אותה שאלה ראשונה, שוב ושוב
טבלת שם המספר כבר עמדה לפניכם, והפעם הבדיקה באה במקום ההסבר. פותחים בשולחן הגהה שבו אחד עשר צירופים מחכים לכם, חלקם תקינים וחלקם לא, ואתם המגיהים. משם שש שורות תזכורת ושלוש דוגמאות פתורות. המאגר שאחריהן מחזיק 24 שאלות, שש בכל סט, והן מכבידות ככל שמתקדמים: בראשון בחירת צורה בודדת, אחריו משפטים שלמים, ובאחרון יוצאי הדופן וארבעת השימושים. הטבלה כאן היא אותה טבלה, ולא הורחבה.
שלושה צירופים, ובכולם אותה שאלה ראשונה. לפני שבוחרים בין חמש ובין חמישה, ולפני שבוחרים בין ראשון ובין אחד, מחפשים את הדבר שסופרים ושואלים מה מינו. זה נשמע איטי, וזה לוקח שנייה אחת; אבל בלי הצעד הזה אפילו מי שיודע את הטבלה בעל פה נופל, מפני שהאוזן מושכת תמיד לצורה הקצרה. כל 24 השאלות שלמטה הן בעצם התרגיל הזה, שוב ושוב.
סדר הבדיקה, בארבעה צעדים
כשמגיעה שאלה, לא בוחרים באוזן. עוברים בארבעה צעדים קבועים, תמיד באותו סדר, וכל צעד עונה על שאלה אחרת. הראשון מוצא את השם הנמנה, השני קובע את מינו, השלישי שואל אם צריך כאן מספר מונה או מספר סודר, והרביעי בודק אם נפל כאן אחד מיוצאי הדופן. הצעד השלישי הוא זה שהכי הרבה טעויות מדלגות עליו, ולכן עליו לא מוותרים:
- 1 מי הנמנה? השם שבא אחרי המספר, כאן בן
- 2 מה מינו? בן הוא זכר, ולכן פונים לטור של הזכר
- 3 מונה או סודר? השאלה היא כמה ולא איזה מקום, ולכן מונה
- 4 יש כאן יוצא דופן? אין אחד ואין שניים, ולכן אין מה לקצר ואין מה להזיז
שש כרטיסיות תזכורת
שש הכרטיסיות שלמטה אינן מלמדות כלל חדש; כל אחת מכווצת לשורה אחת נושא שהורחב שם על שם המספר. עברו עליהן פעם אחת לפני השאלות, ואם באמצע התרגול נתקעתם בין חמש ובין חמישה, חזרו לכאן ולא לאוזן. מספרים גדולים מעשר אינם כאן, בדיוק כמו בדף הלימוד.
מי מכריע
לא המספר, אלא מין השם הנמנה. שואלים קודם: הדבר שאני סופר הוא זכר או נקבה? ורק אחר כך בוחרים צורה. רכבת היא נקבה, ולכן חמש רכבות. בן הוא זכר, ולכן שלושה בנים.
הזכר הוא הארוך
הסיומת ־ה על מספר אינה סימן של נקבה אלא של זכר: שלושה, ארבעה, חמישה, שישה, שבעה, תשעה, עשרה. הצורה הקצרה, שלוש, ארבע, חמש, היא של הנקבה. האוזן מושכת הפוך, ולכן כאן נופלות רוב הטעויות.
אחד ואחת זזים ממקומם
המספר אחד הוא היחיד שבא אחרי השם ולא לפניו, ועם שם ביחיד: כובע אחד, ביצה אחת, כיתה אחת. בכל שאר המספרים המספר קודם, והשם שאחריו ברבים.
שניים ושתיים מתקצרים
כשסופרים בלי לומר מה, אומרים שניים ושתיים. ברגע שבא שם עצם אחריהם הם מתקצרים: שני כובעים, שתי בנות. הצורה שתיים בנות אינה קיימת.
סודר, ולא מונה
לצד המספר המונה יש מספר סודר, שמציין מקום של דבר אחד בשורה: ראשון, שני, שלישי. גם הוא מותאם במין: העמוד הראשון אבל השורה הראשונה. שאלו את עצמכם אם השאלה היא כמה, או איזה מקום.
ארבעה תפקידים
לשם המספר ארבעה תפקידים: למנות עצמים (שלושה כובעים), לציין מקום בשורה (ראשון, שני, שלישי), לזהות עצם כמו מספר של בית או של אוטובוס (בית מספר חמש), ולציין תאריך (תשעה בחודש, תשעה באב).
שלוש דוגמאות פתורות, לפני שאתם לבד
שלוש הדוגמאות באות מתוך הוראות: מתכון, הוראות למילוי שאלון, רשימה לכיתה. שם שם המספר עובד הכי קשה, ושם טעות אינה רק שגיאת לשון אלא תוצאה מקולקלת. בכל אחת מהן עוברים באותם ארבעה צעדים, ובאותו סדר, אבל כל פעם נעצרים בצעד אחר.
- מי הנמנה: השם שבא אחרי המספר, ביצה.
- מה מינו: ביצה היא נקבה, ולכן פונים לטור של הנקבה.
- מונה או סודר: שואלים כמה, ולכן מונה.
- התוצאה: חמש ביצים, ולא חמישה.
- מי הנמנה: עמוד, אבל שימו לב שאין כאן מנייה בכלל.
- מונה או סודר: השאלה אינה כמה עמודים אלא איזה עמוד מבין העמודים, כלומר מקום בשורה. ולכן סודר, ולא אחד או שניים.
- מה מינו: עמוד הוא זכר, ולכן הראשון ולא הראשונה.
- התוצאה: בעמוד הראשון.
- מי הנמנה ומה מינו: בת, והיא נקבה.
- מונה או סודר: שואלים כמה, ולכן מונה.
- יש כאן יוצא דופן: כן. המספר שתיים בא לפני שם עצם, ולכן הוא מתקצר.
- התוצאה: שתי בנות, ולא שתיים בנות.
תרגול מדורג בארבע רמות
הרמה הראשונה מבקשת רק לבחור צורה, בלי משפט סביבה. השנייה שמה את הצורה בתוך משפט, ואתם צריכים למצוא קודם את הנמנה. השלישית עוברת ליוצאי הדופן ולמספר הסודר. הרביעית היא רמת מבחן: ארבעת התפקידים, איתור שגיאה, והשוואה בין מונה ובין סודר. טעיתם בשאלה? אל תמשיכו ממנה הלאה עד שההסבר יאמר לכם באיזה מארבעת הצעדים נפלתם.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה לוקחים מכאן
- 1לא בוחרים באוזן. ארבעת הצעדים עובדים על כל צירוף, גם על כזה שלא ראיתם מעולם.
- 2מין הנמנה מכריע, ולא המספר ולא גודלו.
- 3הזכר הוא הארוך: שלושה, חמישה, עשרה. הנקבה קצרה: שלוש, חמש, עשר.
- 4שני יוצאי דופן קבועים: אחד ואחת באים אחרי השם ועם שם ביחיד, ושניים ושתיים מתקצרים לפניו.
- 5בשמונה שתי הצורות נכתבות זהה, ורק הניקוד מבדיל: שְׁמוֹנָה בזכר, שְׁמוֹנֶה בנקבה.
- 6מונה או סודר היא שאלה נפרדת: כמה, או איזה מקום בשורה.
| הצעד | השאלה ששואלים | מה עושים אם אין תשובה |
|---|---|---|
| 1. מי הנמנה | איזה שם עצם המספר הזה מדבר עליו? | אם השם אינו כתוב, כמו בתאריך, שואלים מה בעצם נספר |
| 2. מה מינו | השם הנמנה זכר או נקבה? | בודקים איך היינו אומרים עליו פועל או תואר |
| 3. מונה או סודר | שואלים כמה, או שואלים איזה מקום בשורה? | אם זה מקום בשורה, עוברים לראשון, שני, שלישי |
| 4. יוצא דופן | יש כאן אחד ואחת, או שניים ושתיים? | אחד ואחת עוברים אחרי השם, ושניים ושתיים מתקצרים |
שתי המלכודות, כדי שלא תיפלו בהן שוב: הסיומת ־ה נשמעת כמו נקבה אבל היא של הזכר, ולכן חמש ביצים ולעומתה חמישה כובעים. והמלכודת השנייה: לא כל מספר סופר. לפעמים הוא מציין מקום בשורה, לפעמים הוא רק תווית על בית או על אוטובוס, ולפעמים הוא תאריך. כל 24 השאלות כאן נשארות בתחום שדף הלימוד פרש, המספרים מאחת עד עשר; מספרים גדולים יותר אינם כאן.
עד סוף כיתה ו׳ לומדים להכיר את דרכי השימוש בשמות המספר למטרות שונות: להבחין בין זכר לנקבה בשמות מספר ולהשתמש בהם שימוש תקין. עד סוף כיתה ד׳ לומדים את אותו הדבר בלי השימוש התקין, והשימוש התקין הוא בדיוק מה שנבדק כאן.
