראות אית"ן.
- 6הסיומות והתחיליות זהות בכל שבעת הבניינים. רק הבסיס שביניהן משתנה.
| הגוף | עבר | עתיד |
|---|---|---|
| אני | שָׁמַרְתִּי | אֶשְׁמֹר |
| אתה | שָׁמַרְתָּ | תִּשְׁמֹר |
| את | שָׁמַרְתְּ | תִּשְׁמְרִי |
| הוא | שָׁמַר | יִשְׁמֹר |
| היא | שָׁמְרָה | תִּשְׁמֹר |
| אנחנו | שָׁמַרְנוּ | נִשְׁמֹר |
| אתם, אתן | שְׁמַרְתֶּם, שְׁמַרְתֶּן | תִּשְׁמְרוּ |
| הם, הן | שָׁמְרוּ | יִשְׁמְרוּ |
| הווה | שׁוֹמֵר, שׁוֹמֶרֶת, שׁוֹמְרִים, שׁוֹמְרוֹת | |
| ציווי | שְׁמֹר, שִׁמְרִי, שִׁמְרוּ | |
בכיתות ה-ו לומדים להבין את עקרון המבנה של הבניינים בעברית ושל הנטייה בזמנים ובגופים בגזרת השלמים.
